יניב פגוט
צילום: ביזפורטל
ראיוןTV

מאחורי רפורמת עדכון מדדי האג"ח: "לעודד השקעה פאסיבית"

כך אומר יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר בבורסה. פגוט מציג את הרפורמות בבורסה, למשל זו שתנסה לעודד סחירות ונזילות: "לא טוב שחברה עם שווי שוק גבוה וסחירות נמוכה. חברה שתהיה חלק מהמדדים המרכזיים, תדע שהיא צריכה להיות גם סחירה ונזילה". צפו בראיוןTV
אלכסנדר כץ | (9)

"השאיפה שלנו היא שתוך זמן לא ארוך, ניישר קו עם העולם בכל מה שקשור בנזילות וסחירות במדדים, וחברה שתגיע להיות חלק מהמדדים המרכזיים- תדע שהיא צריכה להיות גם סחירה ונזילה", אומר יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, מדדים ונגזרים בבורסה לניירות ערך

-המטרה לתמרץ את החברה שתהיה פעילות בניירות

"אנחנו רוצים שתהיה פעילות וסחירות בניירות. לא טוב שחברה עם שווי שוק גבוה - ומצד שני סחירות מאד נמוכה. הדבר מגדיל את הסיכון במדדים. הדבר הזה פוגע בלקוחות, במדדים, במחזיקי המדדים, מקטין את האמון של הציבור במדדי הבורסה. השאיפה שלנו שבסוף היום נקבל בורסה יותר נזילה והרבה יותר סחירה, וחברות שלמעשה עובדות יותר נזילות וסחירות כדי לקבל ביטוי ומשקל יותר גבוה".

-יצאתם עם רפורמה של מדדי אג"ח - מעדכון חצי שנה ועדכון חודשי. זה לא סיפור בירוקרטי?

"יש לנו צוות מחשוב שעבד על זה קשה יחד עם צוות המדדים, ובהחלט מחשב את כל האירוע הזה, כי אם היינו צריכים לעשות את זה ידנית, ודאי לא היינו באירוע מהסוג הזה שכרוכה בו השקעה בעשרות מדדים ובמאות ניירות ערך. אנחנו מיישרים פה קו עם מדדי אג"ח גלובליים, שבמסגרתו אנחנו ממצים את החיים של איגרת החוב בצורה יותר טובה. איגרת חוב זו לא מניה שהיא לנצח או לתקופות מאד ארוכות. איגרות חוב קונצרניות קצרות נגרעות מהמדדים בשנה האחרונה. ולמעשה אם אנחנו ממתינים לפעמים חצי שנה ושמונה חודשים כדי להיכנס למדדים, אז בסופו של יום אנחנו לא ממצים את חיי האגרת בצורה טובה. מעבר לכך שזה יוצר בעיות מסחר מאד קשות כאשר בשני אירוע נזילות - פעמיים בשנה בלבד - מגיע עדכון מאסיבי, משפיע על המחירים של ניירות הערך, מייצר פגיעה במי שמחזיק במדדים, והשחקנים המתוחכמים קונים לפני, מרוויחים את העלייה, וכשמגיע מדד זה עלול לרדת חזק. מה שמעניין אותנו זה מחזיקי המדדים לאורך זמן, והשיטה הזאת בהחלט משרתת אותם.

 

"בגיוסי ההון, יש ירידה בפעילות באופן טבעי שנובעת מאותה ירידה במחירים. החברות אולי מחכות על הגדר לשעה יותר נוחה על מנת להנפיק. מצד שני אנחנו רואים חברות מאד גדולות שעושות הנפקות משניות, כמו הבנקים הגדולים שמנצלים את הבורסה בתל אביב על מנת לגייס הון בתקופה הזו. הבנקים עשו גיוסי ענק שלא ראינו פה הרבה מאד שנים, בתנאי שוק מאד מאד קשים".

 

-גם שוק האג"ח בישראל הייתה תקופה נהדרת עם גיוסים כפולים מהתקופה המקבילה אשתקד

"שוק האג"ח בישראל זה משהו שלא רואים מקום בעולם. שוק שהוא סחיר ומתנהל כמו שוק המניות. החברות מבינות את זה היטב, רואות את תוואי הריבית ומבינות שאנחנו אולי הולכים להאטה כלכלית, והן רוצות לגוון את מקורות ההון שלהן והחוב שלהן, ולא להיות תלויות רק במערכת הבנקאית. אז גם לוקחים חוב, מנסים לקבע תשואות יותר נמוכות כי אם הריבית תהיה יותר גבוהה, אז הן יצטרכו לשלם ביוקר, והחברות האלו מבינות היטב והגיעו לשוק. גם בנקים וגם חברות אחרות, ניצלו את זה בחודשים האחרונים". צפו בראיוןTV

.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    יש. 31/07/2022 14:13
    הגב לתגובה זו
    האם אפשר לקבל דוגמאות לקרנות כספיות (שמות/מספרי קרן וכו')
  • דן 05/08/2022 12:19
    הגב לתגובה זו
    יש שם הכל
  • 7.
    מישו 06/07/2022 21:55
    הגב לתגובה זו
    הבורסה הישראלית יקרה ולא רווחית מספיק למשקיע ההגון
  • 6.
    יש הרבה מס 06/07/2022 15:54
    הגב לתגובה זו
    תמשיכו לחלום..אמרת הערות הציבור הנה קבלת הערה מה תעשו איתה
  • 5.
    ברפורמות לכם קוסמטיק 06/07/2022 15:52
    הגב לתגובה זו
    שוק בלי קונים משעמם וגוסס באיזה סרט אתם חיים שם בבורסה
  • 4.
    האדון חי בלהלהלנד 06/07/2022 15:50
    הגב לתגובה זו
    מרשימות אתכם . השוק גווע מזמן הכל החל לנדלן שלא ממוסה מה ציפיתם שיקרה תבטלו מס על ההון רפורמת בכר שהוביל ביבי הרסה הכל
  • 3.
    האדון חי בלהלהלנד 06/07/2022 15:49
    הגב לתגובה זו
    כולם ברחו לנדלן והצביעו ברגליים הנסיונות הנושאים לשנות דברים בקצוות הם קוסמטיקה ודברים רבב אין סחירות בבורסה. מלא פקודות מסחר לא תופסות את רוב השורטים מחקתם. אתם בורסה קקה סורי. תורידו מס תחזיקו שורטים לבנקים לנדלן וכו' . ותמסו את כרישי הנדלן ואז נתחיל לדבר ולא לקשקש על רפורמות מדדים. השוק ממש מת אין ביקוש לכלום תתעוררו. המשכורות המנוחות של
  • 2.
    מודה על המלצות זהב גוגל פייסבוק אפל. זהב (ל"ת)
    שרית לוין 06/07/2022 15:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מגדיל אפל פייסבוק טוויטר אינו גוגל.לא פוחד (ל"ת)
    אלברט 06/07/2022 15:37
    הגב לתגובה זו
לילך אשר טופילסקי
צילום: תומי הרפז

אקזיט לפימי - הצעת המכר ל"עמל ומעבר" הצליחה

"עמל ומעבר" תחל להיסחר בבורסה בשם "עמל הולדינגס" לפי שווי של כ-2.6 מיליארד שקל; בין המרוויחים באקזיט - פועלים אקוויטי, חברת הביטוח מגדל ודליה קורקיןפימי רוכשת עמל ומעבר


מנדי הניג |
נושאים בכתבה לילך אשר טופליסקי

"עמל ומעבר" נכנסת לבורסה בת"א. בעלי השליטה ובראשם קרן פימי של ישי דוידי מכרו מחצית מהחזקתם ברשת שירותי הסיעוד והדיור המוגן ונפגשו עם 1.3 מיליארד שקל. החברה תחל להיסחר לפי שווי של 2.6 מיליארד שקל. השווי המוערך היה בין 2.7 מיליארד ל-3 מיליארד שקל, אך על רקע החשש משינויים במכרז של ביטוח לאומי בתחום הסיעוד (שפגע בתמחור של דנאל ותגבור), נראה ששווי של 2.6 מיליארד שקל הוא בהחלט שווי "טוב".

למעשה, מדובר בעצם באקזיט לבעלי השליטה ובעיקר פימי שירדה מהחזקה של כמעט 50% ל-25%. פימי רכשה את השליטה לפני 3-4 שנים לפי שווי של כ-1 מיליארד שקל ומאז לילך אשר טופילסקי, שותפה בפימי מלווה ואחראית על עמל כשדליה קורקין, מנהלת את החברה בשוטף. פימי הרוויחה פי 2.5 בערך על השקעתה כשבדרך היא מכניסה את פועלים אקוויטי ומגדל לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל. אלו הרוויחו 60%-70% בטווח של שנה-שנתיים. 


עמל ומעבר, שהוקמה בשנת 1988, הינה חברת הסיעוד, השיקום והטיפול המובילה בישראל שפועלת במתן שירותי סיעוד ביתיים לכ-32,000 מטופלים דרך 37 סניפים; מתן שירותי שיקום פגועי נפש בקהילה וטיפולים פסיכולוגיים לכ-5,600 מטופלים; שירותי דיור וסעד לדיירים שאינם עצמאיים ומתן טיפול לאוכלוסיות מיוחדות (לרבות: בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, אוטיזם וכו').

הכנסות עמל ומעבר ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכמו בכ-.22 מיליארד שקל . שנת 2024 הסתיימה עם הכנסות של כ-1.9 מיליארד שקל,  לעומת כ-1.6 מיליארד שקל  בשנת 2023. הרווח התפעולי ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכם בכ-197 מיליון שקל, לעומת כ-180 מיליון שקל ב-2024 וכ-137 מיליון שקל ב-2023. בצמיחה טבעית צפוי שקצב הרווחים התפעוליים יגיע לכ-220 ויותר תוך כשנה.  הרווח הנקי המתואם ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכם לכ-139 מיליון שקל . בשנת 2024 הסתכם הרווח הנקי בכ-127 מיליון שקל , לעומת כ-89 מיליון שקל בשנת 2023. גם כאן כשמסתכלים קדימה אפשר להעריך רווח נקי של 152-155 מיליון שקל בשנה הבאה   

מ-240 מיליון ל-2.5 מיליארד בעשור

ב-2015 רכשו דליה קורקין והארי גרוס את השליטה בחברה תמורת 240 מיליון שקל בלבד מאבי לוין, שמאי מיטלמן, חגי נברון והאחים צבי ואלי נגיס. שבע שנים לאחר מכן, בפברואר 2022, פימי רכשה 70% מגרוס ו-10% נוספים מקורקין במיליארד שקל. בסוף 2023, פועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות של בנק הפועלים, רכשה 20% מעמל ומעבר תמורת 300 מיליון שקל - 16% מפימי תמורת 240 מיליון שקל ו-4% מקורקין תמורת 60 מיליון שקל. העסקה שיקפה שווי של 1.5 מיליארד שקל לחברה.

לילך אשר טופילסקי
צילום: תומי הרפז

אקזיט לפימי - הצעת המכר ל"עמל ומעבר" הצליחה

"עמל ומעבר" תחל להיסחר בבורסה בשם "עמל הולדינגס" לפי שווי של כ-2.6 מיליארד שקל; בין המרוויחים באקזיט - פועלים אקוויטי, חברת הביטוח מגדל ודליה קורקיןפימי רוכשת עמל ומעבר


מנדי הניג |
נושאים בכתבה לילך אשר טופליסקי

"עמל ומעבר" נכנסת לבורסה בת"א. בעלי השליטה ובראשם קרן פימי של ישי דוידי מכרו מחצית מהחזקתם ברשת שירותי הסיעוד והדיור המוגן ונפגשו עם 1.3 מיליארד שקל. החברה תחל להיסחר לפי שווי של 2.6 מיליארד שקל. השווי המוערך היה בין 2.7 מיליארד ל-3 מיליארד שקל, אך על רקע החשש משינויים במכרז של ביטוח לאומי בתחום הסיעוד (שפגע בתמחור של דנאל ותגבור), נראה ששווי של 2.6 מיליארד שקל הוא בהחלט שווי "טוב".

למעשה, מדובר בעצם באקזיט לבעלי השליטה ובעיקר פימי שירדה מהחזקה של כמעט 50% ל-25%. פימי רכשה את השליטה לפני 3-4 שנים לפי שווי של כ-1 מיליארד שקל ומאז לילך אשר טופילסקי, שותפה בפימי מלווה ואחראית על עמל כשדליה קורקין, מנהלת את החברה בשוטף. פימי הרוויחה פי 2.5 בערך על השקעתה כשבדרך היא מכניסה את פועלים אקוויטי ומגדל לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל. אלו הרוויחו 60%-70% בטווח של שנה-שנתיים. 


עמל ומעבר, שהוקמה בשנת 1988, הינה חברת הסיעוד, השיקום והטיפול המובילה בישראל שפועלת במתן שירותי סיעוד ביתיים לכ-32,000 מטופלים דרך 37 סניפים; מתן שירותי שיקום פגועי נפש בקהילה וטיפולים פסיכולוגיים לכ-5,600 מטופלים; שירותי דיור וסעד לדיירים שאינם עצמאיים ומתן טיפול לאוכלוסיות מיוחדות (לרבות: בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, אוטיזם וכו').

הכנסות עמל ומעבר ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכמו בכ-.22 מיליארד שקל . שנת 2024 הסתיימה עם הכנסות של כ-1.9 מיליארד שקל,  לעומת כ-1.6 מיליארד שקל  בשנת 2023. הרווח התפעולי ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכם בכ-197 מיליון שקל, לעומת כ-180 מיליון שקל ב-2024 וכ-137 מיליון שקל ב-2023. בצמיחה טבעית צפוי שקצב הרווחים התפעוליים יגיע לכ-220 ויותר תוך כשנה.  הרווח הנקי המתואם ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכם לכ-139 מיליון שקל . בשנת 2024 הסתכם הרווח הנקי בכ-127 מיליון שקל , לעומת כ-89 מיליון שקל בשנת 2023. גם כאן כשמסתכלים קדימה אפשר להעריך רווח נקי של 152-155 מיליון שקל בשנה הבאה   

מ-240 מיליון ל-2.5 מיליארד בעשור

ב-2015 רכשו דליה קורקין והארי גרוס את השליטה בחברה תמורת 240 מיליון שקל בלבד מאבי לוין, שמאי מיטלמן, חגי נברון והאחים צבי ואלי נגיס. שבע שנים לאחר מכן, בפברואר 2022, פימי רכשה 70% מגרוס ו-10% נוספים מקורקין במיליארד שקל. בסוף 2023, פועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות של בנק הפועלים, רכשה 20% מעמל ומעבר תמורת 300 מיליון שקל - 16% מפימי תמורת 240 מיליון שקל ו-4% מקורקין תמורת 60 מיליון שקל. העסקה שיקפה שווי של 1.5 מיליארד שקל לחברה.