עדי אייל וואן
צילום: רגב ארט
דוחות

וואן טכנולוגיות: צמיחה של 20% בהכנסות - 789 מיליון שקל

חברת התוכנה הציגה ברבעון הראשון של השנה עלייה של 15 ברווח הנקי שעמד על 38 מיליון שקל; ה-EBITDA עלה בכ-16% ועמד בסוף הרבעון על כ-84.4 מיליון שקל; שחיקה קלה ברווחיות הגולמית והתפעולית לא העיבה על התוצאות
איתן גרסטנפלד |

חברת  וואן טכנולוגיות 6.81%  העוסקת בפיתוח ושיווק תוכנה, מדווחת על גידול של 20% בהכנסות, לצד עליה של כ-15% ברווח הנקי, ברבעון הראשון של 2021. ה-EBITDA של החברה עלה בכ-16% ועמד בסוף הרבעון על כ-84.4 מיליון שקל.

הכנסות החברה ברבעון הראשון עמד על כ-789.5 מיליון שקל, עליה של כ-20% ביחס להכנסות של 657.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות מיוחס לגידול אורגני במגזר פתרונות ושרותי תוכנה ייעוץ ניהול ושירותי ערך מוסף ואיחודה המלא של חברת טלדור בדוחות.

בשורה התחתונה, מדווחת החברה על רווח נקי של 38.1 מיליון שקל, גידול של כ-15% בהשוואה לכ-33.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

ה-EBITDA של החברה עמד בסוף הרבעון על כ-84.4 מיליון שקל גידול של כ-16%  בהשוואה לכ-72.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

שחיקה קלה ברווחיות הגולמית והתפעולית

הרווח הגולמי של החברה עמד על כ-123.3 מיליון שקל (15.6% מההכנסות), גידול של כ-17% בהשוואה לכ-105.3 מיליון שקל (16% מההכנסות) ברבעון הראשון של 2021.

הרווח התפעולי של החברה עמד על כ-56.4 מיליון שקל (7.1% מההכנסות), עליה של כ-17% ביחס לכ-48.2 מיליון שקל (7.3% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

עדי אייל, מנכ"ל קבוצת וואן טכנולוגיות: "אנו פותחים את שנת 2022 עם רבעון מוצלח, במסגרתו אנו מציגים צמיחה של כ-20% בהכנסות לשיא רבעוני של כ-790 מיליון שקל – צמיחה גבוהה הנשענת ברובה על צמיחה אורגנית, וזאת הודות לביקושים החזקים בתחומי פעילותינו. הצמיחה החזקה בהיקפי הפעילות באה לידי ביטוי גם בשורה התחתונה, בה אנו מציגים רווח שיא לרבעון ראשון לוואן.  במהלך השנה האחרונה, בין היתר, המשכנו בהטמעת הפעילות שנרכשה מחברת טלדור, שיצרה סינרגיה טובה מאד עם הפעילויות האחרות של וואן, ואנו רואים פוטנציאל נוסף למינוף פעילות טלדור לטובת צמיחתה העתידית של וואן, וזאת לצד המהלכים הנוספים שאנו מבצעים להגדלת פעילות וואן בכל מגזרי פעילותה. אנו מאמינים כי הסביבה העסקית התומכת, לצד היכולת המוכחת של וואן לרכישה והטמעה מוצלחת של חברות, תאפשר לנו להמשיך את מגמת הצמיחה בהכנסות וברווחים גם בשנים הבאות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" ובלי שעבר באקדמיה מצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-2.2 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים