טורבוג׳ן תתקין מיקרו טורבינה לייצור חשמל וחום בבנין בניו יורק - מזנקת במסחר

בשעה טובה - מדובר בבניין הראשון בו מתקינה טורבוג׳ן את הטורבינה אותה פיתחה לשם ייצור חשמל וחום באמצעות גז טבעי לצרכי מגורים ועסקים לטובת דיירי הבניין ושוכריו; המניה התרסקה ב-60% מתחילת השנה
דור עצמון | (1)

חברת טורבוג'ן 1.42% העוסקת בפיתוח מיקרו-טורבינה רב דלקית לייצור מקומי של חשמל, מזנקת במסחר לאחר שהודיעה כי תתקין מערכת ראשונה ליצור חשמל עצמאי למבנים בגורד שחקים בברוקלין, ניו יורק. מדובר בבניין הראשון בו מתקינה טורבוג׳ן את הטורבינה אותה פיתחה לשם ייצור חשמל וחום באמצעות גז טבעי לצרכי מגורים ועסקים לטובת דיירי הבניין ושוכריו. המיקרו טורבינה נשלחה להתקנה בבנין לאחר ששלב הרצת המערכת באתר חיצוני בישראל, אשר נערך בטכניון, הושלם כמתוכנן.

המערכת שנשלחה כוללת את כל הרכיבים והמערכות לשם עמידה בתקני UL, הנדרשים עבור התקנה מסחרית בארה"ב. החברה צפויה להשלים את הליך התקינה כאמור לאחר הצבת המערכת באתר ההדגמה. במקביל נערכת החברה לתחילת התקנות מסחריות בארה"ב, במהלך שנת 2023.

מניית טורבוג'ן התרסקה מתחילת השנה ב-60% מתחילת השנה למחיר של 12.7 שקל המבטא שווי של 174.3 מיליון שקל. החברה הפסידה במחצית הראשונה של השנה 9.2 מיליון שקל. ב-2021 הפסידה כ-20.9 מיליון שקל.

ירון גלבוע מנכ"ל טורבוג'ן: "ההתקנה הראשונה של המיקרו טורבינה בבנין מגורים היא נקודת ציון משמעותית בחיי החברה. היא מסמלת את המעבר משלב הפיתוח והוכחת הטכנולוגיה לשיווק מסחרי של מוצרי החברה. הצלחתה של ההתקנה תסלול את הדרך להקמת רשתות חשמל עצמאיות וירוקות לבניני מגורים ומבני ציבור ברחבי העולם אשר יקטינו את התלות בחברות החשמל המקומיות ויאפשרו את אספקת הצריכה הגוברת כל שנה. בנוסף, מבנה אשר תתוקן בו הטורבינה יוכל לעבור מיידית לייצור חשמל וחום באמצעות מימן".

חברת טורבוג'ן עוסקת כאמור בפיתוח מיקרו-טורבינה רב דלקית והיברידית, לייצור עצמי של חשמל וחום בבניינים ומבנים כגון: בתי אבות, בתי מלון, בנייני דירות, מבנים תעשייתיים וכו'. המיקרו-טורבינה הינה בעלת נצילות אנרגטית גבוהה, משקל נמוך ועלויות ההקמה והתחזוקה שלה נמוכות מפתרונות קיימים בקטגוריית 50 קילו-וואט עד 1 מגה-וואט.

המוצרים שמפתחת החברה נכללים בקטגוריית מערכות ייצור משולב של חשמל וחום ומשמשים לחימום מבנים ובכך מעלים את הנצילות האנרגטית הכוללת על מנת לטפל בבעיות מהותיות במשק החשמל העולמי כמו התיישנות תשתיות החשמל והאתגר בהולכת אנרגיות מתחדשות אל מרכזי הערים ומאידך עלייה בביקוש לחשמל עקב התחממות כדור הארץ וחדירת רכבים חשמליים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    צריכת החשמל של רכבים היא אפסית (ל"ת)
    ארנוו 19/12/2022 10:51
    הגב לתגובה זו
בצלאל מכליס
צילום: ליאת מנדל

קנו אלביט - "המניה תגיע ל-540 דולר", בנק אוף אמריקה משדרג המלצה

לאחרונה התחיל בנק אוף אמריקה לסקר את החברה עם מחיר יעד של 500 דולר וכעת הוא משדרג את מחיר היעד - פרמיה של 18% על מחיר השוק; "הצמיחה מולידה צמיחה"

רן קידר |

בנק אוף אמריקה שהתחיל ממש לאחרונה לכסות את אלביט מערכות משדרג את המלצתו. הוא העניק לפני מספר חודשים מחיר יעד של 500 דולר למניית החברה וכעת מחיר ה יעד עולה ל-540 דולר - מה שמבטא פרמייה של 18%.  בבנק ממליצים לקנות את המניה. האנליסטים  בראשם רונלד אפשטיין, מסבירים ש"החברה ממשיכה להפגין צמיחה חזקה בהכנסות, הרחבת מרווחים וביקוש מתמשך".

מגזר היבשה של אלביט צמח ב-45% בהשוואה לשנה שעברה, והאנליסטים מעלים את התחזית לכל השנה לצמיחה של 40%. "הצמיחה של מגזר היבשה ממשיכה לגמד את המגזרים האחרים", כותבים האנליסטים ועוברים להציג את העסקה בתחום האווירי עם אירבוס שלדעתם היא עסקה מאוד חשובה. אלביט זכתה בחוזה של 260 מיליון דולר מאיירבוס. המטרה להתקין מערכות הגנה עצמית במטוסי התובלה A400M של חיל האוויר הגרמני. שש שנים של עבודה מובטחת.

"אנחנו רואים בזה יתרון אסטרטגי", מסבירים האנליסטים. "חברות ביטחון עם נוכחות מקומית נוטות להרוויח יותר מההוצאות הביטחוניות הגלובליות הגוברות". לאלביט יש נוכחות מקומיות במדינות העיקריותש בהן היא פועלת. 

האנליסטים מדברים על כך שפנטגון צריך לחדש מלאי נשק בהיקף של 3.5 מיליארד דולר אחרי הסיוע הצבאי לישראל - כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים.  ומי תרוויח מזה? "הביקוש להחזרת מלאי נשק נותר איתן", כותבים האנליסטים שסבורים שזה מעיד על ביקושים בדרך. 

האנליסטים העלו את תחזית הרווח למניה ל-2025 ל-12.10 דולר (מ-11.35 דולר) - מדובר על מכפיל רווח "פשוט" של כ-40. גם 2026 ו-2027 קיבלו עדכון כלפי מעלה. מחיר היעד של 540 דולר נלקח ממכפיל EV/EBITDA של 23 על התחזיות ל-2026. זה גבוה מחברות הענק האמריקאיות אבל בקו עם חברות ביטחון בינוניות באירופה ובארה"ב.

"אנחנו רואים את ההערכה הזו כהוגנת", הם כותבים. מבחינתם המניה לא זולה, אבל שווה את המחיר.


אתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלםאתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלם
ראיון

אתי אלישקוב: "ליברה לא חזירה", "צ'יק הוא הביט שלנו", "המימושים בענף - טבעיים"

מאחורי התוצאות הרבעוניות המעולות של ליברה "אין קסמים - יש עבודה קשה" מסבירה לנו המנכ"לית אתי אלישקוב; "השחיקה בפרמיות - יזומה" ליברה הוגנת ועדיין תחרותית; לא נבהלת מהמימושים בענף "טבעי להיפגש עם הכסף - הקונים מאמינים בענף"; היא גם מתייחסת ל'עד כמה הרבעון מייצג?' ו'איך משמרים ומשפרים את המספרים?' 

מנדי הניג |

אתי אלישקוב נכנסה לעולם הביטוח עם מטרה אחת: לשבור את התפיסה המסורתית של הענף ולהביא אותו לעידן דיגיטלי הרבה יותר שקוף ויעיל. ב־2017 היא הקימה את ליברה, חברה "רזה ודינמית" כמו שהיא אוהבת להגדיר אותה. 

בלי מערכים כבדים של גבייה ובקרה. חברה שמתבססת על אוטומציה וטכנולוגיה כדי לנהל את כל תהליכי ההצטרפות, התביעות והשירות העצמי ללקוחות. זה מאפשר לליברה להתחרות בענקיות הביטוח כשהיא ממוקדת בעיקר במגזרי ביטוחי הרכב. כשהחברות הוותיקות מנסות להתאים את עצמן לעידן הדיגיטלי, ליברה כבר "נולדה" ככה. התוצאות הרבעוניות האחרונות, עם זינוק ברווח הנקי ויחס חיתום מרשים של 76%, מוכיחות שהמודל של ליברה עובד.

אבל עדיין לא הכל וורוד, אפשר לראות שחיקה בפרמיות, יש יותר "ראשים" אבל עלות הפרמיה נשחקת. אלישקוב לא מנסה להסתיר את זה, להפך: היא מציינת כי זה מהלך יזום, חלק מאסטרטגיה שתבטיח תחרותיות ארוכת טווח ותשמור על הדרך את המיצוב של החברה ככזאת שמציעה מחירים הוגנים.

ההנפקה בבורסה בתל אביב ב-2021 סימנה את הכניסה של ליברה לליגה של החברות הציבוריות. ב-12 החודשים האחרונים המניה כמעט ושילשה את עצמה ושווי השוק של החברה מתקרב ל-700 מיליון שקל. ברבעון השני של 2025 רשמה ליברה עלייה של כ-14% בפרמיות ברוטו שהסתכמו בכ-208 מיליון שקל, והרווח הכולל קפץ ב-68% ל-35.1 מיליון שקל. גם בתשואה להון ליברה מציגה 67% במונחים שנתיים ובמקביל מכריזה על חלוקת דיבידנד של 10 מיליון שקל - לתוצאות הרבעון השני של ליברה.

בראיון לביזפורטל, אתי אלישקוב מנכ"לית ליברה פותחת את כל הקלפים. היא מסבירה על האסטרטגיה של החברה מאחורי השחיקה בפרמיות ומה הם עושים כדי לשמור על היתרון התחרותי מול הקולגות שלא יושבות בשקט וגם הן צועדות ומרחיבות את הדיגיטציה.