הדפסה בתלת מימד; מי הישראליות בתחום ומי המובילות בעולם?
ענף ההדפסה בתלת מימד מפתח וצומח בשנים האחרונות - כיום, ההערכות הן שהשוק הוא בגודל של כ-13 מיליארד דולר והציפייה היא להמשך צמיחה שנתית של יותר מ-20 אחוזים בשנים הבאות עד לגודל שוק של 63 מיליארד דולר בשנת 2028.
השימושים והצרכים שגורמים לרכישת מדפסות תלת הם שונים ומגוונים: החל בצורך לקיצור הליכי ייצור, עובר ביכולת לייצר מוצרים גם ללא מפעל מוכן וגדול בשדה קרב למשל וברצון ליצור מספר יחידות בודדות של מוצרים חדשים ללא השקעה גדולה בקו ייצור חדש או בתבניות ייצור וכלה בייצור איברים ורקמות גוף במדפסת תלת מימד לצורך השתלתם בגוף האדם ללא תגובה של מערכת החיסון.
אין ספק שלישראל יש ייצוג מרשים בסקטור מדפסות התלת מימד - יש כיום כ-5 חברות ישראליות נסחרות, חלק בבורסה שלנו וחלק בחוץ לארץ העוסקות בתחום.
סטרטסיס (סימול: SYSS)
סטרטסיס
שווי שוק: 5.5 מיליארד שקל
הכנסות ב-2020: 1.69 מיליארד שקל
הפסד תפעולי בשנת 2020: 227 מיליון שקל
הון חוזר בשנת 2020: 1.39 מיליארד שקל
צפי להכנסות על פי האנליסטים בשנת 2021: 1.84 מיליארד שקל
צפי להכנסות על פי האנליסטים בשנת 2022: 2 מיליארד שקל
חברת סטרטסיס היא החברה הישראלית הגדולה בעולם בענף, בהפרש גדול מאוד מהאחרות - במונחי מכירות. החברה עוסקת בפיתוח ובמכירת מדפסות שיכולות לעבוד עם מגוון של חומרי גלם - פוליאתילן, ניילון ועוד. החברה גם מעניקה שירותי ייצור באמצעות המדפסות של לחברות שמעוניינות לייצר אבי טיפוס למוצריהן ללא צורך בהשקעה ראשונית משמעותית.
המדפסות של החברה משמשות לצורך הדפסה של מערכות לרכב, לתעשיה, לרפואה ולאלקטרוניקה. החברה התאגדה בשמה הנוכחי כחברה אמריקאית אך לאחד מיזוג עם חברת מדפסות התלת מימד Objet הישראלית - היא שינתה את המטה שלה לרחובות והיום מצבת ההנהלה הבכירה שלה היא ישראלית.
- מנכ"ל מאסיבית: "הטכנולוגיה שלנו היא כמו כפפה ליד לתעשייה הביטחונית"
- מאסיבית מזנקת 80% אחרי שת"פ בטחוני - אבל הדרך "להדפיס כסף" עוד ארוכה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקריאה נוספת:
> "לסטרטסיס לוקח שבוע להדפיס מכסה מנוע - אצלנו זה 20 שעות" - כך אומר מנכ"ל חברה מתחרה. לראיון המלא
ננו דיימנשן (סימול: NNDM)
ננו דיימנשן
שווי שוק - 6.8 מיליארד שקל
הכנסות ב-2020: 11 מיליון שקל
הפסד תפעולי ב-2020: 116 מיליון שקל
קופת מזומנים בניכוי מזומנים: מוערכת ב-4.9 מיליארד שקל
חברת ננו דיימנשן היא המובילה, בפער גדול מאוד מבחינת שווי שוק מבין כל חברות הסקטור. החברה עוסקת בפיתוח של מדפסת המיועדת למגוון רב של שווקים, ביניהם הביטחוני והרפואי.
החברה נסחרה בעבר בבורסה הישראלית כחברה דואלית, ללא עניין מיוחד מצד השוק וככל הנראה עקב חוסר העניין והרצון ליהנות מהאופוריה ששררה בוול סטריט, החברה נמחקה מהמסחר בישראל. לאחר המחיקה, היא הפכה ליעד בקרב מהמרי הרדיט שהריצו את מניית החברה במאות רבות של אחוזים - כאשר החברה ניצלה את העליות לצורך גיוסים של יותר ממיליארד וחצי דולר.
- השבבים שהקפיצו - יכבידו על הפתיחה; ולמה הבנקים יטפסו?
- קמטק זינקה 9%, טבע 4.2%; ת"א 35 קפץ 1.6%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
החברה אומנם היא כאמור בעלת שווי השוק הגבוה ביותר ועם קופת המזומנים הגבוהה ביותר - אך היא עלתה לכותרת מסיבות לא כל כך טובות, לאחר שהחברה ביצעה רכישה בעשרות מיליוני דולרים של חברת סטארט-אפ מההנהלה, זאת ללא אישור אסיפת בעלי מניות וללא אספקת פרטים כל שהם על מצבה הכספי של החברה.
קולפלנט (סימול: CLGN)
קולפלנט
שווי שוק: 627 מיליון שקל.
הכנסות ב-2020: 20.5 מיליון שקל.
הפסד תפעולי בשנת 2020: 18.2 מיליון שקל.
הון חוזר בשנת 2020: 7.5 מיליון שקל.
החברה מפתחת "דיו ביולוגי" שניתן להשתמש בו במדפסות תלת מימד לצורך שיחזור רקמות של בני אדם.
מאסיבית
מאסיבית 0%
שווי שוק: 338 מיליון שקל
הכנסות ב-2020: 4.1 מיליון שקל
הפסד תפעולי ב-2020: 3.8 מיליון שקל (לא כולל הוצאות חברה ציבורית)
הון חוזר מוערך בתוספת תמורת ההנפקה: 160 מיליון שקל
מאסיבית עוסקת בפיתוח של מדפסות תלת מימד ממגוון סוגים, בין היתר מדפסות המיועדות למוצרים גדולים יותר משאר המדפסות שבשוק. החברה היא החברה, מבין החברות הציבוריות שנסחרות בישראל ולא בחול שגייסה את סכום הכסף הגדול ביותר בהנפקה; 168 מיליון שקל ברוטו, כלומר ללא הוצאות ההנפקה.
מיטק
מיטק
שווי שוק: 277 מיליון שקל
הכנסות ב-2020: אין
הפסד תפעולי ב-2020: 60 מיליון שקל
הון חוזר נטו ל-2020: 33 מיליון שקל
מיטק עוסקת בפיתוח של דרך הדפסה של סטייקים, ולאחרונה גם עוף - באמצעות מדפסת תלת מימד. לחברה עדיין אין מוצר על המדף אך היא קיבלה השקעות ממספר גופים גדולים ביניהם גם רמי לוי.
3 די אם
שלוש 3 דיאם
שווי שוק: 110 מיליון שקל
הכנסות ב-2020: אין
הפסד תפעולי ב-2020: 3.5 מיליון שקל (לא כולל הוצאות חברה ציבורית)*
הון חוזר מוערך בתוספת תמורת ההנפקה**: 22 מיליון שקל
3 די אם עוסקת בפיתוח לא של מדפסת שלמה אלא של ראש לייזר, חלק במדפסת. הפיתוח של החברה, לדבריה אמור להוביל להוזלה משמעותית הן בזמן הייצור והן בעלותו.
*חלק מהחברות הונפקו לאחר מועד הדוח ועל כן צפויות להתווסף להן הוצאות של חברה ציבורית
**הון חוזר בתוספת תמורת ההנפקה מחושב כתמורת ההנפקה, נטו - לאחר הוצאות ההנפקה ולאחר הוצאות של חצי שנה מאז מועד הדוח של שנת 2020.
מי החברות המובילות בעולם?
אז אלו היו החברות הישראליות - שמרביתן, מלבד ננו לא מתקרבות בשווי השוק לחברות הגדולות בעולם ואף אחת מהן לא מתקרבת בהכנסות שלה לחברות הגדולות בעולם - חוץ מחברת סטרטסיס, החברה הגדולות בעולם במונחי שווי שוק הן:
1. 3D מערכות (סימול: DDD)
3D SYSTEMS
שווי שוק: 4.9 מיליארד דולר
הכנסות ב-2020: 557 מיליון דולר
רווח / הפסד ב-2020: הפסד תפעולי של 70 מיליון דולר
שינוי במחיר המניה מתחילת השנה: 275%
תחזית האנליסטים להכנסות ב-2021: 594 מיליון דולר
תחזית האנליסטים להכנסות ב-2020: 635 מיליון דולר
2. פרוטולאבס (סימול: PRLB)
PROTO LABS INC.
שווי שוק: 2.68 מיליארד דולר
הכנסות ב-2020: 434 מיליון דולר
רווח / הפסד ב-2020: רווח נקי של 50.9 מיליון דולר
שינוי במחיר המניה מתחילת השנה: 35%-
תחזית הכנסות ל-2021: 488 מיליון דולר
תחזית הכנסות ל-2022: 532 מיליון דולר
3. מטריליזה (סימול: MTLS)
MATERIALISE NV ADS
שווי שוק: 1.4 מיליארד דולר
הכנסות ב-2020: 170 מיליון דולר
רווח / הפסד ב-2020: הפסד תפעולי של 3 מיליון דולר
שינוי במחיר המניה מתחילת השנה: 56.6%-
תחזית הכנסות ל-2021: 239 מיליון דולר
- 3.משה 28/06/2021 08:40הגב לתגובה זו?
- 2.בוני 27/06/2021 22:47הגב לתגובה זוחברה ללא מוצר. שנים של סיפורים, והינדוסים, והחלפת כא מאסיבית והמערכת נראית כמו פרוטוטייפ בגנון של שושנה. בושה זה understatement. היה דראגוןפליי- הדרקון...לא עף לשום מקום. למעט finance engireeng החברה לא מתקדמת לשום מקום. וכנראה גם לא תתקדם.
- ניר 23/11/2022 15:54הגב לתגובה זוכל הכבוד על האבחון!
- 1.אייל 27/06/2021 19:41הגב לתגובה זוכאשר המדפסות יותר ויותר קלות לשימוש מחירם יורד מטה מטה כבר אפשר לקנות מדפסת ביתית ב1400 שח ... גילוי נאות הכותב הינו מנהל באתר https://www.spider3d.co.il

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה
אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 0% ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:
מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול
אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.
הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?
מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.
לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה
מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית
בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.
- רייזור: ההכנסות ברבעון הראשון זינקו כמעט פי 6
- רייזור: ההכנסות קפצו פי 2; "הצפי שלנו ל-2025 הוא גבוה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפקת הייפ שנעלם במהרה
ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות
וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים
והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס,
רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהשבבים שהקפיצו - יכבידו על הפתיחה; ולמה הבנקים יטפסו?
חידוש הפסקת האש תמך בשוק אתמול, רצף של הודעות חיוביות מענקית השבבים אנבידיה הזניק גם את מניות השבבים הדואליות שהובילו את מדד הדגל לסגור בירוק בוהק; אבל הפתיחה צפויה להיות מתונה כשהדואליות חוזרות עם פער ארביטראז' של 0.2% לאחר שהאופטימיות בוול סטריט נעלמה עם הספקנות של יו"ר הפד'; מעבר לים עונת הדוחות בעיצומה אצלנו רק 5 דיווחו עד עתה כשהשיא צפוי להיות באמצע החודש הבא
סוכנות הדירוג פיץ' מעלה את אופק הדירוג של הבנקים הגדולים - לאומי, פועלים, מזרחי טפחות ודיסקונט - זה מגיע עוד לפני עדכון דירוג האשראי של מדינת ישראל כשבעצם יש כאן אמירה של תמחור מחדש של הסביבה העסקית עם הנחה שסיום המלחמה מתקרב. למעשה, האי-ודאות הביטחונית הייתה עד עכשיו ה"תירוץ" העיקרי של הנגיד להימנע מהפחתת ריבית, וכעת הסבירות להפחתת ריבית בהחלטת סוף נובמבר נראית כמעט ודאית.
כשהמשקיעים שומעים הורדת ריבית הם מיד חוששים שבתרחיש של הורדת ריבית, מרווחי הריבית של הבנקים ייפגעו והרווחיות תישחק. אבל אם בוחנים את המצב לאשורו רואים שהמערכת הבנקאית ערוכה היטב לשינוי כזה. היא רזה, היא דיגיטלית ויעילה הרבה יותר מבעבר, עם יחס הוצאות להכנסות נמוך משמעותית ויכולת לייצר רווח גם בסביבה של ריבית נמוכה. אפשר לומר שפיץ' "מצטרפת" לניתוח שכבר פרסמנו כאן - שהבנקים ממוצבים טוב יותר מחברות הביטוח. בזמן שחברות הביטוח נסחרות במכפילי רווח מייצגים גבוהים של 15-20, הבנקים נסחרים סביב מכפילים של 11-13, גם אחרי שמגלמים את הפגיעה האפשרית מהריבית. יש עדיין פער שמדגיש את הבסיס התפעולי היציב יותר של הבנקים זה גם הסיבה שאנחנו רואים לאחרונה היפרדות בביצועי המניות של חברות הביטוח והבנקים - בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח.
הבנקים יכולים להמשיך להתייעל ולצמצם עלויות, אבל נראה שיש כבר מי שלוטש עיניים לרווחים שלהם. ברבעון השני הרוויחו הבנקים כ-8.5 מיליארד שקל, עלייה של כ-12% לעומת התקופה המקבילה ויש כמה "רובין-הודים" שרוצים לחתוך להם בזה. בדיון שנערך בסוף השבוע בין ראש הממשלה נתניהו לשר האוצר סמוטריץ' על תקציב 2026, העלה נתניהו הצעה לקדם מס מיוחד על רווחי הבנקים, בהיקף של כשלושה מיליארד שקל בשנה, כשהתקבולים יועברו ישירות לרוכשי דירות שהמשכנתאות שלהם התייקרו עם עליית הריבית. הפרטים עדיין לא סופיים, וספק גדול אם זה יקודם בפועל. אפשר לחשוב על אלף ואחת סיבות לצמצם את הרווחים של הבנקים אבל הצורה הזאת נועדה בעיקר לתדלק את העליות בשוק הנדל"ן וכנראה נדחפת על ידי לוביסטים. מי שלקח בטיפשותו משכנתא שהוא לא יכול לעמוד בו צריך לשלם את המחיר, לא הבנקים. אפשר לדון בדרכים אחרות לשפר את "ההוגנות" כמו לחייב את הבנקים לשלם X ריבית על העו"ש, להפחית עמלות וכו' אבל המהלך הזה נשמע יותר כמו אמירה פופליסטית של שנת בחירות מאשר יוזמה שיש לה סיכוי להתממש.
הלילה הגדול של ענקיות היה אתמול אחרי סגירת המסחר בוול סטריט עם דוחות כספיים של גוגל, מיקרוסופט ומטא. גוגל עולה אחרי המסחר, מטא ומיקרוסופט יורדות חזק. כולן ממשיכות להשקיע ב-AI - אנבידיה עלתה אחרי המסחר בוול סטריט ב-2% והתממשה לעלייה של 0.8% ועדיין מדובר על זינוק של 9% בשלושה ימים.
- קמטק זינקה 9%, טבע 4.2%; ת"א 35 קפץ 1.6%
- תיגבור איבדה 7%, דנאל 11%; ורידיס זינקה 8% - נעילה שלילית ברקע תקיפות אוויריות בעזה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העליות האלו מניעות את כל השווקים וגם את הבורסה בת"א. למה בעצם? מה הקשר בין דוחות ענקיות הטק לבורסה המקומית? כשחברות הטכנולוגיה מפרסמות תוצאות טובות ועולות, זה ממשיך לייצר אווירה חיובית. אווירה חיובית זה גורם שמשפיע על השווקים - לא הכל זה מספרים וניתוחים, מניות עולות גם ואפילו בעיקר כשיש סנטימנט חיובי. אז העליות בשנים האחרונות בוול סטריט מקרינות על כל העולם.
