אחרי פחות משנה - יהונתן כהן מוחק את ההשקעה; גיבוי בהסדר חוב
יהונתן כהן, איש חיתום שהיה מקורב לאחים פרדו רכש מהם את השליטה בגיבוי בהנחה של 40% על מחיר השוק. מי מוכר בהנחה כזו? מישהו שיודע שהמחיר בשוק לא משקף את המצב האמיתי . לא צריך להיות חכם גדול כדי להגיע המסקנה הזו. אז האם כהן ידע? הוא היה החתם שלהם, גייס להם כסף, מכאן הכל השערות - ידע או לא ידע? דבר אחד ברור - אין מתנות חינם=אין הנחות חינם.
מאז החברה קרסה, כהן איבד את ההשקעה. האם הוא יכול לחזור לאחים פרדו שמאז הפכו למיליארדים בזכות הנפקת פאגאיה בוול סטריט? אולי כן, מה מה זה בשבילם כמה עשרות מיליוני שקלים. אבל המסר החשוב מהסיפור הזה הוא הצורך ואפילו חובה לבדוק את העסקה הזו - רשות ניירות ערך צריכה להיכנס לעובי הקורה כאשר יש עסקאות "מלאכותיות", כאשר יש עסקה בהנחה של 40% ממחיר השוק וזו בשעה שזמן קצר לפני כן, היתה הנפקה לציבור במחיר מלא.
חברת גיבוי אחזקות 0% העוסקת במתן אשראי חוץ-בנקאי נמצאת זה זמן רב בקשיים. אתמול אישר בית המשפט את בקשת החברה למינוי מומחה לבחינת הסדר החוב שלה.
חבר הנהלת סניף צפון אייל רוזן, לקח בחודש ספטמבר 2021 הלוואה של 2.5 מיליון שקל משני לקוחות של הסניף, מבלי ליידע את הנהלת החברה ומבלי שקיבל לכך אישור. מה הוא עשה עם הכסף? הכספים שימשו "לצרכיו האישיים, לרבות לטענתו, לרכישת מניות של החברה באותה עת". איך הוא מימן את ההלוואות? לדבריו, באמצעות העמדת שתי הלוואות ללקוחות back-to-back בהיקף זהה לגובה ההלוואות (2.5 מיליון שקל), כנגד הפקדת צ'קים - אבל איפה הצ'קים האלה? החברה לא יודעת.
- יהונתן כהן תובע את האחים פרדו; האם הוא באמת כזה תמים?
- פרשת גיבוי - מי הצליח להתחמק מהתביעה והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבודק החיצוני, עופר אלקלעי תקף את רוזן במילים חריפות: לדבריו, רוזן הביא ל"גידול חד באשראי שניתן ללקוחות בעייתיים, דבר שיביא לדעתי המקצועית למחיקת חובות בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים מתיק האשראי של החברה". עוד הוא קבע כי "מהניתוח עולה, כי אין מדובר בטעות בשיקול דעת של מר רוזן במתן אשראי נקודתי או בסיבוך לא צפוי של מס' לקוחות, אלא בתהליך סדור ומובנה שנועד לדעתי המקצועית, להגדיל את תיק האשראי ללא כל קשר לאיכותו, תוך גלגול חובות וביצוע פעולות חריגות אשר נועדו לדחות את הבעיות למול הלקוחות. מדובר בתבנית שחוזרת על עצמה במס' פעולות רב בתיקי לקוחות, תוך התעלמות מרמת הסיכון והאפשרות להיווצרות חובות אבודים בתיקים אלו".
בתחילת החודש דיווח החברה כי בעקבות כל המעילות והבעיות בכספים שנתנה החברה, היא צופה בדוחות הרבעון השני רישום הפרשות להפסדי אשראי של 80-100 מיליון שקל - למעשה אמצע הטווח (90 מיליון שקל) שווה ל-100% מההון העצמי של החברה שעומד גם הוא על 90 מיליון שקל. והחברה עוד לא סגורה על כך שזה הסכום הסופי של הכספים שבסיכון גבוה.
מניית גיבוי אחזקות ירדה מתחילת השנה ב-91.5% למחיר של 1.3 שקל המבטא שווי של 14.28 מיליון שקל. הרווח של החברה ברבעון הראשון השנה הסתכם ב-3 מיליון שקל על הכנסות של 12.7 מיליון שקל. בשנת 2021 כולה הרוויחה החברה 9.4 מיליון שקל על הכנסות של 39.8 מיליון שקל. השווי מבטא מכפיל רווח של 2.
- 7.מה הוא עשה בחיים ???…… 14/09/2022 08:46הגב לתגובה זומה הוא עשה בחיים ???……
- 6.החברה לניירות ערך מעסיקה אנשים שכנראה מפחדים להתעמת ולחקור את כל השרלטנים שמסתובבים כאן.באים...דופקים כרטיס(עם קרואסון חמאה)...הולכים הבייתה. (ל"ת)יוסף 13/09/2022 18:13הגב לתגובה זו
- 5.מה שווה מכפיל רווח היסטורי של חברה שעוד שנייה בדיפולט?? (ל"ת)נו באמת 13/09/2022 17:13הגב לתגובה זו
- 4.יואב 13/09/2022 17:02הגב לתגובה זומי שקונה בהנחה של 40 אחוז כנראה יודע דבר או שניים, החברה גדלה בתקופתו למימדים עצומים. בסוף כל הבועה הזאת התפוצצה לו בפנים. אני לא אתפלא אם בסוף יתגלה שהוא עומד מאחורי הרבה דברים בפרשה הזאת.
- 3.נחום 12/09/2022 20:22הגב לתגובה זואיש תמים ויישר דרך
- נחמן 13/09/2022 14:19הגב לתגובה זונוכל בן לאומי
- 2.מ 12/09/2022 14:58הגב לתגובה זולא,זה עניין של שוק מנופח מריביות 0 לדוגמא רב בריח,אריקה ועוד
- 1.אנונימי 12/09/2022 14:10הגב לתגובה זוהלך הכסף.הוא עבר לידיים של נוכלים מדופלמים.לא רוצים לשמוע יותר על החברה פח אשפה הזו.שלום ולא להתראות
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
