פתאל עם בניו
צילום: תמר מצפי

פתאל משדרת אופטימיות - אחוזי התפוסה עלו, צופה שההכנסות ברבעון השלישי יגיעו ל-1 מיליארד שקל

ברבעון השלישי הרוויחה החברה 81 מיליון שקל, על הכנסות של 650 מיליון שקל; צפי ההכנסות לשנה כולה 2.6 עד 3 מיליארד שקל
נתנאל אריאל | (12)
נושאים בכתבה פתאל

פתאל החזקות 0.67% התאוששה ברבעון השני, והשאלה החשובה מה יהיה בהמשך על רקע ההתעקשות של הקורונה להישאר כאן. החברה מדווחת על רווח של 81.4 מיליון שקל ברבעון השני כשההכנסות עלו ל- 645 מיליון שקל. ה- EBITDA ברבעון השני הסתכם ב-362  מיליון שקל.

על פי הערכות של הנהלת החברה, ההכנסות השנה ינועו בין 2.6 מיליארד שקל ל-3 מיליארד שקל ו-EBITDAR  בין 900-1.1 מיליארד שקל.

אחוזי התפוסה עלו משמעותית ונכון למועד פרסום הדוח שיעור התפוסה במלונות העירוניים נע בין 50%-80% ומלונות הפנאי בין 95%-80%;החברה צופה שאחוז התפוסה בתום הרבעון השלישי ינוע בין 65%-70% - משמע נמוך מהתפוסה עת שהיא בעצם עונתית גבוהה.

הכנסות החברה ברבעון השלישי צפויים להסתכם בכ-1  מיליארד שקל וזאת בהסתמך על ההכנסות בחודשים יולי - אוגוסט שהסתכמו בכ-650 מיליון שקל.

שחר עקה, דירקטור וסמנכ"ל הכספים בחברה: "לאחר תקופה מאתגרת ביותר, הכנסות פתאל החזקות צמחו משמעותית וחזרנו להציג רווח בדוחות הרבעון השני. לראשונה מתחילת פרוץ המגיפה, אנו רואים שינוי מגמה משמעותי, שמתבטא  בתוצאות הרבעון ,ההכנסות מחודשים יולי אוגוסט ולאור התפוסות החזויות נכון להיום ועד תום הרבעון השלישי שינועו בין 65%-70% -  נתון שמראה את המשך המגמה של החזרה לשגרה. בהקשר זה יצויין, כי ישראל והאי הבריטי, הנחשבות אזורי פעילות משמעותיים של החברה, יצאו מהסגר ואחוזי התפוסה בשני האזורים גבוהים . על אף מספר החולים בקורונה ,  לא מורגשת השפעה על כמות ההזמנות והיקף הביטולים זניח. החזרה לרווח הינה תוצאה של עלייה בביקושים, אבל גם בעקבות צעדי ההתייעלות שנקטנו מתחילת המשבר וכן מהתנהלות החברה  לקבלת מענקים בארצות בהן אנו פועלים. בהזדמנות זאת אני רוצה להודות לכל עובדי ומנהלי רשת פתאל, על המסירות שהפגינו לאורך כל הדרך ועל העבודה הקשה בחודשים האחרונים."

הרווח לפני שכירות, פחת והוצאות אחרות  (EBITDAR) ברבעון השני  של שנת 2021 עלה לכ-362 מיליון שקל, בהשוואה להפסד בסך של כ-60 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנת 2020.

נכון ליום 30 ביוני  2021 הונה העצמי של הקבוצה הסתכם בכ- 2.4 מיליארד שקל בנטרול IFRS 16 ורכושה הקבוע של החברה הסתכם   בכ- 5.4  מיליארד שקל. בקופתה מזומנים שווי מזומנים וניירות ערך בסך של כ- 1.4 מיליארד שקל.

עוד מדווחת החברה, כי להערכתה הכנסות החברה וה –EBITDA    צפויים לעלות בשנת 2021 וזאת בהסתמך על שקלול בין תיירות פנים לתיירות נכנסת לכל אחת ממדינות הפעילות של הקבוצה בהתאם לנתוני החברה משנת 2019  בצירוף הערכות גופים בינלאומיים בדבר היקף הקיטון הצפוי בתיירות פנים ותיירות נכנסת באותן מדינות/אזורים בשנת 2021. יצויין, כי ישראל ובריטניה, הנחשבות אזורי פעילות משמעותיים של החברה, יצאו מהסגר וצבר ההזמנות בחודש ספטמבר נכון להיום משמעותי.  על פי הערכות החברה ההכנסות בשנת 2021 צפויות להסתכם בסכום שנע כאמור בין 2.6-3 מיליארד שקל, המייצגים גידול של  כ-60% מההכנסות בשנת 2020. ה- EBITDA צפוי להסתכם בסכום של כ- 1 מיליארד שקל, פי 4 לעומת 2020. 

עוד עולה מהדיווח, כי פתאל קיבלה עזרה ממשלתית ממדינות בהן היא פועלת באירופה וישראל בהיקף כולל של כ-652 מיליון בגין מענקים והחזר  עלויות כוח אדם. לאחר תאריך המאזן, התקרה למענקים בגרמניה הועלתה והחברה הגישה בקשה למענק נוסף בסכום כולל של כ-40 מיליון אירו. בנוסף, החל מחודש מרץ 2020 ועד למועד חתימת הדוח,  החברה קיבלה ויתור או דחייה (לשנים הבאות) בקשר עם דמי שכירות בהיקף כולל של כ-608 מיליון ₪ כמו כן, החברה ממשיכה לנהל משאים ומתנים עם מלונות נוספים, על מנת לקבל ויתור או דחייה של תשלום חלק מדמי השכירות של שנת 2020 ושל הרבעונים הראשון, השני והשלישי לשנת 2021.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בחודש יולי השלימה החברה רכישת 50% מהבעלות ב-4 מלונות אותם היא שוכרת בתמורה ל-54 מיליון ליש"ט במקביל לקבלת הנחה בשכירות בסך 52 מיליון ליש"ט על פני השנים 2021 עד 2023.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    א 29/08/2021 16:24
    הגב לתגובה זו
    הכנסות טובות ליולי אוגוסט באילת. הכל מהונדס
  • 10.
    מלון גרוע, מלוכלך , שירות גרוע מיושן ואין סוף תקלות (ל"ת)
    מיי' 25/08/2021 08:17
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    רמה נמוכה מאד ,היכן אתחיל את הפשלות , אני חושב שכל 25/08/2021 08:14
    הגב לתגובה זו
    רמה נמוכה מאד ,היכן אתחיל את הפשלות , אני חושב שכל התפוסה שם מתחילה בעבודה בעינים עם הכל כלול .נתח השוק שלהם בישראל גדול ולאנשים אין ממש אופציות
  • 8.
    תתחיל לעלות 24/08/2021 20:20
    הגב לתגובה זו
    זו דעתי
  • 7.
    קיי 24/08/2021 18:25
    הגב לתגובה זו
    עם המחירים הגבוהים שגבו.. בסך הכל אילת ..לא חוץ לארץ ניצול רע לטובת הרשתות של בתי המלון וניצול של הלקוח הישראלי זה לא ימשך ךעולם ולא נשכח לכם את המחירים הגבוהים וניצול המצב היום הזה יגיע ואזרחי מדינת ישראל יחזרו לטוס ואילת תישאר ריקה ותתחננו לישראלים שיחזרו לנפוש אצלכם .. לא נשכח
  • 6.
    אחד שמבין 24/08/2021 17:58
    הגב לתגובה זו
    תמשיכו לעבוד על אנשים עם הרשת שלכם מלונות ירודים לא משופצים הכול מוזנח
  • פתאל הכי מסודרים 24/08/2021 20:23
    הגב לתגובה זו
    ישרוטל על הפנים.
  • 5.
    לא מסתדר לי (ל"ת)
    24/08/2021 17:14
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כסף על הרצפה נכנסתי ב 24 (ל"ת)
    ניר 24/08/2021 15:57
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עזי 24/08/2021 12:07
    הגב לתגובה זו
    יש כאן נסיון (לא חוקי לכאורה) להחזיק את שער המניה, כנראה גם לטובת בעל השליטה. אין מצב שהחברה מרוויחה, זה הרבה יותר מחשוד בעיניי.
  • 2.
    רועה חשבון 24/08/2021 10:55
    הגב לתגובה זו
    הייתי מאוד נזהר בתקופה הנוכחית להשקיע בה
  • 1.
    כמעט 10k חיוביים היום.אין סיכוי שזה לא יחלחל למניו 24/08/2021 10:26
    הגב לתגובה זו
    כמעט 10k חיוביים היום.אין סיכוי שזה לא יחלחל למניות תיירות.בקיצור זה סתם הרצה של נייר גמור
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.