פוקס
צילום: נועה מכבי
ראיון

"חלק מעסקי פוקס עדיין חדשים - הרווחיות תעלה בהמשך"

כך אומר סמנכ"ל הכספים של הקבוצה, שחר רניה, בראיון לביזפורטל. לדבריו, המוצרים של רשת הסטוק ג'מבו טובים בהרבה משל דייסו שנסגרה, ישראלים יעדיפו את דרים ספורט על דקטלון הודות למותגים וברשת הסמארטפון עם הוט אין כוונה להיות הכי זולים; האם שילב בדרך להנפקה?
איתי פת-יה | (3)

קבוצת פוקס 0.24% דיווחה על צמיחה של כ-57% בהכנסות לרמה של כמיליארד שקל ברבעון הראשון, רווח תפעולי של כ-173 מיליון שקל ורווח בשורה התחתונה של כ-115 מיליון שקל. כעת, סמנכ"ל הכספים שחר רניה מספר בראיון לביזפורטל על מצבן של הפעילויות החדשות יחסית בקבוצה ואלה שיושקו בקרוב ויהוו מנועי צמיחה, כמו גם על הפעילות הקיימת והשינויים בה בתקופת הדוח ובעתיד הקרוב.

בצד הדוחות הודיעה החברה על חלוקת דיבידנד של 154 מיליון שקל והרחבת מדיניות הדיבידנד ל-75% מהרווחים השנתיים. "במשך שנים המדיניות הייתה לפחות 50% מהרווחים. יתרות העודפים הראויים לחלוקה הגיעו למעל 600 מיליון שקל", רניה אומר לנו. "אם היינו מחלקים את זה כסכום חד פעמי זה היה נראה פחות טוב. פוקס מציגה רווחים פרמננטיים מדי שנה והגיוני שנשתף בהם יותר את בעלי המניות. מכל מקום, אם שינינו עתה את המדיניות זה לא כדי לצמצמה בחזרה ל-50% בהמשך".

מגזר האפנה ואפנת הבית (פוקס + פוקס הום, מנגו, דה צ'ילדרנס פלייס, מנגו, אמריקן איגל) היוותה כ-47% מההכנסות ברבעון, חנויות ללין עם נתח של 6%, מגזר הספורט ( ריטיילורס -1.01% שמפעילה בארץ חנויות של פוט לוקר, נייקי ודרים ספורט – וגם בחו"ל את השתיים הראשונות) עם 24%, ואתר האונליין טרמינל איקס -5.43% , הרשתות שילב, סאקס, יאנגה ובילאבונג עם כ-23% יחדיו.

בעוד שהרווחיות הגולמית עלתה מ-60.7% ברבעון המקביל ל-62.6% עתה, בעיקר הודות לשקל החלש מול הדולר שהוזיל את הייבוא, וכן תמהיל המכירות שנטה לטובת המגזרים הרווחיים יותר, השיפור קוזז בחלקו עם מחירי ההובלה הימית המאמירים.

באחרונה אמר ניר הורוביץ, מנכ"ל טרמינל איקס בראיון לביזפורטל, כי החברה הצטיידה במלאים מעט יותר מהרגיל כדי לגדר את החשיפה לעלויות ההובלה. לפי רניה, בפוקס עצמה המצב די שונה: "לטרמינל איקס מחזורים שנתיים של כ-220 מיליון שקל - אצל פוקס זה 4 מיליארד. לא אנחנו לא קונים מלאים מהיום לאתמול, אלא בדרך כלל עונה קודם, כלומר 3-4 חודשים מראש, לפעמים חצי שנה. למשל, לעונת הקיץ שנמכרת החל ממרץ מזמינים כבר מנובמבר.

"אז זה לא שאנחנו ממש יכולים להצטייד במלאי. ייתכן שבמשך רבעון או שניים נוספים עלויות ההובלה ימשיכו להתייקר בשברי אחוזים. אבל זאת לא בעיה של פוקס, זה קורה גם ב קסטרו 1.77% וב-H&M וברשתות נוספות, ובכלל בכל העולם. אציין שאנחנו לא מגלגלים מחירים לצרכן כי בינתיים אין בכך צורך".

באפנה ואפנת הבית הרווחיות התפעולית בארץ הייתה כ-22% ברבעון השני, בעוד בספורט הייתה 9.5%. אפשר להגדיל את השוליים במגזר הספורט?

"9-10% בספורט זה שיעור מאד טוב. מעבר לזה, צריך להסתכל על זה בתקופה ארוכה יותר, בחציון או בשנה השלמה. ברבעון ראינו השפעות של הקורונה – בקנדה למשל שם אנחנו מוכרים את נייקי במגזר הספורט היינו סגורים לגמרי, באירופה היו סגרים בחלק מהתקופה. בחציון שיעור הרווחיות התפעולית באפנה ואפנת הבית היה 13.5% לערך ובספורט כ-8% - וגם זאת תמונה לא מייצגת. צריך לזכור שבספורט יש לנו פעילויות חדשות. אם ננטרלן ונשאיר את הוותיקות שיעור הרווחיות התפעולית יהיה גבוה יותר. כשאתה מחודד כבר ויודע מה אתה עושה אתה מגיע לשיעורים גבוהים יותר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

את אורבן אאוטפיטרס ואנתרופולוג'י סגרתם – עד כמה אתם מרוצים מהעסקים בסאקס ויאנגה?

"על אורבן ואנתרופולוג'י היינו מדווחים תחת מגזר אפנה ואפנת הבית, וחלק מהשיפור בו הפעם ברבעון נבע מכך שבתקופה המקבילה מחקנו 11.5 מיליון שקל בנכסים על סגירת אורבן. מסאקס ומיאנגה אנחנו מאד מרוצים. שתיהן פעילויות רווחיות. סאקס היא מצומצמת יחסית עם 18-19 חנויות, ואמנם הייתה עליה השפעה בקורונה, כי מדובר בביגוד שמתאים יותר ליציאה ולערב, הושפעה מהקורונה כי זה בגדים של יציאה וערב אבל זו פעילות טובה".

 

"לובש ג'ינס ונועל סניקרס 4-5 פעמים בשבוע - כולם ככה". שחר רניה (צילום: שוקה כהן)

את שילב אתם מתכננים להנפיק?

"הנפקנו השנה שתי חברות, את ריטיילורס וטרמינל איקס, בטווח של שלושה חודשים זו מזו - אנחנו אולי סופרמנים אבל שילב היא חברה פרטית, והיא חברה מצוינת".

יש לכם 8 סניפים של דרים ספורט, לכמה עוד תתרחבו, ואיך התחרות בינתיים עם דקטלון שנראה שיש סביבה יותר הייפ?

"בדרים ספורט אנחנו מוכרים מותגים שונים של ספורט מקצועי ואלה סניפים של כ-1,000 מ"ר. כלומר, היות ואלה חנויות גדולות, לא צריכות להיות הרבה מהן. טווח של 15-25 סניפים הוא כזה שנרגיש איתו בנוח, ויחד עם זאת כל גידול יעשה בהתאם להצלחה ולא נמהר לפתוח חנויות. לשאלתך, דקטלון היא מתחרה אבל מסוג אחר. הם מוכרים שם את המותג של עצמם. הישראלים, וגם אני אגב, מאד אוהבים מותגים והם קונים אדידס ונייקי, שלא תמצא בדקטלון".

מבחינת האסטרטגיה בטווח הארוך יותר, אין חשש שהמכירות שלכם מאפנת הספורט תתחיל לרדת כשהטרנד יחלוף ונראה אתכם סוגרים סניפים בעצימות גבוהה? הרי היום אנשים קונים ביגוד ספורט גם ואולי בעיקר ליומיום, ולא בהכרח בשביל באמת לעשות ספורט. זה לא כמו פוקס הרשת שמוכרת בייסיק וגם לא כמו מנגו שמחליפים בה קולקציות בהתאם לטרנדים. אתם מחזיקים רשתות ייעודיות לספורט בפריסה רחבה.

"מגמות תמיד יכולות להשתנות, אבל יש כאלה שהן ארוכות טווח. בחיפוש פשוט בגוגל אפשר למצוא מחקרים שמצאו שהעיסוק בספורט יגדל ב-10-15 שנים הקרובות. אמנם אני רואה חשבון, עם חולצה כחולה מכופתרת הייתי הולך לפני שנתיים. היום תראה אותי 4-5 פעמים בשבוע לובש ג'ינס ונועל סניקרס, ויש לי 10 כאלה, ואת החולצה הכחולה שם רק בימים של כנסים. המגמה הזאת היא לא רק אצלי, אלא אצל כולם. יש כזו אמרה 'No more brown shoes'. אפילו מי שלובש חליפה שם סניקרס, ולא נראה לי שהדור הצעיר יחזור לנעליים החומות. אם יהיה שינוי מגמה נדע לעשות התאמות ונוכל לסגור סניף כזה או אחר שלא יעבוד טוב".  

עם כל הפרובינציאליות שבהתלהבות ממותג מחו"ל שמגיע לארץ – מה בעצם מוכרים ברשת פליינג טייגר שאתם מביאים לארץ? זה לא כמו סוהו?

"זה מותג שמגיע מדנמרק ורוב מי שביקר בחו"ל מכיר ואוהב אותו. מוכרים שם בעיקר מוצרים שמיועדים לילדים ולנשים, גאג'דטים ומתנות נחמדות, זה תחום שהולך היום. גם מוכרים שם חוויית קנייה. אלה חנויות יפות ומוארות".

רשת נוספת מחו"ל שתביאו לכאן היא רשת הסטוק ג'מבו עם סניפי הענק שלה. ראינו את דייסו, שמכרה פה בעיקר "פיצ'פקעס" סוגרת את הפעילות. איך אצלכם זה יראה אחרת?

"הנהלת פוקס יודעת את העבודה ומוכיחה את עצמה מזה שנים. תן לנו קרדיט שאנחנו יודעים מה אנחנו עושים. ג'מבו זה שונה לגמרי. גם פה כמו בפליינג טייגר חוויית הקניה איכותית. אלה לא סניפים מתחת לבית, אלא במרחק של 5 דקות נסיעה ממך, וכאלה שתגיע אליהם עם הילדים ותמלא שם עגלה במשך 3 שעות. בנוסף, המוצרים הרבה יותר טובים מבדייסו והמחירים נוחים".

מה לגבי סבן אילבן שפורסם בעבר שתהיו חלק מהזיכיון שלה כאן לצד אלקטרה 1.55% ?

"אין לנו פרטים חדשים למסור מעבר למה שדיווחנו (הדיווח האחרון של החברה בנושא היה בנובמבר אשתקד ובו נכתב כי "החברה בוחנת מעת לעת הזדמנויות עסקיות להרחבה וגיוון של פעילותה ושיתופי פעולה עם גופים שונים. ככל שתחול התפתחות בנושא, החברה תשוב ותדווח כנדרש" – א.פ)".

לסיום, ספר על מנוע צמיחה נוסף, רשת רד שלכם ושל הוט. אתם מתכננים למכור מכשירים ואביזרים לסמארטפון ומוצרי מולטימדיה, בזמן שהיום חנויות שכאלה צצות כפטריות אחרי הגשם, כי לכולם יש סמארטפונים. איזו בשורה תביאו?

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ויזל (ל"ת)
    רמי 25/08/2021 23:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פוקס תעלה עוד הרבה (ל"ת)
    אבי 25/08/2021 18:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שקשוקה 25/08/2021 18:26
    הגב לתגובה זו
    לקחו מעניים ונתנו לעשיר חברת נייקי ישראל נתנה לויזל את כל השוק על מגש זהב אין לכם חצי מושג מה הולך מאחורי הקלעים..אתם שואלים אותו על דקטלון מי הם בכלל?? לכו תשאלו 700 חניות ספורט פרטיות שהקימו את כל המותגים בארץ שהיו בחתולים ועכשיו ויזל מחסל את כל הפרטיים...מצחיק שהוא היה הנציג של העסקים הקטנים בקורנה...
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 2.91%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.
חוצפה

גופים מוסדיים קנו מניות בידיעה שיש עסקה קרובה שתרים את המניה - המקרה של ג'נריישן

מידע פנים של גופים מוסדיים - האם זה חוקי? ג'נריישן גייסה 280 מיליון שקל ממוסדיים במחיר נמוך ממחיר השוק, ואחרי כמה ימים הודיעה על עסקה עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת לפי שווי גבוה מהספרים והמניה מזנקת; התזמון מעלה שאלות על שקיפות ומה ידעו המשתתפים בהנפקה; מה הבדל בין זה לבין מידע פנים? 

תמיר חכמוף |

קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 3.33%  ממשיכה לסגור עסקאות, אבל התזמון של העסקאות מעורר תהיות. ימים ספורים לאחר שהשלימה גיוס הון פרטי בהיקף של 280 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים, במחיר ששיקף דיסקאונט למחיר השוק, מדווחת היום הקרן על עסקת ענק עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת שלה תחת חברת בלוג'ן, המשקפת פרמיה לזרוע על השווי בספרים.

המהלך מעלה סימני שאלה בנוגע לתזמון ההנפקה למוסדיים, שכבר רושמים רווח נאה מאוד מההנפקה שכאמור הושלמה לפני מספר ימים. המניה היום מזנקת בעקבות עסקת השקעה ענקית (כבר הרחבה) בחברה הבת לפי שווי גבוה וזכייה בעסקה גדולה של החברה הבת.
נזכיר כי בית ההשקעות מור היה הגורם הדומיננטי שרכש מניות וזה אחרי שהוא חיסל את ההחזקה שלו בחצי מחיר לפני שנתיים, אבל חייבים להגיד שמאז הקרן מעבר לשיפור בתוצאות גם הפחיתה דרמטית את דמי הניהול (כפי שהתחייבה בראיון אצלנו) -

ההנפקה בדיסקאונט

בנוסף למור גם הפניקס, ילין לפידות, הראל ומנורה השקיעו בהנפקה שהיתה בדיסקאונט. מחיר ההנפקה עמד על כ-119.7 אגורות, אך המשקיעים קיבלו אופציות כך שמחיר ההנפקה האפקטיבי, הכולל את שווי האופציות, עמד על כ-113.2 אגורות למניה. על פי החברה, התמורה מההנפקה צפויה לשמש להשקעות ולפיתוח פעילות הקרן בתחומי האנרגיה והסביבה. הגיוס מגיע לצד גידול משמעותי בתזרים המזומנים מהפורטפוליו, שמגיע להערכת הקרן לכ-170 מיליון שקל ב-2025, בהשוואה ל-110 מיליון בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024.

מניית ג'נריישן כעת נסחרת ב-127 אגורות. רווח של 12% למוסדיים - ורוב הרווח מגיע מהזינוק היום בשיעור של 6% בעקבות העסקה. זו עסקה שהמשקיעים המוסדיים ידעו עליה - מה ההבדל בין עסקה כזו למידע פנים? הם קנו מניות ביודעם שיש עסקה בדרך. מסביב לעסקה כזו יש את כל ההגנות -- עורכי דין, רואי חשבון ועוד, אבל למה לתת למור, הפניקס, מנורה לקנות מניות בהנחה של 12% ובידיעה שיש עסקה בדרך ולהפלות את הציבור - לדלל אותו במחיר נמוך. למה לא לסגור את העסקה כמה ימים אחרי כשהמידע כבר בחוץ? זה בדיוק המקום שרשות ניירות ערך צריכה לבדוק - המשקיעים הקטנים נפגעו! כנראה שזה חוקי, אבל זה מאוד מסריח.

זו עסקה של לקחת "ביס" מהכסף של הציבור. לא הוגן וכולם כאן אשמים, אולי לא חוקית, אבל מוסרית. הם מדברים על שוק ההון שהתקדם ולכאורה נקי יותר מעיוותים ושטיקים, אבל הנה מקרה קלאסי של לקחת כסף ולתת לגופים שחפצים ביקרם על חשבון המשקיעים הקיימים.