יומן אקסטנשנס ממשיכה לשרוף כסף - ההנפקה הגרועה בינתיים לא משתפרת
חברת המכשור הרפואי יומן אקסטנשנס 3.11% התרסקה ב-90% מאז ההנפקה בדצמבר 2020. החברה שגייסה 158 מיליון שקל - לא ברור איך - ואז ההכנסות נחתכו "פתאום" ב-90% ממשיכה לשרוף את הכסף של המשקיעים והחוסכים לפנסיה. בקופת החברה נותרו כעת מזומנים בהיקף של 81 מיליון שקל. כלומר היא שרפה בשנה וחצי 77 מיליון שקל. ברבעון השני של השנה היא שרפה עוד 10.6 מיליון שקל ומתחילת השנה 21 מיליון שקל. בקצב הנוכחי של שריפה של 42 מיליון שקל בשנה - החברה תיקלע לבעיית מזומנים בתוך שנתיים.
החברה אמנם מדווחת על 'זינוק' של 30% בהכנסות. אבל זה לא באמת זינוק. מדובר על הכנסות של 1 מיליון שקל, עליה לעומת 723 אלף ברבעון המקביל. במחצית הראשונה של השנה מדובר על הכנסות של כ-1.4 מיליון שקל, לעומת 1.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ברבעון הראשון היא הכניסה רק 400 אלף שקל, ובשנת 2021 כולה הכניסה החברה 2.8 מיליון שקל. אז נכון, יש לחברה רווח גולמי. אבל אי אפשר באמת להגיע לרווח כאשר לא מכניסים כסף.
ההפסד התפעולי של החברה עמד על כ-9.7 מיליון שקל ברבעון השני, בהשוואה להפסד תפעולי של כ-14.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. במחצית הראשונה של השנה עמד ההפסד התפעולי על 22.2 מיליון שקל, שיפור לעומת הפסד תפעולי של 27.6 מיליון שקל אשתקד. בשנת 2021 עמד ההפסד התפעולי של החברה על 53.7 מיליון שקל.
גם בשורה התחתונה ההפסד אמנם הצטמצם, אבל זה לא משנה יותר מדי. החברה ממשיכה לשרוף כסף ולא נראה שינוי משמעותי באופק. ההפסד הנקי ברבעון השני של השנה הגיע לכ-9.6 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של כ-15.4 מיליון שקל ברבעון המקביל. במחצית הראשונה של השנה ההפסד הנקי עמד על 22.4 מיליון שקל, לעומת הפסד של 27.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה. בשנת 2021 כולה הפסידה החברה 53.6 מיליון שקל.
- הכלכלן הראשי: ירידה של כ-60% בהשקעות הזרות בישראל ברבעון הראשון
- נקסט ויז'ן מזנקת ב-15% - צופה צמיחה של 70% בהכנסות גם בשנה הקרובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובחזרה לבעיית המזומנים הצפויה לחברה - בקופתה של יומן יש מספיק כסף בינתיים. לשנתיים הקרובות. במקרה כזה היא תיאלץ לחפש רוכש או לנסות לגייס שוב כסף. בפועל, יכול להיות שביומן אקסטנשנס כבר מבינים לאן הסיפור הולך. אולי זו הסיבה שהגיעה פתאום התעניינות מצד קרן השקעות סינית פרטית לקבל 40% ממניות החברה תמורת הזרמה של עוד 30 מיליון דולר (100 מיליון שקל) ולחתום עימה הסכם רישיון בלעדי. אז נכון, בעקבות ההצעה מניית יומן אקסטנשנס זינקה ב-78%, אבל זה רק אחרי אותה התרסקות. כלומר - זו אולי השבחה לחברה חבוטה, אבל זו ממש לא השבחה אמיתית בהתחשב בהנפקה.
נזכיר כי בחודש שעבר ואחרי הכישלון הגדול, התפטרה מנכ"לית החברה ומי שמחזיקה ב-7.7% ממניות החברה, תמר פרנקל. ההתפטרות הגיעה לאחר שיומן החליטה תחדול את חוזה ההפצה אליו הגיעה עם המפיצה האירופאית שלה, Aesculap. לדברי יומן, Aesculap התחייבה למכור כמות מינימאלית של מוצרים, אך זה לא קרה. במקור אמורה הייתה Aesculap למכור כ-6.4 מיליון יחידות של מוצרה של יומן בשנת 2019, ו-17.6 מיליון יחידות בשנת 2020. מנגד, כבר בשנה זו הודיעה Aesculap כי לא תצליח למכור מעל ל-5.8 מיליון יחידות.
יומן אקסטנשנס מוחזקת גם על ידי משפחת שמלצר (13.2%), ששולטת באימפריית שלמה החזקות. אז כן, בשבילה זה אולי כסף קטן, אבל המשפחה כבר החזיקה במניות בשווי של 115 מיליון שקל, ומאז האחזקה נפלה לשווי של 10.7 מיליון שקל בלבד.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
כאמור, החברה הונפקה בתל אביב בסוף שנת 2020 כאשר גייסה 158 מיליון שקל במחיר של 21.92 שקל למניה - הגיוס הגדול ביותר לחברת מכשור רפואי צעירה בבורסה המקומית - והחלה להיסחר לפי שווי של 625 מיליון שקל. השווי שלה הגיע גם ל-871 מיליון שקל, ואז החל מסלול ההתרסקות: היום נסחרת החברה לפי שווי של 72.4 מיליון שקל ובמחיר של 2.7 שקלים למניה. התרסקות של 92% מהשיא.
- 3.יוני טרנר 24/08/2022 04:13הגב לתגובה זוהייתי מתרחק מהחברה הזו. לא הייתי משקיע בחברה שהמנכל שלה שרף כספים בחברה ציבורית אחרת והועזב אחרי שנה . כדי שתבדקו טוב את רקורד והרזומה האמיתי של מנהלים .
- משה 24/08/2022 14:26הגב לתגובה זונראה לך ש שמלצר קונה חתולים בשק ? נראה שיש כאלו שבוחרים דווקא להתקרב, כי פוטנציאל יש ויש
- אלכס 24/08/2022 15:01לא חתול בשק, כשמלצר נכנס הפוטנציאל עוד לא מומש והעתיד נראה טוב, בינתיים שרפו מזומנים לשוא ולא התקדמו לשום מקום לפי הפרסומים, למשווק האירופאי לא היתה דרך לשווק מוצר לא מספיק טוב
- 2.איזה באסה היום קניתי (ל"ת)הדר 24/08/2022 00:38הגב לתגובה זו
- משה 24/08/2022 16:20הגב לתגובה זובאסה כמו שלך עשו היום כבר מחזור ש קרוב ל 3 מיליון ש'ח.
- 1.אם היא תייצר מיכשור שעדיין לא קיים בעולם .אז תזנק. (ל"ת)שלמה 23/08/2022 20:32הגב לתגובה זו
- יובב 24/08/2022 14:57הגב לתגובה זונראה שמתעקשים שם לעשות הכל הפוך, חברות אחרות כבר מקדימות אותה, והם איבדו את היתרון
- מחכים --) (ל"ת)דן 23/08/2022 21:28הגב לתגובה זו
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
