כבר כמה שנים שהבנקים מנסים לייצר אינפלצייה למה עכשיו הם הצליחו?
מאז 2008, הבנקים המרכזיים בכל העולם המפותח, ובפרט בארה"ב ובאירופה, מנסים לייצר אינפלציה. עד השנה זה לא הצליח. הבנקים המרכזיים אומנם שפכו כמויות עצומות של כסף לשווקים, אבל האינפלציה נשארה מתחת ל-2% בארה"ב, באזור ה-1% באירופה, ובאזור האפס אצלנו.
אבל בחודשים האחרונים זה מתחיל להשתנות. האינפלציה בארה"ב עלתה במאי ל-5%, באירופה היא הגיעה ל-2% (וממשיכה לטפס), וגם בארץ היא תגיע, כנראה, לאזור ה- 2% עד לסוף השנה.
זה מעורר את השאלה למה האינפלציה התעוררה דווקא עכשיו. מקום אחד לחפש בו את התשובה, זה לזכור שאינפלציה היא בעצם שיבוש שיוצרת הממשלה בתהליכים שמתרחשים בשווקים. אינפלציה נוצרת כאשר קיים מחסור, וכתוצאה מכך, המשווקים מעלים מחירים. בלי התערבות ממשלתית, הצרכנים יכלו לקנות פחות, ורמת החיים הייתה יורדת. זה כואב, אבל כשקיים מחסור, זה בלתי נמנע.
אבל לפעמים הממשלה רוצה למנוע מהצרכנים להבין שיש מחסור, ולכן, בתגובה למחסור היא מגדילה את הזרמת הכסף לצרכנים. בגלל שיש להם יותר כסף, הצרכנים שוב יכולים לקנות את המוצרים, למרות העלייה במחיר. כשהצרכנים מוכנים לשלם את המחיר הגבוה יותר, למשווקים אין ברירה אלא להעלות עוד את המחיר, אחרת הם יצטרכו למכור יותר ממה שיש להם. הממשלה מגיבה בהזרמה של עוד כסף, המחירים עולים, ונוצרת אינפלציה.
- למה כולם מרגישים שהכול מתייקר אבל נתוני האינפלציה מראים אחרת?
- למה ישראל לא מצטיינת בפריון עבודה ואיך זה ישפיע על רמת החיים כאן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כדי למנוע אינפלציה מהסוג הזה, מאז 2008 הבנקים המרכזיים נקטו בגישה שבה הם לא מזרימים כספים ישירות לאנשים, אלא דרך שווקי ההון. בשנים שאחרי נפילת ליהמן-ברדרס, זה היה חיוני, כי זה אפשר לגופים פיננסיים למלא את הרזרבות שלהם ולמנוע פשיטות רגל נוספות. אבל בשנים שבאו אחר כך, הזרמת הכסף דרך השווקים הפיננסיים אומנם לא יצרה אינפלציה, אבל היא שיבשה את התהליכים בשווקים לסחורות פיננסיות ולנדל"ן. מחירי הנכסים הפיננסיים והנדל"ן עלו במהירות, ובלי קשר למה שקרה בשווקים הריאליים, אבל על זה רוב האנשים לא התלוננו, כי עליית מחירי נכסים בדרך כלל נתפסת כדבר חיובי.
מה שהשתנה בזמן הקורונה זה שעכשיו הזרמת הכספים של הבנקים המרכזיים, בעיקר בארה"ב, מגיעה לא רק לשוק ההון. הזרמת הכסף הזאת מגיעה מהבנק המרכזי לממשל, והממשל מנצל אותה כדי להזרים כספים לאזרחים. בזמן הקורונה (ובמידה מסוימת גם עכשיו), זה קרה דרך המחאות שהממשל שלח לתושבים. עכשיו זה קורה דרך תוכניות להגדלת ההשקעות הממשלתיות, ודרך התוכניות לביטול הלוואות הסטודנטים, מה שיחסוך להרבה מאוד אנשים את התשלומים החודשיים על הקרן והריבית. במקרה (או שלא) הזרמת הכסף מהממשל לאזרחים מתרחשת בזמן שבו נוצר מחסור, בגלל שהשיבושים בשרשרת ההספקה שיצרה הקורונה עדיין לא נעלמו. אז חזרנו לתהליך הקלאסי שבו הממשל מנסה להסתיר מאנשים מחסור בעזרת הזרמת כסף, ויוצר אינפלציה.
- 6.חיים 28/06/2021 14:41הגב לתגובה זויש פגיעה בשרשרת הייצור וכתוצאה מכך עלייה בעלויות הייצור.
- 5.שיר 27/06/2021 15:37הגב לתגובה זומה שקרה בעבר זה שהממשלה הזרימה את הכסף לבנקים, והעומדים בראש הבנקים גזרו להם קופון שמן, ומרבית הכסף הוזרם לכיסי הבכירים שכשלו בתפקידם. הכסף לא הגיע לציבור ולא מנע קריסות בנקים, וגם חא הגיע לציבור. כתיצאה מכך משקי הבית קרסו, המשכנתאות לא נפרעו, הבנקים השתלטו על כמות אדירה של בתים שלא היה להם דורש, ומשפחות נותרו ללא קורת גג. בקיצור הזרמת הכספים לבנקים ולא לציבור הביאה לקריסה גדולה יותר.
- 4.דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)דירה=קורת גג 27/06/2021 15:24הגב לתגובה זו
- 3.שנוצר מהמגפה ובנוסף גם דרך החישוב של האינפלציה אשר 27/06/2021 14:36הגב לתגובה זושנוצר מהמגפה ובנוסף גם דרך החישוב של האינפלציה אשר יוצרת עיוות זמני כי משווים לאותה תקופה בשנה שעברה בה היינו בסגרים מסביב לעולם.בנוסף לכך, ציפיות האינפלציה מלובות על ידי סוחרים גדולים בעולם (בעיקר גופים פיננסים גדולים) אשר סוחרים במינוף על הסחורות ומלבים את העליה במחירי הסחורות.העולם היום הוא גלובאלי וטכנולוגי (טכנולוגיה מייצרת חיסכון בעלויות ולכן ירידת מחירים וכמו כן גם פעילות דיגיטלית) ולכן מראות של אינפלציה כמו שהיו לפני 30-40 שנה אשר נגרמה מצד הביקוש (צרכנים) פשוט לא יכולה לחזור באותן עוצמות. הבנקים המרכזיים הצילו את העולם בשנת הקורונה עם הדפסות הכספים תוך ידיעה שהאינפלציה תרים ראש לתקופה זמנית בגלל העיוותים הנל.
- 2.איתן 27/06/2021 13:17הגב לתגובה זוכדי לא לעצור את הכלכלה המקרטעת,תופעת לוואי של מהלך כזה הוא אינפלציה,כך שהם לא מנסים לייצר אינפלציה,להם זה מעולה שעד היום לא פרצה.
- 1.ירון 27/06/2021 12:15הגב לתגובה זוהאינטרס הוא לווסת אותה כך שלא תהיה בצורה מלאכותית,כי יש הרבה עובדי מדינה שמשכורתם צמודת מדד+פנסיות ישנות צמודות.משנות ה-60.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%
הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה?
הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.
דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס. ארן ארן 15.25% מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל. בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).
סאמיט סאמיט -4.78% הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.
טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25% זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ג'ין טכנולוגיות 6.41% דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?
צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה
אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.
ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40.
ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".
בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים.
- המשקיע הגדול ביותר של אנבידיה מוכר מניות ב-150 מיליון דולר
- היום שאחרי באפט - מה תעשה ברקשייר עם קופת המזומנים העצומה שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל.
ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.
