ניר הורוביץ טרמינל איקס
צילום: דימה טליאנסקי
דוחות

היעדר הסגרים פגע בטרמינל X: עברה להפסד של 2.7 מיליון שקל

היעדר הסגרים ברבעון הראשון של 2022 הביא לקיטון של 3% בהכנסות שעמדו על 90 מיליון שקל, ולשחיקה משמעותית ברווחיות הגולמית שחלחלו לשורה התחתונה; ה-EBITDA המתואם ירד ב-47% ועמד על 7.8 מיליון שקל
איתן גרסטנפלד | (2)

קמעונאית האופנה טרמינל איקס 0%  שבשליטת קבוצת פוקס 2.82%  (51.5%) מדווחת על ירידה של כ-2.7% בהכנסות לצד מעבר להפסד נקי של 2.7 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2022. התוצאות החלשות נבעו בין השאר מכך שברבעון המקביל נהנתה החברה מקיומם של סגרים, מה שהביא לירידה בהכנסות ולשחיקה ברווחיות הגולמית ברבעון הנוכחי. בפעם השנייה ברציפות, מאבדת מניית החברה גובה בעקבות הדוחות. 

הכנסות החברה ברבעון הראשון הסתכמו בכ-90 מיליון שקל, ירידה של כ-2.7% שקל לעומת כ-93 מיליון שקל ברבעון מקביל אשתקד. הירידה מיוחסת בעיקרה לכך שברבעון המקביל אשתקד היו 51 ימי סגר והחנויות הפיזיות היו סגורות. לעומת זאת בתקופת הדוח החנויות היו פתוחות באופן רצוף. בנוסף, חג הפסח חל השנה ברבעון השני, ואילו אשתקד חל ברבעון הראשון.

בשורה התחתונה, מדווחת החברה על מעבר להפסד נקי של כ-2.7 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי של כ-7.2 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2021.

ה-EBITDA המתואם עמד בסוף הרבעון על כ-7.8 מיליון שקל, ירידה של כ-47% בהשוואה לכ-14.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

שחיקה ברווחיות הגולמית ומעבר להפסד תפעולי

הרווח הגולמי  עמד על כ-40 מיליון שקל (43.9% מההכנסות), ירידה של כ-8% לעומת כ-43.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (46.7% מההכנסות). השחיקה ברווחיות הגולמית מקורה במבצעים והנחות שחלו ברבעון השנה באופן מוגבר לעומת אשתקד, בין היתר בגלל עונת החורף שהתמשכה ועיתוי חג הפסח שחל השנה ברבעון השני ואילו אשתקד  חל ברבעון הראשון.

 

השחיקה ברווחיות התפעולית גררה הביאה את החברה לדווח על מעבר להפסד תפעולי של כ-3.3 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-9.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משקיע 15/05/2022 16:34
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף משקיעים מתפקחים וגם מוסדיים . חברות שמפסידות לא מצדיקות את השווי והמכפיל המטורף שלהן רק ע"י משחקי מילים וחשבונאות עתידית . זו גם חוצפה בעיני שלאחקונה המנכ"ל משך מליונים לכיסו כשהוא יודע שהדוחות יהיו חלשים
  • 1.
    ניר 15/05/2022 13:40
    הגב לתגובה זו
    עד לפני מספר חודשים טרמינל X כיבדה כרטיסי מועדון של ביחד בשבילך וכו. ברגע שחדלה לכבד את הכרטיסים איבדה לקוחות רבים ( ואני אחד מהם) שחדלו לקנות באתר. המחירים באתר יקרים ביחס לשוק וללא ההנחה שהיתה מגולמת ברכישה באמצעות כרטיס המועדון לא שווה לקנות באתר.
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? שבבים, בנקים ומניות הביטחון

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.