אבגול: ההכנסות צמחו בתקופה, הרווח עלה בגלל הירידה במחירי הסחורות
חברת אבגול -0.15% , העוסקת בייצור בדים לא ארוגים (Nonwoven) בארץ ובחו"ל מדווחת ברבעון הרביעי על כך שההכנסות הסתכמו בכ-136.6 מיליון דולר, גידול של 42% לעומת אשתקד אז הסתכם הרווח בכ-96 מיליון דולר. הרווח הנקי הסתכם בכ-6.3 מיליון דולר, כמעט שילוש של נתון זה כאשר אשתקד הסתכם בכ-2.4 מיליון דולר.
הרווח התפעולי הסתכם בכ-15.7 מיליון דולר ברבעון (11.5% מההכנסות) וזאת בהשוואה לרבעון הקודם אז הסתכם בכ-11 מיליון דולר (11.5% מההכנסות). הרווח הגולמי הסתכם בתקופה בכ-24.6 מיליון דולר (18.1% מההכנסות), וזאת לעומת אשתקד אז התסכם בכ-19.2 מיליון דולר (20.1% מההכנסות).
ה-EBITDA בפועל של אבגול ברבעון הרביעי ב-22.2 מיליון דולר, בהשוואה ל-17.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, אז הושפע לרעה מעליית מחירי חומרי הגלם כך מסבירים בחברה. ה-Underlying EBITDA - כלומר בנטרול השפעת השינויים במחירי חומרי הגלם של אבגול - ברבעון הסתכם בכ-19.8 מיליון דולר, בהשוואה ל-21.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
עבור כל 2021
עבור כל השנה דיווחה החברה על הכנסות של 471.4 מיליון דולר, וזאת בהשוואה לתקופה המקבילה אז הסתכמו ההכנסות בכ-383 מיליון דולר. הרווח הנקי לכל השנה הקודמת הסתכם בכ-8.1 מיליון דולר, ירידה משמעותית לעומת כל השנה הקודמת אז הסתכם הנתון בכמעט 37 מיליון דולר. הרווח המדולל הסתכם בכ-0.02 דולר למניה, אשתקד הסתכם הנתון בכ-0.1 דולר למניה.
- אורקל תפרסם דוחות השבוע: מהזינוק מעל 305 דולר לנפילה של 37%
- זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אירועים מהותיים בתקופת הדוח
במהלך התקופה המשיכה החברה את הליכי הקמת המפעלים החדשים בהודו וברוסיה. את המפעל החדש בהודו סיימה החברה להקים וכתוצאה מכך החלה בהקמה של קו יצור חדש שיועבר מישראל למפעל בהודו, הקמתו צפויה להסתיים במהלך הרבעון השני של השנה הקרובה. ברוסיה המשיכה החברה את הקמת המפעל וזה צפוי כעת להתחיל לפעול במהלך שנת 2023.
עוד דיווחה החברה על על שיתוף פעולה עם חברת פולימטריה במסגרתו פיתחו החברות בדים לא ארוגים מתכלים אשר צפויים לשמש לייצור במגוון מוצרים בתחום ההיגיינה, המגבונים וה-Personal Protective Equipment.
עוד נמסר על שיתוף פעולה עם חברת אלגה-לייף אשר מיועד לשלב לכאורה את הידע הטכנולוגי של ייצור הבדים הלא ארוגים של אבגול עם הטכנולוגיה של אלגה-לייף, על מנת ליצור תוספי צבע מתכלים וידידותיים לסביבה, המבוססים על אצות הידועות גם בתכונות המטיבות לבריאות העור.
- לפי שווי של מיליארד שקל: עופר ינאי בדרך לרכוש את השליטה באלומיי קפיטל
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6
ומה הלאה?
במידה ותשמר החברה את קצב ההכנסות הרבעוני שלה, תסיים את שנת 2022 עם הכנסות של 546.4 מיליון דולר, גבוה בכ-50% מהשנה שעברה אז התסכם הנתון בכ-384 מיליון דולר.
מה הסיפור עם אבגול?
החברה חוותה צמיחה בשנתיים האחרונות, בעיקר בעקבות התפרצות נגיף הקורונה והעלייה החדה בביקושים למוצרי היגיינה בתקופה. מנגד, כאשר בתקופה האחרונה חלה ירידה בביקושים למוצרים אלו - בעיקר בעקבות ירידה בתחלואה הקשה בקרב החולים - גדלו ההכנסות של החברה ב-42% אשתקד לצד עלייה של 160% ברווח הנקי ברבעון.
מנגד, ההכנסות עבור כל השנה צמחו ב-23% בלבד בעוד שהרווח הנקי עבור כל השנה התרסק בכמעט 80%. החברה מסבירה כיצד בשנת 2020, החלה עלייה חדה בביקושי שוק הבדים הלא ארוגים , כאמור מכיוון שאלו משמשים לדבריה (בצורה כזו או אחרת) להתמודדות עם נגיף הקורנה.
לעומת זאת, במהלך שנת 2021 מגמה זו החלה להתייצב. באזור אסיה-פסיפיק, אף נרשמה מגמת ירידה, והביקוש חזר לרמה בה הייתה בתקופה שלפני הקורונה. מגמה זו קיימת גם בשווקים המערביים, אולם באזור אסיה-פסיפיק היא מתרחשת באופן חד יותר, כתוצאה מהגדלת כושר ייצור על ידי מספר יצרנים וכן השיבושים בשרשרת האספקה העולמית.
לאחר עליות מחיר קיצוניות במחירי חומרי הגלם החל מתום שנת 2020 ,החלה מגמת ירידה במחירי חומרי הפוליפרופילן החל מרבעון השלישי לשנת 2021. מגמה זו הביאה להשפעה חיובית על נתוני ה-EBIDTA ברבעון זה. טרם ידוע כיצד נתון זה ישפיע על תוצאות החברה בהמשך.
- 2.מולייר 23/02/2022 07:15הגב לתגובה זומוזר אוליי לא אבל שמחיר החומר הגולמי ירד והרווח עלה אף אחד לא הוריד מחירים ועכשיו שהמחיר עולה מעלים מחירים ובוכים שהחומר הגולמי והשינוע התיקר
- 1.העיקר המוכרים מתבכיינים על "עליית מחיר חומרי הגלם" (ל"ת)בנט הנוכל, לך! 22/02/2022 13:46הגב לתגובה זו
רונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיות564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6
העבודות צפויות להימשך כ-3 שנים מרגע קבלת צו התחלה, התשלום לפי כמויות בפועל ובהצמדה למדדים, אך בינתיים ההתקשרות עדיין לא נסגרה
דניה סיבוס דניה סיבוס 1.68% מודיעה על זכייתה במכרז של דרך ארץ הייווייז (1997), החברה שמפעילה ומתחזקת את כביש 6, לביצוע הרחבת הכביש בשני מקטעים באזור מחלף דניאל ועד מנהרת חדיד. מדובר בפרויקט תשתית רחב שמצטרף לצבר העבודות של החברה בתחום התחבורה, עם עבודות שמתפרסות על כמה חזיתות ולא מסתכמות רק בהוספת נתיב.
היקף התמורה הכולל מוערך בכ-564 מיליון שקלים בתוספת מע"מ. התמורה צמודה לתמהיל מדדים שכולל את מדד תשומות הבניה למגורים ואת מדד תשומות סלילה וגישור, בהתאם למנגנון שנקבע בין הצדדים. בענף שבו עלויות החומרים והעבודה משתנות מהר, להצמדה הזו יש משמעות, גם אם היא לא מעלימה את חוסר הוודאות סביב מה שיקרה בשטח בפועל, מתי זה יתחיל ובאיזה קצב. נכון לעכשיו עדיין לא נחתמו חוזים מפורטים ומחייבים מול המזמינה, ועדיין לא התקבל צו התחלת עבודה.
המניה נסחרת היום סביב 149 שקלים, וכרגע בעלייה קלה של אזור ה-1%. מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-34%, והיא כבר נוגעת באזור הגבוה של הטווח השנתי, אחרי שבשפל של השנה האחרונה הייתה סביב 90 שקלים. גם במחזור יש תנועה, עם מסחר יומי של כ-33 מיליון שקלים, ושווי שוק של כ-4.9 מיליארד שקלים.
- חצי שנה אחרי: לפידות קפיטל שוב מממשת בדניה סיבוס
- דניה מסכמת רבעון עם ירידה קלה בהכנסות אך שיפור ברווחיות התפעולית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברקע הזכייה: הצבר גדל והפעילות מתרחבת
בדוח האחרון שפרסמה דניה סיבוס באוגוסט היא הציגה המשך התרחבות בפעילות, עם גידול בהכנסות וצבר הזמנות שהמשיך לעלות. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-1.7 מיליארד שקלים, והצבר הגיע לכ-18.6 מיליארד שקלים, בין היתר בעקבות כניסת חלקה בפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים לדוחות.

לפי שווי של מיליארד שקל: עופר ינאי בדרך לרכוש את השליטה באלומיי קפיטל
העסקה, בהיקף של כ־460–500 מיליון שקל, תאפשר לנופר אנרגיה שבשליטת עופר ינאי להיכנס לייצור חשמל קונבנציונלי באמצעות אחזקת אלומיי בתחנת הכוח דוראד
חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרגיה , שבשליטת איש העסקים עופר ינאי, נמצאת במשא ומתן מתקדם לרכישת השליטה בחברת האנרגיה אלומיי קפיטל. לפי הדיווחים, היקף העסקה מוערך בכ־460–500 מיליון שקל, והיא משקפת לאלומיי שווי של כ־1 מיליארד שקל, פרמיה מתונה ביחס לשווי השוק של החברה בבורסה.
העסקה צפויה להתבצע באמצעות רכישת מניותיהם של בעלי השליטה הנוכחיים באלומיי: שלמה נחמה, רני פרידריך וענת רפאל, אלמנתו של חמי רפאל המנוח. שלושת השותפים מחזיקים יחד בכ־45.9% ממניות אלומיי, ומנסים זה כשנתיים למצוא רוכש לאחזקה. נופר, שפועלת מאז הקמתה כמעט אך ורק בתחום האנרגיה המתחדשת, רואה במהלך רכישה אסטרטגית שמאפשרת לה כניסה מהירה לתחום ייצור החשמל הקונבנציונלי. זאת, על רקע העלייה בביקוש לחשמל בישראל והסביבה הרגולטורית התומכת בהרחבת כושר הייצור.
הנכס המרכזי של אלומיי
הנכס המרכזי של אלומיי הוא אחזקתה בתחנת הכוח דוראד, תחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל, הממוקמת מדרום לאשקלון. אלומיי מחזיקה, בשרשור, בכ־17% ממניות דוראד, וביחד עם קבוצת לוזון מדובר באחזקה משמעותית בגוף המייצר כ־850 מגה־וואט חשמל. בנוסף לדוראד, לאלומיי פעילות רחבה גם בתחום האנרגיה המתחדשת. החברה מחזיקה מתקנים סולאריים פעילים ובייזום בישראל, ארה״ב ומספר מדינות באירופה, ובהן איטליה, ספרד והולנד. בישראל היא שותפה גם בפרויקט אגירה שאובה בצוק מנרה, הנמצא בשלבי הקמה.
מבחינה פיננסית, אלומיי אינה מציגה בשלב זה רווחיות. במחצית הראשונה של 2025 רשמה החברה הכנסות של כ־20.1 מיליון אירו וסיימה בהפסד נקי של כ־1.6 מיליון אירו. בחברה ייחסו את הגידול בהכנסות לחיבור מתקנים סולאריים חדשים באיטליה.
- נופר מציגה קפיצה בהכנסות - אבל הרווחיות עוד מתנדנדת
- עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקופה סוערת בנופר
אלומיי נסחרת כעת לפי שווי של מיליארד שקל, בעוד נופר נסחרת כיום לפי שווי של כמעט 4 מיליארד שקל. הרכישה מגיעה לאחר תקופה סוערת בנופר, שכללה עזיבת המנכ״לים המשותפים ומכירת מניותיהם. בעקבות זאת, חיזק ינאי את שליטתו בחברה, בין היתר באמצעות הקמת חברה משותפת עם לאומי פרטנרס, שאליה הועברו רוב מניותיו בנופר.
