אבי גבאי
צילום: תמר מצפי

גם כונסת הנכסים הרשמית מתנגדת לעסקת רודב-גבאי לרכישת פרטנר

על פי עמדת הממונה, צריך להתבצע הליך מכרז, כדי לוודא שאין הצעה גבוהה יותר; כזכור - בעקבות הביקורת אבי גבאי לא יצטרף בשלב הראשון לעסקה, וגם חיים סבן מתנגד לה
נתנאל אריאל |

כונסת הנכסים הרשמית של מדינת ישראל, סיגל יעקבי, מתנגדת לעסקת שלמה רודב-אבי גבאי לרכישת פרטנר בתמורה ל-300 מיליון דולר (כ-950 מיליון שקל). על פי כונסת הנכסים, ההליך לא נוהל כפי שצריך, צריך להתבצע הליך התמחרות תחרותי וייתכן כי תגיע הצעה גבוהה יותר לרכישה. 

על פי הממונה, יעקבי: אמנם "הנושה המובטחת היא הנושה היחידה של החברה, ואין נושים אחרים, אך עדיין מדובר בהליך של חדלות פירעון, בו דרך המלך למימוש נכסים היא באמצעות מכרז. בדוחות שהגיש כונס הנכסים לאורך ההליך לא צוין כי בכוונתו לממש את המניות שלא באמצעות מכרז, וכן לא פנה לקבלת אישור בית המשפט מראש לפטור שכזה, אם סבר שאכן זו הדרך המתאימה".

יעקבי ממשיכה: "בבקשתו לאישור המכר טוען כונס הנכסים כי במסגרת פעולותיו לאיתור רוכש למניות המשועבדות בתור כונס נכסים, הוא בחן את האפשרות לקיים הליך תחרותי ביחס למניות המשועבדות, אולם לאחר בדיקה מעמיקה והתייעצות עם הנושה המובטחת, הגיע לכלל מסקנה כי מהלך שכזה לא יביא להשאת התמורה שתתקבל ממכירת המניות המשועבדות, בדגש על כך שהרכישה דורשת אישורים רגולטוריים מכבידים". 

יעקבי מבקרת את כונס הנכסים ואומרת כי: "עם כל הכבוד לכונס הנכסים ולנושה המבוטחת, הממונה סבורה כי בעניין זה לא ניתן היה להסתפק בהחלטה פנימית ביניהם, והיה עליהם לפנות לקבלת היתר מתאים למהלך זה מבית המשפט של חדלות פירעון, ולא לפעול לקבלת אישור בדיעבד במסגרת הבקשה לאישור המכר"

אמנם הכונסת הרשמית התנגדה גם לסיפור המכירה של ידיעות אחרונות- פישמן, אבל שם בית המשפט החליט לאשר מכיוון שלא היה מדובר במניות שליטה. כאן בעסקת פרטנר לעומת זאת, מדובר במניות שליטה, ולכן לכאורה המכירה צריכה גם להיות במחיר שישקף גם פרמיית שליטה, ולא דיסקאונט, מה גם שקבוצת הרכישה של רודב-גבאי הוקמה למעשה רק לצורך ההשתלטות על פרטנר - ויש עוד גורמים בעולם העסקי שיכולים להתמודד על פרטנר.

או בלשונה של יעקבי: "נראה כי לא ניתן להתעלם מהטענה שכאשר מדובר במכירה של מניות המהוות חלק מגרעין השליטה בפרטנר, הדבר מעלה את ערכן לעומת מנייה סחירה רגילה, כך שלא ניתן להסתפק בהשוואה למחיר השוק של מנייה נסחרת רגילה כדי לאמוד את סבירות ההצעה, כפי שעשה כונס הנכסים בבקשה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"בשים לב לכך שהמניות המשועבדות מהוות חלק מגרעין השליטה של פרטנר, נראה כי אין מקום לסטות מהכלל לפיו יש מקום לפרסם מכרז פומבי, על מנת שכל המעוניין יוכל להגיש הצעה מסודרת".

החוב אמנם עומד על כ-1.23 מיליארד שקל, והנושה מסכים למכירה במחיר של 950 מיליון שקל כך שייתכן כי הוא עצמו סבור שמדובר במחיר מספיק הוגן וכי הוא לא יקבל על חלקו יותר מכך, אבל את הכונסת הרשמית מטריד ככל הנראה החשש ממדרון חלקלק. מה שעלול לקרות הוא שבמקרים דומים נושים ינסו לסגור את התיק על פי תחושות בטן ש'אין מה לעשות, זה המחיר הגבוה ביותר' ולא ימצו את הזכויות. מטרת הכונסת הרשמית הוא להתערב במקרים כאלה ולוודא שאכן בוצע ההליך המיטבי.

יעקבי מבקשת מבית המשפט להורות על קיום "מכרז קצר מועד, כדי לבדוק האם יש הצעות רציניות מטעם מתעניינים נוספים, או לאפשר את השלמת העסקה עם המציעה הנוכחית אם לא יהיו הצעות רלוונטיות נוספות".

לפחות על הנייר יש מי שסבור כמו הממונה. חיים סבן, בעל השליטה לשעבר בחברת פרטנר התנגד לעסקה. לטענתו, הליך המכירה לא מוצה כראוי והיה צריך להתבצע בצורה אחרת.

לטענת קבוצת סבן, הליך המכירה לקבוצת המשקיעים לא התבצע בצורה שקופה וגלויה, בניגוד להסכם עמם ולכן דינו להתבטל. הקבוצה אף פנתה לבית המשפט בבקשה לקיים הליך חדש.

בית המשפט יצטרך לדון בנושא ולקבוע האם הכונס יצטרך לצאת למכרז או לאשר את העסקה בכל זאת.

רוצים לדעת איך להשקיע את הכסף? למה מניות עולות ויורדות, איך משפיעים דוחות כספיים על שוקי המניות? הירשמו לקורס של ביזפורטל - אנחנו נלמד אתכם (ללא עלות) - להרשמה לקורס

כזכור: אבי גבאי מנכ"ל סלקום הודיע על עזיבת סלקום ותוך שעות התברר שהוא חלק מקבוצה שמתכוונת לרכוש את פרטנר. מנכ"ל, איש אמון, איש הביצוע מספר אחת בחברה, עובר בין רגע למתחרה. זה לא אתי, לא מוסרי וכנראה שגם לא חוקי. זו בגידה, זו יריקה בפרצוף של בעלי המניות. ביקרנו את המהלך המסריח של גבאי והיטיבה לתאר אותו, סטלה קורין ליבר, פרשנית ביזפורטל בטור סופ"ש האחרון.

בהמשך נודע כי הביקורת עבדה. אבי גבאי לא מצטרף לקבוצת הרכישה שכוללת את שלמה רודב ורוני גת. הוא אמור להצטרף מאוחר יותר, אחרי שילובן העניין מול סלקום ודיסקונט השקעות (האמא של סלקום). אך הן יכולות גם להקשות עליו עוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.