ריט 1
צילום: ריט 1
דוחות

ריט 1: ה-NOI גדל ל-94.9 מ' ש', ה-FFO גדל ל-70.6 מ' ש'

אשתקד הסתכם ה-NOI ב-76.5 מ' ש', בעוד שה-FFO הסתכם ב-53.8 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-NOI בנכסים זהים הסתכם השנה ב-91.4 מיליון שקל, זאת לעומת אשתקד אז עמד על 76.5 מ' ש'. החברה צופה NOI של בין 390 ל-400 מ' ש' ב-2022
תומר אמן |

קרן הנדל"ן  ריט 1 0.37% מדווחת ברבעון הרביעי על NOI שהסתכם ב-94.9 מיליון שקל, זאת לעומת 76.5 מיליון דולר ברבעון הקודם, גידול של 24.1% אשתקד. ה-FFO הסתכם ברבעון ב-70.6 מיליון שקל, גידול של 31.2% לעומת הרבעון המקביל אז עמד על 53.8 מיליון שקל. ה-FFO למניה הסתכם ב-0.39 שקלים, גידול של 30.7% לעומת אשתקד אז עמד על 0.3 שקל למניה.

ה-NOI בנכסים זהים הסתכם במהלך השנה ב-91.4 מיליון שקל, גידול של 19.5% לעומת הרבעון המקביל אז הסתכם ב-76.5 מיליון שקל. ההכנסות מדמי שכירות הסתכמו ברבעון ב-88.8 מיליון שקל, גידול לעומת הרבעון המקביל אז הסתכם הנתון ב-73.7 מיליון שקל. הרווח לתקופה הסתכם ב-301.9 מיליון שקל. 

במהלך כל 2021 

החברה דיווחה על NOI שהסתכם ב-307.1 מיליון שקל במהלך כל השנה, זאת לעומת 287.7 מיליון שקל. ה-NOI עבור כל נכסים זהים הסתכם במהלך כל השנה ב-340.1 מיליון שקל, גידול של 4.9% אשתקד לעומת השנה הקודמת אז עמד הנתון על 324.3 מיליון שקל.

ה-FFO במהלך כל 2021 הסתכם ב-254.1 מיליון שקל, גידול של 9.6% לעומת ה-FFO במהלך השנה הקודמת אז הסתכם ב-231.8 מיליון שקל. ה-FFO למניה הסתכם ב-1.41 שקלים, גידול של 9.3% לעומת השנה הקודמת אז הסתכם ב-1.3 שקלים למניה. 

ההכנסות מדמי השכירות הסתכמו בשנה ב-328.7 מיליון שקל, גידול לעומת אשתקד אז עמד על 307.8 מיליון שקל. הרווח הכולל הסתכם במהלך השנה ב-507.7 מיליון שקל, גידול של 350 מיליון שקל לעומת השנה המקבילה אז עמד על 151.7 מיליון שקל.  הרווח הבסיסי לבעלי המניות הסתכם ב-2.83 שקלים, גידול של 230% לעומת השנה המקבילה אז עמד על 0.85 שקלים למניה.

החברה דיווחה על רווחי שיערוך של 289.6 מיליון שקל, זאת לעומת השנה המקבילה אז הסתכמו רווחי השיערוך בהפסד של 99.5 מיליון שקל. 

ומה בהמשך?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).