כבר כמה שנים שהבנקים מנסים לייצר אינפלצייה למה עכשיו הם הצליחו?
מאז 2008, הבנקים המרכזיים בכל העולם המפותח, ובפרט בארה"ב ובאירופה, מנסים לייצר אינפלציה. עד השנה זה לא הצליח. הבנקים המרכזיים אומנם שפכו כמויות עצומות של כסף לשווקים, אבל האינפלציה נשארה מתחת ל-2% בארה"ב, באזור ה-1% באירופה, ובאזור האפס אצלנו.
אבל בחודשים האחרונים זה מתחיל להשתנות. האינפלציה בארה"ב עלתה במאי ל-5%, באירופה היא הגיעה ל-2% (וממשיכה לטפס), וגם בארץ היא תגיע, כנראה, לאזור ה- 2% עד לסוף השנה.
זה מעורר את השאלה למה האינפלציה התעוררה דווקא עכשיו. מקום אחד לחפש בו את התשובה, זה לזכור שאינפלציה היא בעצם שיבוש שיוצרת הממשלה בתהליכים שמתרחשים בשווקים. אינפלציה נוצרת כאשר קיים מחסור, וכתוצאה מכך, המשווקים מעלים מחירים. בלי התערבות ממשלתית, הצרכנים יכלו לקנות פחות, ורמת החיים הייתה יורדת. זה כואב, אבל כשקיים מחסור, זה בלתי נמנע.
אבל לפעמים הממשלה רוצה למנוע מהצרכנים להבין שיש מחסור, ולכן, בתגובה למחסור היא מגדילה את הזרמת הכסף לצרכנים. בגלל שיש להם יותר כסף, הצרכנים שוב יכולים לקנות את המוצרים, למרות העלייה במחיר. כשהצרכנים מוכנים לשלם את המחיר הגבוה יותר, למשווקים אין ברירה אלא להעלות עוד את המחיר, אחרת הם יצטרכו למכור יותר ממה שיש להם. הממשלה מגיבה בהזרמה של עוד כסף, המחירים עולים, ונוצרת אינפלציה.
- למה כולם מרגישים שהכול מתייקר אבל נתוני האינפלציה מראים אחרת?
- למה ישראל לא מצטיינת בפריון עבודה ואיך זה ישפיע על רמת החיים כאן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כדי למנוע אינפלציה מהסוג הזה, מאז 2008 הבנקים המרכזיים נקטו בגישה שבה הם לא מזרימים כספים ישירות לאנשים, אלא דרך שווקי ההון. בשנים שאחרי נפילת ליהמן-ברדרס, זה היה חיוני, כי זה אפשר לגופים פיננסיים למלא את הרזרבות שלהם ולמנוע פשיטות רגל נוספות. אבל בשנים שבאו אחר כך, הזרמת הכסף דרך השווקים הפיננסיים אומנם לא יצרה אינפלציה, אבל היא שיבשה את התהליכים בשווקים לסחורות פיננסיות ולנדל"ן. מחירי הנכסים הפיננסיים והנדל"ן עלו במהירות, ובלי קשר למה שקרה בשווקים הריאליים, אבל על זה רוב האנשים לא התלוננו, כי עליית מחירי נכסים בדרך כלל נתפסת כדבר חיובי.
מה שהשתנה בזמן הקורונה זה שעכשיו הזרמת הכספים של הבנקים המרכזיים, בעיקר בארה"ב, מגיעה לא רק לשוק ההון. הזרמת הכסף הזאת מגיעה מהבנק המרכזי לממשל, והממשל מנצל אותה כדי להזרים כספים לאזרחים. בזמן הקורונה (ובמידה מסוימת גם עכשיו), זה קרה דרך המחאות שהממשל שלח לתושבים. עכשיו זה קורה דרך תוכניות להגדלת ההשקעות הממשלתיות, ודרך התוכניות לביטול הלוואות הסטודנטים, מה שיחסוך להרבה מאוד אנשים את התשלומים החודשיים על הקרן והריבית. במקרה (או שלא) הזרמת הכסף מהממשל לאזרחים מתרחשת בזמן שבו נוצר מחסור, בגלל שהשיבושים בשרשרת ההספקה שיצרה הקורונה עדיין לא נעלמו. אז חזרנו לתהליך הקלאסי שבו הממשל מנסה להסתיר מאנשים מחסור בעזרת הזרמת כסף, ויוצר אינפלציה.
- 6.חיים 28/06/2021 14:41הגב לתגובה זויש פגיעה בשרשרת הייצור וכתוצאה מכך עלייה בעלויות הייצור.
- 5.שיר 27/06/2021 15:37הגב לתגובה זומה שקרה בעבר זה שהממשלה הזרימה את הכסף לבנקים, והעומדים בראש הבנקים גזרו להם קופון שמן, ומרבית הכסף הוזרם לכיסי הבכירים שכשלו בתפקידם. הכסף לא הגיע לציבור ולא מנע קריסות בנקים, וגם חא הגיע לציבור. כתיצאה מכך משקי הבית קרסו, המשכנתאות לא נפרעו, הבנקים השתלטו על כמות אדירה של בתים שלא היה להם דורש, ומשפחות נותרו ללא קורת גג. בקיצור הזרמת הכספים לבנקים ולא לציבור הביאה לקריסה גדולה יותר.
- 4.דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)דירה=קורת גג 27/06/2021 15:24הגב לתגובה זו
- 3.שנוצר מהמגפה ובנוסף גם דרך החישוב של האינפלציה אשר 27/06/2021 14:36הגב לתגובה זושנוצר מהמגפה ובנוסף גם דרך החישוב של האינפלציה אשר יוצרת עיוות זמני כי משווים לאותה תקופה בשנה שעברה בה היינו בסגרים מסביב לעולם.בנוסף לכך, ציפיות האינפלציה מלובות על ידי סוחרים גדולים בעולם (בעיקר גופים פיננסים גדולים) אשר סוחרים במינוף על הסחורות ומלבים את העליה במחירי הסחורות.העולם היום הוא גלובאלי וטכנולוגי (טכנולוגיה מייצרת חיסכון בעלויות ולכן ירידת מחירים וכמו כן גם פעילות דיגיטלית) ולכן מראות של אינפלציה כמו שהיו לפני 30-40 שנה אשר נגרמה מצד הביקוש (צרכנים) פשוט לא יכולה לחזור באותן עוצמות. הבנקים המרכזיים הצילו את העולם בשנת הקורונה עם הדפסות הכספים תוך ידיעה שהאינפלציה תרים ראש לתקופה זמנית בגלל העיוותים הנל.
- 2.איתן 27/06/2021 13:17הגב לתגובה זוכדי לא לעצור את הכלכלה המקרטעת,תופעת לוואי של מהלך כזה הוא אינפלציה,כך שהם לא מנסים לייצר אינפלציה,להם זה מעולה שעד היום לא פרצה.
- 1.ירון 27/06/2021 12:15הגב לתגובה זוהאינטרס הוא לווסת אותה כך שלא תהיה בצורה מלאכותית,כי יש הרבה עובדי מדינה שמשכורתם צמודת מדד+פנסיות ישנות צמודות.משנות ה-60.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 1.23% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגטאואר עולה 2.8%, ניו מד יורדת 2%; מדד הביטוח עולה 1%
מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.8%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.5%, מדד הביטוח עולה 1%, מדד הנדל"ן עולה 0.6% ומדד הנפט והגז נסחר ללא שינוי משמעותי.
המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ג’י סיטי ג'י סיטי 1.23% ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות, סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%.
ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?
- ג'י סיטי ירדה 6.8%, נקסט ויז'ן עלתה 7.1%, סגירה יציבה במדדים
- איי.סי.אל נפלה 15%, חברה לישראל איבדה 14%; מחזור המסחר - 13.4 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק
נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב
משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות
במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.
