מפתיע: הבנקים בארץ גלגלו את עליית הריבית לציבור יותר מאשר בעולם. הסיבה: "שיח ציבורי ער"

כך קובע דוח בנק ישראל. בתחילת הדרך הבנקים לא גלגלו מספיק את העלאות הריבית, אבל לפי בנק ישראל - הגלגול אל הציבור "התחזק משמעותית" לקראת סוף 2022; וגם עליית הריבית החזירה אותו ל'נורמלי'. למרות מה שאומרים לכם - הריבית היום לא גבוהה בראייה היסטורית
נתנאל אריאל | (5)

למרות העלאות הריבית המהירות של בנק ישראל, הבנקים לא מיהרו לגלגל את הריבית אל הפיקדונות של ציבור החוסכים בישראל, כך ביקרנו גם אנחנו, וגם כלי התקשורת האחרים. זה באמת מרגיז, האינפלציה עולה ואתם מחפשים איפה לשים את הכסף כדי שהוא לא יישחק תחת גלגלי האינפלציה. אתם יודעים שגם ככה זה כבר מאוחר מדי כי האינפלציה הגיעה ל-5% ואילו ריבית בנק ישראל עלתה פחות, כך שבכל מקרה יהיה להם הפסד ריאלי, ואתם רק רוצים לצמצם אותו. אז אתם פונים לבנק כי שמעתם שריבית בנק ישראל עלתה, אבל מתאכזבים לגלות שהריבית שאתם מקבלים נמוכה מדי, שהבנק שלכם לא העלה מספיק את הריבית, הוא לא 'גלגל' את כל העלאת הריבית אל הפיקדון שהוא מציע לכם (הנה הביקורת). 

אז זה היה נכון בתחילת העלות הריבית, זה עדיין נכון. הבנקים לא גלגלו את כל העלייה בריבית בנק ישראל לפיקדונות של הציבור. אבל יש נחמה: הבנקים בישראל גילגלו אליכם יותר ממה שעשו הבנקים ברוב המדינות המערביות. מפתיע? כך קובע בנק ישראל, שמדגיש כי ככל שנמשכו העלאות הריבית הפער היה קטן יותר והבנקים גלגלו אליכם יותר את העלייה. גלגול הריביות לפיקדונות של הציבור (התמסורת, בלשון בנק ישראל) "החלקית לא הייתה ייחודית לישראל, ונראה שבישראל התמסורת הייתה גבוהה יותר מאשר ברוב המדינות המפותחות" - הנה הריביות שאתם יכולים לקבל כעת בבנקים. יצוין כי בתחילת החודש הבא (3 באפריל) ריבית בנק ישראל שוב צפויה לעלות. השאלה רק אם ברבע או בחצי אחוז. כעת הריבית במשק עומדת על 4.25%.

על פי הנתונים, בעוד שבישראל התמסורת מריבית בנק ישראל לריבית הפיקדונות עמדה על קרוב ל-50%, בארה"ב היה שיעורה כ-9% בלבד, ובאירופה כ-21% בממוצע. לגבי פיקדונות לתקופה של עד שלושה חודשים רק בסלובניה, אוסטריה, ולוקסמבורג הייתה התמסורת במהלך התקופה חזקה יותר מאשר בישראל.

"התמסורת בישראל התחזקה משמעותית במשך השנה" אומרים בבנק ישראל ומציינים כי "ניתן לראות בבירור את האצת שיעור עלייתה של ריבית הפיקדונות ביחס לעליית ריבית בנק ישראל: בארבעת החודשים הראשונים של העלאות הריבית המוניטרית שיעור העלייה המצטבר של ריבית הפיקדונות היה כ-25% בלבד מן העלייה המצטברת של ריבית בנק ישראל אך כעבור ארבעה חודשים נוספים יחס זה כבר עמד על כ-50%".

אפשר כמובן להניח שגם לביקורת הציבורית יש בכך חלק לא קטן - ובנק ישראל מודה בכך. אבל בבנק ישראל מייחסים תא הסיבה לכך ל"צמצום הנז­ילות וחזרה לסביבת ריבית גבוהה, כחלק מתהליך ההידוק המוניטרי, לצד פעולות בנק ישראל להגברת היכולת להשוות בין ריביות הבנקים ושיח ציבורי ער".

בבנק ישראל גם מציינים שאם מסתכלים על טווחי זמן של 20 שנה ב-30 מדינות OECD אפשר לראות שגלגלול הריביות "נוטה להיות חלשה במיוחד בסביבת ריבית נמוכה" כאשר על פי הבנק, "עודפי נזילות גבוהים וריכוזיות של המערכת הבנקאית קשורים אף הם לעוצמתה הנמוכה של התמסורת".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

למה בעצם הבנקים לא מגלגלים את כל הריבית לפיקדונות הציבור?

חלק גדול מהאשראי שהבנקים מחלקים הוא בריבית משתנה בצירוף מרווח מסוים (תלוי בסוג האשראי), למעשה כשצוללים לדוחות הבנקים ניתן לראות שכ-70% מהאשראי של הבנקים אינו צמוד למדד או למט"ח אחר, כך שניתן להניח שמרביתו צמוד לריבית הפריים. נתון זה לבדו מסביר את התרומה המיידית של העלאת הריבית במשק לשורה התחתונה של הבנקים. נוסיף על כך שלבנקים גם יש נכסים צמודי מדד (בעיקר במשכנתאות) שתורמים גם כן ובעיקר בתקופה הנוכחית.

מעבר לכך, התחרות בין הבנקים בישראל קטנה, וגם בנק ישראל ציין זאת בסקירה הנוכחית. הבנקים מעוניינים לראות את המרווח הפיננסי שלהם כמה שיותר גדול, ואין להם עניין להעביר לציבור את הכסף אם הוא לא ממש דורש את זה מהם (חוץ כמובן מחלוקת דיבידנדים, אבל זה לא משהו שרואים ישירות בחשבון הבנק למי שלא מחזיק חשבון מסחר. 

מרבית פיקדונות הציבור אצל הבנקים (75%) הם לתקופה של עד שנה והיתר (25%) הם לתקופה של בין שנה לעשר. ככל הפיקדון יותר קצר, הריבית שהבנק יספק עליו תהיה יותר נמוכה. הבנק תמיד יעדיף להחזיק כמו שיותר כסף ולכמה שיותר זמן ולכן רק את מי שמוכן לשים את הכסף אצלו לתקופה ארוכה יותר של זמן הוא יתגמל עם ריבית גבוהה יותר. כ-35% מסך הפיקדונות בבנקים בכלל לא נושאים ריבית ונמצאים בעובר ושב. כל הנתונים האלו אומרים לנו בעצם שגם אם הריבית על הפיקדונות תעלה במדויק בהתאם לריבית הפריים - הבנק המסחרי עדיין ירוויח יותר מאשר הוא מוציא מפני שרוב פיקדונות הציבור בכלל לא נמצאים באפיקים שמפיקים את הריבית המרבית מהבנק.

ריבית בנק ישראל רק חזרה ל'נורמלי' הרב שנתי

צריך לומר עוד משהו. מצב של ריבית אפס, כפי שהיה בעשור האחרון זו מציאות לא סבירה - אין מחיר לכסף. אנשים לקחו הלוואות בידיעה שהם לא יצטרכו לשלם על כך סכום משמעותי בחזרה. התוצאה היא גידול מהיר בכמות הכסף. הרי אם אפשר לקחת עוד ועוד הלוואות בלי לשלם על זה, אז למה לא?

הלמה לא זו בדיוק העלאת הריבית. בנק ישראל מעלה את הריבית כדי להילחם באינפלציה - שנובעת מכך שיש יותר מדי כסף פנוי בכלכלה. היצע גדול מדי של כסף מוביל לעליית מחירים ולפגיעה בכח הקנייה של הציבור. הבנק המרכזי חייב להעלות את הריבית כדי להילחם באינפלציה וזה מה שהוא עושה. 

היום אומרים לכם שהריבית עלתה בצורה מוגזמת, אבל זה לא נכון. תראו גרף היסטורי ותבינו שבעצם ריבית אפס זה המצב החריג, היוצא מהכלל. הריבית לאורך השנים הייתה הרבה יותר גבוהה (לפעמים אפילו יותר מ-10%). הנה גרף לדוגמה של בנק ישראל שכולל גם את העשור שלפני האחרון האחרון (שנות ה-2000)

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    תזכורת ..... 05/04/2023 17:39
    הגב לתגובה זו
    ב - 3% לפחות .
  • 2.
    רוצים להוריד רווחי בנקים? תפסיקו לקחת הלוואה לצריכה (ל"ת)
    atuk19 23/03/2023 14:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יניר 21/03/2023 12:58
    הגב לתגובה זו
    מחר הפד יכריז על פיבוט (לא במילים האלה), עוד חודשיים הוא יכריז על קאט (שוב, במילים אחרות) אח"כ הוא יודיע שאינפלציה של 4% היא בעצם "טובה לכלכלה" (במילים האלה בדיוק) התופעה כעת של ריבית מעל 3% היא החריגה. יעשה בשכל מי שיקנה עכשיו אג"ח מדינה ב 3.5% לעשר שנים.
  • אבי כהן 21/03/2023 13:35
    הגב לתגובה זו
    הריביות היו הרבה יותר גבוהות. רק עכשיו הם היו אפסיות אבל תסתכל מאז הקמת המדינה. אפס זה גרוע
  • יניר 21/03/2023 19:44
    הפד רק מחפש תירוץ להתחיל עוד QE, זו הדרך היחידה שבה הוא שולט על הכלכלה. הפתיע אותם שעליית הריבית שלהם עדיין לא ריסקה את העולם, והם רק מחכים שמספיק נזק יצטבר בשביל שהם יוכלו להדפיס עוד דולרים ולשעבד את שאר העולם לדולר. גם ב 2012 היו ליצנים שאמרו שהריבית לא תרד מתחת ל2%, אח"כ אמרו שהיא לא תישאר למטה לאורך זמן וכל מה שקרה מאז ועד עכשיו - היסטוריה :)
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 0.78%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

מנורה וכלל מאבדות 2%, אל על מטפסת 2%; מגמה שלילית בבורסה

המדדים נסחרים בירידות כאשר מניות הביטוח בולטות בירידות, בעוד מניות הביטחוניות נהנות מביקושים; במקביל, המתיחות בין רוסיה לנאט"ו מחריפה עם חדירת רחפנים לפולין, בעוד איראן ו־IAEA מנסות לייצב את החזית הגרעינית

מערכת ביזפורטל |

המסחר ביום שאחרי התקיפה הישראלית בקטאר מתנהל בירידות שערים, כאשר מדדי ת"א 35 ו-90 נסחרים בירידה של עד 0.5%.
במבט על הסקטורים המרכזיים ירידות, כאשר מדד הבנקים יורד 0.5% ומדד הביטוח בולט לשלילה ומאבד 1.5%. מי שבולטות לחיוב הן המניות הביטחוניות, אולי דווקא כמו שמצופה מהן.

השוק עלה אתמול על חדשות התקיפה, אך הבוקר מתגברים הדיווחים כי אולי התקיפה לא השיגה את היעדים שקיוו להם במערכת הביטחון. ומה קורה בקטאר? הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו. היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון. קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?

ואם מדברים על אירועים גיאופוליטיים, אתמול רחפנים רוסיים חדרו לפולין, והמתיחות הגיאופוליטית מסלימה: נאט"ו בכוננות, נמלי תעופה נסגרו; היום דווח כי ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הצהיר כי פולין ביקשה מנאט"ו להפעיל את סעיף 4 של הברית, סעיף שמאפשר התייעצות דחופה בין החברות כאשר אחת מהן מרגישה שאיום נשקף לביטחונה או לשלמותה הטריטוריאלית, לאחר שמטוסי נאט"ו הוזנקו כדי להתמודד עם חדירת כטב"מים רוסים למרחב האווירי של פולין, וברקע נשקלת אפשרות לחזק את מערך ההגנה האווירית באזור. האירועים מסמנים החרפה חמורה במתיחות בין רוסיה לנאט"ו, כאשר פולין מדגישה שמדובר בהפרה ישירה ומסוכנת של ריבונותה. מה מחפשת רוסיה בפולין ואיך זה משפיע על החברות הביטחוניות (גם בישראל)? בכתבה כאן - רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון

בעוד בנאט"ו הגזרה מתחממת, באיראן הגזרה מתקררת. על פי דווחים, איראן וה-IAEA חתמו אתמול על הסכם טכני במצרים שמייצר מסגרת לחידוש שיתוף הפעולה וביקורות גרעיניות, במאמץ לבלום הליך סנקציות מתמשך מצד ברית המעצמות. יחד עם זאת, הקיום הפורמלי של הסכם זה תלוי בהמשך תנודות בשטח, במיוחד אם יוחזרו סנקציות, והאופן שבו תתבצע הפיקוח בפועל.

אתמול ביצעה ישראל תקיפה אווירית על מטה הנהגת חמאס בדוחא שבקטאר. זה הפעם הראשונה שאירוע צבאי כזה מתרחש בשטח מדינה שהייתה עד כה מעורבת בתיווך. צה"ל שוב הוכיח עליונות, רגישות ודיוק בלתי רגיל בפעולה בלב דוחא, התקיפה הישירה הראשונה נגד הנהגת חמאס בקטאר. המהלך סימן עוצמה אסטרטגית ויישום מדויק של יכולת תקיפה מעבר לגבולות, ותמך בשוק המניות. בסיכום היום מדדי ת"א 35 ו-125 רשמו שיאים חדשים, ות"א 90 רחוק מרחק נקודות בודדות משיא דומה. גם בשוק הגלובלי התגובה הייתה מאופקת, כאשר הנפט שנחשב לאינדיקטור שמושפע מהמתיחות במזרח התיכון עלה קלות לרמה של 63 דולר לחבית.