1. אינטל היתה והיא עדיין מעצמה בשוק השבבים. מעצמות רבות בשלב מסוים שוכחות לטפל בעתיד וחיות את העבר המרשים. הן נופלות בעיקר בשל ביטחון עצמי מופרז, יהירות וזלזול במתחרים. אינטל עד היום מתקשה להאמין ש-AMD ואנבידיה גנבו לה את השוק וכל פעם מחדש ששמו לה מראה מול הפנים הנהלתה טענה שזה עניין זמני – "חכו חכו למוצרים החדשים שלנו".

למשקיעים במעצמות יש סנטימנטים. הם רגילים או זוכרים את המעצמה בטופ והם מתנהלים בסוג של התניה פבלובית, מקשרים את אינטל להובלה, להצלחה, לניצחונות על מתחרים. ההקשר הזה עולה להם הרבה כסף – אינטל היא בין המניות המאכזבות בשנים האחרונות, אבל נראה שבהדרגה גם המשקיעים הנאמנים החלו לזנוח את המעצמה השוקעת, ובסוף השבוע התרחשה תקלה שיהיה קשה להתגבר עליה.

אינטל פספסה בגדול את התחזית לרבעון השני וסיפקה תחזית נמוכה מהצפי לרבעון השלישי. לפספס זה חלק מהחיים, אבל יש פספוס ויש פספוס. אינטל פספסה במיליארדים רבים ובאחוזים רבים. איך אפשר למכור בקצת מעל 15 מיליארד כשהשוק מצפה ל-18 מיליארד מבלי להזהיר? איך אפשר להעריך מכירות שעולות על 18 מיליארד דולר ולבסוף לספק תחזית של מתחת ל-16 מיליארד? למעשה, אם סוכמים את הפספוסים ברבעון השני והשלישי מקבלים שלאינטל נעלמו קרוב ל-6 מיליארד דולר בחצי שנה, שזה 15%-20% מההכנסות.

בשלב הזה עולה שאלה עמוקה יותר מהמספרים עצמם. שאלה של אמון. פט גלסינגר, שממנכ"ל את אינטל כשנה וחצי, לא חשף בזמן את הצרות הגדולות האלו. הוא ידע עליהן לפני חודש וגם לפני חודשיים. מותר לפספס בוול סטריט. זה לא נעים אבל זה חלק מהעניין, אבל לא לחשוף את האמת, להחביא, לא לדווח בזמן, אלו תופעות שוול סטריט מתקשה לסלוח עליהן. מערכת של אמון בין החברה לוול סטריט היא כנראה הפקטור החשוב ביותר במחיר המניה. חוסר אמון מכה במניה אפילו הרבה יותר מאיך שניתן היה לחזות בהינתן הפרמטרים הכלכליים בלבד.

• פאגאיה הפתיעה ודיווחה על רווח ברבעון; המניה מזנקת
• Blue Owl רוכשת מפאגאיה הלוואות בהיקף של עד 2.4 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הכל מושתת על אמון, והניסיון ארוך השנים של ההתנהלות והקשר בין חברות למשקיעים, מוכיח שזה גם שוט אפקטיבי – אם אתה לא אמין, המניה שלך תיפגע. מנהלים חוששים מנפילה במניה, זה הרי מתבטא בכיס שלהם.

המניה של אינטל נפלה אחרי פרסום הדוחות והתחזית ב-9%. לעומת התחזית ובהינתן משבר האמון זו נפילה צנועה. אולי זה בשל חבילת הסיוע של הממשל לשוק השבבים שתוזמנה במקביל לפרסום הדוחות (יד מכוונת?) ואולי בשל הזינוקים בוול סטריט שריככו את המכה.

מכאן, אינטל יכולה דווקא לעלות בעסקים ובמניה. במקרים רבים, הנהלת החברה מנצלת דוחות גרועים כדי לעשות ניקיון יסודי ולמחוק הוצאות ככל שניתן, כדי שלא יבצבצו בהמשך, וגם שבמידה ונרשמו יותר מדי הוצאות, זה יבוא על חשבון הוצאות נמוכות בהמשך. אז אולי זו באמת הרצפה. אבל המשקיעים כעת יהיו זהירים הרבה יותר, חסרי אמונה ומאוד סקפטיים. אינטל נכשלה במנועי הצמיחה שלה – בעיקר שבבים מתקדמים לתקשורת, נחלשת בתחום הבסיסי שלה – שבבים למחשבים, מתקשה בחזון להיות מתחרה ראויה לטייוואן סמיקונדקטורס, והכי נורא – מחביאה את האמת.

• מה יהיה מחר בבורסה? על נייס וחברות השבבים
• בחנו את עצמכם - האם אתם בעניינים? טריוויה שבועית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים

ישראל מהווה יותר מ-10% מכוח האדם של אינטל בעולם וכנראה שיותר במונחים של ייצור ופיתוח. אינטל מאוד משמעותית לישראל, והמשך החולשה שלה עלול לפגוע בכלכלה הישראלית. לא בטוח שההטבות שניתנות לה בעולם, וכעת גם בארה"ב עם חבילת הסיוע לתחום השבבים, נמוכות מאשר אצלנו, וזה עלול להביא להזזת הייצור למקומות אחרים. אינטל גם נערכת לרכישת טאואר (הרכישה אמורה להיות מושלמת בתחילת 2023), ובשיחת הוועידה דובר על התקדמות מול הרגולטורים בנושא. על פניו הסיכויים טובים שהרכישה תושלם, אבל בחברות שנמצאות באיבוד דרך, הכל אפשרי. בינתיים – טאואר נראית מאוד ברורה באסטרטגיה של הרחבת יכולות הייצור של אינטל.

ומה לגבי פיטורים? באינטל דיברו על הקפאה, ירידה בקצב גיוסים, ולא על פיטורים, אבל נתוני ההכנסות האלו מעידים על משבר גדול. אם זה יימשך לא יהיה מנוס מפיטורים.

2. פאגאיה. זה צריך להיות השיעור הראשון לכל אחד שרוצה להכיר את הבורסה ושוק ההון. זה צריך להיות שיעור קבוע בצניעות לכל מי שחושב שהוא מבין בשוק ההון, וזה צריך להיות שיעור חשוב בגבולות האמון בשוק ההון ובמערכות התומכות ומפקחות, בעיקר רשות ניירות ערך.רוב הציבור חושב שבורסה היא קזינו. זה לא נכון. בורסה היא מקום להשביח ולייצר תשואה. לאורך זמן בורסה מספקת ערך למשקיעים, אבל להשקיע זו מתודה סדורה לאורך זמן. הרבה באים לסיבוב מהיר ואז הם מהמרים – הם יכולים להרוויח, להפסיד, זה אקראי. הבעיה שגם  אם אתם משקיעים אתם נתקלים ב"דברים מוזרים", שמחזקים את הציבור שמתייחס לבורסה כקזינו – פאגאיה וגיימסטופ שנסחרות בוול סטריט הן דוגמאות מצוינות.

גיימסטופ היתה חברה עם רגל וחצי בקבר. כבר לא צריכים חנויות לרכישת משחקים, העסק הזה די נגמר. החברה עברה להפסדים, ההפסדים הלכו וגדלו, ונשארו לה עוד כמה רבעונים לחיות. משקיעים נבונים ומתוחכמים הפעילו עליה שורט – מכרו את המניות שלה בידיעה-הערכה שהמניה תיפול ואז הם יקנו במחיר נמוך ויקבעו רווחים.

אבל אז התחיל בפורומים, בעיקר ברדיט, סוג של מלחמה בשורטיסטים. זה חצי פייק ניוז. אין לאף אחד טענות אמיתיות נגד השורטיסטים ולא כל השורטיסטים הם עשירים וגנבים. אבל העדר התחיל ליישם את מה שהמנהיגים בפורומים החליטו – קנו גיימסטופ.

הקניות האלו העלו את המניה מ-0.8 דולר ל-100 דולר (בהתחשב בספליטים) משווי של 100-150 מיליון דולר לשווי העולה על 25 מיליארד דולר. העסק הוא עסק חלש ומפסיד, אבל כשאתה שווה מעל 20 מיליארד דולר, אתה יכול לגייס בקלות 1-2 מיליארד דולר, במיוחד כשאתה מדי יום בראש החדשות. גיימסטופ גייסה כספים וניצלה ממוות. המניה שלה עדיין מבטאת תרחישים לא מציאותיים – 34 דולר, שווי של מעל 10 מיליארד דולר - והמקרה שלה מעיד כי הכל בוול סטריט אפשרי. חברה גוססת מקבלת זריקת עידוד מעדר משקיעים מוסת, מנייתה מזנקת פי 100, היא מגייסת מיליארדים וצוחקת כל הדרך אל הבנק.

והמדהים הוא שדבר דומה, אבל ממש לא זהה, קורה בפאגאיה הישראלית. חברת טכנולוגיה שכנגד כל הסיכויים התמזגה עם ספאק לפי שווי של כ-9 מיליארד דולר בשעה שכל אחד שבוחש בנתונים יגיד לכם – אין מצב שזה השווי, המניה כצפוי נופלת ב-75% בתוך שלושה שבועות מאז הרישום למסחר, ואז מתחילים לטפל בה – המניה זינקה פי 10 תוך כמה ימים במחזורים גדולים מאוד. מדברים על שורט סקוויז (שורטיסטים שהיו חיייבים למכור את המניות שמחירן עלה – בדומה לגיימסטופ), אבל ממש לא בטוח שזו הסיבה.

מה שבטוח הוא שהחברה הזו שמספקת פלטפורמה של הלוואות (ולהבדיל מגיימסטופ יש לה עסק בצמיחה), מוכיחה לכולם שאין דבר כזה בלתי אפשרי, אבל במובן "הרע" של המילה, במובן שמרחיק את הציבור מהשוק כי פאגאיה מוכיחה שהבורסה היא קזינו והימורים.

פאגאיה הפכה לחברה הישראלית השנייה בגדולה בעולם, עם שווי שוק של 17 מיליארד דולר, התוצאות שלה רחוקות מלהסביר זאת. פאגאיה הפכה למניית הימורים מנותקת לחלוטין משווי ריאלי. היא הנפיקה-התמזגה בשווי לא ריאלי ועשתה כצפוי את הדרך למטה, ואז הכל התהפך. אז זה השיעור הראשון לכל מי שחדש בשוק ההון - בבורסה הכל ייתכן. והשיעור למבינים-עוקבים הוא להיות צנועים. אין דבר כזה בטוח. פאגאיה מוכיחה זאת. והשיעור החשוב יותר כנראה – גבולות האמון במערכת שוק ההון.

איך מניה עולה פי 10 תוך שבוע בלי שרשות ניירות ערך האמריקאית בודקת ועושה משהו? איך גיימסטופ עלתה פי 100 ואף אחד לא משלם על ההרצה הזאת? איפה השוטרים, איפה הרגולטור, איפה ההיגיון הבריא? רשות ניירות ערך האמריקאית הרימה בינתיים ידיים מול תופעת גיימסטופ שהדביקה גם מניות אחרות (מניות המם). אין בעצם עבריינים, אין בעצם מישהו שהריץ את המניה, כי זה העדר – פורומים ורשתות חברתיות.

3. גופים מוסדיים – פאגאיה זינקה פי 10 בשבוע-שבוע וחצי ופי 2.6 מאז הפיכתה לספאק לפני כחודש. מי הרוויח מכך? המייסדים: אביטל פרדו, יהב יולזרי וגל קרובינר שווים מיליארדים. הכי הרבה שווה פרדו – קרוב ל-2 מיליארד דולר. יחד עם המימושים בחברה בשנתיים האחרונות, הוא כבר מדורג בצמרת עשירי הארץ. אבל לא רק המייסדים הרוויחו. קרן ויולה היא משקיעה דומיננטית בחברה וגם כלל ביטוח.כלל מחזיקה במניות פאגאיה בשווי של מעל 1 מיליארד דולר. כלל מחזיקה את זה עבורנו ועבור עצמה (נוסטרו). אז ראשית, במידה ולא מימשה (וסביר שלא מימשה כי היא החזיקה עוד כשהחברה היתה פרטית וחלות עליה הגבלות מימוש עם הפיכתה לציבורית), מדובר ברווח אדיר. רווח לכלל עצמה ורווח לציבור המחזיק בפנסיה, ביטוח מנהלים, גמל, השתלמות. אבל כשמסתכלים על ההחזקות והחלוקה שלהן בין הציבור לנוסטרו, עולה שאלה עקרונית (לא דווקא במקרה הזה) – איך מחלקים את ההשקעה בין הנוסטרו לבין האפיקים שמנוהלים בשביל הציבור? מי בודק ומפקח שהתמהיל נכון, שהחלוקה נכונה? נשאיר את השאלה הזו לטור המשך, אבל נמשיך להיכנס לרזולוציה.

איך בעצם מחלקים את ההשקעה בין כל הפנסיות, קופות וקרנות השתלמות? יש מדיניות של הבית, אבל ברזולוציות עמוקות בין קופות ובין קרנות היא כנראה הולכת לאיבוד. נכנסתי להרכב תיק ההשקעות של קרן ההשתלמות הכללית של כלל. יש שם בנכסים הלא סחירים (הדוח מתפרסם אחת לרבעון) את פאגאיה בשיעור גדול (כ-18% מהמניות הלא סחירות) ובמשקל של 0.31% מכל הנכסים עצמם. טוב, יהיה רווח, כנראה לא קטן, אבל בטח בקרן השתלמות המנייתית המשקל גדול הרבה יותר.