״משבר האנרגיה הגלובלי אינו סיסמה אלא דבר שהיה צפוי ואנחנו רואים את תוצאותיו. מחירי הגז המטורפים משפיעים על בתי הזיקוק ומייצרים איזון בין ביקוש והיצע של תזקיקים אל מול הנפט. בארצות הברית, מה שנקרא ה׳סווינג פרודוסרס׳ (יצרנים בעלי נתח שוק גבוה שביכולתם להביא לעליית או ירידת המחירים בתלות בקצב ההפקה - א.פ), מנסים  להשלים הספקות כדי להוריד את מחירי הנפט - וגם זה מנבא טובות. בצד זאת, החזרה ההדרגתית לצריכת דלקים בתקופת הפוסט-קורונה היא דבר שמתמשך ונראה בר-קיימא ובסופו של דבר המגמה נראית יציבה״.

מנכ״ל בזן -0.4% מלאכי אלפר אומר את הדברים הללו בראיון לביזפורטל, כשהוא מתייחס למגמה במרווחי הזיקוק העולים שתרמו במידה רבה לתוצאות הטובות שפרסמה ברבעון השלישי של השנה. כפי שאפשר להתרשם מדבריו, העלייה לא נעצרה עם תאריך המאזן בסוף ספטמבר - אלא ממשיכה איתנו הלאה. אלפר אופטימי, וכמוהו יו״ר החברה משה קפלינסקי וסמנכ״לית הכספים אנה ברשטיין שמצטרפים לשיחה.

ברבעון השלישי עליו דיווחה מרווח הזיקוק המנוטרל היה 7.8 דולר לחבית נפט, פי 5.5 מ-1.4 דולר 202 שנה קודם לכן וניצולת הזיקוק עמדה על 86%. כך, ה-EBITDA של הקבוצה כולה עלה ב-570% ל-134 מיליון דולר (20, מיליון דולר לפני שנה; ה-EBITDA המנוטרל כעת: 144 מיליון דולר), ומתוך הסכום 76 מיליון דולר הגיעו ממגזר הפולימרים. במגזר הזיקוק עבר ה-EBITDA המנוטרל לנתון חיובי של 67 מיליון דולר מהפסד בסעיף זה בסך 36 מיליון שנה קודם לכן.

ההכנסות ברבעון צמחו ב-80% ל-1.78 מיליארד דולר, החברה עברה מהפסד תפעולי בן 38 מיליון דולר לרווח תפעולי של 78 מיליון ובשורה התחתונה נרשם מעבר מהפסד של 50 מיליון דולר לרווח של 40 מיליון דולר. אלפר כן משאיר גם מקום לספק. ״אנחנו מסתכלים גם על סייגים״, הוא אומר לנו, ״שכן השוק הזה מאד תנודתי ויכולים להיות שינויים נקודתיים, גיאו פוליטיים, שקשה לחזותם״.

• חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
• בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אתם רוצים לחדור בתוך תעשיית הפלסטיק לשוק החומרים הממוחזרים והמתכלים. דיווחתם בינתיים על חוזה אחד עם UBQ שלה תספקו חומרים תרמו פלסטיים. מלבדו, איך נראות ההשקעות שלכם בתחום, והאם כל ההתקדמות כאן נעשית בצד חוזים, או גם דרך השקעות שלכם עוד לפני שיש שותפים או לקוחות?

״UBQ היא סנונית ראשונה ובוודאי לא בודדת. ההתקדמות נעשית דרך מכלול של שיתופי פעולה, כלומר ג׳יונט ונצ׳רס חוזיים. אנחנו מדברים בפירוש על הקמת קווי יצור בארץ ובחו“ל. הגדרנו יעד של ייצור של 15% חומרים מתכלים מכלל מגזר הפולימרים עד 2025,  ו-30% עד 2030, ומעצם זה ברור שאנחנו פועלים באינטנסיביות בתחום כבר עכשיו. אנחנו מסתכלים ברמה המסחרית על המגמות בעולם המערבי וב-OECD וגם בראי ה-ESG אנחנו רוצים להיות בתאימות מלאה איתן ועם הרגולציות בתחום״.

הודעתם על מדיניות דיבידנד חדשה של 50% מהרווח השנתי. איך נראתה הקודמת?

ברשטיין: בעבר היא לפחות 75% מהרווח הנקי. העדכון למדרגה נמוכה יותר בעיננו מאזנת בצורה ראויה ונכונה בין מכלול הצרכים שאנחנו רואים כרגע לנגד עיננו, ובראשם הורדת המינוף. בתוך המדיניות החדשה נקבע גם תנאי שמדבר על יחס מינוף שאחרי החלוקה לא יעמוד על גבוה מ-2.2״.

• לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025
• המנהל שעשה 183% ב-3 שנים מסמן את המניות של 2026
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט...

אגב המינוף, סיפרתם על מחזור חוב ודיברתם על המח“מ - איך נראות הריביות על החוב החדש?

״עוד טרום קורונה עשינו במשך שנים רבות מהלכים להורדה דרמטית של המינוף ועלויות הריבית. הגיוס האחרון שעשינו ערב הקורונה, בינואר 2020, במח״מ ארוך ובדולר קבוע, בריבית של קצת פחות מ-4% - שיפור ביחס לעבר. כמובן שבמשבר חריג כמו הקורונה הייתה עלייה נקודתית בעלויות המימון ובהמשך 2020 הן היו גבוהות יותר. עם זאת, מתחילת 2021 אנחנו רואים התחלה של מגמת ירידה ואזכיר שהגיוס האחרון, ברבעון הזה, מלמד על ירידה של יותר מ-1% לעומת 2020. עם השיפור בתוצאות ובתקווה עם דירוג החוב שנקבל במרץ 2022, נוכל להוריד עוד יותר את עלויות המימון, שירדו מעצם הפחתת החוב״.

דיווחתם על התקלה במפעל הפולי-פרופילן של כרמל אולפינים, שבינתיים סודרה אך תגרע להערכתם 12 מיליון דולר ברבעון הנוכחי, בתלות במרווחים – האם הם השתנו כך שהתחזית הושפעה, ועד כמה הדבר מהותי?

אלפר: ״זה עניין שאינו מהותי לתוצאות, עד כמה שכשסביבת המרווחים גבוהה הסכומים תמיד כואבים. זה מתקן מאד רגיש ולכן אנחנו מטפלים בו ונשפץ אותו בתחילת השנה בתקווה לשפר את הזמינות שלו ואת העמידות שלו בפני תקלות. גם במגזר הפולימרים, בו פעילה כרמל, סביבת המרווחים טובה ותמשיך להיות טובה. הדרישה לפולימרים בתלות בגיאוגרפיה בצמיחה של בין 2.5% עד 6-7% אפילו בשנה, ומדי שנה. גם תוספת הייצור במקומות כאלה ואחרים בעולם לא מספקת את מלוא הדרישה ולכן התחזיות די אופטימיות״.

אי אפשר להתעלם ממסקנות הוועדה לבחינת פינוי הפעילות שלכם ממפרץ חיפה - שהיו לא נחרצות. דובר על פינוי תוך עשור, ולא ב-2025. עדיין יש מחלוקות סביב החישוב של ערכי הקרקע שאמורים לממן את הפיצוי עבור הפינוי, וגם השאלה אם השינוי בסביבה העסקית לא יגרום לכם לסגת מהפעילות המזהמת לבד. מה תוכלו לומר בנושא?

קפלינסקי: ״צריך לקרוא מה ועדת המנכ״לים כתבה בסוף. בממשלה עוד לא דנו בהמלצות, אבל מה שנכתב שם, אם לתרגם אותו לעברית, הוא שבזן היא חלק מהפתרון ולא הבעיה. אם רוצים שלא נגיע למשבר אנרגיה כמו באירופה, ולמצוא איזון בין הצרכים האנרגטיים של המדינה להתאמה שלנו לסביבה המשתנה ב-2050, אז צריך לעשות זאת ביחד עם התעשייה, בתיאום איתה, ובצורה מדורגת. זה בדיוק מה שאנחנו מבינים.

"לפי הוועדה ייקח לפחות עשור לשנות כאן את התהליך - לדעתנו אפילו יותר. אין כאן ׳קונץ פטנט׳ של ׳זבנג וגמרנו׳ אלא תהליכים מאד מסודרים. האסטרטגיה שפרסמנו היא בדיוק תואמת את מה שנאמר, גם בפירוש וגם בין השורות, במסקנות ועדות המנכ“לים - שהוא הצורך בטרנספורמציה שתהיה אחראית ותעשה לאורך זמן״.

והנה אחרי הדו״ח הזה, ראש הממשלה בנט קובע בגלזגו יעד חדש של אפס פליטות עד 2050. לא הפחתה, אלא איפוס ממש - הדבר הזה משאיר מקום לפעילות בזן?

״מדובר בהרבה יותר משניים וחצי עשורים כך שיש לנו פה עוד הרבה זמן לפעול״.

לסיום, מלאכי - חברת AF שבבעלות משותפת שלך ושל יונה פוגל היא חלק מקבוצת מד-רד לאנד ברידג' (MRLB) שמולה חתמה קצא״א, על העברת הנפט מהאמירויות, דרך מפרץ אילת. במשרד להגנת הסביבה מתנגדים מחשש לפגיעה בשונית האלמוגים, ועוד קודם לכן יש ביקורת סביב השאלה האם החוזה מגביל את הממשלה ולכן היה צריך לקבל את אישורה קודם. מה ההתייחסות שלך לסוגיה?