"הפוטנציאל בתחום התחבורה וההיסעים ענק. אלקטרה תהיה דומיננטית בתחום"
חברת אלקטרה אלקטרה -1.85% הפועלת בפרויקטים למבנים ותשתיות בישראל ובחו"ל, פרסמה דוחות טובים ברבעון השני כשתחום התחבורה (אפיקים ואגד תעבורה) אחראי על הגידול בפעילות וברווחים. הכנסות אלקטרה ברבעון צמחו ב-17.8% לכ-2.6 מיליארד שקל; הרווח הנקי הוכפל ל-134.3 מיליון שקל, אך בנטרול רווח הון, מדובר על עלייה צנועה ברווח לכיוון ה-80-85 מיליון שקל.
ה-EBITDA של החברה ברבעון עלה ב-48.4% ל-306.7 מיליון שקל. צבר העבודות של קבוצת אלקטרה מסתכם ל-28.3 מיליארד שקל – גידול של 20% ביחס לצבר בסוף 2021.
"זהו הרבעון הטוב ביותר אי פעם של אלקטרה", אומר, איתמר דויטשר, מנכ"ל החברה, "כמעט כל חברות הבת שלנו רשמו צמיחה ניכרת ברבעון השני. גם בארצות הברית אנחנו חוזרים להיקפי הפעילות שלנו טרם תקופת הקורונה. מבחינת יזמות, אנחנו מוכרים דירות בקצב גבוה, ישנה עליית מחירים וטרם ראינו ירידת מחירים בפרויקטים שלנו. לפני מספר שבועות השקנו את הפרויקט שלנו בפארק אפעל ואנחנו עדים לעשרות הרשמות וחוזים, ככה שבסך הכל אצל כל החברות שלנו אנחנו רואים צמיחה".
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- "הביטול של מבצעי הקבלן 80-20 הוא טוב, אף אחד לא רוצה שיהיה פה משבר סאב-פריים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראינו ירידה בפעילות החברה בחו"ל - זו ירידה נקודתית או משהו מעבר לזה? למה זה קרה?
"הירידה בחו"ל נובעת בעיקר מהפעילות שלנו בארה"ב. החברות שלנו שם עובדות בעיקר עם המגזר הפדרלי והן נפגעו מאוד כאשר הצבר ירד בתקופת הקורונה ולהבדיל מההתאוששות בארץ שהייתה יותר מהירה, לגופים בארה"ב לוקח יותר זמן. צבר ההזמנות עבר כעת את ה-400 מיליון דולר אבל יקח לנו לדעתי עוד רבעון אחד עד שנתחיל לראות חזרה את התוצאות ברווחיות בניו יורק שראינו טרום הקורונה וכמובן שאנחנו רוצים להמשיך ולצמוח שם. מבחינת הצבר והמחזורים אנחנו כבר חזרה במסלול. אנחנו לא מודאגים, זה היופי באלקטרה ששאר הזרועות שלנו מציגות פעילות ענפה וצבר הזמנות גבוה".
נכנסתם לתחום התחבורה עם אפיקים ואגד תעבורה. למה בעצם?
"האסטרטגייה שלנו היא - ליזום, להקים, לתפעל. אנחנו יוזמים אנחנו יוזמים בתחום התשתיות והבניין, אנחנו מקימים דרך עשרות חברות הבת שלנו ואנחנו גם מפעילים. עם זאת, היה לנו תחום אחד שבו יזמנו והקמנו כבישים ומנהרות אבל לא נכנסנו לתפעול. אפיקים יהפכו אותנו גם למפעילים בתחום התחבורה וישלימו לנו את החוליה החסרה בשרשרת האסטרטגיה שלנו בתחום התחבורה. אנחנו רוצים לתפעל בכל תחום בו אנחנו יוזמים כולל בתחום התחבורה, גם אם זה היסעים. הרכישות של אפיקים ואגד תעבורה משלימים לנו את העניין התפעולי בתחום התחבורה".
ללא פעילות התחבורה, שיעור הצמיחה ברווחיות מעט קטן יותר, האם זו אחת הסיבות שנכנסתם לתחום?
"את הרווחיות היום באלקטרה ניתן לחלק לארבעה מגזרים: נדל"ן שבו הרווחיות יחסית גבוהה, קבלנות שבו הרווחיות יחסית נמוכה אך בהיקפים גדולים ללא צורך בהשקעות הוניות ויש את מגזר הניהול שהוא מעט גבוה יותר מהקבלנות וגם הוא בהיקפים גדולים. המגזר האחרון הוא מגזר הזכיינות שבו יש מימושים המנהלים את הרווחיות ויש את השוטף.
- אקסל: עליה של 14% בהכנסות, עוברת להפסד רבעוני
- הישראלים נשארו בארץ - איך נראה הקיץ של הקמעונאיות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- יוסי כהן מתקרב לאקזיט של 50 מיליון דולר
מגזר התחבורה פוצל לשניים כאשר חציו בתחום של ההפעלה של ההיסעים בעיקר לחברות עסקיות וגופים ציבורים ששם רווחיות היא דומה יחסית לרווחיות שלנו בשאר התחומים. מגזר הזכיינות הביא אכן רווחיות גבוהה יותר".
מה הפוטנציאל של תחום התחבורה מבחינתכם? אתם מתכננים הנפקה?
"הפוטנציאל הוא גדול יחסית. בתחום התחבורה הציבורית יש המשך הפרטות, כל שנה יוצאים לא מעט אשכולות. בתחום ההיסעים השמיים הם הגבול, אנחנו יחסית בהיקף בינוני, הפוטנציאל בשוק הוא ענק, יש תהליך גדול מאוד של מעבר לטכנולוגיה שמחברת היום היסעים, מוניות, קורקינטים ורכבות שיתגברו עם הפעלת הקו האדום התל אביב ואנחנו נהיה דומיננטים בתחום".
אנחנו לא מתכננים הנפקה. אלקטרה לא יכולה להחזיק חברה ציבורית. אנחנו חברת בת של אלקו ואם ננפיק הרי שכבר יהיה מדובר בחברה שלישית - דבר שחוק הריכוזיות אינו מאפשר. לכן הגיוסים הם לתוך החברות הבנות ואין כרגע איזושהי הנפקה מתוכננת".
התוצאות ברבעון - המשך עלייה בפעילות וברווח
הכנסות אלקטרה ברבעון השני צמחו כאמור ב-17.8% לכ-2.6 מיליארד שקל; הרווח הנקי הוכפל ל-134.3 מיליון שקל, אך בנטרול רווח הון, מדובר על עלייה צנועה ברווח לכ-80-85 מיליון שקל. ה-EBITDA של החברה ברבעון עלה ב-48.4% ל-306.7 מיליון שקל. צבר העבודות של קבוצת אלקטרה מסתכם ל-28.3 מיליארד שקל – גידול של 20% ביחס לצבר בסוף 2021.
תוצאות המגזרים: ההכנסות במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל עלו ברבעון ב-18.7% ל-1.3 מיליארד שקל, בהשוואה ל-1.1 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מעלייה בהיקפי הביצוע בתחום קבלנות ראשית לבניה ובתחום התקנת מערכות אלקטרו- מכניות. הרווח התפעולי במגזר עלה ב-79.7% ל-39.3 מיליון שקל, בהשוואה ל-21.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
במגזר הפעלה, שירות ואחזקה עלו ההכנסות בתקופה ב-18.2% ל-627.2 מיליון שקל, בהשוואה ל-530.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נבע בעיקר מעלייה בהכנסות במספר תחומי פעילות במגזר זה. הרווח התפעולי עלה ל-48.2 מיליון שקל, בהשוואה ל-47.1 מיליון שקל ברבעון המקביל.
במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל עלו ההכנסות ב-29.1% ל-414.4 מיליון שקל, בהשוואה ל-320.9 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2021. הגידול נבע בעיקר מגידול בהיקפי הפעילות של הקבוצה בתחום התקנת מערכות אלקטרו-מכאניות באירופה. הרווח התפעולי הסתכם ב-6 מיליון שקל, בהשוואה ל-9.7 מיליון שקל ברבעון המקביל
במגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום הסתכמו ההכנסות ב-99.1 מיליון שקל, בהשוואה ל-127.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עם זאת הרווח התפעולי במגזר עלה בכ-21% לכ-17.8 מיליון שקל, בהשוואה לכ-14.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
במגזר הזכיינות רשמה החברה גידול של כ-30% בהכנסות ל-258.4 מיליון שקל. עיקר הגידול בהכנסות נבע מאיחוד תוצאות פעילות התחבורה הציבורית של אלקטרה אפיקים תחבורה 2021 (לשעבר אגד תעבורה), אשר לא נכללו בתקופה המקבילה אשתקד. החברה רשמה רווח תפעולי במגזר של כ-99.2 מיליון שקל, לעומת כ-28.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. אלא שהרווח נובע מרווח הון - רווח ממכירת החזקות החברה בזכיין בפרויקט אגירה שאובה בגלבוע.
אלקטרה היא החברה המרכזית בקבוצת אלקו של הזלקינדים. לצד אלקטרה יש בקבוצה את אלקטרה צריכה שמחזיקה בשורה של פעילויות עסקיות לרבות בתחום המזגנים, והקמעונאות ואת אלקטרה נדל"ן שמחזיקה במקצבי דיור בארה"ב. בשנה האחרונה רכשה אלקו גם נתח משמעותי (שליטה משותפת עם צחי נחמיאס) בדיסקונט השקעות שמחזיקה בנכסים ובניין-גב ים וסלקום.

ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
ניהול קופות הגמל אחראיות ל-62% מההכנסות שהסתכמו על 215 מיליון ברבעון ו-428 מיליון שקל במחצית; הרווח הרבעוני של בית ההשקעות צמח ב-10% ל-54.4 מיליון שקל
ילין לפידות, אחד מבתי ההשקעות הפרטיים הוותיקים בישראל, נמצא בבעלותם המשותפת של רו"ח דב ילין ורו"ח יאיר לפידות, שמחזיקים ב-51% מהמניות מובילים את פעילותו בפועל. יתרת הבעלות (49%) מוחזקת על ידי חברת אטראו שוקי הון, שהיא למעשה חברת אחזקות פסיבית שתכליתה להחזיק בחלק שלה בבית ההשקעות. מניית אטראו שוקי הון 1.32% , שנסחרת בבורסה, היא כמו "שיקוף חלקי" לשווי של ילין לפידות - מתחילת השנה עלתה המניה בכ-17% ובמבט על 12 החודשים היא מזנקת 45% לשווי שוק של 1.18 מיליארד שקל.
בשנים האחרונות הציג ילין לפידות רווחיות יציבה, עם רווח נקי שנתי שנע בטווח של 160-180 מיליון שקל. את שנת 2024 סיים ברווח של 194 מיליון שקל. את המחצית הראשונה של 2025 תקופה תנודתית בשווקים, שבשיאה התקיימה מערכת "עם כלביא" מול איראן הוא מסכם ברווחי שיא. הרבעון השני הסתיים עם רווח נקי של 54.4 מיליון שקל, המשקף עלייה שנתית של כ־10%.
עם זאת, ילין לפידות אינו חסין מתחרות. בשנים 2018 עד 2021 איבד נתח שוק משמעותי בענף הגמל וההשתלמות כ־11 מיליארד שקל שנגרעו מנכסיו וזרמו למתחרים. זהו שינוי משמעותי ביחס לעבר, אז נחשב לאחד מהשחקנים הדומיננטיים בתחום החיסכון לטווח ארוך. אבל מאז נרשמת התאוששות - היקף הנכסים המנוהל על ידי ילין לפידות נכון לסוף יוני 2025 עומד על 150.1 מיליארד שקל, נטו עלייה של כ־10% מתחילת השנה, אז נוהלו 136 מיליארד שקל. עיקר הצמיחה מיוחס לביצועי שוק חיוביים ולהרחבת הפעילות בתחומי הגמל, הקרנות והתיקים.
עיקרי התוצאות לרבעון ולמחצית
ההכנסות הכוללות של ילין לפידות במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו ב-428.7 מיליון שקל, עלייה של כ־20.5% לעומת 355.6 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד. ברבעון השני הסתכמו ההכנסות ב־215 מיליון שקל גידול של כ־16.9% לעומת 183.9 מיליון שקל ברבעון השני של 2024.
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפירוט לפי תחומי פעילות, הצמיחה המרכזית מיוחסת לדמי ניהול קבועים מקופות גמל וקרנות השתלמות, שזינקו במחצית ב־29% מ־206 מיליון שקל ל־266 מיליון שקל. ברבעון השני לבדו נרשמה עלייה של כ־25% בתחום זה מ־108 מיליון שקל ל־135 מיליון שקל.

פלרם עולה 5.5%, אקסל מאבדת 8%; מגמה שלילית בבורסה
המסחר בבורסה מתנהל בירידות אחרי שעונת הדוחות לרבעון השני הסתיימה אתמול באופן רשמי, לאחר שמספר חברות אחרונות ניצלו את המועד האחרון כדי לפרסם את תוצאותיהן ומגיבות היום
הרבה כסף מחפש השקעות היום, וזה גורם לחברות רבות לגייס סכומים גבוהים במחירים לא זולים. ראינו בסוף השבוע את רמי לוי נדלן מפרסמת תשקיף להנפקה בשווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף, עם הון עצמי של כ-2 מיליארד שקל בלבד דף חדש במשפחת לוי: מנפיקים את הנדל"ן ומערבים את הילדים. גם חברות אשראי חוץ בנקאי מגייסות כספים במרווחים קטנים מאוד על ריבית בנק ישראל.
אורי פז, מנכ"ל מכלול, התראיין
לביזפורטל ברקע השלמת גיוס האג"ח ואמר: "ליווינו כבר כ‑300 פרויקטים, בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית.
התחום הזה תופס כבר 30‑40% מהבנייה למגורים בישראל. זה אחד הסיפורים הגדולים של העשור הקרוב". החברה גייסה אג"ח בסכום של 400 מיליון שקל בריבית של 4.95%, קרובה מאוד לריבית בנק ישראל שעומדת על 4.5%. מצד אחד, זה מבטא את הביקושים הגדולים של מוסדיים לסחורה.
יש להם זרימת כסף גדולה כל חודש והם מחפשים השקעות. קל היום לגייס אג"ח. מצד שני, זו נקודת זכות לחברת האשראי. השוק תופס אותה כהשקעה עם סיכון יחסית נמוך. "המוסדות הפיננסים הגדולים מאמינים בנו"
האם מתחילה להתפתח בועה בשוק החוב? אם נסתכל על מה שמתכננת אמפא בהנפקת האגח הקרובה שלה אפשר לטעון שכן. אמפא אמפא 0% יוצאת לרודשואו לקראת גיוס אג"ח, ומציגה למשקיעים מסר על חיסכון של עשרות מיליוני שקלים בהוצאות המימון, למרות שהחוב החדש יונפק ללא שיעבודים; החברה רוצה להנות מהשוק החם, אבל התוצאה של פחות בטוחות ועלות נמוכה יותר היא מתכון קלאסי לבועה שמתפתחת. להרחבה - כך מתפתחת בועה בשוק - המקרה של אמפא
הישראלים
נשארו בארץ - איך נראה הקיץ של הקמעונאיות? 12 ימי "עם כלביא" שסגרו את הקניונים צמצמו גם את השמיים ואמורים היו לתת רוח גבית לקמעונאיות ולחברות הצריכה המחזורית - אבל לא אצל כולם התמונה הייתה ורודה; חלק הציגו שחיקה ברווח, אחרות הפתיעו עם התאוששות מהירה אבל
כולן מתכוננות ל'מבחן האמיתי': הרבעון השלישי עם מבצעי סוף שנה וחגי תשרי כשהציבור הישראלי ברובו ימשיך להישאר בארץ
- פינרג'י איבדה 10%, קמטק 5.6%, ארית זינקה 9.3% - נעילה שלילית
- הראל עלתה 1.4%, שופרסל ב-1%; טבע איבדה 1.1%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קריאה מעניינת - מדד ה-S&P 500 עלה ב-9% - בכמה עלתה הקרן שלכם? המדד האמריקאי טיפס ב-9% מתחילת
השנה אבל קופות הגמל, קרנות ההשתלמות ופנסיה הרוויחו בקושי אחוז; מסתבר שזה לא תלוי אך ורק בחשיפה של המטבע אלא גם במבנה של ההשקעות וגם הקצאות סולידיות שלא תמיד מופיעות בכותרת