שמעון אקהויז סופווייב
צילום: תומר שלום

שמעון אקהויז בוחר להנפיק בתל אביב ולא בניו יורק - ציונות או ציניות?

היזם הסדרתי הנפיק לפני חצי שנה את סופווייב שפועלת בתחום הצערת העור וכעת את אפיטומי שפיתחה גלולה להרזיה. לכאורה, חברות החלום הללו היו יכולות לגייס בוול סטריט - אקהויז בחר בבייס 
נתנאל אריאל | (6)

דוקטור שמעון אקהויז הוא יזם סדרתי, פיזיקאי ואחד המומחים הגדולים בעולם בתחום המכשור האסתטי. אקהויז בן ה-76 הקים לפני כ-30 שנה את לומניס, ובהמשך את סינרון, שתיהן חברות גדולות בתחום מוצרי האסתטיקה הרפואית, שתיהן הונפקו בניו יורק ושתיהן נמכרו במאות מיליוני דולרים - אקזיטים ענקיים נכון לאז. לומניס עברה לפני כשנה ידיים (הרבה אחרי שאקויזט מכר אותה) לפי שווי העולה על מיליארד דולר, סינרון נמכרה ב-400 מיליון דולר לפני כארבע שנים. 

כבר אז, באקזיט של סינרון, אקהויז אמר שהוא לא מפסיק את העשייה. גיל זה לא אישו והוא המשיך ליזום ולהקים חברות בתחום הרפואי. שתי יזמויות כאלו הגיעו לבורסה - סופווייב 1.62% שפועלת בתחום הצערת העור זינקה מההנפקה לפני כחצי שנה בכ-50% לשווי של 950 מיליון שקל וממש כעת - אפיטומי שפיתחה גלולה להרזיה שהנפיקה לפי שווי של 630 מיליון שקל.

אלה חברות חלום שהיו יכולות לגייס בוול סטריט. למה אקהויז בחר בבייס? נתחיל מההערכה שלנו - ציונות ואנחנו לא ציניים. אז נכון שהכסף מדבר ואקהויז היה יכול ככל הנראה לקבל יותר בוול סטריט, אבל זה גם יותר מסוכן - התהליך שם ארוך יותר, יקר יותר, החברות עדיין לא בשלות. וגם - המחירים שקיבל אקהויז עבור החברות שלו בבורסה המקומית, לא כל כך נמוכים ביחס למה שהיה יכול לקבל בוול סטריט. אז בשביל כמה עשרות אחוזים - 20%-30% לא שווה לקחת את הסיכון. וכן - יש גם ציונות. אחרי שעשית הרבה כסף, זה כבר פחות משנה אם יש לך עוד מיליון דולר או פחות מיליון דולר בחשבון הבנק.

ובנוסף - וול סטריט, ובורסת הנאסד"ק בפרט, לא בורחים לשום מקום. הם כאן ואם החברות תהיינה טובות הן תוכלנה להנפיק בהמשך גם שם. הבורסה המקומית היא מקפצה לקראת גיוס עתידי גם בוול סטריט - וזאת אם החברות יוכיחו את עצמן. כשהן יגיעו לשם ייתכן שהן כבר לא ימכרו רק חלומות.

שתי החברות של אקהויז ראויות לבורסה המקומית, למרות שמדובר בחברות מסוכנות - ככה זה בסטטארטאפים, ובכלל - סיכון הולך יחד עם סיכוי. אז מי הן החברות שאקהויז מציע לכם? נתחיל מהאחרונה שהונפקה - אפיטומי מפתחת גלולה לטיפול בהשמנה ולהולכת תרופות לקיבה. 

במקביל להנפקה שהושלמה בהצלחה אתמול (גיוס של כ-160 מיליון שקל - מעל המינימום) השקיעה נסטלה העולמית, 7 מיליון דולר בחברה. נסטלה היא גם שותפה אסטרטגית של אפיטומי. הרעיון של אפיטומי הוא גלולה שנבלעת ומתנפחת בקיבה באופן שיוצר תחושת מלאות. הגלולה עשויה מרכיבי מזון כך שהתנפחותה אינה מסכנת ומסוכנת. החומר הזה מתכלה תוך כמה שעות.

לפני כשנה וחצי חתמה החברה על הסכם עם נסטלה שלפיו השיווק הבלעדי למוצר המוביל יינתן לנסטלה בתמורה לעד 115 מיליון דולר ותשלומים בגין אבני דרך ותמלוגים שוטפים מהמכירות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בעלי המניות העיקריים בחברה הם אקהויז (28%), סטאר קונספט, קרן השקעות סינית (9.2%), Oriella, של רודני הודג'ס (7.7%%), וחברות שלעידן עופר ואודי אנג'ל (16.8%).

אפיטומי מעריכה כי תחל בייצור סדרתי של הגלולה עוד כשנה - בתחילת 2023 כאשר בספטמבר 2020 קיבלה אישור CE, לשיווק המוצר באירופה. החברה ממתינה לבדיקה ולאישור ה-FDA. עלות המוצר צפויה להיות קרוב כ-150 דולר בחודש. מעבר לגלולה להרזייה, מפתחת החברה מוצרים נוספים לטיפול בסוכרת, קדם-סוכרת והתוויות נוספות.

סופווייב - החלום להיות אינמוד

במאי הנפיק אקהויז את סופווייב שמנייתה כאמור זינקה בכ-50% לשווי של כ-950 מיליון שקל. החברה עוסקת בתחום של מכשירים למיצוק העור, הסרת קמטים וטיפול בצלקות למיניהן. מדובר בתחום שנשלט בידי החברות הישראליות. החברה הגדולה ביותר היא חברת אינמוד שנסחרת במעל 5 מיליארד דולר, על מכירות של 350 מיליון דולר וצפי צמיחה של כ-30%. סופווייב קטנה משמעותית - מוכרת בקצב של 20 מיליון דולר, אך היא בתחילת הצמיחה, כך שהפוטנציאל גבוה. דמיינו שהיא תשמור על קצב הצמיחה ותגיע תוך שנה לקצב העולה על 40 מיליון דולר? אם וכאשר יתחילו להעריך אותה במכפילים של אינמוד, הפוטנציאל גבוה מאוד. כאמור - יש גם סיכונים. אף אחד לא מבטיח שאקהויז יעשה זאת שוב.  

אקהויז - כל הדרך מרפא"ל למכונה לייצור סטארטאפים

אקהויז עבד עד שנת 1986 ברפא"ל בתחום הלייזרים. עובד שכיר מהשורה, בלי יומרות מאוד גדולות מעבר לפעילות בחברה עצמה. 17 שנה הוא היה ברפא"ל, ואז החליט לטוס לארה"ב הגדולה כדי לעבוד במקסוול, חברת פרויקטים של משרד ההגנה האמריקני. 4 שנים בגולה הספיקו לו והוא חזר והקים עסק שהתמחה בפיתוח טכנולוגיות לטיפולים רפואיים-קוסמטיים. העסק הזה התגלגל לחברה בשם ESC שבהמשך שינתה שמה ללומניס. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ארתורו 14/12/2021 13:31
    הגב לתגובה זו
    רמת ההערות היא כה ירודה שנדרש סינון מטעם המערכת.
  • כמה איקוייז משלם לך? (ל"ת)
    אני 14/12/2021 15:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ==================== 14/12/2021 12:02
    הגב לתגובה זו
    אקוייז הוא בעיקר סוחר . לא פיזיקאי ולא נעלים הוא רומני מכפר של גנבים וכך היא תפיסת עולמו
  • 1.
    הבורסה בתל אביב כמו מזבלה אוספת את כל פחי הזבל הזה (ל"ת)
    אלי 14/12/2021 09:07
    הגב לתגובה זו
  • לא נכון. החברה טובה (ל"ת)
    איציק 14/12/2021 11:42
    הגב לתגובה זו
  • חחחחח (ל"ת)
    אני 14/12/2021 15:19
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)

הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מלחמה בורסה

ברקע היום ההיסטורי שבו החטופים החיים שבו לישראל, נדמה שגם שוק ההון נכנס בהדרגה לשלב "היום שאחרי". מעבר לשינוי במציאות הביטחונית והמדינית, מדובר גם ברגע מתאים להביט אחורה - אחרי יותר משנתיים של מלחמה ולמרות אי ודאות מתמשכת, הבורסה בתל אביב רשמה שגשוג יוצא דופן.

למרות הצניחה בתחילת הלחימה והחשש מהאטה חדה, כל הסקטורים המרכזיים סיימו את התקופה בעליות. חלקם, כמו הביטוח והבנקים, הציגו תשואות תלת ספרתיות, תוצאה ישירה של יציבות פיננסית, רווחיות גבוהה, וזרימת כספים לשוק המקומי.



TRADINGVIEW


הסקטור הפיננסי הוביל את השוק


שני הסקטורים הבולטים של השנתיים האחרונות היו הפיננסיים: הביטוח והבנקים.

מדד הביטוח זינק ביותר מ-240%, כשהחברות בענף הציגו רווחי שיא לאורך התקופה. סביבת הריבית הגבוהה סיפקה רוח גבית משמעותית, הגדילה את רווחי ההשקעות בתיקי הנוסטרו ואת הכנסות המימון, לצד עלייה בפרמיות בביטוחי חיים, בריאות ורכב. בנוסף, הבורסה החזקה תרמה לעליות שווי בתיקי הנכסים, והמשקיעים חזרו למניות הביטוח לאחר תקופה ארוכה של תמחור חסר.

גם מערכת הבנקאות נהנתה מתנאים תומכים. הריבית הגבוהה יצרה רווחי עתק לבנקים, שהציגו דוחות עם רווחיות גבוהה בכל רבעון, וחלוקות דיבידנד נדיבות שהגיעו ל-50% מהרווחים תמכו בביקושים למניות הבנקים. במקביל, היציבות היחסית של השוק המקומי והיעדר חשש ממשי ליציבות פיננסית הפכו את הבנקים למקלט בטוח בעיני המשקיעים, ומדד ת"א בנקים עלה ביותר מ-115%.