השקעה משקיע
צילום: John Schnobrich on Unsplash

השליטה בנטו מועברת בפרמיה של 140% - אמיתי או שעובדים עלינו?

דוד מצסה רוכש מניות ומקבל אופציה להיכנס לגרעין השליטה לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל בעוד שבשוק החברה נסחרת ב-500 מיליון שקל; האם "מאחורי הקלעים" יש כאן עסקה חשודה, מתי ומדוע פרמיה כזו כן אפשרית, וכמה הרוויחה משפחת עזרא בשנים האחרונות?
אבישי עובדיה | (10)

במבט ראשון זה לא נראה אמיתי – דודי עזרא בעל השליטה ב נטו אחזקות 0% מכניס, על פי הדיווח לבורסה, שותף בפרמיה של 140% על מחיר השוק. אין דברים כאלה. פרמיות השליטה הן לרוב עשרות אחוזים בודדים ומעבר לכך – כאן זו לא העברת שליטה.

כאן זו מכירה של משפחת עזרא לנור יסכה של דוד מצסה הפועלת בתחום המשחטות של 3.3% מנטו ב-40 מיליון שקל (324 שקל למניה) ומתן אופציה להצטרף לשליטה. אם האופציה תמומש (אופציה עד לסוף ספטמבר הקרוב) מצסה יחזיק ב-22.7% מנטו (שליטה משותפת) בעלות כוללת של 272 מיליון שקל ולפי שווי של 1.2 מיליארד שקל.

 

מי מוכן לקנות מניות בפרמיה של 140% ולהצטרף לגרעין שליטה, אבל לא לשלוט לבד? ואז עולים הספקות – האם יש משהו מאחורי הקלעים של העסקה. האם שני הדוד-ים (עזרא ומצסה) עושים ביניהם עסקים ויש ביניהם חשבונות שנסגרים דרך העסקה הזו? תיאורטית תמיד יש אפשרות כזו, אבל כמובן שזו סתם ספקולציה שאולי סיכויה גוברים כי הפרמיה ענקית ועדיין זו ספקולציה.

כל זה קפץ לתודעה בקריאה ראשונה. בקריאה נוספת, העסקה הזו כבר הגיונית יותר.

נתחיל מכך שנטו, החברה השלישית בגודלה בתחום המזון בארץ, השולטת על שורה של תחומים (בשר, דגים) דרך ייצור מקומי וייבוא, נסחרה רגע לפני העסקה מתחת ל-500 מיליון שקל כשקצב הרווחים שלה הוא כ-100 מיליון שקל. מכפיל רווח של 5 הוא נמוך בכל קנה מידה. כשמוכרים נתח גדול וחלק משליטה במצבים כאלו אז כן צפוי לקבל תמחור כלכלי יותר שנגזר מהרווחים;  ואז עולה השאלה – האם הרווח מייצג? 

נטו היא סוג של חברת החזקות עם החזקה מאוד דומיננטית – נטו מלינדה 0% שמרכזת את רוב הפעילות. מלינדה מוכרת בקצב של 3.2 מיליארד ומרוויחה בקצב של כ-160-170 מיליון שקל בשנה.  לנטו יש 46.3% בהון ו-48.7% בשליטה בנטו מלינדה, כך שבגדול (ומבלי להיכנס לעניין ההצגה החשבונאית) היא מכירה ברווח של 80-85 מיליון שקל ממלינדה. עם הפעילויות הנוספות, קצב הרווחים של נטו עצמה – 100 מיליון שקל.

בקיצור, זה רווח מייצג, זה רווח אמיתי. ואז עולה שאלה נוספת – איך זה יכול להיות שכשהשווקים כל כך חמים, מניית נטו (וגם נטו מלינדה) נסחרת במכפילים יחסית נמוכים? אז ראשית נטו ונטו מלינדה מאז ומתמיד מתומחרות בחסר ביחס לחברות מזון אחרות.

אולי זה עניין של הילה-תדמית, אבל מאז ומתמיד שטראוס קיבלה תמחור נדיב יותר מחברת מאיר עזרא (שבהמשך החליפה את השם לנטו).

אפשרות שנייה היא שהגידול ברווחים בשנה האחרונה שמיוחס לקורונה לא רק שלא יחזור, אלא יחזור לאחור. החברה, כמו חברות מזון נוספות נהנתה בשיפור בפעילותה העסקית והשאלה היא אם זה שיפור חד פעמי? אולי כן, רק שבינתיים גם הרבעון הראשון היה טוב מאוד בשורה התפעולית ושורת הרווח (המכירות ירדו ביחס לרבעון הראשון של 2020 שהיה חזק במיוחד לאור פרוץ הקורונה).  

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ויש אפשרות שלישית – אולי "לא מבינים" את החברה. זה קורה כאשר משהו דרמטי מתרחש בחברה והשוק מתעכב-מפגר בניתוח שלו. זה נדיר. השוק בדר"כ מבין ומפנים מהר, אבל זאת בכל זאת אפשרות, במיוחד על רקע המהלך של בעלי השליטה להנזיל חלק מההחזקות לטובת דיבידנדים.

קבוצת נטו חילקה בשנתיים האחרונות דיבידנדים בהיקף מטורף – נטו האמא חילקה לבעלי מניותיה 740 מיליון שקל. מהלך כזה עלול לגרום למשקיעים להעריך שהחברה הפכה להיות מאוד ממונפת ובהתאמה הוצאות המימון יגדלו. אבל מסתבר שמול חלוקת הדיבידנדים הזו, החברה מימשה מניות בנטו מלינדה, קיבלה דיבידנדים מנטו מלינדה ומכרה את חלקה בביכורי שדה. המימון לא ממש גדל לאורך התקופה. עם זאת, חלקה בנטו  מלינדה ירד. החלק בנטו ירד בפועל מעל 30% לשיעור של מתחת ל-50%. אבל הפתעה – הרווחים של נטו מלינדה עלו בקצב אפילו גבוה יותר. כלומר, חלקה של נטו ברווחים האבסולוטיים לא ירד.

 

בשורה התחתונה, נטו הקטינה החזקה בבת, ולא הקטינה רווחים כשאת כל המימושים היא מחלקת לבעלי המניות שלה. אם תרצו – הפעילות של נטו בעצם לא נפגעה – היא שמרה על הרווחים והשווי שלה צנח טכנית בגלל חלוקת הדיבידנדים. חלוקה של 740 מיליון שקל מקטינה את השווי בסכום דומה. נטו היתה לפני שנתיים בשווי של מתחת ל-1 מיליארד שקל השווי שלה ירד בעקבות הדיבידנדים לאזור ה-300 מיליון שקל – בחצי השנה האחרונה (עוד לפני הדיווח על העסקה) המניה זינקה לשווי קרוב ל-500 מיליון וכעת היא ב-560 מיליון שקל. אולי משקיעים חששו מההתכווצות בהון של החברה, מהמינוף (שכאמור לא באמת גדל) ומירידת השווי שבהתאמה גורמת למנהלי מכשירים פאסיביים להקטין פוזיציה, אולי שלא בצדק.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    dw 28/06/2021 11:39
    הגב לתגובה זו
    אם אני מבין נכון אז מדובר בעיסקת חבילה, במסגרתה מצסה מוכן לקנות מעזרא מניות במחיר גבוה, אולם במקביל מקבל ערוץ שיווק למשחטה שלו. זה שונה מקונה מניות מהשורה, לו אין אינטרס נוסף, בעיסקה. חיזוק לתובנה זו היא העובדה שצסטה איננו רוכש מניות מציבור המשקיעים (דרך מנגנון הצעת רכש חלקית למשל) אלא אך ורק מבעל השליטה. יש שיאמרו שזה קצת לא הוגן - יש מניה בכירה של בעל השליטה ויש מניה נחותה של הציבור.
  • 8.
    ארז 28/06/2021 08:17
    הגב לתגובה זו
    בלעיפי אליהו.
  • 7.
    גלעד 28/06/2021 06:45
    הגב לתגובה זו
    החברה ממונפת הרבה יותר כפי שניתן לראות בדוח הסולו. כמעט כל שוויה נגזר מנטו מלינדה. העסקה בפרמייה כל כך משמעותית אינה במחיר ריאלי.
  • 6.
    אביב 27/06/2021 22:24
    הגב לתגובה זו
    חושש מחברות מהסוג הזה
  • 5.
    ש.ק. 27/06/2021 17:07
    הגב לתגובה זו
    למשל גולד שמתקייים בה מסחר עלוב שווה כפול.
  • 4.
    הדר 27/06/2021 15:53
    הגב לתגובה זו
    ככה זה משפחת יזכה ועזרא יחד
  • 3.
    זה בדיוק מה שחשבתי בקריאה ראשונה (ל"ת)
    עמיר 27/06/2021 14:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בקיצר מי שהשקיע בהם שקע וישקע יותר !!! (ל"ת)
    הרגולטור לא יסכים !! 27/06/2021 13:52
    הגב לתגובה זו
  • מבין עניין 27/06/2021 14:40
    הגב לתגובה זו
    אתה מדבר שטויות
  • 1.
    מבין עניין 27/06/2021 13:18
    הגב לתגובה זו
    נטו מנייה עם פונטציל גדול - היא בדרך מעלה מעלה, רק צריך לקרוא את הנתונים נכון.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: השבחה באפריקה ומי יקנה את בזק?

מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |

בזק על המדף - אחרי שבי קומיוניקיישן (בי קום) שהוחזקה על ידי קרן סרצ'לייט ודוד פורר, מכרה את שארית המניות שלה בבזק, יש מתעניינים חדשים. קיסטון, קרן תש"י הן בין המועמדות לרכישת גרעין שליטה. הקרנות האלו ירכשו במינוף וישאפו בזכות מימון זול לייצר תשואה טובה. אבל צריך להגיד שלמשקיעים מהשורה, הערך של בזק כעת נראה מלא. שווי של כ-18.5 מיליארד שקל, מכפיל רווח של כ-13-14. המכפילים בעולם אפילו נמוכים יותר, והיכולת להפיק ערך נוסף בבזק היא קשה.

בזק תחת בעלי שליטה חדשים תוכל לייצר רווחים גבוהים יותר בעיקר דרך התייעלות, רה ארגון בקבוצה, ניצול הפסדי ענק לצורכי מס ב-yes וטיפוח של מנועי צמיחה כמו אספקת חשמל, רק שאלו תהליכים ארוכים. בפועל, עליית מדרגה ברווח תהיה בעיקר דרך התייעלות לצד צמיחה קבועה בהכנסות במקביל לגידול באוכלוסייה וחדירת ה-AI. היציבות והמעמד של בזק יעניינו משקיעים גדולים, קרנות תשתית ועוד, אבל זאת כבר לא תהיה תשואה מרשימה כמו שסרצ'לייט הניבה. 

סרצ'לייט רכשה את בזק בשעה שהיה באינטרנט זהב ובי קום הסדר חוב. המניה של היתה בשליש מחיר (כשלוקחים בחשבון את הדיבידנדים שחולקו) ועם מינוף גדול. המשקיעים חששו מאוד מהחוב, והיו גם כאלו שדיברו על סיכוי להסדר חוב. אבל מהר מאוד המצב חזר להתייצב, בזק חזרה למינוף סביר והגדילה בהדרגה את הרווחים. 


אפריקה התחדשות עירונית היא אחת החברות הגדולות בתחום ההתחדשות העירונית. היא חברה בת של אפריקה מגורים של קבוצת לפידות של יעקב לוקסנבורג. היא נערכת להנפקה, והיא לא לבד. בתחום הנדל"ן יש כעת מספר גופים שמסמנים את 2026 להנפקה. מדובר בעיקר בגופים של התחדשות עירונית של חברות גדולות שגייסו מגופים מוסדיים כסף גדול כקדם הנפקה. הבעיה שהתחום הזה כעת סופג ירידה במרווחים וברווחים על רקע ירידת מחירי הדירות. זה יכול לעכב את ההנפקות. אבל, היה ואפריקה התחדשות תנפיק זה יבטא השבחה לאפריקה מגורים כשבדרך הקבוצה רוצה לחלק את אפריקה מגורים כדיבידנד בעין. 

דיבידנד בעין זה סוג של דיבידנד שלא במזומן וזו דרך להציף ערך חבוי של חבורת בנות. אם בעלי השליטה סבורים שהערך לא מתבטא, הם מחלקים את הפעילות של הבת זה אומר שיקבלו אותה בעלי המניות של אפריקה מגורים שיחזיקו כעת גם את אפריקה מגורים וגם את אפריקה התחדשות. הפעולה הזו במקרים רבים יוצרת ערך כי כשהפעילות בתוך החברה הנסחרת, כחבה בת היא מלכתחילה מקבלת דיסקאונט ומעבר לכך, במקרים רבים הערבוב בתוך חברה אחת מקשה על משקיעים ואנליסטים להבין מה הערך והאם הוא מתישהו יוצף.