גיל בפמן הכלכלן הראשי של לאומי
צילום: אורן דאי

"הפחתת תחזית הצמיחה משקפת אפשרות להטלת מגבלות על המשק"

לאחר פרסום הודעת בנק ישראל על הורדת תחזית הצמיחה לשנת 2021 לכ-5.5%, לצד הותרת הריבית במשק ותכנית רכישת האג"ח, כלכלני לאומי מנתחים את המשמעויות ומנסים לספק הערכות לגבי העתיד הקרוב
איתן גרסטנפלד |

לאחר פרסום החלטת הועדה המוניטרית של בנק ישראל להשאיר את הריבית במשק ללא שינוי, וההודעה על הפחתת תחזיות הצמיחה לשנת 2021, ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון, סבורים כי הדבר משקף את האפשרות לחזרה להגבלות על המשק. לצד זאת, בבנק מנתחים את הצעדים שמקדם בנק ישראל בשוק האג"ח, ומפנים זרקור לאזהרת הנגיד, לפיה בחלק מהנכסים הפיננסיים בעולם, התמחור אינו משקף את הסיכונים.

בשבוע שעבר הודיע בנק ישראל על הפחתת תחזית הצמיחה שלו לשנת 2021, לכ-5.5%, אך העלה את התחזית לשנת 2022, בלאומי סבורים שהדבר משקף את האפשרות לחזרה להגבלות על המשק, והמגבלות הקיימות על פעילותן של חלק מהחברות. לדבריהם, "בהתחשב בכך שטווח הטעות בחיזוי השנה השוטפת נמוך בדרך כלל מזה של השנה העוקבת, נראה שיש מקום להתמקד בעיקר בשינויים בתחזית לשנת 2021, בה תחזית הצמיחה הופחתה על רקע הפחתה קלה בתחזית להתרחבות הצריכה הפרטית וההשקעות בנכסים קבועים. ההפחתה בתחזית משקפת את האפשרות של הטלת מגבלות על המשק בעקבות עלייה מחודשת של התחלואה בישראל".

"כמו כן, התחזית משקפת את קיומן של מגבלות על פעילות של חברות בשל מחסור בתשומות וחומרי גלם וכן מחסור בעובדים בענפים מסוימים. מנגד, גירעון הממשלה החזוי לשנת 2021 עודכן כלפי מטה, על רקע התאוששות המשק, כך שנראה שצורכי המימון של הממשלה יהיו קטנים יותר ביחס לאומדנים קודמים".

 

 

לצד אלו, בנק ישראל, העריך כי האינפלציה במהלך ארבעת הרביעים הקרובים (המסתיימים ברביע השני של 2022) תסתכם ב-1% ובשנים 2021 ו-2022, האינפלציה צפויה להסתכם ב-1.7% ו-1.2% בהתאמה. בנוסף העריך הבנק שסעיף הדיור שבמדד המחירים לצרכן ימשיך לעלות בהדרגה בחלוף משבר הקורונה, אך הוא לא יחזור לרמות שאפיינו אותו טרום המשבר, אלא יגיע לקצב של 1.8% בסוף 2022.

להערכת כלכלני לאומי, "הערכה זו מגלמת הנחה שקצב הבניה יואץ לאחר הירידה בפעילות הבניה בזמן הקורונה. בנוסף, האבטלה בסוף 2022 צפויה להיות גבוהה ביחס לרמתה טרום הקורונה, ותפעל לריסון מסוים מצד הביקוש".

לגבי מחירי שאר השירותים והמוצרים הבלתי סחירים, בנק ישראל מעריך כי בטווח הקצר הביקוש להם יצמח במהירות לאור התרת המגבלות, עם צווארי בקבוק של אספקה ומחסור בכוח אדם, זאת לצד עליית מחירי הסחורות בעולם. עודפי ביקוש אלו יתרמו לאינפלציה בשנה הקרובה. אולם בשנת 2022, בנק ישראל צופה מצב שבו ההיצע יתאים עצמו, מחירי הסחורות וחומרי הגלם יתמתנו, כך שקצב האינפלציה יתמתן, בפרט כאשר התחרות במשק תחזור וייתכנו שיפורים טכנולוגיים והתייעלות. בלאומי מסבירים כי "מכאן, שהערכת בנק ישראל היא שהעלייה בעת הנוכחית של סביבת האינפלציה אינה בעלת אופי מתמיד ואין סכנה להתפרצות אינפלציונית. מכל האמור לעיל, אין זה מפתיע כי בנק ישראל מעריך שהריבית תעמוד על 0.1% בעוד שנה, בדומה להערכותינו".

לצד זאת, מתייחסים כלכלני לאומי להחלטות הועדה המוניטרית של בנק ישראל להשאיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.1%, וכן את תכנית רכישת האג"ח הממשלתי. להערכתם, "כוונת בנק ישראל הינה לצמצם את ההתערבות בשוק, בצורה מדורגת ולאחר שישתכנע שלצעד זה לא תהיה השפעה שלילית על השוק. לדברי הנגיד, הוא מתכוון לתת אינדיקציה ברורה לגבי עתיד התכנית, ולהערכתנו סיומה, אם התנאים יאפשרו, וזאת לפני סוף 2021. תנאי הרקע הרלוונטיים לכך נוגעים בעיקר למצב המשק, מצב הפעילות הריאלית וזמינות מקורות המימון בישראל ובעולם".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

באשר לשוק המט"ח, סבורים בלואמי, כי "הבנק המרכזי צועד צעד נוסף, בחזרה לשגרת הפעילות, כפי שהייתה בטרם המשבר ומגלמת הנחה כי מידת הפגיעות של המשק מתנודות אפשריות בשער החליפין נמוכה ביחס למצב בראשית השנה". זאת לאחר שהנגיד ציין במסיבת העיתונאים, לאחר פרסום הודעת הריבית, כי לאחר סיום התכנית לרכישת 30 מיליארדי דולר עד סוף השנה (תכנית אותה פרסם בנק ישראל בינואר 2021), יחזור בנק ישראל ויפעל בשוק המט"ח על-פי הצורך בהתחשב בפעילות הכלכלית של המשק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לילך אשר טופילסקי
צילום: תומי הרפז

אקזיט לפימי - הצעת המכר ל"עמל ומעבר" הצליחה

"עמל ומעבר" תחל להיסחר בבורסה בשם "עמל הולדינגס" לפי שווי של כ-2.6 מיליארד שקל; בין המרוויחים באקזיט - פועלים אקוויטי, חברת הביטוח מגדל ודליה קורקיןפימי רוכשת עמל ומעבר


מנדי הניג |
נושאים בכתבה לילך אשר טופליסקי

"עמל ומעבר" נכנסת לבורסה בת"א. בעלי השליטה ובראשם קרן פימי של ישי דוידי מכרו מחצית מהחזקתם ברשת שירותי הסיעוד והדיור המוגן ונפגשו עם 1.3 מיליארד שקל. החברה תחל להיסחר לפי שווי של 2.6 מיליארד שקל. השווי המוערך היה בין 2.7 מיליארד ל-3 מיליארד שקל, אך על רקע החשש משינויים במכרז של ביטוח לאומי בתחום הסיעוד (שפגע בתמחור של דנאל ותגבור), נראה ששווי של 2.6 מיליארד שקל הוא בהחלט שווי "טוב".

למעשה, מדובר בעצם באקזיט לבעלי השליטה ובעיקר פימי שירדה מהחזקה של כמעט 50% ל-25%. פימי רכשה את השליטה לפני 3-4 שנים לפי שווי של כ-1 מיליארד שקל ומאז לילך אשר טופילסקי, שותפה בפימי מלווה ואחראית על עמל כשדליה קורקין, מנהלת את החברה בשוטף. פימי הרוויחה פי 2.5 בערך על השקעתה כשבדרך היא מכניסה את פועלים אקוויטי ומגדל לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל. אלו הרוויחו 60%-70% בטווח של שנה-שנתיים. 


עמל ומעבר, שהוקמה בשנת 1988, הינה חברת הסיעוד, השיקום והטיפול המובילה בישראל שפועלת במתן שירותי סיעוד ביתיים לכ-32,000 מטופלים דרך 37 סניפים; מתן שירותי שיקום פגועי נפש בקהילה וטיפולים פסיכולוגיים לכ-5,600 מטופלים; שירותי דיור וסעד לדיירים שאינם עצמאיים ומתן טיפול לאוכלוסיות מיוחדות (לרבות: בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, אוטיזם וכו').

הכנסות עמל ומעבר ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכמו בכ-.22 מיליארד שקל . שנת 2024 הסתיימה עם הכנסות של כ-1.9 מיליארד שקל,  לעומת כ-1.6 מיליארד שקל  בשנת 2023. הרווח התפעולי ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכם בכ-197 מיליון שקל, לעומת כ-180 מיליון שקל ב-2024 וכ-137 מיליון שקל ב-2023. בצמיחה טבעית צפוי שקצב הרווחים התפעוליים יגיע לכ-220 ויותר תוך כשנה.  הרווח הנקי המתואם ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכם לכ-139 מיליון שקל . בשנת 2024 הסתכם הרווח הנקי בכ-127 מיליון שקל , לעומת כ-89 מיליון שקל בשנת 2023. גם כאן כשמסתכלים קדימה אפשר להעריך רווח נקי של 152-155 מיליון שקל בשנה הבאה   

מ-240 מיליון ל-2.5 מיליארד בעשור

ב-2015 רכשו דליה קורקין והארי גרוס את השליטה בחברה תמורת 240 מיליון שקל בלבד מאבי לוין, שמאי מיטלמן, חגי נברון והאחים צבי ואלי נגיס. שבע שנים לאחר מכן, בפברואר 2022, פימי רכשה 70% מגרוס ו-10% נוספים מקורקין במיליארד שקל. בסוף 2023, פועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות של בנק הפועלים, רכשה 20% מעמל ומעבר תמורת 300 מיליון שקל - 16% מפימי תמורת 240 מיליון שקל ו-4% מקורקין תמורת 60 מיליון שקל. העסקה שיקפה שווי של 1.5 מיליארד שקל לחברה.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? הנפילה בגילת ומה יקרה בטבע?

על שער הדולר, מדד המחירים לצרכן והמניות הדואליות

מערכת ביזפורטל |

הירידות בוול סטריט בעיקר ביום חמישי הורידו את המניות הדואליות שחוזרות לשוק המקומי עם ארביטראז שלילי של כ-0.9%. זה משמעותי ונראה שזה ייספק את הטון בפתיחה - צפויה פתיחה שלילית. בין הבולטות בירידות - קמטק -2.03%   שתאבד מעל 5%, כשבכלל תחום השבבים עשוי לסבול מירידות, טבע 2.47%  תרד כ-2.7%, ראו כאן  את הרשימה המלאה של המניות הדואליות:





מנגד, נייס 4.61%  תעלה ב-1.4%.. הירידה החדה ביותר תהיה ב גילת -1.93%  . החברה אומנם פרסמה דוחות טובים, אבל אחרי עלייה של כמעט פי 3 בשנה, מימוש הוא דבר טבעי. 

שער הדולר עלה ביום שישי - שער הדולר מזנק ב-0.8% - המשך לנפילות בוול סטריט; ומה קורה בחוזים? אבל התחזית לשנה הקרובה היא המשך ירידה בשער הדולר ביחס לשקל וזה בהמשך לירידה הדרמטית בחודשים האחרונים - "שער הדולר יירד ל-3.06 שקלים" - מעריך האסטרטג הראשי של דיסקונט. כאן תראו את שער הדולר הרציף - דולר שקל רציף -0.25%  וכאן את שערא הדולר הגלום שמבטא בעצם את השער על פי העסקאות באופציות (ביום ראשון זה חשוב במיוחד כי אין מסחר בדולר ויש מסחר באופציות) - דולר גלום -0.19%  

 

מדד המחירים עלה כצפוי, מה קרה במחירי הדירות?

מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%.  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.