יניב פגוט
צילום: ביזפורטל
ראיוןTV

מאחורי רפורמת עדכון מדדי האג"ח: "לעודד השקעה פאסיבית"

כך אומר יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר בבורסה. פגוט מציג את הרפורמות בבורסה, למשל זו שתנסה לעודד סחירות ונזילות: "לא טוב שחברה עם שווי שוק גבוה וסחירות נמוכה. חברה שתהיה חלק מהמדדים המרכזיים, תדע שהיא צריכה להיות גם סחירה ונזילה". צפו בראיוןTV
אלכסנדר כץ | (9)

"השאיפה שלנו היא שתוך זמן לא ארוך, ניישר קו עם העולם בכל מה שקשור בנזילות וסחירות במדדים, וחברה שתגיע להיות חלק מהמדדים המרכזיים- תדע שהיא צריכה להיות גם סחירה ונזילה", אומר יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, מדדים ונגזרים בבורסה לניירות

ערך . 

הידעת? מדוע ​דורשת ​הבורסה ​סחירות ​מחברות ​שנכנסות ​למדדים ​המובילים
 
יניב ​פגוט, ​סמנכל ​בכיר ​ומנהל ​מחלקת ​מסחר ​מדדים ​ונגזרים, ​אומר ​שהשאיפה ​ליישר ​קו ​עם ​העולם ​בנזילות ​וסחירות. ​חברה ​שתיכנס ​למדדים ​המרכזיים ​תדע ​שהיא ​צריכה ​להיות ​גם ​סחירה ​ונזילה. ​שווי ​גבוה ​עם ​סחירות ​נמוכה ​מגדיל ​סיכון ​במדדים ​ופוגע ​במחזיקים.

-המטרה לתמרץ את החברה שתהיה פעילות בניירות "אנחנו רוצים שתהיה פעילות וסחירות בניירות. לא טוב שחברה עם שווי שוק גבוה - ומצד שני סחירות מאד נמוכה. הדבר מגדיל את הסיכון במדדים. הדבר הזה פוגע בלקוחות, במדדים, במחזיקי המדדים, מקטין את האמון של

הציבור במדדי הבורסה. השאיפה שלנו שבסוף היום נקבל בורסה יותר נזילה והרבה יותר סחירה, וחברות שלמעשה עובדות יותר נזילות וסחירות כדי לקבל ביטוי ומשקל יותר גבוה". -יצאתם עם רפורמה של מדדי אג"ח - מעדכון חצי שנה ועדכון חודשי. זה לא סיפור בירוקרטי?

"יש לנו צוות מחשוב שעבד על זה קשה יחד עם צוות המדדים, ובהחלט מחשב את כל האירוע הזה, כי אם היינו צריכים לעשות את זה ידנית, ודאי לא היינו באירוע מהסוג הזה שכרוכה בו השקעה בעשרות מדדים ובמאות ניירות ערך. אנחנו מיישרים פה קו עם מדדי אג"ח גלובליים, שבמסגרתו אנחנו

ממצים את החיים של איגרת החוב בצורה יותר טובה. איגרת חוב זו לא מניה שהיא לנצח או לתקופות מאד ארוכות. איגרות חוב קונצרניות קצרות נגרעות מהמדדים בשנה האחרונה. ולמעשה אם אנחנו ממתינים לפעמים חצי שנה ושמונה חודשים כדי להיכנס למדדים, אז בסופו של יום אנחנו לא ממצים

את חיי האגרת בצורה טובה. מעבר לכך שזה יוצר בעיות מסחר מאד קשות כאשר בשני אירוע נזילות - פעמיים בשנה בלבד - מגיע עדכון מאסיבי, משפיע על המחירים של ניירות הערך, מייצר פגיעה במי שמחזיק במדדים, והשחקנים המתוחכמים קונים לפני, מרוויחים את העלייה, וכשמגיע מדד זה

עלול לרדת חזק. מה שמעניין אותנו זה מחזיקי המדדים לאורך זמן, והשיטה הזאת בהחלט משרתת אותם.  

הידעת? כיצד ​ישנה ​עדכון ​חודשי ​של ​מדדי ​האגח ​את ​חיי ​האגרת ​במדד
 
איגרות ​חוב ​קונצרניות ​קצרות ​נגרעות ​מהמדדים ​בשנה ​האחרונה, ​ואם ​ממתינים ​חצי ​שנה ​ושמונה ​חודשים ​לכניסה ​לא ​ממצים ​את ​חיי ​האגרת. ​עדכון ​מאסיבי ​פעמיים ​בשנה ​פוגע ​במחירים ​ובמחזיקים ​לאורך ​זמן. ​העדכון ​החודשי ​מיישר ​קו ​עם ​מדדי ​אגח ​גלובליים.

"בגיוסי ההון, יש ירידה בפעילות באופן טבעי שנובעת מאותה ירידה במחירים. החברות אולי מחכות על הגדר לשעה יותר נוחה על מנת להנפיק. מצד שני אנחנו רואים חברות מאד גדולות שעושות הנפקות משניות, כמו הבנקים הגדולים שמנצלים את הבורסה בתל אביב על מנת לגייס הון בתקופה הזו.

הבנקים עשו גיוסי ענק שלא ראינו פה הרבה מאד שנים, בתנאי שוק מאד מאד קשים".   -גם שוק האג"ח בישראל הייתה תקופה נהדרת עם גיוסים כפולים מהתקופה המקבילה אשתקד "שוק האג"ח בישראל זה משהו שלא רואים מקום בעולם. שוק שהוא סחיר ומתנהל כמו שוק המניות.

החברות מבינות את זה היטב, רואות את תוואי הריבית ומבינות שאנחנו אולי הולכים להאטה כלכלית, והן רוצות לגוון את מקורות ההון שלהן והחוב שלהן, ולא להיות תלויות רק במערכת הבנקאית. אז גם לוקחים חוב, מנסים לקבע תשואות יותר נמוכות כי אם הריבית תהיה יותר גבוהה, אז הן

יצטרכו לשלם ביוקר, והחברות האלו מבינות היטב והגיעו לשוק. גם בנקים וגם חברות אחרות, ניצלו את זה בחודשים האחרונים". צפו בראיוןTV .