IPO

הפעם זה אמיתי: חג'ג' אירופה מתכננת להיכנס לבורסה

החברה עוסקת בפיתוח והקמה של נדל"ן מניב ברומניה - כאשר כעת אין לה הכנסות מהותיות ממנו, אך הוא בשלבי פיתוח סופיים
גלעד מנדל | (1)

לאחר שלפני כשנה וחצי החברה רחרחה את השוק אך לא הגיעה באמת להנפקה, חברת חג'ג' אירופה הודיעה שהיא מתכננת להנפיק את עצמה בבורסה - לשם כך היא החלה במספר פעולות הכוללות הכפלת המשכורת של סמנכ"לית השיווק של החברה, מינוי מנכ"ל בשכר של 55 אלף שקל ועוד.

חברת חג'ג' אירופה עוסקת ברכישה ובנייה ולאחר מכן השכרה של נדל"ן מניב ברומניה - כאשר החברה פועלת רק באיזור של הבירה בוקרשט, שהוא החלק שמפותח כלכלית במדינה. נדגיש, למען הזהירות - שלחברת חג'ג' נדל"ן אין קשר לחברה, אך צחי חג'ג' אך מבעלי השליטה בחג'ג' נדל"ן הוא גם בעל השליטה בחג'ג' אירופה.

לחג'ג' אירופה אין כעת הכנסות מהותיות משכירות והפרויקטים שלה נמצאים בשלבי פיתוח כאלה או אחרים. לחברה יש נכון לרבעון הראשון של השנה הון עצמי של 32.8 מיליון אירו - אך הוא מורכב כאמור כולו מנכסים בהקמה - שבהם יש סיכון יותר גדול, לצד סיכוי יותר גדול בדרך כלל, מנכסים שכבר מניבים ודומים בפרופיל שלהם.

החברה ממונפת מאוד

סך כל ההתחייבויות של החברה לרבעון הראשון של השנה עומדות על 85.8 מיליון אירו, כלומר היא ממונפת כהוגן. בשנת 2020 רשמה החברה החברה הפסד, בנטרול שיערוכי נדל"ן של 5.3 מיליון אירו. יש להדגיש ש-2.4 מיליון אירו נוספים של הוצאות מימון לא נרשמו כהוצאה אלא הלכו "לתוך היוון הנכסים" - קרי, נכנסו מראש לתוך הערכת השווי של הנכסים שבגללם הנכסים מתומחרים מתחת לשווי "האמיתי" שלהם.

החברה הציגה רווח של 19.1 מיליון אירו משיערוך למעלה של נכסים במהלך שנת 2020.

הבעיה

ובכן, הבעיה העיקרית בחברה נמצאת באג"ח שלה. לחברה יש אג"ח שנסחר בבורסה - חג'ג' אירופה א', בהיקף של 100 מיליון שקל אותו היא צריכה לפרוע בעוד כחודשיים, האג"ח נסחרת בתשואה שנתית ברוטו של 11.21% עם מח"מ של 0.19 - כלומר יש חשש בשוק מהפירעון שלה.

הריבית שהחברה עצמה משלמת על האג"ח, "הקופון" עומד על 8.24%, בעייתי מאוד. למה בעייתי מאוד? כי בריבית של 8.24% - קשה מאוד להגיע לרווח עם הכסף שהחברה נוטלת באמצעות האג"ח. הרי קשה עד כמעט בלתי אפשרי למצוא נדל"ן מניב בבוקרשט עם תשואת NOI של 9% וצפונה - שזו התשואה שיכולה להניב לחברה רווח, אבל קטן.

רק בפרויקטים שבהם החברה בונה את הנכס מהשלב הראשון, כמו שהחברה עושה כיום ניתן להגיע לתשואה הזו, אבל עדיין - בריבית של 8.24% זה מאוד קשה.

לחברה יש עוד סדרה שנסחרת בבורסה, סדרה ב' הקטנה יותר מסדרה א' - היקף של 60 מיליון שקל והיא נסחרת בריבית של 5.65%, כאשר לאג"ח יש שיעבוד ראשוני על פרויקט מסוים של החברה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אם המחמ הוא 0.2, אין משמעות לתשואה שנתית.מה גם שצר 22/07/2021 06:39
    הגב לתגובה זו
    אם המחמ הוא 0.2, אין משמעות לתשואה שנתית.מה גם שצריך לבדוק מה המחזור. בקיצור, אם נתנו לכתב לכתוב, חייבים לבדוק מה כותבים. זו הטעיה גדולה.
ישי דוידי קרן פימי
צילום: BIZTV

פימי מנפיקה את עמל לפי שווי של 2.7-3 מיליארד שקל

דליה קורקין המנכ"לית "שווה" קרוב ל-600 מיליון שקל, פימי שילשה את השווי בתוך 3.5 שנים; מגדל ופועלים אקוויטי גם הצטרפו לחגיגה עם רווח של קרוב ל-100%

רן קידר |
נושאים בכתבה פימי

קבוצת עמל ומעבר המובילה בישראל בשירותי סיעוד ביתי, טיפול במתמודדי נפש, טיפול באוכלוסיות מיוחדות והפעלת בתי אבות סיעודיים, שבבעלות קרן פימי (49.5%), דליה קורקין (14.4%), פועלים אקוויטי (20%) ומגדל (16.1%) יוצאת להנפקה בבורסה בתל אביב לפי שווי מוערך של כ-2.7-3 מיליארד שקל (לפני הכסף). 

הקבוצה מציגה גידול בכל הפרמטרים, מרחיבה פעילותה לתחומים חדשים ופועלת בשוקי יעד בעלי צמיחה משמעותית. בשנים עשר החודשים שהסתיימו ביוני 2025, הקבוצה הציגה מחזור של כ-2.2 מיליארד שקל  ורווח נקי בסך של כ- 139 מיליון שקל. בשנים עשר החודשים האחרונים הרווח התפעולי של הקבוצה עמד על כ- 200 מיליון שקל. 

הקבוצה חילקה בשלוש השנים האחרונות דיבידנדים בסך של כ-300 מיליון שקל. 

עמל ומעבר, שהוקמה בשנת 1988, הינה חברת הסיעוד, השיקום והטיפול המובילה בישראל. בשנת 2022 נרכשה ע"י קרן פימי,כשמאז שוויה עולה יותר מפי 2.5. הקבוצה מעסיקה היום כ- 29 אלף עובדים.

הקבוצה פועלת בארבעה מגזרי פעילות מרכזיים:

·         סיעוד ביתי – מתן שירותי סיעוד ביתיים לכ-32,000 מטופלים דרך 37 סניפים ברחבי ישראל.

רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

תמיר חכמוף |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק -4.67%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.34%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.