טראלייט ופריים אנרג'י זכו במכרז אנרגיה מתחדשת ויקימו 2.5 ו-12 מגה וואט
חברת האנרגיה טראלייט -0.55% שהחלה להיסחר בשנה שעברה, זכתה בקול קורא של לשכת המדען הראשי במשרד האנרגיה (במסגרת ועדת שיפוט משותפת של משרד האנרגיה ומשרד החקלאות) להקים פרויקטי דו-שימוש באנרגיות מתחדשות בשטחים חקלאיים (אגרו-וולטאי) עבור 4 מתקנים בארץ בהספק כולל של כ-2.52 מגה וואט. לפי ההערכות בשוק, מדובר בהיקף כספי של מיליון שקל לשנה.
כמו כן, גם חברת פריים אנרג'י 0% הודיעה כי ועדת השיפוט המשותפת של משרדי האנרגיה והחקלאות החליטה לקבל את בקשתה במסגרת פנייה להגשת תכניות מקדימות לדו-שימוש באנרגיות מתחדשות בשטחים חקלאיים (אגרו-וולטאי) עבור 12 מתקני חלוץ שהוגשו על-ידי אגרילייט, שמוחזקת על ידה ב-7.5%. להערכת החברה, מתקני החלוץ צפויים לייצר הכנסה של כ-5.5 מיליון שקל בשנה (וסך כולל של כ-126 מיליון שקל למשך 23 שנים).
במסגרת המחקרים, החברה תקים 4 מתקנים לייצור אנרגיה מתחדשת ותפעילם. במסגרת הפרויקטים, תבחן הדו-שימושיות בשטח החקלאי למטרות גידול של גידולים חקלאיים שונים ולשימוש של הפקת אנרגיה סולארית פוטו-וולטאית. המחקרים יערכו ביחס למספר גידולים, יפרסו באזורים גיאוגרפים אקלימיים שונים ברחבי הארץ וילוו על ידי חוקרים בעלי שם בעולם החקלאות.
במסגרת המחקרים, יעשה שילוב של טכנולוגיות להגדלת תפוקת היבול ויצירת מיקרו-אקלים אופטימלי עבורם, וכן שילוב של אמצעי מדידה ובקרה מדויקים. המחקרים יבחנו את שטח הכיסוי האופטימלי של פאנלים סולריים בהיבט השפעת הפאנל על מרכיבי היבול ועל איכות הפרי, ואת ההשפעה ההדדית (צמח -פאנל) כדוגמת צינון טמפרטורת הסביבה של הפאנלים ובכך הגדלת תפוקת ייצור החשמל שלהם.
- אנלייט קיבלה 403 מיליון דולר למימון פרויקטים בארה"ב
- סולאראדג': רבעון שני של צמיחה בהכנסות אבל עם הפסד נקי של 124 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גל שופרוני, סמנכ"ל פיתוח עסקי ורגולציה של טראלייט ציין: "השמירה על האיזון בין צרכי החקלאות של מדינת ישראל מחד והעמידה ביעדי האנרגיות המתחדשות של המדינה מנגד, הביאה אותנו לקדמת הטכנולוגיה הסולארית וממצבת את ישראל כמובילה מחקרית בתחום שהולך ותופס תאוצה בכל רחבי העולם. עם הידע שטראלייט תרכוש בישראל, בין היתר באמצעות סדרת המחקרים האלו, בכוונתנו לפתח פעילות ייחודית בחו"ל".
בחודש שעבר, טראלייט זכתה בקול קורא של משרד האנרגיה ולשכת המדען הראשי, להקמת פרויקט מיקרו-גריד ראשון מסוגו בקריית ביאליק, במסגרתו החברה תקים קירוי סולארי על גבי מגרש חניה, בשילוב עמדות טעינה לרכבים חשמליים ומתקן אגירה. הפרויקט, אשר זוכה לתמיכה בהיקף של 1.3 מיליון שקל, יכלול בשלב הראשון 500 קילו-וואט סולארי, 10 עמדות טעינה לרכבים חשמלים ואגירה בקיבולת של 2.3 מגה וואט שעה. בשלב הבא, ככל שהביקוש לעמדות הטעינה יגדל, צפוי שהפרויקט יתרחב.
רני ליפשיץ, מנכ"ל טראלייט: "אנו מעריכים כי תוצאות המחקרים יסייעו בהרחבת פעילות טראלייט בתחום הדו-שימוש, זאת בהתאם לאסטרטגיה שהתווינו. לצד פרויקטי הדגל של החברה הכוללים שני מתקנים סולאריים מהגדולים בארץ בהספק משותף של כ-600 מגה וואט, טראלייט רואה בפרויקטי דו-שימוש חשיבות רבה, על רקע השטחים המצומצמים בארץ והצורך בשימוש במשאבים קיימים כרבי תכלית".
- מחלבות גד בדרך לבורסה, האם המחיר אטרקטיבי?
- ויקטורי שומרת על יציבות, עם גידול במכירות ושיפור ברווח הגולמי
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- החברה שזינקה פי 9 ורוצה עכשיו להיות בנק

רמי לוי מעלה את המחיר בהצעת הרכש לקופיקס
הצעת הרכש המקורית שעמדה על 4.45 שקלים למניה עולה ל-5.45 שקלים למניה, כ-13% מהון המניות התחייבו להיענות להצעת הרכש
רשת רמי לוי רמי לוי -0.64% מעלה את המחיר בהצעת הרכש למניות הציבור ברשת קופיקס קופיקס גרופ 11.03% ל5.45 שקלים, לאחר שההצעה הקודמת היתה 4.45 שקלים. למפרט הצעת הרכש נוסף נתון שבו התקבלו התחייבויות מצד בעלי מניות המחזיקים ב-4.1 מיליון מניות - אשר ייענו להצעת הרכש (כ-13% מהון המניות של החברה). יחד עם ההחזקה הקיימת של רמי לוי בחברה (76.3%) - רמי לוי זקוק ל-5.5% נוספים מהציבור כדי שההצעה תעבור. במידה וההצעה תעבור תשלם רמי לוי עבור מניות הציבור בקופיקס כ-40 מיליון שקל (במקום 33 מיליון שקל בהצעה המקורית). המהלך נועד למחוק את החברה מהמסחר בבורסה בתל אביב, ורמי לוי, בעל השליטה, מנסה בעצם להוציא את קופיקס מהבורסה בלי לתת על כך פרמיה.
רמי לוי, יחד עם בתו יפית אטיאס-לוי, השתלט דרך רשת רמי לוי על
קופיקס בשנת 2018. מאז נרשמו מספר ניסיונות למחוק את החברה מהמסחר. בסוף 2023 הוגשה הצעה במחיר של 2.88 שקלים למניה, שהעניקה פרמיה של כ-5.5% בלבד. ההיענות אז הייתה נמוכה מאוד, פחות מ-3% מבעלי המניות נענו להצעה. ההצעה הזו היתה בהמשך להנפקת זכויות שגרמה לדילול
של כ-20% לבעלי המניות ועלייה בהחזקה של רמי לוי. .
ההון העצמי של קופיקס עומד על כ-18 מיליון שקל, בעוד שווי השוק שלה נע סביב 167 מיליון שקל. זה מעלה שאלות לגבי הפער בין הערכת השוק לבין מצב החברה בפועל. ברבעון השלישי של 2023 רשמה קופיקס הפסד תפעולי של 1.8 מיליון שקל, לעומת הפסד של 642 אלף שקל בתקופה המקבילה בשנה שלפני כן. עם זאת, מניית קופיקס עלתה בכ-23% במהלך 2025 וכ-43% בשנה האחרונה, בעיקר בשל שיפור בביקושים והתרחבות פעילות הזכיינות. כמו כן, השוק נתן מלכתחילה פרמיה לקופיקס מכיוון שהיה די ברור שרמי לוי רוצה למחוק אותה מהמסחר. בשביל רמי לוי זה יתרון גדול כי הוא יכול כמעט במידי למזג אותה בתו הקבוצה ולחסוך מיליונים בסינרגיה.
קופיקס הוקמה בשנת 2013 במטרה להציע קפה ומוצרים נלווים במחירים מוזלים וקבועים. בתחילת דרכה בלט המחיר של 5 שקלים לכוס קפה,
שהפך לסמל. כיום פועלים בישראל 38 סניפים של קופיקס, 30 מהם בזכיינות ו-8 בבעלות הרשת. במקביל, החברה מפעילה גם את "סופר קופיקס", את רשת "רמי לוי בשכונה" ואת "שוויצריה הקטנה". הסניפים ברוסיה מתופעלים בעיקר על ידי זכיינים מקומיים.
- רמי לוי חוצה לראשונה את רף 2 מיליארד שקל ברבעון
- רמי לוי טעה - וישלם: רשות ני"ע הטילה עיצומים על הטעות בדוחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמי לוי עצמה מוכרת
בקצב של מעל 1.85 מיליארד ברבעון ונסחרת בכ-4.45 מיליארד שקל. קופיקס מוכרת בכ-70 מיליון שקל ברבעון, והשווי לפי מכפיל דומה הוא 167 מיליון שקל. בעלי המניות מקבלים 140 בערך - לא רחוק וכאמור התרגום של מכפיל המכירות מחברה גדולה לקטנה "עושה חסד" לקטנות, כי בסוף מה
שחשוב זה רווח וככל שהפלטפורמה מייצרת יותר מכירות היא מרוויחה יותר ושווה יותר. לכן עסק שמוכר פי 10, לא שווה פי 10 אלא אולי פי 20 כי הוא מרוויח הרבה יותר - הסיבה היא יתרון לגודל.

עמיעד עוברת להפסד, עם ירידה בהכנסות וברווח
עמיעד מערכות מים סובלת מנסיבות גיאופוליטיות שמובילים אותה להפסד נקי של 0.9 מיליון דולר, יחד עם ירידה בהכנסות וירידה חדה במדדי הרווחיות, גם צבר ההזמנות ירד
חברת עמיעד עמיעד -0.08% , העוסקת בייצור מערכות סינון וטיפול במים לחקלאות ולתעשייה, דיווחה על תוצאות הרבעון השני של 2025 ועברה להפסד נקי של כ-0.9 מיליון דולר לרבעון, שינוי כיוון לעומת רווח של כ-0.9 מיליון דולר ברבעון
המקביל אשתקד. בהתאם, החברה הציגה ירידה של כ-8% בהכנסות, שעמדו על כ-30.5 מיליון דולר, בהשוואה לכ-33.1 מיליון דולר ברבעון השני של 2024. הירידה מיוחסת בעיקר לפעילות מגזר התעשייה, שנפגע מהאטה בסגירת פרויקטים חדשים. במקביל, מגזר ההשקיה דווקא רשם עלייה, אם כי זו
לא הצליחה לקזז את הירידה הכללית. הרווח הגולמי ירד ל-9.7 מיליון דולר, צניחה של כ-20% לעומת 12.2 מיליון דולר ברבעון המקביל. מדובר בשחיקה משמעותית, שנובעת משינויים בתמהיל המוצרים, שינויים גיאוגרפיים בהיקפי המכירות, וכן התחזקות השקל מול הדולר שפגעה ברווחיות החברות
הבנות, שפועלות מחוץ לישראל (רק כ-9.5% מהמכירות של עמיעד הן בישראל) .
גם הרווח התפעולי של החברה שינה כיוון באותו האופן ברבעון, ועבר להפסד של כ-1.33 מיליון דולר, לעומת רווח תפעולי של כ-1.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגורמים המרכזיים לכך הם
גידול בהוצאות הנהלה וכלליות, עלייה בשכר ועלויות פיתוח, ושחיקת שולי הרווח, הן במגזר התעשייה והן במגזר ההשקיה. ה-EBITDA למחצית הראשונה של 2025 עמד על 3.6 מיליון דולר, ירידה של כ-50% לעומת התקופה המקבילה ב-2024. ועם זאת, עצם העובדה שה-EBITDA נשאר חיובי גם ברבעון
עם הפסד תפעולי מצביעה על קיומה של תשתית תפעולית שמאפשרת המשך פעילות יציבה.
תזרים שלילי, שריפת מזומנים ושחיקה בצבר ההזמנות
על רקע תוצאות הרבעון, קשה להתעלם מהנסיבות החיצוניות. עמיעד מפעילה בטורקיה את חברת הבת FTS, המשמשת מוקד ייצור ושיווק
מרכזי לפתרונות סינון מים לתעשייה המקומית ולמדינות שכנות, ובנוסף מייצרת עבור לקוחות גלובליים של הקבוצה. אף שהפסקת הסחר בין טורקיה לישראל יצרה אי ודאות, החברה מדווחת כי לא נרשמה פגיעה מהותית בפעילות, בעיקר משום שרוב פעילות FTS אינה קשורה ישירות לישראל ונמצאו
מסלולי אספקה חלופיים. עם זאת, הסביבה הכלכלית והפוליטית בטורקיה, אינפלציה גבוהה, עליות שכר והיחסים הדיפלומטיים מול ישראל, מציבה אתגר שעלול להשפיע על תרומתה של החברה הבת בעתיד.
בנוסף, עליית המכסים על יצוא ישראלי לארה"ב (מ-10% ל-15% החל מאוגוסט) עשויה להכביד על פעילות היצוא בהמשך השנה, גם אם בשלב זה אין לכך השפעה כספית מהותית. החברה ציינה כי תמשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות ולבחון דרכי פעולה נוספות.
- עמיעד עם זינוק של 50% ברווח ברבעון ועלייה של 5% בהכנסות
- עמיעד: ההכנסה ברבעון קפצה ב-40% לצד מעבר לרווח של 2.4 מיליון דולר; המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך הרבעון השני של 2025 הציגה עמיעד תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת בהיקף של כ-1.9 מיליון דולר, נתון שממחיש את הלחץ התפעולי שבו היא נמצאת, היות והוצאות החברה, בעיקר שכר, חומרי גלם ותשלומים לספקים, עלו על התקבולים שהתקבלו מלקוחות במהלך התקופה. נכון ל-30 ביוני 2025 עמד האשראי הבנקאי הקצר־טווח של החברה על כ-22 מיליון דולר, לעומת כ-19.4 מיליון דולר בסוף יוני 2024. במקביל, יתרת המזומנים של החברה ירדה ל-7.1 מיליון דולר בלבד, לעומת כ-12.4 מיליון דולר בסוף 2024.