ארז וילף
צילום: יח"צ
ראיון

"תבחן כל יום את התיק מול האסטרטגיה שלך לטווח הארוך"

ארז וילף, מנהל השקעות גמל ופנסיה באלטשולר שחם מסביר כיצד להתנהל בשוק התנודתי: מה יעשה מי שבפנים ואיך יפעל מי שבחוץ אך יש לו כסף פנוי. וגם: הסקטורים המעניינים לטווח הארוך והתרחקות האופציות של עובדי החברות הישראליות, שתתגלגל לתחושת העושר ונתוני הצריכה בארץ
איתי פת-יה | (6)

המדדים בארץ ובעולם נסחרים בשבוע האחרון בעצבנות. לאחר שבסוף השבוע ירדו השווקים בעולם - הירידות הגיעו גם לת"א, שצלל ביום ראשון ב-3% וביום שני ב-3.5% נוספים. אתמול וול סטריט כבר נסחרה במינוס 5% לפני שתיקנה וסגרה בעליות קלות.

ארז וילף, מנהל השקעות גמל ופנסיה באלטשולר שחם, איך צריך להתנהל בשוק בימים האלה?

"במצב השוק הנוכחי, שאינו שונה מאירועים קודמים בהם גם היה ברמות שיא, צריך לשאול אם אתה מרגיש בנוח עם האסטרטגיה של התיק שלך קדימה, גם בשוק פחות טוב או כזה שעובר מימושים".

כן? התחושה היא אינדיקטור מספיק?

"זה האינדיקטור לכך שבמהלך של ירידות לא תכנס לפאניקה ותדע לקבל החלטות נכונות. מומלץ מדי יום לבחון את התיק ולראות אם הוא אכן מתאים לאסטרטגיה שגיבשת לטווח הארוך – והרי אנחנו משקיעים לטווח הארוך. חלק מההתנהגות של השוק היא שמגיעים אירועים כאלה, חלק אגרסיביים יותר וחלק פחות. מה שראינו ביומיים האחרונים, בשוק האמריקאי בעיקר, הוא מימוש של 10-15% בחברות הגדולות – אך עיקר המימוש האגרסיבי נעשה מתחת לרדאר בחברות הטק היותר קטנות. 40% מחברות הטכנולוגיה בנאסד"ק נמצאות בירידה של 50% מהשיא, שם ה'שחיטות' האמיתיות של השוויים. חברות טכנולוגיה היו מנופחות או במכפילי מכירות גבוהים, או מכפיל רווח חזוי 5 שנים קדימה גבוה מאד, והאוויר מהן יצא.

"ראינו לא מעט את משקיעי הריטייל מוכרים. לפי – ג'יי פי מורגן התופעה הזו הייתה ברמת שיא ששנים לא נראתה בשוק (ושווה לציין כי גם מספר משקיעי הריטייל ברמות שיא – א.פ) אחרי המימושים שראינו, צריך לעשות 'דריל דאון' לכל מנייה ספצפיפית בתיק ולשאול איך התמחור שלהן מבחינת מכפיל, צמיחה ומבחינת תוואי הריבית של השוק האמריקאי, שהוא קובע הטון".

הדברים האלה נכונים למי שכבר בשוק. אם יש לי כסף ולא נכנסתי, מה לעשות?

"אתה צריך לשאול מה תאוות הסיכון ולא רק כמה כסף פנוי יש לך. וגם – במה בינתיים אתה עוד מושקע, כלומר איך נראית ה'עוגה' שלך. האם יש לך נדל"ן להשקעה, השקעות אלטרנטיביות אחרות, מה קורה אצלך בגמל, בפנסיה או בקרן השתלמות, האם אתה מחזיק בקריפטו.

"אם אתה מוכן להגדיל סיכון אז שוק המניות היום לטווח הארוך מאד מעניין – צריך לדעת איפה ומה לבחור. אם אתה לא הולך לישון טוב עם הסיכון אולי אתה צריך להישאר איפה שאתה נמצא כיום. הכל ברמת המתבונן".

ואם כל הכסף בעו"ש או בפיקדונות הבנק, וכסף לדירה להשקעה אין לי?

"אז צריך לשאול במה אתה רוצה ויכול להשקיע. יש דרכים אחרות להשקיע בנדל"ן – מניות של חברות נדלן ציבוריות שתחשוף אותך לסקטור, בעולם או בארץ. זה לא נכון לחשוב שאם אין לי כסף לקנות דירה להשקעה אז לא אוכל להיחשף למגמות בשווקי הנדל"ן.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"בנוסף, חשוב לשאול למתי אתה צריך את הכסף. אם הוא דרוש לכך בטווח הקצר, אז דע שהשקעה במניות תוכל ליצור משבר אצלך אם דווקא כשתצטרך למשוך את הכסף תגיע ירידה בשווקים. לרוב השקעה במניות היא ל-5-10 שנים ולא לטווחים קצרים, שמהם בדרך כלל לא יוצאת ברכה".

ארז וילף, צילום: יח"צ

אמרת שצריך לדעת במה לבחור – איזה סקטורים באמת מעניינים לדעתך?

"ראשית כל עדיף לא להשקיע רק בסקטור ספציפי אלא לפזר את ההשקעות על פני סקטורים ועל פני גיאוגרפיות שונות. לטווח הארוך הסקטורים המעניינים הם פיננסים, טכנולוגיה, בנקאות ורפואה למשל – כך נגיד נוכל להקטין את הסיכון אם הנדל"ן יהיה בתקופה לא טובה. בטכנולוגיה אנחנו מדברים על כל חברה או תת סקטור שיש לו יתרון יחסי – גם אם זה טכנולוגיה בתוך קמעונאות מזון. תתי סקטורים כאלה לדוגמה הם כידוע סייבר, ענן, ושבבים, שהפכו לחומר הגלם המבוקש בעולם.

"ומבחינת הגיאוגרפיות, כאן השיקול יהיה איפה קיים צפי לצמצום מוניטרי לרבות העלאת ריבית. בכל מקום עם אינפלציה גבוהה סביר להניח שההרחבות המוניטריות נגמרו, ושם פחות כדאי להיות בתקופה הקרובה.

בהקשר זה, מחר בהחלטת הריבית של הפד מומלץ לשים לב לטון לגבי אופן צמצום המאזן וקצב העלאת הריבית, וכמה הוא יהיה רגיש לשינוי וירידות בנכסי הסיכון. זה קצת מזכיר את סוף 2018 כשהפד הוריד רגל מהגז כשהשוק ירד 20% מהשיא בגלל עליות הריבית. השיקול של הפד בעיני היום הוא לטפל בבועת הנכסים והאינפלציה, כך שפחות יתחשב ברגשות השוק, גם אם יתממש עוד 5-7%".

הירידות שראינו יוצרות הזדמנות בעיניך?

"כן. בסוף אתה מסתכל על תמחור של חברות, מכפילים וצמיחה עתידית. רמות המכפילים של החברות הגדולות עליהן אנחנו מסתכלים במדדים המובילים, הן הרבה יותר נוחות מלפני חודשיים-שלושה. מניות ה-FAANG (פייסבוק, אפל, אמזון, נטפליקס, גוגל) התממשו 10-20% מהשיא, אך בביצועים העסקיים הן צפויות להמשיך לפרוח ולשגשג טכנולוגית – גם ברווחיות וגם בצמיחה. אנחנו בעידן של עשור טכנולוגי, המטאוורס רק מתחיל להבשיל, לא רק בפייסבוק אלא גם באפל ובמיקרוסופט.

"כל מה שאנחנו רואים הם לחצים של טווח קצר שנובעים מאינפלציה ובעיות בשרשרת האספקה, וירידה בצריכה הפרטית בחודשים האחרונים - בעיקר בארצות הברית. אבל החברות עצמן לטווח בינוני ארוך מאד מעניינות, גם אם מבינים שהריביות יעלו לרמות נורמליות. אם הריבית עכשיו היא 0.25 בארצות הברית ובעוד שנתיים תעמוד על 1.5-2%, עדיין מול האלטרנטיבות, נרצה להשקיע בחברות הגדולות בארצות הברית".

יש שכותבים כי זה הזמן למניות ערך. בצד יש לנו השקעות אלטרנטיביות – הן בכלל רלוונטי למשקיע פרטי או רק לגופים?

"נדלן להשקעה הוא השקעה אלטנרנטיבית, וגם מטבעות קריפטו או NFT. זה נכון שהשקעות אלטנרטיביות גדולות נעשות מצד משקיעים כשירים וגופים מוסדיים גדולים. ההגדרה הזו 'השקעה אלטנרטיבית' כשמה כן היא תמיד נבחנת כחלופה למצב הנוכחי בשוק ההון. צריך להבין שבכל זאת, כששוק ההון חוטף גם השקעות אלטנרטיביות מתאימות עצמן ויורדות ברמה כזו או אחרת. אין מצב שהתמחורים בהם יעמדו על קנם כששוק ההון יורד ב-20-30%".

גם הלוואות P2P בין אנשים פרטיים נחשבות השקעה אלטרנטיבית, למי שהדוגמאות שהזכרת פחות מדברות אליו?

"כן אבל זה חוזר לתאוות הסיכון ועד כמה אתה יכול לסבול שוק רע. השאלה מה התשואה העודפת על השוק שתקבל בדמות הריבית בהלוואה שתעמיד. ברור שאם לא תקבל תשואה עודפת, אתה תעדיף ללכת לשוק ההון בסיכון נמוך יותר. אל תשכח שאתה בעצם נותן הלוואות לאנשי קצת או חברות קצה ותוכל למצוא אותם בחדלות פירעון ואותך רודף אחרי הכסף. בעיני זה יכול להיות אולי תיבול קטן בתיק. החלק הארי צריך להיות השקעה בחברות. לשים את כל ההון העצמי שלך בהלוואות P2P זה כמו לתת את כולו כהלוואה לשכן שלך כדי שיקנה פנטהאוז – אתה והוא הופכים לבני זוג, לטוב ולרע.

"אגב, הזכרתי קודם את השכבה התחתונה יותר בנאסד"ק שאיבדה יותר מ-50% מהשיא – חשוב להצביע על כך שלא חסרות חברות ישראליות כאלה וצריך להבין שהעובדים שלהם שהיו שווים על הנייר עם האופציות המון כסף, נגיד חצי מיליון או מיליון דולר באופציות, היום שווים הרבה פחות. חלקם שווים 0 כי לא הספיקו לממש את האופציות, אחרי שווים סכום נאה אך כזה שאינו 'גיים צ'יינגר' עבור אותו עובד. זה יבוא לידי ביטוי בירידה בצריכה – פחות עסקאות פנטהאוזים בתל אביב והרצליה ושדרוגי דירות, פחות רכבים חדשים.

"2021 הייתה שנה פנטסטית לשוק הישראלי ובמיוחד לחברות ההייטק. כמות האקזיטים וגיוסי ההון, בשוויים מטורפים - חלק מוצדקים וחלקם אולי לא - נתנו 'בוסט' לשוק הישראלי, לצרכן, לצריכה הפנימית, למחירי הנדל"ן ונתוני רכישות הרכבים. למעשה זה השפיע על כל מה שאתה יכול לחשוב עליו במצב נתון בו יש לך במדינה שכבה עבה של עובדי הייטק שהרוויחו הרבה, השתדרגו בשכר ורכיב האופציות הפך למשמעותי עוד יותר בשווי הכללי שלהם.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רז 28/01/2022 13:50
    הגב לתגובה זו
    ובלונג ראן אין כמו אלטשולר שחם. נמצא כ11 שנה אצלם בגמל, פנסיה ועוד.
  • 3.
    השנה אלטשולר תנצח את דש ... סין כבשה את המובילות ! (ל"ת)
    דש לכם 25/01/2022 16:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ארז מקצוען אמיתי, בתקופת ירידות חשוב מישהו עם ניסיון. (ל"ת)
    אורן 25/01/2022 15:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אבי 25/01/2022 14:51
    הגב לתגובה זו
    ב-2021 שכל השוק עלה אלטשולר היו במקום האחרון בגמל,השתלמות,פנסיה וגמל להשקעה.זה פשוט בושה. עכשיו הם מסבירים אסטרטגיה איך להתנהל בשוק תנודתי. היה עדיף שיבחרו נושא אחר לכתבה.
  • רז 28/01/2022 13:52
    הגב לתגובה זו
    כסף שלו בבוידעם. בלונג ראן, ותבדוק את זה בכל אתר שעושה השוואות, ובכמעט כל המוצרים שלהם, הם מובילים. לא בעל אינטרס, אבל כן לקוח שלהם :)
  • צרי 25/01/2022 15:29
    הגב לתגובה זו
    רדוד! אתה, בטח שלא מבין מאומה.
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: שבבים, בנקים והשקעות של צעירים

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.