בנקים
צילום: אילוסטרציה

מפתיע: הבנקים בארץ גלגלו את עליית הריבית לציבור יותר מאשר בעולם. הסיבה: "שיח ציבורי ער"

כך קובע דוח בנק ישראל. בתחילת הדרך הבנקים לא גלגלו מספיק את העלאות הריבית, אבל לפי בנק ישראל - הגלגול אל הציבור "התחזק משמעותית" לקראת סוף 2022; וגם עליית הריבית החזירה אותו ל'נורמלי'. למרות מה שאומרים לכם - הריבית היום לא גבוהה בראייה היסטורית
נתנאל אריאל | (5)

למרות העלאות הריבית המהירות של בנק ישראל, הבנקים לא מיהרו לגלגל את הריבית אל הפיקדונות של ציבור החוסכים בישראל, כך ביקרנו גם אנחנו, וגם כלי התקשורת האחרים. זה באמת מרגיז, האינפלציה עולה ואתם מחפשים איפה לשים את הכסף כדי שהוא לא יישחק תחת גלגלי האינפלציה. אתם יודעים שגם ככה זה כבר מאוחר מדי כי האינפלציה הגיעה ל-5% ואילו ריבית בנק ישראל עלתה פחות, כך שבכל מקרה יהיה להם הפסד ריאלי, ואתם רק רוצים לצמצם אותו. אז אתם פונים לבנק כי שמעתם שריבית בנק ישראל עלתה, אבל מתאכזבים לגלות שהריבית שאתם מקבלים נמוכה מדי, שהבנק שלכם לא העלה מספיק את הריבית, הוא לא 'גלגל' את כל העלאת הריבית אל הפיקדון שהוא מציע לכם (הנה הביקורת). 

אז זה היה נכון בתחילת העלות הריבית, זה עדיין נכון. הבנקים לא גלגלו את כל העלייה בריבית בנק ישראל לפיקדונות של הציבור. אבל יש נחמה: הבנקים בישראל גילגלו אליכם יותר ממה שעשו הבנקים ברוב המדינות המערביות. מפתיע? כך קובע בנק ישראל, שמדגיש כי ככל שנמשכו העלאות הריבית הפער היה קטן יותר והבנקים גלגלו אליכם יותר את העלייה. גלגול הריביות לפיקדונות של הציבור (התמסורת, בלשון בנק ישראל) "החלקית לא הייתה ייחודית לישראל, ונראה שבישראל התמסורת הייתה גבוהה יותר מאשר ברוב המדינות המפותחות" - הנה הריביות שאתם יכולים לקבל כעת בבנקים. יצוין כי בתחילת החודש הבא (3 באפריל) ריבית בנק ישראל שוב צפויה לעלות. השאלה רק אם ברבע או בחצי אחוז. כעת הריבית במשק עומדת על 4.25%.

על פי הנתונים, בעוד שבישראל התמסורת מריבית בנק ישראל לריבית הפיקדונות עמדה על קרוב ל-50%, בארה"ב היה שיעורה כ-9% בלבד, ובאירופה כ-21% בממוצע. לגבי פיקדונות לתקופה של עד שלושה חודשים רק בסלובניה, אוסטריה, ולוקסמבורג הייתה התמסורת במהלך התקופה חזקה יותר מאשר בישראל.

"התמסורת בישראל התחזקה משמעותית במשך השנה" אומרים בבנק ישראל ומציינים כי "ניתן לראות בבירור את האצת שיעור עלייתה של ריבית הפיקדונות ביחס לעליית ריבית בנק ישראל: בארבעת החודשים הראשונים של העלאות הריבית המוניטרית שיעור העלייה המצטבר של ריבית הפיקדונות היה כ-25% בלבד מן העלייה המצטברת של ריבית בנק ישראל אך כעבור ארבעה חודשים נוספים יחס זה כבר עמד על כ-50%".

אפשר כמובן להניח שגם לביקורת הציבורית יש בכך חלק לא קטן - ובנק ישראל מודה בכך. אבל בבנק ישראל מייחסים תא הסיבה לכך ל"צמצום הנז­ילות וחזרה לסביבת ריבית גבוהה, כחלק מתהליך ההידוק המוניטרי, לצד פעולות בנק ישראל להגברת היכולת להשוות בין ריביות הבנקים ושיח ציבורי ער".

בבנק ישראל גם מציינים שאם מסתכלים על טווחי זמן של 20 שנה ב-30 מדינות OECD אפשר לראות שגלגלול הריביות "נוטה להיות חלשה במיוחד בסביבת ריבית נמוכה" כאשר על פי הבנק, "עודפי נזילות גבוהים וריכוזיות של המערכת הבנקאית קשורים אף הם לעוצמתה הנמוכה של התמסורת".

למה בעצם הבנקים לא מגלגלים את כל הריבית לפיקדונות הציבור?

חלק גדול מהאשראי שהבנקים מחלקים הוא בריבית משתנה בצירוף מרווח מסוים (תלוי בסוג האשראי), למעשה כשצוללים לדוחות הבנקים ניתן לראות שכ-70% מהאשראי של הבנקים אינו צמוד למדד או למט"ח אחר, כך שניתן להניח שמרביתו צמוד לריבית הפריים. נתון זה לבדו מסביר את התרומה המיידית של העלאת הריבית במשק לשורה התחתונה של הבנקים. נוסיף על כך שלבנקים גם יש נכסים צמודי מדד (בעיקר במשכנתאות) שתורמים גם כן ובעיקר בתקופה הנוכחית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מעבר לכך, התחרות בין הבנקים בישראל קטנה, וגם בנק ישראל ציין זאת בסקירה הנוכחית. הבנקים מעוניינים לראות את המרווח הפיננסי שלהם כמה שיותר גדול, ואין להם עניין להעביר לציבור את הכסף אם הוא לא ממש דורש את זה מהם (חוץ כמובן מחלוקת דיבידנדים, אבל זה לא משהו שרואים ישירות בחשבון הבנק למי שלא מחזיק חשבון מסחר. 

מרבית פיקדונות הציבור אצל הבנקים (75%) הם לתקופה של עד שנה והיתר (25%) הם לתקופה של בין שנה לעשר. ככל הפיקדון יותר קצר, הריבית שהבנק יספק עליו תהיה יותר נמוכה. הבנק תמיד יעדיף להחזיק כמו שיותר כסף ולכמה שיותר זמן ולכן רק את מי שמוכן לשים את הכסף אצלו לתקופה ארוכה יותר של זמן הוא יתגמל עם ריבית גבוהה יותר. כ-35% מסך הפיקדונות בבנקים בכלל לא נושאים ריבית ונמצאים בעובר ושב. כל הנתונים האלו אומרים לנו בעצם שגם אם הריבית על הפיקדונות תעלה במדויק בהתאם לריבית הפריים - הבנק המסחרי עדיין ירוויח יותר מאשר הוא מוציא מפני שרוב פיקדונות הציבור בכלל לא נמצאים באפיקים שמפיקים את הריבית המרבית מהבנק.

ריבית בנק ישראל רק חזרה ל'נורמלי' הרב שנתי

צריך לומר עוד משהו. מצב של ריבית אפס, כפי שהיה בעשור האחרון זו מציאות לא סבירה - אין מחיר לכסף. אנשים לקחו הלוואות בידיעה שהם לא יצטרכו לשלם על כך סכום משמעותי בחזרה. התוצאה היא גידול מהיר בכמות הכסף. הרי אם אפשר לקחת עוד ועוד הלוואות בלי לשלם על זה, אז למה לא?

הלמה לא זו בדיוק העלאת הריבית. בנק ישראל מעלה את הריבית כדי להילחם באינפלציה - שנובעת מכך שיש יותר מדי כסף פנוי בכלכלה. היצע גדול מדי של כסף מוביל לעליית מחירים ולפגיעה בכח הקנייה של הציבור. הבנק המרכזי חייב להעלות את הריבית כדי להילחם באינפלציה וזה מה שהוא עושה. 

היום אומרים לכם שהריבית עלתה בצורה מוגזמת, אבל זה לא נכון. תראו גרף היסטורי ותבינו שבעצם ריבית אפס זה המצב החריג, היוצא מהכלל. הריבית לאורך השנים הייתה הרבה יותר גבוהה (לפעמים אפילו יותר מ-10%). הנה גרף לדוגמה של בנק ישראל שכולל גם את העשור שלפני האחרון האחרון (שנות ה-2000)

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    תזכורת ..... 05/04/2023 17:39
    הגב לתגובה זו
    ב - 3% לפחות .
  • 2.
    רוצים להוריד רווחי בנקים? תפסיקו לקחת הלוואה לצריכה (ל"ת)
    atuk19 23/03/2023 14:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יניר 21/03/2023 12:58
    הגב לתגובה זו
    מחר הפד יכריז על פיבוט (לא במילים האלה), עוד חודשיים הוא יכריז על קאט (שוב, במילים אחרות) אח"כ הוא יודיע שאינפלציה של 4% היא בעצם "טובה לכלכלה" (במילים האלה בדיוק) התופעה כעת של ריבית מעל 3% היא החריגה. יעשה בשכל מי שיקנה עכשיו אג"ח מדינה ב 3.5% לעשר שנים.
  • אבי כהן 21/03/2023 13:35
    הגב לתגובה זו
    הריביות היו הרבה יותר גבוהות. רק עכשיו הם היו אפסיות אבל תסתכל מאז הקמת המדינה. אפס זה גרוע
  • יניר 21/03/2023 19:44
    הפד רק מחפש תירוץ להתחיל עוד QE, זו הדרך היחידה שבה הוא שולט על הכלכלה. הפתיע אותם שעליית הריבית שלהם עדיין לא ריסקה את העולם, והם רק מחכים שמספיק נזק יצטבר בשביל שהם יוכלו להדפיס עוד דולרים ולשעבד את שאר העולם לדולר. גם ב 2012 היו ליצנים שאמרו שהריבית לא תרד מתחת ל2%, אח"כ אמרו שהיא לא תישאר למטה לאורך זמן וכל מה שקרה מאז ועד עכשיו - היסטוריה :)
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: איך תשפיע ההתקדמות בין ארה"ב וסין בהסכם הסחר על השוק המקומי?

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |


חדשות חשובות במיוחד לפני תחילת המסחר, אבל צריך לסייג, היינו כבר בהודעות קרובות לזו, לא אופטימיות עד כדי כך, אבל גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין. עכשיו זה מפי שר האוצר האמריקאי, עכשיו זה רגע לפני מפגש פסגה בין טראמפ לשי, נשיא סין. זה נראה שהצדדים סגרו על מסגרת, אבל עד שזה לא חתום זה לא חתום. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת החשקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  



המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי.