אחרי פחות משנה - יהונתן כהן מוחק את ההשקעה; גיבוי בהסדר חוב
יהונתן כהן, איש חיתום שהיה מקורב לאחים פרדו רכש מהם את השליטה בגיבוי בהנחה של 40% על מחיר השוק. מי מוכר בהנחה כזו? מישהו שיודע שהמחיר בשוק לא משקף את המצב האמיתי . לא צריך להיות חכם גדול כדי להגיע המסקנה הזו. אז האם כהן ידע? הוא היה החתם שלהם, גייס להם כסף, מכאן הכל השערות - ידע או לא ידע? דבר אחד ברור - אין מתנות חינם=אין הנחות חינם.
מאז החברה קרסה, כהן איבד את ההשקעה. האם הוא יכול לחזור לאחים פרדו שמאז הפכו למיליארדים בזכות הנפקת פאגאיה בוול סטריט? אולי כן, מה מה זה בשבילם כמה עשרות מיליוני שקלים. אבל המסר החשוב מהסיפור הזה הוא הצורך ואפילו חובה לבדוק את העסקה הזו - רשות ניירות ערך צריכה להיכנס לעובי הקורה כאשר יש עסקאות "מלאכותיות", כאשר יש עסקה בהנחה של 40% ממחיר השוק וזו בשעה שזמן קצר לפני כן, היתה הנפקה לציבור במחיר מלא.
חברת גיבוי אחזקות 0% העוסקת במתן אשראי חוץ-בנקאי נמצאת זה זמן רב בקשיים. אתמול אישר בית המשפט את בקשת החברה למינוי מומחה לבחינת הסדר החוב שלה.
חבר הנהלת סניף צפון אייל רוזן, לקח בחודש ספטמבר 2021 הלוואה של 2.5 מיליון שקל משני לקוחות של הסניף, מבלי ליידע את הנהלת החברה ומבלי שקיבל לכך אישור. מה הוא עשה עם הכסף? הכספים שימשו "לצרכיו האישיים, לרבות לטענתו, לרכישת מניות של החברה באותה עת". איך הוא מימן את ההלוואות? לדבריו, באמצעות העמדת שתי הלוואות ללקוחות back-to-back בהיקף זהה לגובה ההלוואות (2.5 מיליון שקל), כנגד הפקדת צ'קים - אבל איפה הצ'קים האלה? החברה לא יודעת.
- יהונתן כהן תובע את האחים פרדו; האם הוא באמת כזה תמים?
- פרשת גיבוי - מי הצליח להתחמק מהתביעה והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבודק החיצוני, עופר אלקלעי תקף את רוזן במילים חריפות: לדבריו, רוזן הביא ל"גידול חד באשראי שניתן ללקוחות בעייתיים, דבר שיביא לדעתי המקצועית למחיקת חובות בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים מתיק האשראי של החברה". עוד הוא קבע כי "מהניתוח עולה, כי אין מדובר בטעות בשיקול דעת של מר רוזן במתן אשראי נקודתי או בסיבוך לא צפוי של מס' לקוחות, אלא בתהליך סדור ומובנה שנועד לדעתי המקצועית, להגדיל את תיק האשראי ללא כל קשר לאיכותו, תוך גלגול חובות וביצוע פעולות חריגות אשר נועדו לדחות את הבעיות למול הלקוחות. מדובר בתבנית שחוזרת על עצמה במס' פעולות רב בתיקי לקוחות, תוך התעלמות מרמת הסיכון והאפשרות להיווצרות חובות אבודים בתיקים אלו".
בתחילת החודש דיווח החברה כי בעקבות כל המעילות והבעיות בכספים שנתנה החברה, היא צופה בדוחות הרבעון השני רישום הפרשות להפסדי אשראי של 80-100 מיליון שקל - למעשה אמצע הטווח (90 מיליון שקל) שווה ל-100% מההון העצמי של החברה שעומד גם הוא על 90 מיליון שקל. והחברה עוד לא סגורה על כך שזה הסכום הסופי של הכספים שבסיכון גבוה.
מניית גיבוי אחזקות ירדה מתחילת השנה ב-91.5% למחיר של 1.3 שקל המבטא שווי של 14.28 מיליון שקל. הרווח של החברה ברבעון הראשון השנה הסתכם ב-3 מיליון שקל על הכנסות של 12.7 מיליון שקל. בשנת 2021 כולה הרוויחה החברה 9.4 מיליון שקל על הכנסות של 39.8 מיליון שקל. השווי מבטא מכפיל רווח של 2.
- 7.מה הוא עשה בחיים ???…… 14/09/2022 08:46הגב לתגובה זומה הוא עשה בחיים ???……
- 6.החברה לניירות ערך מעסיקה אנשים שכנראה מפחדים להתעמת ולחקור את כל השרלטנים שמסתובבים כאן.באים...דופקים כרטיס(עם קרואסון חמאה)...הולכים הבייתה. (ל"ת)יוסף 13/09/2022 18:13הגב לתגובה זו
- 5.מה שווה מכפיל רווח היסטורי של חברה שעוד שנייה בדיפולט?? (ל"ת)נו באמת 13/09/2022 17:13הגב לתגובה זו
- 4.יואב 13/09/2022 17:02הגב לתגובה זומי שקונה בהנחה של 40 אחוז כנראה יודע דבר או שניים, החברה גדלה בתקופתו למימדים עצומים. בסוף כל הבועה הזאת התפוצצה לו בפנים. אני לא אתפלא אם בסוף יתגלה שהוא עומד מאחורי הרבה דברים בפרשה הזאת.
- 3.נחום 12/09/2022 20:22הגב לתגובה זואיש תמים ויישר דרך
- נחמן 13/09/2022 14:19הגב לתגובה זונוכל בן לאומי
- 2.מ 12/09/2022 14:58הגב לתגובה זולא,זה עניין של שוק מנופח מריביות 0 לדוגמא רב בריח,אריקה ועוד
- 1.אנונימי 12/09/2022 14:10הגב לתגובה זוהלך הכסף.הוא עבר לידיים של נוכלים מדופלמים.לא רוצים לשמוע יותר על החברה פח אשפה הזו.שלום ולא להתראות
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
