אינפלציה מדד
צילום: תמר מצפי
מאקרו כלכלה

צפו להפתעה - מדד המחירים שיפורסם היום יעלה ב-0.4%

רוב הכלכלנים מצפים ל-0.3%, אך ייתכן שזה יהיה גבוה יותר; מה קרה למדד המחירים בארה"ב, מה יחליטו הבנקאים בוועידת הפסגה בג'קסון הון בשבוע הבא והאם יש סיכון של ריבית שלילית בארה"ב? 
אמיר כהנוביץ | (5)
נושאים בכתבה אינפלציה

היום יפורסם בישראל מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, כשלפי ממוצע החזאים ולפי המגולם בשוק ה-OTC הוא עלה ב-0.3%. להערכתנו קיים סיכוי גדול יותר להפתעה כלפי מעלה, ל-0.4%, בשל עונתיות קיץ חריגה של סעיף הדיור.

גורמי עניין נוספים יהיו באופן טבעי "סעיפי הקורונה", כמו מסעדות, לאור סיום תשלומי החל"ת, המלונות לאור אינדיקציות להשתוללות המחירים ועוד. האינפלציה השנתית בישראל צפוי שעלתה מ-1.7% ל-1.8%.

ומה קורה בארה"ב?

מדד המחירים לצרכן בארה"ב ביטא ביום רביעי עליה חודשית של-0.5% (בצפי), אך ביום חמישי ושישי התפרסמו אינדיקציות לכך שהאינפלציה ש"בצנרת" גדולה יותר משהוערך קודם. מדד המחירים ליצרן (PPI) זינק בחודש יולי ב-1%, לעומת צפי לעליה של 0.6%, ולמחרת (שישי) נתון מחירי היצוא עלה ב-1.3%, לעומת צפי ל-0.8%. לאחר שני הפרסומים התשואה ל-10 שנים בארה"ב טיפסה מ-1.30% ל-1.37%.

 

אלא שביום שישי בשעה חמש קיבלנו תזכורת שזה שהתשומות והיצור מתייקרים, זה עדיין לא אומר שיש מי שיסכים לשלם אותם. סקר הצרכנים של אונ' מישיגן פורסם ותיאר קריסה לשפל של עשור, כשבלטו לרעה כוונות הצרכנים לבצע רכישות גדולות של מכוניות, דירות ומוצרי בני קיימא, בעיקר בשל התייקרותם.

המדד הזה גרם לנפילה בתשואה לפחות מ-1.28%. אגב, גם בישראל סקר אמון הצרכנים מהשבוע שעבר תיאר התדרדרות בביטחון הצרכנים במחצית השנייה של יולי, בין השאר בכוונתם של הצרכנים לבצע קניות גדולות בשנה הקרובה, כנראה גם בשל הקורונה.

החדשות הללו הצטרפו לשלל התפתחויות משמעותיות נוספות בתקופה האחרונה, בניהם נתוני תעסוקה חזקים, חולשה מטרידה מסין (רגולציה ואשראי חלש), תוכנית פיסקלית עצומה בארה"ב, הנפקה חזקה לאג"ח ל-10 שנים בארה"ב, חולשה מפתיעה באירופה (סקר ZEW ויצור תעשייתי) והחמרה של הקורונה.

ועדיין למרות כל אלה התשואות די נותרו יציבות בשכונה של ה-1.2%. האם מה שיביא לפריצה שלהן ומעסיק את המשקיעים זה רק מה יקרה בסימפוזיון הבנקאים המרכזיים בג'קסון הול בשבוע הבא (26-28/8)? כלכלני בנק אוף אמריקה מעריכים ששום פריצה לא תהיה שם, ושפאואל לא יכריז על צמצום הרכישות (Tapering), אלא רק יתאר את ההתקדמות בכלכלה ואת ההתלבטות לגבי הצמצום. מה שכן, לטענת כלכלני הבנק היסטורית האג"ח נוטות לעלות לקראת הסימפוזיון הזה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

כבר כמה חודשים ששוק האג"ח מתמחר שהפד בדרך לבצע טעות מדיניות, ע"י הידוק מהיר מדי, שישפיע בעיקר להאטת הכלכלה בטווח הבינוני-ארוך. התשואות הארוכות יורדות במקביל לצפי להעלאת ריבית (שיפוע העקום יורד). אולי זאת הסיבה שהמשקיעים החלו לקנות הגנות מפני ריבית שלילית בעוד ארבע שנים?

ריבית שלילית בארה"ב הפכה לסיכון של הטווח הבינוני - החוזים העתידיים צופים כעת כי ריבית הליבור תעלה לכ-1.47% עד הרבעון הראשון של 2025. אך סוכנות בלומברג מדווחת שמשקיעים שקונים הגנות לפוזיציה הזאת, החלו בימים האחרונים להיות מוכנים לרכוש גם אופציות הגנה מפני סיכון זנב של ריבית ליבור שלילית. התרחיש שעשוי להביא אותנו למצב כזה הוא לאו דווקא הקורונה, שנראה שלא ממש מעניינת את השוק, אז אולי זה הידוק מהיר מדי של הפד.

בינתיים בסקר בלומברג מסוף השבוע תחזית הצמיחה לארה"ב ב-2021 הופחתה ע"י הכלכלנים בשוק מ-6.6% ל-6.2%.

לבנק ישראל בשיקולי הריבית מתווסף גם הלחץ של השקל המתחזק, וההכרה הברורה בחוסר האפקטיביות של רכישות המט"ח לאורך זמן. הרחבה - הכוח הבלתי נתפס של בנק ישראל והנזק הבלתי נתפס שהוא גורם לנו

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    האמיתי 18/08/2021 03:39
    הגב לתגובה זו
    הכל עולה בטירוף כל החישובים מוטים ולא אמינים
  • 3.
    עופר 15/08/2021 16:04
    הגב לתגובה זו
    תתקן זה לא לעניין ג'קסון הון :)
  • 2.
    לכתב... 15/08/2021 14:32
    הגב לתגובה זו
    הם מוציאים את סקטור הנדל"ן,מהמדד,ומורידים את סקטור הפירות והירקות כמשפיע על המדד,כל זאת למה?....בגלל ההצמדות של הפנסיות ועובדי המדינה.
  • אמיניאן 15/08/2021 23:42
    הגב לתגובה זו
    יותר, הרבה יותר. לא מודדים מחירי נדלן, אלה מחירי שכירויות וגם את זה לא עושים בפיזור נכון
  • 1.
    אנונימי 15/08/2021 10:50
    הגב לתגובה זו
    לא ברור איך נעשה החישוב. הכול מתייקר בטירוף כבר תקופה ארוכה. המספרים גבוהים בהרבה. מכירים תחומים שהמחיר ירד?
הדמיית תחנת קסם. קרדיט: קסם אנרגיההדמיית תחנת קסם. קרדיט: קסם אנרגיה

מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים

היזמים קבוצת שמיר אנרגיה, קיבוץ גבעת השלושה, חזי קוגלר ואלון פולישוק וכלל ביטוח, חתמו על הסכמי מימון של החוב הבכיר; העסקה מבססת את קבוצת שמיר אנרגיה כיצרן אנרגיה פרטי משמעותי במשק החשמל הישראלי, בפרויקט שמוגדר על ידי הממשלה כ-"מיזם תשתיות חיוני"

רן קידר |

 מבטח שמיר מבטח שמיר 2.45%  הודיעה כי חברת הבת המאוחדת קסם אנרגיה  (שבה מחזיקה הקבוצה 42.4% באמצעות שמיר אנרגיה) חתמה על הסכמי מימון מקיפים מול בנק הפועלים להקמת תחנת הכוח החדשה במחלף קסם. מהדיווחים עולה כי היקף מסגרות האשראי מגיע לכ-1.1 מיליארד אירו וכ-300 מיליון שקל, למימון ההקמה, התפעול והתחזוקה של התחנה. הסגירה הפיננסית מהווה אבן דרך משמעותית בפרויקט שמוגדר על-ידי הממשלה כ"מיזם תשתית חיוני".

בנק הפועלים, שיוביל את המימון במסגרת סינדיקציה הכוללת את בנק מזרחי, הבנק הבינלאומי ומיטב, ציין כי ההיקף הכולל של העסקה מגיע לכ־5 מיליארד שקל. במסגרת זו יעמיד הבנק כ־3 מיליארד שקל, כאשר שאר המימון יינתן במטבע אירו על ידי שותפיו לסינדיקציה. התחנה, שתוקם בצפון-מזרח מחלף קסם, תתבסס על טכנולוגיית מחזור משולב (מחז"מ) מתקדמת מתוצרת סימנס. על פי הדיווחים, קסם תהיה התחנה היעילה ביותר בישראל, תתרום להפחתת פליטות מזהמות ותענה למצוקת ההיצע הצפויה במחצית השנייה של 2029, מועד יעד להפעלה מסחרית.

בהמשך להיתרי בנייה והסכמים לרכישת טורבינות גז וקיטור, קסם אנרגיה אף התקשרה בהסכמי תחזוקה ותפעול ארוכי טווח. התחנה תעמוד לרשות מנהל המערכת ותתמוך בביקושים העולים באזור גוש דן והמרכז.

לפי דיווח מבטח שמיר, תקופות הפירעון יהיו רבעוניות (קרן וריבית) במהלך חיי הפרויקט. הריבית תהיה שילוב של ריבית קבועה על בסיס Euro Swap וריבית Euribor + מרווח של 2.3%-3.3%. הבטי המימון.

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל וממונה על החטיבה העסקית בבנק הפועלים: "בנק הפועלים גאה להוביל את הסגירה הפיננסית של עסקת הקמת תחנת כוח קסם אנרגיה שהוגדרה על ידי הממשלה כחיונית למשק האנרגיה ולהבטחת המשך הספקת החשמל במרכז הארץ. פרויקט הקמת תחנת הכוח קסם אנרגיה הינו פרויקט מרכזי בשוק האנרגיה העתידי שיבטיח רציפות אנרגטית למשק ומהווה נדבך באסטרטגיית הצמיחה של הכלכלה. העסקה המשמעותית ופורצת הדרך אורגנה על ידי סקטור מימון פרויקטים ותשתיות לאומיות בחטיבה העסקית, בהובלתו של ליאור מנצר. אני רואה חשיבות רבה בהובלת תחום זה כחלק מאסטרטגיה רב שנתית לפיתוח התשתיות במשק, חיזוק תשתיות המדינה והוצאה לפועל של תוכניות הממשלה וצרכי המדינה, במיוחד בימים אלה."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?