משה ברקת
צילום: דוברות משרד האוצר

"נצטרך לתת תמריץ ממשלתי כדי להשאיר חלק מההשקעות בישראל"

כך אמר המפקח על רשות שוק ההון משה ברקת בוועדת הכספים של הכנסת. "פתרנו את ההגבלה בהשקעה בתשתיות בארץ ואנו רוצים להפנות כספים לפינטק, אגריטק ועוד". עוד קרא להכפיל ויותר את תקציב הרשות והתייחסות לתופעת הפרוטקשן בהיבט הביטוח
איתי פת-יה |

"בכל שקל חדש שמגויס, כ-50% הולך לחו"ל, בעתיד זה יכול להגיע אפילו ל-70% לפי סימולציות שערכנו", כך אומר המפקח על שוק ההון, החיסכון והביטוח, משה ברקת, בפתח דיון בוועדת הכספים של הכנסת בנושא עידוד השקעות של כספי החוסכים בישראל.

"הייתה אפליה ברגולציה של פרויקטים בחו"ל עם אותה רמת סיכון, להם היה צריך לרתק פחות הון לעומת פרויקטים בארץ", פרט ברקת. "חלק מזה קשור בחסמים, חלק מהם הסרנו כאן, לדוגמא הפניית יותר כסף לתשתיות, הייתה הגבלה בהשקעה בתשתיות. ברגע שאפשרנו להם כאן בוועדה לעלות באחזקה, אנחנו מאפשרים להם לבחון גם פרויקטים קטנים יותר, כי אחוז האחזקה שלהם יכול להיות גדול יותר אף פעם לא תהייה להם שליטה, אנחנו דואגים לבקרות סביב זה, וזה מביא יותר כסף לישראל".

בכוונתו של המפקח לפשרה עליה סוכם לאחרונה לפיה גופים מוסדיים יוכלו להחזיק בחברות מתחום התשתית, במידה ונכנסו להשקעה במעמד ההנפקה בלבד, בשיעור של עד 49% לחברה מתחת לשווי של 300 מיליון שקל או עד 35% מעל לרף זה. טרם הפשרה המגבלה עמדה על 20% ללא הבחנה בשווי.

"אנחנו רוצים לבוא עם עוד נושאים", המשיך ברקת, "ולהפנות כספים לעולמות כמו פינטק, אגריטק, לעולמות שצומחים וכדאי לעודד. בחלק מהדברים נצטרך לתת איזה תמריץ ממשלתי, שנבטיח שהחוסכים יקבלו תמריץ נוסף כדי שהתשואה תהייה כדאית. הזווית שלנו היא קודם לדאוג לחוסכים, זה לא מחליף תקציב מדינה, זה תקציב של החוסכים וקודם כל הם צריכים לקבל את התשואה הגבוה ביותר, אבל בחלק מהמקרים זה ווין ווין, גם החוסכים מרוויחים וגם המדינה מרוויחה. אנחנו רוצים להגדיל את הצמיחה כאן, כי חלק ניכר מהכסף מושקע בישראל".

"אם נדע להרחיב את ההיצע של פרויקטים לתשתיות, להרחיב את ההזדמנויות ההשקעה האחרות, להפריט חברות, לעשות איגוחים וכן הלאה, יותר כסף יישאר בישראל. בצד שלנו אנחנו צריכים להסיר חסמים מיותרים, וזה מה שנעשה, על מנת שיותר כסף יבוא לישראל".

בצד זאת ברקת התייחס לנושאים נוספים, ובין היתר טען לתת-תקצוב של הרשות בראשה הוא עומד וקרא להגדיל את תקציבה מ-90 מיליון שקל כיום ל-220 מיליון שקל, כשלדבריו לרשות אין תקציב מתאים לשמירה על החוסכים והמבוטחים והדבר "פוגע ביכולת שלנו להביא אנשים ברמות בכירות יותר" - בכוונה לשכר. המפקח הצביע על כך שהרשות לניירות ערך זוכה לתקצוב גדול יותר וציין כי בתקציב רשות שוק ההון אין מגנון של גידול בתקציב ביחס לגידול בסכום הכספים המפוקחים בפנסיה, ביטוח וגמל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? שבבים, בנקים ומניות הביטחון

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.