דן עברה את הקורונה: ההכנסות שולשו, ההפסד כמעט ונעלם
חברת דן מלונות 0.61% מתאוששת לה מהקורונה - ההכנסות ברבעון השני של השנה הסתכמו בכ-142.4 מיליון שקל, גידול של 63.2% בהשוואה להכנסות של כ-54.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
גם בשורה התחתונה ניתן לראות את ההבדל המהותי - החברה רשמה הפסד (כולל הטבת מס) של כ-4.4 מיליון שקל ברבעון, אומנם הפסד - אבל הרבה הרבה פחות מהפסד של 27.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
שנת 2020, שנת הקורונה הייתה שנה לא פשוטה בכלל לחברה. ב-2020 נפסקה הצמיחה בהכנסות שהציגה החברה עד אז וההכנסות שלה נחתכו בחצי, כאשר היא רשמה הפסד של כ-129 מיליון שקל.
יש להדגיש שהדוחות של החברה, כמו הדוחות של הרוב המוחלט של חברות המלונאות וכל חברה שיש לה היקף משמעותי ביחס לגודל שלה של הסכמי חכירה מימונית - אינם בדיוק משקפים.
- דוד פתאל זכה בפרס יוקרתי באירופה
- אובדן ההכנסות מתיירות עומד על 20 מיליארד שקל, מי החברות שנפגעו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה היא שבחכירה מימונית מחילים על הדוחות את תקן החכירות. התקן בעצם אומר, בין היתר שבתחילת החכירה החברה תרשום הוצאות גבוהות יותר, שעם הזמן ירדו. הדבר מעוות את הדוחות שכן אם ניתן את הדוגמה הפשוטה ביותר: בית עסק שחוכר מכונה ל-10 שנים בתמורה לכ-1 מיליון שקל בשנה - במקום לרשום הוצאות של 1 מיליון שקל בשנה, הוא ירשום הוצאות אחרות לגמרי.
אבל בכל מקרה, אין ספק שעבר על החברה רבעון טוב, כאשר היא הצליחה לייצר תזרים של כ-10 מיליון שקל מפעילות שוטפת.
השורה התחתונה היא שמלונות דן יוצאת ממשבר הקורונה בסדר גמור עם מטרה אחת ברורה - לחזור לצמוח.
יצוין כי הדוחות של דן טובים, אך לא כמו הדוחות של פתאל (ובראיון לביזפרוטל אמר סמנכ"ל הכספים שחר עקה כי "ישראלים לא ישטפו כלים ולא ינקו חדרי מלון - צריך עובדים זרים") או של ישרוטל שהציגה את הדוחות הטובים ביותר בתולדותיה וזאת לאחר שבשנת 2020 היא קיבלה מענקים רבים מהמדינה. דבר שעורר את חמת הציבור ואף גרם לשר האוצר לצאת בהצהרה שהוא חושב שחברות שחילקו דיבידנד אחרי קבלת מענק - צריכות להחזיר את המענק. הלחץ גרם לישרוטל להתקפת והיא אכן הודיעה שלא תחלק דיבידנד.
לאחר פרסום הדוחות, רונן ניסנבאום, מנכ"ל החברה מזה 4 שנים הודיע על התפטרותו והוא ישאר בתפקידו עד לסוף ינואר 2022, כאשר החברה, ככל הנראה צפויה בקרוב לפרסם את זהות המחליף שלו.
- 1.משה כהן 31/08/2021 17:42הגב לתגובה זובניגוד לרשתות ישרוטל ופתאל שמירב האורחים גם לפני עידן הקורונה היו ישראליים,רשת מלונות דן התבססהבעיקר על תיירים נכנסים ןאנשי עסקים מחול. כאשר אין אפשרות לכניסת תייירים מחול ואנשי עסקים זרים אז ברור שהתוצאות העסקיות פחות טובות
הבורסה נעלה באדום: 75 מניות מת״א 90 סגרו שלילי כשהמדד איבד 1.8%
יום המסחר הראשון לשבוע המסחר והאחרון לשנה העברית נסגר באדום; בין הגורמים שהעיבו על הסנטימנט - שיחות על הסכם לשחרור חטופים שקרסו, צונאמי מדיני של הכרה במדינה פלסטינית לצד ״הכרה״ ישראלית בבידוד הכלכלי שצפוי לה - אבל ייתכן שהסיבה לירידות היא פרקטית מעיקרה: המשקיעים רוצים לכסות פוזיציות לפני חופשת חגים בת שלושה ימים
ת״א 35 סגר בירידה של 1.5% לשער 3,030.36, ת״א 90 איבד 1.83% לשער של 3,256.39.
גם בשאר הסקטורים המגמה בייתה שלילית - מדד הבנקים איבד 2%, בעוד בת״א ביטוח הירידות היו חדות קצת יותר והמדד נסגר על ירידה של 2.88%. ת״א נדל״ן ירד 1.6%, ת״א נפט וגז ירד 0.66%.
אנחנו נכנסים לעונת החגים, בה שבועות המסחר יהיו קצרים ולא רציפים. שבוע המסחר יתקיים היום (ראשון)
ובחמישי בלבד, לרגל חופשת ראש השנה. ברקע, המדדים נסגרו בטריטוריה שלילית, כאשר ה"חופשה" הארוכה מלחיצה חלק מהסוחרים שלא יוכלו להגיב להתפתחויות הגיאופוליטיות עד ליום חמישי.
הבורסה אולי יורדת, אבל ראש הממשלה אופטימי. נתניהו אומר היום בפתח ישיבת הממשלה: ״יש אפשרות של שלום עם שכנותינו מצפון. מקיימים מגעים עם סוריה ולבנון״. נתניהו הוסיף: ״נצטרך להיאבק גם באו"ם וגם בכל הזירות אחרות בנושא התעמולה השקרית נגדנו והקריאות להקמת מדינה פלסטינית - הקהילה בין-לאומית תשמע מאיתנו בעניין הזה בימים הקרובים״. הדברים נאמרים כשע״פ דיווחים בריטניה צפויה להכיר במדינה פלסטינית בשעה 16:00 שעון ישראל, ומצטרפים לאווירת הנאומים האחרונים של נתניהו שמנסים לאזן בין פסימיות לתקווה כשהטון משתנה לפי התגובה בזירה הכלכלית.
כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל בינינו, מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה. אחרי עבודה של חודשים הצוות המשותף לאוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך מציג מתווה לעדכון מודל העמלות בניהול חשבונות ניירות ערך, כדי לנסות ולשפר את השקיפות, ולתת למשקיעים יכולת להשוות בין נותני השירותים וככה להגביר את התחרות בשוק ההון - עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; צוות עבודה ממליץ על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
- קמטק זינקה ב-13.3%, פריורטק ב-10.3%; נעילה חיובית בת"א
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם הריבית תרד בשבוע הבא? מרבית הכלכלנים סבורים שלא. הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות הכלכלנים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים
עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)אקוואריוס מגייסת בדיסקאונט של 35%
אחרי שהסכמי ההשקעה-הזרמה הקודמים קרסו והחברה הזהירה כי לא תוכל להמשיך לפעול, אקוואריוס מקצה מניות ואופציות למשקיעים חדשים במחיר של 0.8 שקל למניה ( מול מחיר של 1.23 שקל) מהלך שצפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה - עוד חברת חלום מהנפקות 2021 שאיבדה כיוון, המשקיעים הפיקו לקחים?
שישה חודשים אחרי אחרי שהציגה הסכמי השקעה בהיקף של 10 מיליון דולר שהצליחו להקפיץ את המניה ב־35%, אקוואריוס מנוע עושה גיוס חירום חדש, הפעם בהנפקה פרטית בהיקף של 10.2 מיליון דולר במחיר שמבטא דיסקאונט של כ־35% על שער המניה. ההסכמים הקודמים, מול המשקיעים אליאל שליידר ואלכסנדר צ'רנילובסקי, לא מומשו ברובם: שליידר העביר רק 1.3 מיליון דולר מתוך 8 מיליון שהתחייב, והחברה נשארה על סף עצירה מוחלטת של הפעילות (שלא באמת הייתה בה מזה תקופה). עכשיו היא מנסה לארגן מחדש את מבנה ההון ולהבטיח מימון מיידי, כשזה מגיע במחיר דילול אגרסיבי של בעלי המניות הקיימים.
בהסכמים החדשים נכנסת פיור קפיטל של כפיר זילברמן כמשקיעה מרכזית, עם התחייבות להזרים 6 מיליון דולר ולקבל בתמורה קרוב ל־30% מהחברה (כ־33% בדילול מלא). זילברמן הוא סוחר שלדים ואולי הוא רואה את הנולד בחברה, אך מהחברה נסמר כי הוא יפיץ את המניות למשקיעים נוספים והיא ממשיכה בפעילותה.
אלכסנדר צ'רנילובסקי, שכבר שימש גורם מפתח בהסכמי החירום הקודמים, ישקיע 3 מיליון דולר נוספים ויחזיק לאחר ההקצאה בכ־25% מההון. לצדם ייכנסו משקיעים נוספים בהיקפים קטנים יותר, כשלכולם יוקצו גם כתבי אופציה במחיר מימוש של 1.6 שקל למניה. ההנפקה כפופה לאישור האסיפה הכללית והבורסה, והחברה מתכננת בינתיים להיעזר בהלוואת גישור של כחצי מיליון דולר כדי לגשר עד להשלמת ההזרמה.
עוד חברת חלום מגל ההנפקות של 2021 - שמכבה מנוע
אקוואריוס הגיעה לבורסה בתקופת גאות יוצאת דופן גל ההנפקות הגדול של 2020–2021, שבמהלכו זרמו לתל אביב כ־100 חברות חדשות. הריבית האפסית והנזילות הרבה בשווקים סיפקו קרקע פוריה לכניסה של חברות ׳חלום׳, רבות מהן בלי הכנסות ממשיות אבל עם טכנולוגיה חדשנית והבטחות לצמיחה עתידית. אקוואריוס, שפיתחה מנוע בעירה ייחודי ללא סתומים, שמן או חלקים מרובים, הוצגה אז כפתרון אפשרי לעולם הרכב והאנרגיה הירוקה, ונכנסה למסחר לפי שווי שאיפיין יותר חברות חלום מאשר פעילות עסקית מבוססת.
- אקוואריוס: ההלוואות לא הוזרמו - החברה בסכנת הפסקת פעילות
- אקוואריוס מגייסת 10 מיליון דולר; המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד קודם לכן הצליחה החברה למשוך אליה שמות גדולים: משפחת נכט וליאון רקנאטי השקיעו בה, וגם קבוצת פז נכנסה לחברה ב־2017 עם השקעה של כ־5 מיליון שקל. ההנפקה בבורסה המקומית, שתוכננה בשווי של קרוב למיליארד שקל, אמורה הייתה להפוך את ההשקעה של פז לפי ארבעה. החברה הציגה אף חוזה מרשים מול נוקיה בהיקף של 250 מיליון יורו, שאמור היה לשמש פיילוט לייצור סדרתי של המנוע. אבל כמו רבות מחברות הגל ההוא, הציפיות נשארו על הנייר, והפער בין ההבטחות למציאות רק הלך וגדל עם השנים.
