אלכסנדר כץ ואמיר ארגמן
צילום: ביזפורטל
ראיוןTV

"אם השווקים ימשיכו לדמם הפד' עשוי לעצור את העלאות הריבית"

"כרגע אנחנו עדיין לא במיתון - אבל ההסתברות לכך הולכת וגדלה" - אומר אמיר ארגמן, אסטרטג השקעות ראשי בכלל ביטוח ופיננסים בראיון לביזפורטל. כיצד זה ישפיע על ישראל? צפו בראיון TV

אלכסנדר כץ | (18)

"שנה מהיום הצפי שנראה לא פחות מ-10-11 העלאות ריבית של רבע אחוז, לשם דיוק השוק מעריך שאיפשהו באמצע 2023 הריבית הקצרה של הבנק המרכזי בארה"ב תעמוד על כ-3.5%, שזה מהלך עליית ריבית עצום", אומר אמיר ארגמן, אסטרטג השקעות ראשי בכלל ביטוח ופיננסים, בראיון לביזפורטל. 

 

-איפה תהיה התשואה על אגרות החוב בשנה הקרובה?

"התשואות על האג"ח הממשלתי כבר מגלמות למעשה את כל העלאות האלה. ולכן לשאלתך, זה מאד תלוי בהתפתחות של מה שקורה בשווקים ובכלכלה הגלובלית. אם נראה שהכלכלה מספיק חזקה והשווקים מפסיקים לדמם, יכול להיות שנראה את העלאות הריבית מתממשות, והשוק למעשה צודק בתחזית שלו. אם נראה את השווקים ממשיכים לדמם או את הכלכלה חלילה הולכת לכיוון של האטה חמורה או מיתון, יכול להיות שנראה את הבנק המרכזי נסוג בו מהתוכניות שלו, ואז נראה את התשואות והריביות יורדות כלפי מטה. כרגע תרחיש הבסיס הוא שאנחנו עוד לא במיתון, אבל אין ספק שההסתברות למיתון הולכת וגדלה. היא עדיין לא רוב ההסתברות, אבל היא הולכת וגדלה. כמובן שמה שקורה בשווקים תורם לא מעט להערכות האלה".

 

-איפה ישראל בכל הנפילות האלו. אנחנו אדישים או שצריכים לראות את הסערה מגיעה לפה?

"ישראל במקום מעניין וטוב. מצד אחד האינפלציה - שהיא הגורם שמטריד את כל העולם ועומד כאותו מנוע שמביא להעלות ריבית - בישראל נמצאת ברמות נמוכות. חשוב לראות שבעולם הזה של הבנקים המרכזים, יש ראייה מאד השוואתית. זאת אומרת שבארה"ב האינפלציה בקצב שנתי של 8.5% באירופה ובריטניה סביב 7%-7.5%, ובישראל רק 3.5%. אז לא אומר שבנק ישראל לא מוטרד ושהוא לא יעלה ריבית, אבל הוא יהיה האחרון והאיטי לעשות את זה, והשווקים מפרשים את זה בצורה חיובית".

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    אם הייתם בארה"ב הייתם מבינים שהאינפלציה ממש קשה כרגע (ל"ת)
    איזה שטויות 11/05/2022 11:55
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    אממ 11/05/2022 11:15
    הגב לתגובה זו
    כמובן שזה לטמון את הראש בחול..ולא כולל סעיפים שחלילה היו גורמים לזה שאצלנו האינפלציה..הרבה יותר גדולה
  • 14.
    יוס 11/05/2022 10:44
    הגב לתגובה זו
    הפד אמר בפירוש שהמטרה העיקרית שלו היא להתמודד עם האינפלציה הגבוהה, גם אם זה יבוא על חשבון "מיתון מבוקר".
  • 13.
    מפיסטו 11/05/2022 10:07
    הגב לתגובה זו
    האם באמת רמת האינפלציה בישראל היא 3.5 אחוז?? לפי עניות דעתי האינפלציה בישראל היא לפחות כמו באירופה בסביבות 7 אחוז.
  • אנונימי 11/05/2022 20:20
    הגב לתגובה זו
    לפי הבנתי שהאינפלציה האמיתית בארה"ב הברית ואירופה היא בקירוב של 14-17% וכן בישראל היא באזור ה7-9%
  • הדולר עולה והאינפלציה בדרך, עוד רגע (ל"ת)
    כרגע לא 11/05/2022 11:56
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    הביאו ילד לעשות כתבה 11/05/2022 08:18
    הגב לתגובה זו
    כל זמן שהאינפלציה בארה"ב מזנקת
  • 11.
    הפד אדיש למה שנעשה בשווקים מה שמעניין אותו זה להדביר את האינפלציה.כפי שזה נראה הפד יאלץ להעלות את הריבית יותר ממה שמצפים.דולר נראה המקום להיות בו. (ל"ת)
    לקנות דולרים 11/05/2022 07:46
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    העלאת ריבית תביא לסוף האנושות (ל"ת)
    דני 11/05/2022 06:33
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מ.צ 10/05/2022 22:21
    הגב לתגובה זו
    זה לא תפקידו של הפד , להתערב בשווקי ההון. ההזרמות האימתניות שלו גרמו לבועה בשווקים ולאינפלציה. וול סטריט אינה צריכה להיות כלב טיפוחיו.
  • 8.
    אזרח 10/05/2022 21:43
    הגב לתגובה זו
    אם מתחשבים בהתרסקות של השקל בחודש האחרון, הדבקנו את האינפלציה העולמית
  • 7.
    Brings disaster 10/05/2022 21:15
    הגב לתגובה זו
    Destroying the economy through stupid steps
  • 6.
    אבי 10/05/2022 19:27
    הגב לתגובה זו
    הפד רוצה שהשוק יתרסק וזה יוריד את תחושת העושר וימתן ביקושים,
  • 5.
    כלכלנים 10/05/2022 19:07
    הגב לתגובה זו
    פשוט לא מובן מי העומדים בראש הבנקים - עושים ניסוי , מוחקים טריליונים ואז..טעינו
  • 4.
    המבין 10/05/2022 19:01
    הגב לתגובה זו
    הוא רוצה שהפד יצור מצב של סטגפלציה! עדיף לדובר לישון על האף.
  • 3.
    מסביר יפה מאוד. (ל"ת)
    8 10/05/2022 18:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נראה שהבחור עדיין במבוא לכלכלה שנה א'. (ל"ת)
    סוקרטס 10/05/2022 18:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רואה שחורות 10/05/2022 17:39
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר להימנע מהעלאת ריבית ברמת האינפלציה הנוכחית
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)

הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מלחמה בורסה

ברקע היום ההיסטורי שבו החטופים החיים שבו לישראל, נדמה שגם שוק ההון נכנס בהדרגה לשלב "היום שאחרי". מעבר לשינוי במציאות הביטחונית והמדינית, מדובר גם ברגע מתאים להביט אחורה - אחרי יותר משנתיים של מלחמה ולמרות אי ודאות מתמשכת, הבורסה בתל אביב רשמה שגשוג יוצא דופן.

למרות הצניחה בתחילת הלחימה והחשש מהאטה חדה, כל הסקטורים המרכזיים סיימו את התקופה בעליות. חלקם, כמו הביטוח והבנקים, הציגו תשואות תלת ספרתיות, תוצאה ישירה של יציבות פיננסית, רווחיות גבוהה, וזרימת כספים לשוק המקומי.



TRADINGVIEW


הסקטור הפיננסי הוביל את השוק


שני הסקטורים הבולטים של השנתיים האחרונות היו הפיננסיים: הביטוח והבנקים.

מדד הביטוח זינק ביותר מ-240%, כשהחברות בענף הציגו רווחי שיא לאורך התקופה. סביבת הריבית הגבוהה סיפקה רוח גבית משמעותית, הגדילה את רווחי ההשקעות בתיקי הנוסטרו ואת הכנסות המימון, לצד עלייה בפרמיות בביטוחי חיים, בריאות ורכב. בנוסף, הבורסה החזקה תרמה לעליות שווי בתיקי הנכסים, והמשקיעים חזרו למניות הביטוח לאחר תקופה ארוכה של תמחור חסר.

גם מערכת הבנקאות נהנתה מתנאים תומכים. הריבית הגבוהה יצרה רווחי עתק לבנקים, שהציגו דוחות עם רווחיות גבוהה בכל רבעון, וחלוקות דיבידנד נדיבות שהגיעו ל-50% מהרווחים תמכו בביקושים למניות הבנקים. במקביל, היציבות היחסית של השוק המקומי והיעדר חשש ממשי ליציבות פיננסית הפכו את הבנקים למקלט בטוח בעיני המשקיעים, ומדד ת"א בנקים עלה ביותר מ-115%.