אלכס שקולניקוב
צילום: יונתן בלום

"עסקים מהמגזר הערבי הפכו לחלק מהנוף הכלכלי, יש צמיחה של עסקים חדשים"

המשנה למנכ"ל מלרן אלכס שקולניקוב בריאיון לביזפורטל בהמשך לדוחות על התחרות, שיעורי הריבית במגזר, מערך השיווק ומדוע החברה בכלל מעוניינת להפנות לקוחות לבנקים?
גלעד מנדל |

לאחר הזינוק של 30% בתיק האשראי של החברה שהציגה חברת האשראי החוץ בנקאי מלרן 0%  בדוחות ולאחר הסכם ההשקעה שהחברה חתמה עם בנק דיסקונט 1.26%  - המשנה למנכ"ל מלרן, אלכס שקולניקוב בריאיון לביזפורטל.

אתם פועלים במגזר הערבי, שידוע בכך שהוא בעל נגישות נמוכה יותר למערכת הבנקאית. בעל עסק ערבי שרוצה לקחת הלוואה, לדעתך יותר יעדיף לקחת הלוואה חוץ בנקאית יותר מאשר מקבילו היהודי? 

"אנחנו קודם כל חברת אשראי חוץ בנקאי אבל חשוב להדגיש שאנחנו פועלים בכלל המגזרים עם התמחות ומיקוד במתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים בחברה הערבית.

אפשר גם לומר שמלרן היא חברה מובילה בכך בחברה הערבית וכזו שצמחה מתוך החברה הערבית עם ניסיון רב ועמוק. יש לנו יתרונות תחרותיים ייחודיים בפעילות של מתן אשראי לעסקים בחברה הערבית-ישראלית באופן טבעי. זו התמחות שפיתחנו ושכללנו שמתבטאת בגיוס לקוחות, תהליכי החיתום הייחודיים, היכרות עמוקה, הבנה של הצרכים והמאפיינים בתרבות העסקית של החברה הערבית ועוד. בסופו של דבר לקחנו את כל הידע והניסיון שנצבר במהלך פעילות של למעלה מ- 13 שנים והמוניטין שבנינו לאורכן והיום החברה ממשיכה להביא תוצאות בהתאם.

אני חושב שבעל עסק ערבי רוצה לקבל אשראי לפעילות עסקית נקודה. בסופו של דבר אנחנו רואים בשטח שיש פערים משמעותיים בנגישות לאשראי בין עסקים גדולים לבין עסקים קטנים ובינוניים בכל המגזרים. יש ביקוש היום לאשראי חוץ בנקאי וזה השירות שאנחנו נותנים – התחום כולו מאופיין בביקושים גבוהים וצורך אמיתי לאשראי. מלרן כחברה זיהתה צורך גדול באשראי ולצד זה מיעוט תחרות מהמערכת הבנקאית והמוסדית לעסקים קטנים ובינוניים בחברה הערבית - ישראלית. בסופו של דבר המציאות העסקית הקיימת היא שאשראי חוץ בנקאי הוא מקור משמעותי לאשראי כדי להצליח ולנהל עסקים בישראל, לא משנה מאיזה מגזר אתה מגיע מהחברה הישראלית.

העובדה שהחברה צמחה מתוך החברה הערבית-ישראלית היא חלק מהסיבה שעם 13 שנות הפעילות שלנו ועם הכניסה הייחודית שלנו לשוק ההון כחברה הערבית הציבורית הראשונה, הפכנו לחלק בלתי נפרד מהכלכלה והעסקים בחברה הערבית ואנו חלק בלתי נפרד מתמהיל האשראי בחברה הערבית. זו בהחלט גאווה ועוד יותר מכך סיבה טובה להמשיך ולצמוח ולתת את השירות שאנחנו מספקים בצורה האיכותית ביותר.

בעל עסק ערבי לא שונה מכל בעל עסק אחר בישראל שפשוט רוצה לקבל אשראי זול ומהיר לפיתוח העסק שלו. מתן מענה לאשראי לעסקים זו ההתמחות שלנו, עם צוות מנהלי תיקי לקוחות מקצועי הפזור בכלל הישובים הערביים ולצד מערכות טכנולוגיות תומכות המאפשרות מתן מענה בתהליך בבית הלקוח, יש לנו בהחלט מגוון יתרונות תפעוליים.

לחברה כיום היסטוריה של יותר מ-10 מיליארדי שקל בעסקאות בין עסקים בחברה הערבית שעברו דרך מערכות מלרן. בסופו של דבר יש כאן יתרון תחרותי שעיקרו בדמות כלי חיתומי וכלי לחישוב סיכונים שמאפשר חיתום מהיר ויעיל ובטוח של עסקאות בשוק הזה. המהירות שלנו מתורגמת ליעילות רבה מול הלקוח בתהליך וזה מתורגם למוצר יעיל".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

מבחינת התחרות - אילו גופים חוץ בנקאים אתם רואים כמתחרים שלכם במגזר החוץ בנקאי בחברה הערבית? 

"כל חברות האשראי החוץ בנקאי הינן מתחרות פוטנציאליות – אני לא יודע לומר לך שיש שחקן שמתמקד רק בעסקים בחברה הערבית מבחינת מתן אשראי כמו מלרן. בסוף כל חברה שמספקת אשראי היא מתחרה – וזה טוב שיש תחרות. מלרן הלכה וצמחה בשנים האחרונות בד בבד עם הצמיחה של הכלכלה הערבית.

אם ניתן קצת רקע -  כיום פועלים בשוק הערבי בישראל למעלה מ-55 אלף עסקים, יש צמיחה של מרכזי קניות, אזורי תעשיה חדשים, צמיחה של עסקים חדשים עם מחזורים פיננסיים משמעותיים הן של עשרות מיליוני שקלים והן עסקים עם מחזורים של מעל 100 מיליון שקל בשנה. במקביל אנו עדים לפתיחות המגזר העסקי-ערבי והכללי זה לזה, ולשמחתנו עסקים רבים מהמגזר הערבי הפכו להיות חלק בלתי נפרד מהנוף הכלכלי של מדינת ישראל.

בדומה לשוק הכללי רוב העסקים מגזר העסקי-הערבי הם עסקים קטנים המעסיקים פחות מ-4 עובדים, כך שבפועל גם במבט על כלל העסקים בחברה הערבית או גם אם נתמקד בעסקים הגדולים יותר – יש כאן שוק צומח המאפשר מרחב פעולה הן לבנקים והן לנותני אשראי חוץ בנקאי לפעול בו. במציאות הזו שבפועל כולם מתחרים על העסקים הערביים וזה מצויין.

בניתוח מעמיק יותר ניתן לראות כי במגזר העסקי-ערבי שיעור העסקים גבוה בכ- 300% בתחום הבנייה ביחס לעסקים בבעלות יהודית. תחום הבניה וכן כל התחומים הנושקים לו מטבעם צורכים אשראי כחלק בלתי נפרד משרשת הערך בו, כך שבפועל רוב חברות האשראי החוץ בנקאי פועלות כיום גם בשוק הערבי וטוב שכך. יחד עם זאת, הבחירה שלנו במלרן לפעול בגזר העסקי-ערבי היא חלק מאסטרטגיה שאנו משקיעים בה משאבים רבים על מנת להמשיך ולצמוח ביחד עם העסקים הללו, בין היתר, ע"י חיבור אשראי משוק ההון אל הכלכלה הערבית המקומית".

 

האם אתם פועלים בערים ספציפיות? איך מערך השיווק שלכם בעצם עובד?

"מלרן פועלת ברחבי הארץ באמצעות מודל שמבוסס על מנהלי קשרי לקוחות שפרוסים ברחבי הארץ ומגיעים עד בתי העסק. באופן כזה של פעילות בשטח אנחנו תמיד קרובים למקור העסקה. בצפון המדינה מתגוררת אוכלוסייה ערבית ענפה כך שאנחנו פועלים  גם בצפון ובמשולש עם העסקים בבעלות ערבית שמקבלים מהחברה שלנו אשראי; אציין שתמהיל הלקוחות של מלרן מגוון.

אנחנו ממוקדים בלקוח – זו אסטרטגיה שלטעמנו היא חשובה ביותר בשיקולי נטילת אשראי בקרב אנשי עסקים: זמינות ומהירות האשראי. יש לנו צוות של 7 מנהלי תיקי לקוחות הנמצאים בשטח בכל יום ולצידם צוות של כ-20 עובדים נוספים במשרדי החברה בתחומי התפעול, חיתום, כספים, ייעוץ משפטי וכיו"ב הנותנים מענה רחב היקף ללקוחתנו – החל מפעולות שוטפות ועד לבחינת בקשות אשראי מורכבות יותר, כגון עסקאות מגובות שעבד בטוחות קשיחות, מימון רכישת כלי צמ"ה ועוד".

 

האם אי הנגישות של המגזר הערבי לבנקאות גורמת גם לריביות גבוהות יותר במגזר החוץ בנקאי? 

"במידה מסוימת, כן, בסופו של דבר המחיר הוא פונקציה של ביקוש והיצע. מחקרים על עולם האשראי מצביעים על כך שהנגישות לאשראי בקרב עסקים בבעלות ערבית נמוכה יחסית ואכן גוררת עלות יקרה יותר. אחנו מאמינים ומקווים שלנוכחותה של מלרן כחלק מהמגזר העסקי-ערבי הופכת אותה לגורם שמגדיל את צד ההיצע וישפיע בסופו של דבר על יצירת תחרות ועל הורדת עלויות האשראי העסקי בפועל". 

 

מהם חסמי הכניסה שיש לחברות אשראי חוץ בנקאי בכניסה למגזר הערבי? 

"כמו בכל תחום יש חסמים – ומי שרוצה להתגבר עליהם ולמצוא פתרונות מוצא. בשורה התחתונה זה בעיקר קשור לידע שצברת, הניסיון לאורך הדרך העסקית, באשראי כמובן יש את נושא המוניטין שלך לאורך הדרך... העולם העסקי הרחב רוצה לעשות עסקים טובים – עכשיו הוא רק צריך להשקיע אנרגיה, זמן ומשאבים כדי ליצור מציאות חדשה. המנוע של הכלכלה הישראלית הוא לא רק ההייטק – בלי לואו-טק, תעשייה, בנייה ותחומים רבים נוספים המשק לא יכול לנוע קדימה. גם חברת נדל"ן מניב צריכה בסופו של יום את הקבלן שיבנה את השופליסט, ואת מערבל הבטון בדרך להשבחת נכסים."

 

לגבי שיתוף הפעולה שדיווחתם עליו. מדוע לא בעצם אתם לקחתם מפנים לקוחות לבנק ולא נותנים בעצמכם את ההלוואות? שיעור הריבית שלהן נמוך מכדי שיהיה לכם עם עלות החוב שלכם שווה להלוות להם או שיש פה איזה שהוא שיתוף פעולה בסגנון השלמות ההון של מניף עם הבנק? 

"אנחנו מדברים על זה בשיחות עם משקיעים. האסטרטגיה העסקית של החברה היא להמשיך ולהוביל כחברה בענף האשראי החוץ בנקאי הכללי ובפרט במגזר העסקי-ערבי בישראל. מעבר לכך אנחנו פועלים כדי להרחיב את חוג לקוחות החברה במגזרים נוספים תוך שמירת על איכות הלקוחות, גיוון מקורות האשראי וגידול בהיקף הפעילות של מלרן. בטווח הקצר-בינוני, אנחנו מכוונים להמשיך בגיוון והוזלת מקורות האשראי על ידי פעילות בשוק ההון ובמערכת הבנקאית. כל הפעולות שאנחנו מובילים מונחים על ידי הרצון להרחיב את היקף תיק האשראי המנוהל ולהוזיל את עלויות מקורות המימון העומדים לרשותה של מלרן לצרכי פעילותה.

אנחנו בוחנים בנוסף אפשרות להרחבה של סל מוצרי המימון שלנו וגם התרחבות לתחומים ולאזורים גיאוגרפיים נוספים בישראל – בפעילות ישירה שלנו ועם שיתופי פעולה כמו זה שדיווחנו עליו עם בנק הפועלים ואושר בשבוע שעבר על ידי הרשות לתחרות. הפעולות הללו צפויות לייצר יתרון וערך מוסף ביחס לשוק הקיים עם רמת השירות ללקוח ומתן פתרונות ייחודיים ויצירתיים של מלרן. אנחנו ממשיכים להשקיע גם במוצרים וטכנולוגיות רלוונטיות לתחום הפעילות.

שיתוף הפעולה עם בנק הפועלים עולה בקנה אחד עם המטרות האסטרטגיות שלנו ואנחנו שמחים וגאים בו. יש כאן הבעת אמון מצד הבנק ובעצם סוג של גושפנקא ליכולות המקצועיות של החברה. אנחנו רואים כאן חשיבות עליונה בעיקר כלפי קהל הלקוחות שלנו שיוכלו להנות מנגישות גבוהה יותר למגוון רחב יותר של פתרונות אשראי, במילים אחרות שיתוף הפעולה האמור ירחיב להערכתנו את הצעת הערך של מלרן ללקוחותיה הקיימים והחדשים.

מלרן תפעל לאיתור לווים פוטנציאלים העונים על קריטריונים שנקבעו ותעביר את פרטיהם לבנק לצורך המשך הטיפול  לשיקול דעתו של הבנק, לרבות העמדת ההלוואה ותנאיה. באופן הזה תוכל לעמוד לרשותם חלופה נוספת בדמות אשראי מבנק הפועלים וזאת ביחד עם האשראי ממלרן.

אני סבור ששיתוף הפעולה הזה מציג ערך מוסף משולש, הן לבנק, הן למלרן והן ללקוח הסופי. תחילה, הבנק מרחיב את ערוצי ההפצה שלו באמצעות מלרן ומקבל חשיפה גדולה יותר לעסקים הקטנים והבינוניים במגזר העסקי הערבי.

מלרן מספקת ללקוחותיה מענה רחב לצורכי האשראי שלהם באמצעות כאמור ההפניה לקבלת הלוואה ייעודית מהבנק אגב, רשות התחרות פרסמה את הנימוקים בקשר למתן הפטור לאחר שבחנה את ההסכם בין הצדדים ואת השפעתו על התחרות. הממונה על התחרות הגיעה למסקנה כי ההסדר בין הצדדים אינו מגביל את התחרות מכמה סיבות: האחת, במסגרת השיתוף פעולה, מלרן תפעל לאיתור והפניה של לקוחות פוטנציאליים לקבלת אשראי מבנק הפועלים בהתאם לסט קריטריונים שנקבע. השנייה, קיים שוני בין המוצרים (תנאי הריבית המוצעת, תקופת הפירעון, בטוחות נדרשות וכד').

השלישית, האשראי שמעמידה מלרן הוא לרוב קצר טווח הניתן כנגד ממ"דים דחויים או בטוחות מוחשיות. שיתוף הפעולה הזה פועל בשורה התחתונה לטובת הלקוח ולטובת המגזר העסקי-ערבי שהחברה שלנו צמחה ממנו, וזו מטרה חשובה".

 

מבחינת הכניסה למתן הלוואות במגזר החרדי, איך אתם רואים את התחרות שיש לכם מצד הגמ"חים שנותנים הלוואות ללא ריבית, בתוך הקהילה?

הביקושים במגזר החרדי גדולים משמעותיות מההצע של הגמ"חים, ואם נרד לפרטים אז גמ״ח ממוצע נותן הלוואה של אלפי דולרים וישנם רק גמ״ח בודדים מגיעים להלוואות של עשרות אלפי דולרים. היות והמודל של גמ״ח הינו מבוסס כסף של צדקה אותו מפקידים ללא ריבית ומלווים לציבור ללא ריבית. בפועל יש פה פתרון מאולתר שצמח מהקהילה אבל אין פה מענה לצרכי הציבור האמיתיים. בסופו של דבר המטרה של מלרן היא לענות על צורך הקיים האמיתי במגזר ולעודד את הצמיחה במגזר החרדי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

פורסייט צונחת 10%, בלייד ריינג'ר מזנקת 22%; המדדים במגמה מעורבת

פורסייט עם הודעה שבלבלה לרגע את השוק; אפולו מגייסת ונופלת; בלייד ריינג׳ר מזנקת אחרי החתימה עם ויז׳ן ווייב; ג'ין טכנולוגיות מזנקת לאחר הסכם עם ביטוח ישיר, והכוונה להנפיק את רשף מפילה את ארית שנסחרת בצניחה חדה; טאואר חוזרת מחו״ל עם רוח גבית; יום המסחר האחרון של השבוע מתנהל במגמה מעורבת

מערכת ביזפורטל |

אחרי שנעלה בחולשה המסחר בבורסה במגמה מעורבת כשת״א 35 מתחזק ב-0.6% ות״א 90 נחלש 1.4%.

בהסתכלות ענפית המגמה גם היא מעורבת, במגזר הפיננסים - ת״א בנקים עולה 1.3% ואילו מדד ת״א ביטוח תנודתי ונסחר כרגע בירידה של 0.9%.

ת״א נדל״ן מאבד 1.3% ות״א נפט וגז שהיה תנודתי אתמול ואיבד 1.1% ממשיך בתנודיות, ולאחר עליות, יורד כעת עד 0.8%.


נחשף בביזפורטל: נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.51%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. אמנם זהו איננו תשלום מהותי אך יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים - נאוויטס נכנסת לגיאנה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה




ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה - האם בישראל צריכים לחשוש? טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים - טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?


לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נשא נאום שבו הוא פורש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים. ״אני לא נגד עשירים״ הוא אומר בנאומו ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״


רכבת הרים עברה על הנדל״ן בארץ. אחרי ירידות חדות ב-2023, התאוששות מסוימת ב-2024, ושוב חולשה במכירות לאורך 2025, השחקנים המרכזיים בשוק מנסים להבין האם אנחנו רואים שינוי מבני בענף או שזה רק אירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדל״ן והתשתיות שנערך בוועידה הכלכלית של ביזפורטל שמענו מהשחקנים הגדולים בתחום מה הם חושבים על המצב. בפאנל השתתפו דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית. 

אחד ההסברים המפתיעים שהם נתנו לירידה בביקושים ב-2024 וב-2025 מגיע דווקא מהכיוון הדמוגרפי. לדברי דן פרנס, ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו. עדיין נזכיר שההיצע הדירות הלא מכורות שובר שיאים בחודשים האחרונים ועומד על למעלה מ-83 אלף דירות. עם זאת הקבלנים והיזמים מנסים להישאר אופטימיים - "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות" הם אומרים בפאנל.