רשות ניירות ערך מפרסמת מחקר הבוחן את ההתפתחויות שחלו בתחום האכיפה הפרטית בדיני ניירות ערך ודיני החברות בעשור החולף, בדגש על המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א, שהוקמה בתחילתו של עשור זה. המחקר נערך על ידי עו"ד לירון כהן דניאלי, עו"ד בר כהן ורועי קנריק, ממחלקת הייעוץ המשפטי ברשות ניירות ערך.  

אף על פי שהאכיפה הפרטית מופקדת, למעשה, בידי השוק, רואה הרשות ערך רב בהליכי האכיפה הקבוצתיים ובעידודם. שכן, אכיפה פרטית המתפקדת כהלכה היא כלי משלים לעבודת הרשות, המשרתת תכליות דומות לאלו של האכיפה שמבצעת הרשות ובהן הרתעה, הגברת משמעת השוק והגדלת אמון המשקיעים בשוק ההון. נוסף לכך, נכון להיום האכיפה הפרטית היא אמצעי האכיפה היחיד אשר באמצעותו מקבלים המשקיעים פיצוי על הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מן ההפרות. 

בין היתר, נבחנו במחקר היקף התביעות הייצוגיות והנגזרות המוגשות בתחום, מגמות בולטות, והאם ניתן להצביע על שינויים לאורך העשור. זאת בהתחשב בתוצאות ההליכים וסכומי הפיצוי המושגים בהם. בנוסף, נבחנו היבטים שונים הנוגעים למעורבות הרשות בהליכי אכיפה פרטיים, בדגש על סמכויותיה לסייע במימון הליכים אלו.  

להלן עיקר ממצאי פרק הנתונים והמגמות הכלליות במחקר: 

כמות התובענות הייצוגיות והנגזרות בעשור האחרון יותר מהכפילה את עצמה ביחס לשנים שקדמו לו. במהלך השנים 2011-2020 הוגשו בממוצע כ-46 תביעות קבוצתיות בשנה, וזאת לעומת כ-16 תביעות בשנה בעשור שלפניו. מדובר בשינוי חיובי לאחר שנים ארוכות בהן פעילות האכיפה הפרטית בישראל היתה מוגבלת וחסרה. 

• חצי מהעסקים הקטנים העלימו מס - הישרדות או עבריינות?
• השינוי הארגוני ברשות ני"ע הוא צעד נוסף לאכיפה דורסנית?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מגמת העלייה נמשכה גם על פני העשור (מ-25 תביעות קבוצתיות בתחילתו ל-68 בסופו). על אף הגידול המשמעותי בהיקף האכיפה הפרטית בעשור החולף, הגופים המוסדיים אינם נוטלים חלק פעיל באכיפה הפרטית - הגישו כ-1% מכלל התביעות שהוגשו בעשור. 

הגידול במספר התביעות המוגשות לצד קיטון מסוים במספר החברות הרשומות למסחר הוביל לכך שעל פני העשור שיעור התביעות הקבוצתיות ביחס למספר החברות גדל באופן משמעותי, ו"ההסתברות להיתבע" עלתה על פני העשור מ-3% לכ- 12% (חברות מסוימות יכולות להיתבע יותר מפעם אחת ומשכך ההסתברות להיתבע אינה משקפת כמובן את מספר החברות שייתבעו). עם זאת, בשנת 2021 חל שינוי משמעותי במגמה זו לנוכח ירידה במספר התביעות וגידול במספר החברות, ואחוז "ההסתברות להיתבע" ירד לכ-4.5%. 

על פני העשור מעל מחצית מההליכים נדחו (כ-19% מסך ההליכים) או נמחקו (כ-32% מסך ההליכים). 22% מההליכים הסתיימו בפשרה ורוב ההליכים הנותרים "תלויים ועומדים". המשמעות היא שיש יחס של כ-1:2 בין ההליכים שהסתיימו בהצלחה לאלו שנדחו או נמחקו. 

• חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
• מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...

ניתן גם לראות שלאורך השנים יש עלייה בכמות ההליכים שנמחקים. על אף שלא בוצע ניתוח "איכותני" נתונים אלו מעלים תהייה האם התגברות האכיפה הפרטית לא כללה לצד יתרונותיה (הרתעה ופיצוי), גם תופעות לוואי בעייתיות. השאיפה היא להשיג אכיפה פרטית משמעותית ואיכותית, ועל כן הרשות תמשיך להפעיל את סמכויותיה במטרה להביא לעידוד הגשת תביעות טובות ואיכותיות מחד, ולהקטנת תמריצים בהגשת תביעות בלתי מבוססות מאידך.  

להלן עיקר ממצאי הפרק המתמקד במעורבתה של הרשות באכיפה הפרטית: 

מתוך הכרה בחשיבותה של האכיפה הפרטית, לצד הסיכונים הגלומים בה, הוקנו לרשות סמכויות שונות הנוגעות להליכי אכיפה קבוצתיים בתחום דיני החברות ודיני ניירות ערך, בהן סיוע במימון תובענות קבוצתיות, מעורבות בהסדרי פשרה והתייצבות והבעת עמדות מקצועיות בהליכים משפטיים. המטרה המרכזית של הפעלת סמכויותיה של הרשות בתחום זה היא לגלות מעורבות שתעודד תביעות ראויות, תוביל למיצוי מיטבי שלהן לטובת ציבור המשקיעים, ותצמצם הגשתן של תביעות שאינן ראויות.  

בעשור החולף סייעה הרשות בחלק לא מבוטל מהליכי האכיפה הפרטיים שהוגשו לבית המשפט. מהנתונים עולה כי בכ-26% מכלל ההליכים הקבוצתיים מתחום החברות ודיני ניירות ערך שנפתחו בין השנים 2011-2020 הוגשה בקשת מימון לרשות, כאשר כ-27% מתוך בקשות אלו אושרו על ידי הרשות. המשמעות היא שהרשות סייעה במימון של כ-7% מסך ההליכים שנפתחו בעשור החולף במחלקה הכלכלית.  

בשנים האחרונות חל קיטון מסוים במספר בקשות המימון המוגשות לרשות. קיטון זה יכול להיות מוסבר על ידי פער בעיתוי (קרי, בשל כך שבקשות מימון ביחס להליכים שנפתחו בשנים 2019-2020 עדיין לא הוגשו לרשות) או על ידי צבירת מומחיות בתחום של עורכי דין ועלייתן של קרנות מימון פרטיות, באופן המפחית את הצורך בסיוע המימוני של הרשות.  

מבדיקת הקשר בין החלטות המימון של הרשות לאופן בו הסתיים ההליך, עולה כי כ-65% מההליכים שבהם אישרה הרשות מימון הסתיימו בהצלחה (בקשת האישור התקבלה/פשרה), וזאת לעומת שיעור של 25% בלבד של תביעות שהסתיימו בהצלחה מסך התביעות שהוגשו לבית המשפט. מכאן נראה כי קיים מתאם חיובי חזק בין החלטת המימון של הרשות ובין תוצאת ההליך וייתכן בהחלט שהחלטת המימון היא זו שמסייעת להצלחת ההליך.  

להלן עיקר ממצאי פרק הסיכום במחקר, הכולל תובנות לעתיד: 

במשך שנים היה צורך בולט לעודד את האכיפה הפרטית בתחום שוק ההון ודיני ניירות ערך. המאמצים נשאו פרי ונראה כי חלו תמורות משמעותיות בתחום על פני העשור באופן שאף הביא לפיצוי משמעותי לציבור המשקיעים, בשנים 2017 - 2020 לבדם אושרו הסדרי פשרה שכללו פיצוי מצטבר בסך של כ-615 מיליון ש"ח. מדובר בפיצוי משמעותי עבור המשקיעים. פסיקות המחלקה הכלכלית אף סייעו משמעותית בפיתוח נורמות ומשמעת שוק. עוד עולה מהמחקר כי הסיוע המימוני היה חשוב יותר בתחילת העשור ודומה כי הצורך בו הלך וקטן במידה מסוימת על פני העשור. 

יחד עם זאת, הנתונים מראים שכלי המימון נותר כלי משמעותי והדבר ניכר הן בכך שעדיין קיים שימוש בכלי זה מצד השוק, הן לאור המתאם החיובי החזק בין החלטות הרשות לסייע במימון לתוצאות ההליך, באופן אשר עשוי להצביע על כך כי לסיוע המימוני חשיבות ביכולת ניהול ההליך. גם בעניין זה תוסיף הרשות לעקוב אחר מגמות השוק ולפעול כמיטב יכולה לקידום אופטימאלי של תחום האכיפה הפרטית, כדי להביא לכך שהתביעות הראויות יוגשו, ואילו התמריץ להגיש תביעות סרק ולנהלן יפחת.