ארז ענתבי (אלוט תקשורת)
צילום: יחצ
דוחות

אלוט מורידה תחזיות: צופה הכנסות של עד 146 מיליון דולר. המניה תיפול?

למרות עליה בהכנסות, החברה צופה גם ירידה בהכנסות מאבטחה כשירות (SECaaS) בשנים הקרובות
נתנאל אריאל | (2)

ספקית פתרונות בינת הרשת והאבטחה לספקיות תקשורת אלוט 0.72%  הדואלית מדווחת על עלייה של 10% בהכנסות ל-38.2 מיליון דולר, לעומת 34.8 מיליון דולר ברבעון השלישי אשתקד. 

ההפסד הנקי על בסיס Non-GAAP הסתכם ב-200 אלף דולר, בהשוואה להפסד של 1.2 מיליון דולר, או 3 סנט הפסד למניה, ברבעון המקביל.

מזומנים והשקעות נכון ל-30 בספטמבר 2021 הסתכמו ב-99.2 מיליון דולר, בהשוואה ל-99.4 מיליון דולר ב-31 בדצמבר 2020.

החברה מורידה את תחזית ההכנסות ל-145-146 מיליון דולר

אבל מה שעשוי להשפיע היום על המניה היא דווקא התחזית. החברה מורידה את תחזית ההכנסות לשנת 2021 ל-145-146 מיליון דולר, בתחתית של התחזיות שלה עצמה, שעמדו על 145-150 מיליון דולר.

החברה ממשיכה לצפות כי תחתום על עסקאות נוספות בתחום הסקיוריטי במודל של הכנסות חוזרות בשנת 2021 עם MAR* של לפחות 180 מיליון דולר, אבל צופה כי ההכנסות מאבטחה כשירות (SECaaS) יהיו נמוכים מהצפי הקודם שלה, ויתממשו באיחור של כחצי שנה, לדבריה בשל עיכובים בהשקות של השירותים. החברה צופה הכנסות SECaaS בטווח שבין 4.1 ל-4.3 מיליון דולר (לעומת תחזית קודמת ל-5-6 מיליון דולר). בשנת 2022 היא צופה בין 10 ל-15 מיליון דולר (לעומת 20-30 מיליון דולר בתחזית הקודמת), וכי ההכנסות SECaaS ל-12 החודשים בין יולי 2022 ליוני 2023 יהיו בין 20 ל-30 מיליון דולר.

ארז ענתבי, נשיא ומנכ"ל אלוט: "העסק שלנו בDPI מראה תוצאות יציבות כאשר אנו ממשיכים לחתום עם לקוחות חדשים ולהגדיל את חלקנו בשוק. נכון למועד זה, חתמנו על עסקאות אבטחה כשירות עם 18 מפעילי תקשורת שונים ברחבי העולם.

"בצפון אמריקה אנו רואים משיכה חזקה מאוד. כפי שדווח מוקדם יותר השנה, DISH Network Corporation (סימול: DISH) בחרה באלוט על מנת לספק שירותי הגנה מקצה לקצה (UPP) ושירותי בחינה עמוקה של חבילות המידע (DPI) עבור רשת G5 המבוססת ענן שלה, ומאז הרחיבה את השותפות כך שתכלול שירותי אבטחת סייבר ללקוחותיה של DISH. העסקה הזאת בנוסף לניצחונות אשר דווחו מכבר בתחום האבטחה כשירות עם מפעילים סלולרים ונייחים בEMEA וAPAC."

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הזדמנות קנייה. (ל"ת)
    שי 09/11/2021 13:21
    הגב לתגובה זו
  • לא ממליץ לך (ל"ת)
    יובל 09/11/2021 17:41
    הגב לתגובה זו
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.