רכבת ישראל
צילום: רכבת

רכבת ישראל מנפיקה אג"ח בריבית שלילית של 0.8%

התופעה של הריביות השליליות עליה הרחבנו מתגברת וכעת רכבת ישראל צפויה להנפיק אג"ח בריבית שלילית של כמעט אחוז; וגם, מדוע הרווח של הרכבת שכתוב בדוחות הוא לא הרווח האמיתי שלה?
גלעד מנדל | (1)
נושאים בכתבה רכבת ישראל

החברה הממשלתית רכבת ישראל דיווחה הבוקר על כך שקיבלה התחייבויות מצד מוסדיים לרכישת 380 מיליון שקל באג"ח ג' שבכוונת החברה להנפיק - החברה קיבלה 100 מיליון ערך נקוב של אג"ח מתוך ההצעות.

המחיר בהנפקה נסגר על כ-1,086 שקל ל-1,000 ע.נ של אג"ח ועל כן הסכום שהחברה בחרה לקחת מהמוסדיים עומד על כ-108.6 מיליון שקל. אבל החלק המעניין פה הוא הריבית, הריבית האפקטיבית על האג"ח שצמוד למדד המחירים לצרכן עומדת על כמינוס 0.8%, כלומר ריבית ריאלית שלילית של כמעט אחוז! המחיר שנקבע יהיה המחיר מינימום - כלומר יתכן, אך לא בטוח שהריבית תהיה אף יותר נמוכה.

כפי שכתבנו בביזפורטל, בעקבות החשש מפני אינפלציה והריבית הנמוכה שיש כיום בשוק מתחילה לצוץ לה תופעה שצפויה להתגבר - של אגרות חוב הצמודות למדד המחירים לצרכן ומונפקות בריבית שלילית.

בשוק אגרות החוב מתפתחת לה בועה. בועה שנובעת מהמחשבה השגויה ש-"יש בטחונות ויש חברה מאחורי אגרות החוב אז לא יכול לקרות כלום". כתוצאה מכך, גם חברות שלא במצב פיננסי איתן מצליחות להנפיק אג"ח בריביות נמוכות מאוד.

לא מדובר על הסיכוי שחברות כמו אזורים או רכבת ישראל יפשטו רגל שכן הסיכוי במקרה שלהן נמוך עד אפסי. במקרה של חברות כמו רכבת ישראל ואזורים הבעיה נובעת מכך שהגופים שבמרבית המקרים משקיעים את כספי הציבור - מקבלים תשואה ריאלית אפסית שמלווה בסיכונים העלולים לצוץ במידה והריבית במשק תעלה מעל לרמת האינפלציה או במידה ומדד המחירים לצרכן יישאר כמעט סטטי כפי שראינו בשנים האחרונות.

על הפעילות של רכבת ישראל אין צורך להרחיב למכביר. מבחינה פיננסית, רכבת ישראל אינה חברה רווחית והיא מפסידה כסף בשנים האחרונות - יש היאמרו שבגלל ניהול כושל ויש היאמרו שבגלל המחירים שלדידם נמוכים יותר משהיו אלמלא החברה הייתה חברה ממשלתית.

בכל מקרה - בחברת רכבת ישראל הרווח קצת משקר. ולא, לא בגלל שצריך לנטרל מהרווח את סעיף הוצאות / הכנסות אחרות. הסיבה היא שהחברה, היא מבין הבודדות שבוחרות למדוד את הרכוש הקבוע שלה לפי מודל שווי הוגן. הרוב המוחלט של החברות בבורסה מודדות את הרכוש שלהם לפי עלות, כלומר רוכשות אותו ואז מפחיתות על גבי כמה שנים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בגלל שרכבת ישראל מחשבת את הרכוש הקבוע לפי מודל השווי ההוגן, נוצר עיוות בהוצאות הפחת. נסביר זאת בדוגמה פשוטה: אם רכבת ישראל רוכשת רכבת בעלות כוללת של 100 שקל ואותה היא מפחיתה לאורך 10 שנים בצורה שווה, ללא גרט (כלומר היא לא חושבת שהיא תוכל למכור את הרכבת כפסולת בסיום השימוש בה) - אז היא תרשום הוצאות פחת של 10 שקל בשנה.

לעומת זאת - אם החברה רכשה את הרכבת ב-100 שקל ומיד לאחר הרכישה היא גילתה שהיא צפויה להפיק הרבה פחות כסף מהרכבת ממה שהעריכה עקב לדוגמה שינוי בשוק הרכבות; אז היא תרשום את הרכבת במאזן ב-60 שקל במקום 100 שקל ותרשום בשנה הראשונה בסעיף הוצאות / הכנסות אחרות הוצאה של 40 שקל חוץ מהוצאת הפחת.

הבעיה היא, שהוצאות הפחת של החברה במודל השווי ההוגן כבר לא יהיו 10 שקל בשנה אלא 6 שקל בשנה (בהנחה ואורך חיי הרכבת נשאר זהה). כלומר הרווח יתעוות וזה הולך לשני הכיוונים - גם כאשר מורידים את השווי של הרכוש קבוע במודל וגם כאשר מעלים את השווי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גדעון 18/06/2021 22:00
    הגב לתגובה זו
    אין סיבה שהרכבת תפסיד כסף. בצפיפויות שהיו טרם הקורונה (וחוזרות עכשיו), לרכבת יש בונוס של 100% על כל נסיעה. משרד התחבורה צריך למדוד עומס ולחייב הפחתת עריף (או החזרת כסף) במקרה של עומס יתר. כך גם בכביש 6: המפעיל צריך להימנע מחיוב אם הגודש חמור וכגורם לפקקי תנועה. אלא שהממשלה לא יודעת לנהל הסכמים עם מפעילים פרטיים.
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.