כבר כמה שנים שהבנקים מנסים לייצר אינפלצייה למה עכשיו הם הצליחו?
מאז 2008, הבנקים המרכזיים בכל העולם המפותח, ובפרט בארה"ב ובאירופה, מנסים לייצר אינפלציה. עד השנה זה לא הצליח. הבנקים המרכזיים אומנם שפכו כמויות עצומות של כסף לשווקים, אבל האינפלציה נשארה מתחת ל-2% בארה"ב, באזור ה-1% באירופה, ובאזור האפס אצלנו.
אבל בחודשים האחרונים זה מתחיל להשתנות. האינפלציה בארה"ב עלתה במאי ל-5%, באירופה היא הגיעה ל-2% (וממשיכה לטפס), וגם בארץ היא תגיע, כנראה, לאזור ה- 2% עד לסוף השנה.
זה מעורר את השאלה למה האינפלציה התעוררה דווקא עכשיו. מקום אחד לחפש בו את התשובה, זה לזכור שאינפלציה היא בעצם שיבוש שיוצרת הממשלה בתהליכים שמתרחשים בשווקים. אינפלציה נוצרת כאשר קיים מחסור, וכתוצאה מכך, המשווקים מעלים מחירים. בלי התערבות ממשלתית, הצרכנים יכלו לקנות פחות, ורמת החיים הייתה יורדת. זה כואב, אבל כשקיים מחסור, זה בלתי נמנע.
אבל לפעמים הממשלה רוצה למנוע מהצרכנים להבין שיש מחסור, ולכן, בתגובה למחסור היא מגדילה את הזרמת הכסף לצרכנים. בגלל שיש להם יותר כסף, הצרכנים שוב יכולים לקנות את המוצרים, למרות העלייה במחיר. כשהצרכנים מוכנים לשלם את המחיר הגבוה יותר, למשווקים אין ברירה אלא להעלות עוד את המחיר, אחרת הם יצטרכו למכור יותר ממה שיש להם. הממשלה מגיבה בהזרמה של עוד כסף, המחירים עולים, ונוצרת אינפלציה.
- למה כולם מרגישים שהכול מתייקר אבל נתוני האינפלציה מראים אחרת?
- למה ישראל לא מצטיינת בפריון עבודה ואיך זה ישפיע על רמת החיים כאן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כדי למנוע אינפלציה מהסוג הזה, מאז 2008 הבנקים המרכזיים נקטו בגישה שבה הם לא מזרימים כספים ישירות לאנשים, אלא דרך שווקי ההון. בשנים שאחרי נפילת ליהמן-ברדרס, זה היה חיוני, כי זה אפשר לגופים פיננסיים למלא את הרזרבות שלהם ולמנוע פשיטות רגל נוספות. אבל בשנים שבאו אחר כך, הזרמת הכסף דרך השווקים הפיננסיים אומנם לא יצרה אינפלציה, אבל היא שיבשה את התהליכים בשווקים לסחורות פיננסיות ולנדל"ן. מחירי הנכסים הפיננסיים והנדל"ן עלו במהירות, ובלי קשר למה שקרה בשווקים הריאליים, אבל על זה רוב האנשים לא התלוננו, כי עליית מחירי נכסים בדרך כלל נתפסת כדבר חיובי.
מה שהשתנה בזמן הקורונה זה שעכשיו הזרמת הכספים של הבנקים המרכזיים, בעיקר בארה"ב, מגיעה לא רק לשוק ההון. הזרמת הכסף הזאת מגיעה מהבנק המרכזי לממשל, והממשל מנצל אותה כדי להזרים כספים לאזרחים. בזמן הקורונה (ובמידה מסוימת גם עכשיו), זה קרה דרך המחאות שהממשל שלח לתושבים. עכשיו זה קורה דרך תוכניות להגדלת ההשקעות הממשלתיות, ודרך התוכניות לביטול הלוואות הסטודנטים, מה שיחסוך להרבה מאוד אנשים את התשלומים החודשיים על הקרן והריבית. במקרה (או שלא) הזרמת הכסף מהממשל לאזרחים מתרחשת בזמן שבו נוצר מחסור, בגלל שהשיבושים בשרשרת ההספקה שיצרה הקורונה עדיין לא נעלמו. אז חזרנו לתהליך הקלאסי שבו הממשל מנסה להסתיר מאנשים מחסור בעזרת הזרמת כסף, ויוצר אינפלציה.
- 6.חיים 28/06/2021 14:41הגב לתגובה זויש פגיעה בשרשרת הייצור וכתוצאה מכך עלייה בעלויות הייצור.
- 5.שיר 27/06/2021 15:37הגב לתגובה זומה שקרה בעבר זה שהממשלה הזרימה את הכסף לבנקים, והעומדים בראש הבנקים גזרו להם קופון שמן, ומרבית הכסף הוזרם לכיסי הבכירים שכשלו בתפקידם. הכסף לא הגיע לציבור ולא מנע קריסות בנקים, וגם חא הגיע לציבור. כתיצאה מכך משקי הבית קרסו, המשכנתאות לא נפרעו, הבנקים השתלטו על כמות אדירה של בתים שלא היה להם דורש, ומשפחות נותרו ללא קורת גג. בקיצור הזרמת הכספים לבנקים ולא לציבור הביאה לקריסה גדולה יותר.
- 4.דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)דירה=קורת גג 27/06/2021 15:24הגב לתגובה זו
- 3.שנוצר מהמגפה ובנוסף גם דרך החישוב של האינפלציה אשר 27/06/2021 14:36הגב לתגובה זושנוצר מהמגפה ובנוסף גם דרך החישוב של האינפלציה אשר יוצרת עיוות זמני כי משווים לאותה תקופה בשנה שעברה בה היינו בסגרים מסביב לעולם.בנוסף לכך, ציפיות האינפלציה מלובות על ידי סוחרים גדולים בעולם (בעיקר גופים פיננסים גדולים) אשר סוחרים במינוף על הסחורות ומלבים את העליה במחירי הסחורות.העולם היום הוא גלובאלי וטכנולוגי (טכנולוגיה מייצרת חיסכון בעלויות ולכן ירידת מחירים וכמו כן גם פעילות דיגיטלית) ולכן מראות של אינפלציה כמו שהיו לפני 30-40 שנה אשר נגרמה מצד הביקוש (צרכנים) פשוט לא יכולה לחזור באותן עוצמות. הבנקים המרכזיים הצילו את העולם בשנת הקורונה עם הדפסות הכספים תוך ידיעה שהאינפלציה תרים ראש לתקופה זמנית בגלל העיוותים הנל.
- 2.איתן 27/06/2021 13:17הגב לתגובה זוכדי לא לעצור את הכלכלה המקרטעת,תופעת לוואי של מהלך כזה הוא אינפלציה,כך שהם לא מנסים לייצר אינפלציה,להם זה מעולה שעד היום לא פרצה.
- 1.ירון 27/06/2021 12:15הגב לתגובה זוהאינטרס הוא לווסת אותה כך שלא תהיה בצורה מלאכותית,כי יש הרבה עובדי מדינה שמשכורתם צמודת מדד+פנסיות ישנות צמודות.משנות ה-60.
טבע קיבלה אישור FDA ומשיקה בארה"ב גרסה גנרית לתרופת ירידה במשקל
טבע משיקה בארה"ב גרסה גנרית ראשונה לסקסנדה, תרופת GLP-1 לירידה במשקל, לאחר שקיבלה אישור FDA; המכירות המקוריות בארה"ב הסתכמו בכ-165 מיליון דולר בשנה, והמהלך משתלב באסטרטגיית הצמיחה של החברה
טבע טבע טבע -1.07% הודיעה היום כי קיבלה אישור רשות התרופות והמזון האמריקאית (FDA) להשקת הגרסה הגנרית הראשונה לסקסנדה (Saxenda), תרופה ממשפחת ה־GLP-1 המיועדת לירידה במשקל. מדובר בציון דרך משמעותי עבור החברה, שכן זו הפעם
הראשונה שבה מושקת בארה"ב תרופה גנרית לקטגוריית התרופות שמובילה את אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק התרופות.
סקסנדה, המבוססת על החומר הפעיל לירגלוטייד (Liraglutide), רשומה לטיפול במבוגרים הסובלים מהשמנה או ממשקל עודף יחד עם מחלות נלוות, וכן לנערים
בגילאי 12–17 במשקל מעל 60 ק"ג. ההשקה מגיעה כחלק מאסטרטגיית "Pivot to Growth" של טבע, שבמסגרתה היא שמה דגש על הרחבת פורטפוליו התרופות הגנריות המורכבות.
החברה ציינה כי ההשקה של הגרסה הגנרית לסקסנדה מספקת לחולים בארה"ב את מוצר ה־GLP-1 הראשון מסוגו
לירידה במשקל, ומדגישה את מעמדה של טבע כחברת גנריקה מובילה.
לפי נתוני IQVIA, מכירות סקסנדה בארה"ב הסתכמו בכ־165 מיליון דולר ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025. אמנם מדובר בהיקף נמוך משמעותית מזה של תרופות כמו ויגובי או אוזמפיק, אך הכניסה של טבע לקטגוריה
הצומחת של טיפולי ההשמנה מסמנת עבורה פוטנציאל אסטרטגי רחב.
- טבע מתקרבת לשפל שנתי - מי המוסדיים שינצלו את הירידות?
- טבע תוריד מחר את הבורסה - לקראת פתיחה אנגלית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשורה התחתונה, טבע מבצעת צעד נוסף בהתרחבותה בתחום התרופות הגנריות המורכבות, הפעם דווקא בזירה שמושכת עניין עצום מצד שוק ההון והציבור, תרופות ההרזיה. השוק יבחן כעת עד כמה היא תוכל לתרגם את
המהלך להכנסות משמעותיות ולחיזוק מעמדה אל מול המתחרות.
תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
הכנסות החברה במחצית הראשונה הסתכמו בכ-155 מיליון שקל והרווח התפעולי הגיע ל-84.8 מיליון שקל. הרווח הנקי קפץ לכ-96 מיליון שקל,החברה מרחיבה פעילותה בארה"ב, אירופה והודו על רקע הביקושים הגואים לתחמושת; החברה מציגה תחזית מכירות מעודכנת של כ-514 מיליון שקל לשנה כולה
חברת ארית תעשיות ארית תעשיות 0.71% , העוסקת בפיתוח,ייצור ושיווק מרעומים ומוצרי אלקטרוניקה צבאיים, מדווחת את התוצאות למחצית הראשונה של השנה ומהם עולה כי החברה צמחה באופן חד ומהיר מאוד. בנוסף היא מציגה גם התרחבות משמעותית בזירה הגלובלית.
במחצית הראשונה של השנה הסתכמו הכנסות החברה בכ-155 מיליון שקל, והרווח התפעולי הגיע לכ-84.8 מיליון שקל. בכך רשמה החברה זינוק של פי 5.3 בהכנסות ושל פי 14.5 ברווח התפעולי לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה.
גם בהשוואה לשנת 2024 כולה נרשמה עלייה, פי 1.2 בהכנסות ופי 1.4 ברווח התפעולי. הרווח לפני מס הסתכם בכ-103.9 מיליון שקל והרווח הנקי עמד על כ-96 מיליון שקל - עלייה חדה של פי 16.5 ביחס למחצית הראשונה של השנה שעברה.
מעבר לתוצאות הכספיות, מציינת החברה כי בתקופה זו ייצרה מוצרים בהיקף נוסף של כ-32 מיליון שקל, שהאספקה שלהם נדחתה למחצית השנייה. המשמעות היא שסך היקף הייצור במחצית הראשונה הגיע לכ-187 מיליון שקל.
- סיכום שבועי בת"א - המניות והכותרות שעשו את השבוע
- סיכום שבועי בת"א - המניות והכותרות שעשו את השבוע והמניה שזינקה ב-24%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לכך, החברה עדכנה כלפי מעלה את תחזית המכירות לשנת 2025 כולה, וכעת היא עומדת על כ-514 מיליון שקל. גבוהה מהתחזית הקודמת שעמדה על 477 מיליון שקל. ההון העצמי של החברה מסתכם בכ-285 מיליון שקל, שרובו מוחזק במזומנים ובנכסים פיננסיים.
