אחרי פחות משנה - יהונתן כהן מוחק את ההשקעה; גיבוי בהסדר חוב
יהונתן כהן, איש חיתום שהיה מקורב לאחים פרדו רכש מהם את השליטה בגיבוי בהנחה של 40% על מחיר השוק. מי מוכר בהנחה כזו? מישהו שיודע שהמחיר בשוק לא משקף את המצב האמיתי . לא צריך להיות חכם גדול כדי להגיע המסקנה הזו. אז האם כהן ידע? הוא היה החתם שלהם, גייס להם כסף, מכאן הכל השערות - ידע או לא ידע? דבר אחד ברור - אין מתנות חינם=אין הנחות חינם.
מאז החברה קרסה, כהן איבד את ההשקעה. האם הוא יכול לחזור לאחים פרדו שמאז הפכו למיליארדים בזכות הנפקת פאגאיה בוול סטריט? אולי כן, מה מה זה בשבילם כמה עשרות מיליוני שקלים. אבל המסר החשוב מהסיפור הזה הוא הצורך ואפילו חובה לבדוק את העסקה הזו - רשות ניירות ערך צריכה להיכנס לעובי הקורה כאשר יש עסקאות "מלאכותיות", כאשר יש עסקה בהנחה של 40% ממחיר השוק וזו בשעה שזמן קצר לפני כן, היתה הנפקה לציבור במחיר מלא.
חברת גיבוי אחזקות 0% העוסקת במתן אשראי חוץ-בנקאי נמצאת זה זמן רב בקשיים. אתמול אישר בית המשפט את בקשת החברה למינוי מומחה לבחינת הסדר החוב שלה.
חבר הנהלת סניף צפון אייל רוזן, לקח בחודש ספטמבר 2021 הלוואה של 2.5 מיליון שקל משני לקוחות של הסניף, מבלי ליידע את הנהלת החברה ומבלי שקיבל לכך אישור. מה הוא עשה עם הכסף? הכספים שימשו "לצרכיו האישיים, לרבות לטענתו, לרכישת מניות של החברה באותה עת". איך הוא מימן את ההלוואות? לדבריו, באמצעות העמדת שתי הלוואות ללקוחות back-to-back בהיקף זהה לגובה ההלוואות (2.5 מיליון שקל), כנגד הפקדת צ'קים - אבל איפה הצ'קים האלה? החברה לא יודעת.
- יהונתן כהן תובע את האחים פרדו; האם הוא באמת כזה תמים?
- פרשת גיבוי - מי הצליח להתחמק מהתביעה והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבודק החיצוני, עופר אלקלעי תקף את רוזן במילים חריפות: לדבריו, רוזן הביא ל"גידול חד באשראי שניתן ללקוחות בעייתיים, דבר שיביא לדעתי המקצועית למחיקת חובות בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים מתיק האשראי של החברה". עוד הוא קבע כי "מהניתוח עולה, כי אין מדובר בטעות בשיקול דעת של מר רוזן במתן אשראי נקודתי או בסיבוך לא צפוי של מס' לקוחות, אלא בתהליך סדור ומובנה שנועד לדעתי המקצועית, להגדיל את תיק האשראי ללא כל קשר לאיכותו, תוך גלגול חובות וביצוע פעולות חריגות אשר נועדו לדחות את הבעיות למול הלקוחות. מדובר בתבנית שחוזרת על עצמה במס' פעולות רב בתיקי לקוחות, תוך התעלמות מרמת הסיכון והאפשרות להיווצרות חובות אבודים בתיקים אלו".
בתחילת החודש דיווח החברה כי בעקבות כל המעילות והבעיות בכספים שנתנה החברה, היא צופה בדוחות הרבעון השני רישום הפרשות להפסדי אשראי של 80-100 מיליון שקל - למעשה אמצע הטווח (90 מיליון שקל) שווה ל-100% מההון העצמי של החברה שעומד גם הוא על 90 מיליון שקל. והחברה עוד לא סגורה על כך שזה הסכום הסופי של הכספים שבסיכון גבוה.
מניית גיבוי אחזקות ירדה מתחילת השנה ב-91.5% למחיר של 1.3 שקל המבטא שווי של 14.28 מיליון שקל. הרווח של החברה ברבעון הראשון השנה הסתכם ב-3 מיליון שקל על הכנסות של 12.7 מיליון שקל. בשנת 2021 כולה הרוויחה החברה 9.4 מיליון שקל על הכנסות של 39.8 מיליון שקל. השווי מבטא מכפיל רווח של 2.
- 7.מה הוא עשה בחיים ???…… 14/09/2022 08:46הגב לתגובה זומה הוא עשה בחיים ???……
- 6.החברה לניירות ערך מעסיקה אנשים שכנראה מפחדים להתעמת ולחקור את כל השרלטנים שמסתובבים כאן.באים...דופקים כרטיס(עם קרואסון חמאה)...הולכים הבייתה. (ל"ת)יוסף 13/09/2022 18:13הגב לתגובה זו
- 5.מה שווה מכפיל רווח היסטורי של חברה שעוד שנייה בדיפולט?? (ל"ת)נו באמת 13/09/2022 17:13הגב לתגובה זו
- 4.יואב 13/09/2022 17:02הגב לתגובה זומי שקונה בהנחה של 40 אחוז כנראה יודע דבר או שניים, החברה גדלה בתקופתו למימדים עצומים. בסוף כל הבועה הזאת התפוצצה לו בפנים. אני לא אתפלא אם בסוף יתגלה שהוא עומד מאחורי הרבה דברים בפרשה הזאת.
- 3.נחום 12/09/2022 20:22הגב לתגובה זואיש תמים ויישר דרך
- נחמן 13/09/2022 14:19הגב לתגובה זונוכל בן לאומי
- 2.מ 12/09/2022 14:58הגב לתגובה זולא,זה עניין של שוק מנופח מריביות 0 לדוגמא רב בריח,אריקה ועוד
- 1.אנונימי 12/09/2022 14:10הגב לתגובה זוהלך הכסף.הוא עבר לידיים של נוכלים מדופלמים.לא רוצים לשמוע יותר על החברה פח אשפה הזו.שלום ולא להתראות
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןטאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים
אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%.
אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת.
ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%.
מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?
נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.
- טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
- מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה?
מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?
המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות.
אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים.
בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.
השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה.
- הבנקים ירדו 1.7% על רקע כוונת הרגולטור למסות רווחים עודפים; המדדים המובילים איבדו כ-1%
- מימון ישיר זינקה 8.9%; מלם-תים צנחה 9.5%, פולירם 8.2% - נעילה מעורבת בבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%
