עדי אייל וואן
צילום: רגב ארט
דוחות

וואן טכנולוגיות: צמיחה של 20% בהכנסות - 789 מיליון שקל

חברת התוכנה הציגה ברבעון הראשון של השנה עלייה של 15 ברווח הנקי שעמד על 38 מיליון שקל; ה-EBITDA עלה בכ-16% ועמד בסוף הרבעון על כ-84.4 מיליון שקל; שחיקה קלה ברווחיות הגולמית והתפעולית לא העיבה על התוצאות
איתן גרסטנפלד |

חברת  וואן טכנולוגיות -1.26%  העוסקת בפיתוח ושיווק תוכנה, מדווחת על גידול של 20% בהכנסות, לצד עליה של כ-15% ברווח הנקי, ברבעון הראשון של 2021. ה-EBITDA של החברה עלה בכ-16% ועמד בסוף הרבעון על כ-84.4 מיליון שקל.

הכנסות החברה ברבעון הראשון עמד על כ-789.5 מיליון שקל, עליה של כ-20% ביחס להכנסות של 657.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות מיוחס לגידול אורגני במגזר פתרונות ושרותי תוכנה ייעוץ ניהול ושירותי ערך מוסף ואיחודה המלא של חברת טלדור בדוחות.

בשורה התחתונה, מדווחת החברה על רווח נקי של 38.1 מיליון שקל, גידול של כ-15% בהשוואה לכ-33.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

ה-EBITDA של החברה עמד בסוף הרבעון על כ-84.4 מיליון שקל גידול של כ-16%  בהשוואה לכ-72.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

שחיקה קלה ברווחיות הגולמית והתפעולית

הרווח הגולמי של החברה עמד על כ-123.3 מיליון שקל (15.6% מההכנסות), גידול של כ-17% בהשוואה לכ-105.3 מיליון שקל (16% מההכנסות) ברבעון הראשון של 2021.

הרווח התפעולי של החברה עמד על כ-56.4 מיליון שקל (7.1% מההכנסות), עליה של כ-17% ביחס לכ-48.2 מיליון שקל (7.3% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

עדי אייל, מנכ"ל קבוצת וואן טכנולוגיות: "אנו פותחים את שנת 2022 עם רבעון מוצלח, במסגרתו אנו מציגים צמיחה של כ-20% בהכנסות לשיא רבעוני של כ-790 מיליון שקל – צמיחה גבוהה הנשענת ברובה על צמיחה אורגנית, וזאת הודות לביקושים החזקים בתחומי פעילותינו. הצמיחה החזקה בהיקפי הפעילות באה לידי ביטוי גם בשורה התחתונה, בה אנו מציגים רווח שיא לרבעון ראשון לוואן.  במהלך השנה האחרונה, בין היתר, המשכנו בהטמעת הפעילות שנרכשה מחברת טלדור, שיצרה סינרגיה טובה מאד עם הפעילויות האחרות של וואן, ואנו רואים פוטנציאל נוסף למינוף פעילות טלדור לטובת צמיחתה העתידית של וואן, וזאת לצד המהלכים הנוספים שאנו מבצעים להגדלת פעילות וואן בכל מגזרי פעילותה. אנו מאמינים כי הסביבה העסקית התומכת, לצד היכולת המוכחת של וואן לרכישה והטמעה מוצלחת של חברות, תאפשר לנו להמשיך את מגמת הצמיחה בהכנסות וברווחים גם בשנים הבאות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אירודרום יורדת 6%, רפק מזנקת 9%; הבנקים והביטוח יורדים יחד עם המדדים

רשות ני״ע פשטה על משרדי אירודרום; ארית על רקע תותח ה״רועם״. רגולציה חדשה תכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים. המומנטום השלילי במגזר הפיננסים נמשך אחרי נפילות של עד 2% אמש - הבנקים וחברות הביטוח ממשיכים לרדת; שיכון ובינוי מחפשת עסקה בפרמיה לשוב אנרגיה; איי.סי.אל תספק לסין 750,000 טונות של אשלג בשנת 2026 וחושפת את ההשפעה של זיכיון ים המלח על התוצאות - שער הדולר בשפל של 4 שנים

מערכת ביזפורטל |

פשיטה על משרדי אירודרום - אמרנו לכם שיש סימני שאלה על עסקת הכטב"מים. חוקרי רשות ניירות ערך פשטו אתמול על משרדי אירודרום קבוצה -5.71%  , במסגרת חקירה בחשד לעבירות לכאורה לפי חוק ניירות ערך וחוק העונשין, ועיכבו לחקירה גם נושאי משרה נוכחיים ולשעבר. החקירה קשורה למכרז משרד הביטחון שבו זכתה החברה באוקטובר 2024 ודיווחה אז על זכייה בהיקף של כ-137 מיליון שקל לאספקת כטב"מים, שנחשבה לאבן דרך. בהמשך התברר שחלק מההזמנה הועבר למתחרה, בנדא מגנטיק, ובתנאי המכרז הייתה אפשרות לצמצם או לבטל את ההתקשרות. ברקע נטען גם כי החברה דיווחה למשקיעים באיחור של כ-שבועיים, בעקבות “תקלה טכנית”


התותחים החדשים של צה"ל והאם ארית תספק את המרעומיםצה״ל מתקדם לדור חדש של תותחים עם כניסת תותח ה״רועם״ לשירות, ובמקביל מתגבשת גם שרשרת האספקה שתלווה את המערכת לשנים קדימה. לפי מידע שהגיע לידנו ממקורבים לחברה, ארית תעשיות 0.95%   באמצעות הבת רשף טכנולוגיות כבר קיבלה הזמנות ראשוניות למרעומים לתותח החדש, וצפויה להפוך לספקית בלעדית של מרעומי הארטילריה למערכת. רשף קיבלה הזמנה ראשונה כבר ב-2022, ובהמשך נחתמה הזמנה נוספת במהלך 2025 לקראת הכניסה לשירות מבצעי, מה שמסמן הרחבה של הפעילות מעבר לליבת המרעומים למרגמות אל עולם הארטילריה, עם פוטנציאל להיקפים גדולים יותר לאורך זמן.


מהפכה בפרסומות, נזיפה בביהמ"ש: ליברה תשלם 100 אלף שקלבפסק דין חריג בחריפותו, שופט השלום בנתניה גיא אבנון קבע כי ליברה -1.94%   ניהלה “הגנת סרק” בתיק תאונת דרכים פשוטה, שבו האחריות לא הייתה במחלוקת, אך החברה סירבה לשלם וטענה למרמה. השופט דחה את הטענות אחת לאחת, מתח ביקורת על הקו הלוחמני של החברה ועל בקשות “גורפות” שפגעו בפרטיות ללא תשתית ראייתית, וציין גם את ניסיונות הדחייה והעיכוב של ההליך. בסופו של דבר ליברה חויבה בכ-100 אלף שקל פיצויים והוצאות, כולל שכר טרחת עורך דין, בפסק דין שלא חסך מילים על התנהלותה.


סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסיםהרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי גם כשהמערכת מגיעה מספק חיצוני. מעבר לנושאים המוכרים כמו פרטיות והטיה, הדוח נכנס גם לניהול סיכונים ותפעול בפועל, כולל התמודדות עם הונאות ודיסאינפורמציה שמגיעות דרך ערוצים דיגיטליים ומשפיעות על פעילות פיננסית יומיומית.


תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים. על רקע הדרישה של סמוטריץ להטיל מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים, מבקרי המהלך טוענים שהבעיה עמוקה יותר ממס נקודתי: קשרים הדוקים בין הפיקוח לבנקים ו”דלת מסתובבת” של בכירים יוצרים ניגודי עניינים שמחלישים את ההגנה על הציבור. בשיחה שלנו עם נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הוא אמר שהפתרון צריך להגיע דרך תחרות ולא דרך מס “פוליטי” שעלול לפגוע באמון. מנגד נטען שאם התחרות לא שינתה את התמונה במשך שנים, היה אפשר לקדם צעדים ישירים יותר לטובת הלקוחות, כמו שיפור הריבית על העו״ש, מול מערכת שנתפסת כריכוזית ומוגנת גם בזירה הציבורית והתקשורתית.