רכבת ישראל מנפיקה אג"ח בריבית שלילית של 0.8%
החברה הממשלתית רכבת ישראל דיווחה הבוקר על כך שקיבלה התחייבויות מצד מוסדיים לרכישת 380 מיליון שקל באג"ח ג' שבכוונת החברה להנפיק - החברה קיבלה 100 מיליון ערך נקוב של אג"ח מתוך ההצעות.
המחיר בהנפקה נסגר על כ-1,086 שקל ל-1,000 ע.נ של אג"ח ועל כן הסכום שהחברה בחרה לקחת מהמוסדיים עומד על כ-108.6 מיליון שקל. אבל החלק המעניין פה הוא הריבית, הריבית האפקטיבית על האג"ח שצמוד למדד המחירים לצרכן עומדת על כמינוס 0.8%, כלומר ריבית ריאלית שלילית של כמעט אחוז! המחיר שנקבע יהיה המחיר מינימום - כלומר יתכן, אך לא בטוח שהריבית תהיה אף יותר נמוכה.
כפי שכתבנו בביזפורטל, בעקבות החשש מפני אינפלציה והריבית הנמוכה שיש כיום בשוק מתחילה לצוץ לה תופעה שצפויה להתגבר - של אגרות חוב הצמודות למדד המחירים לצרכן ומונפקות בריבית שלילית.
בשוק אגרות החוב מתפתחת לה בועה. בועה שנובעת מהמחשבה השגויה ש-"יש בטחונות ויש חברה מאחורי אגרות החוב אז לא יכול לקרות כלום". כתוצאה מכך, גם חברות שלא במצב פיננסי איתן מצליחות להנפיק אג"ח בריביות נמוכות מאוד.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא מדובר על הסיכוי שחברות כמו אזורים או רכבת ישראל יפשטו רגל שכן הסיכוי במקרה שלהן נמוך עד אפסי. במקרה של חברות כמו רכבת ישראל ואזורים הבעיה נובעת מכך שהגופים שבמרבית המקרים משקיעים את כספי הציבור - מקבלים תשואה ריאלית אפסית שמלווה בסיכונים העלולים לצוץ במידה והריבית במשק תעלה מעל לרמת האינפלציה או במידה ומדד המחירים לצרכן יישאר כמעט סטטי כפי שראינו בשנים האחרונות.
על הפעילות של רכבת ישראל אין צורך להרחיב למכביר. מבחינה פיננסית, רכבת ישראל אינה חברה רווחית והיא מפסידה כסף בשנים האחרונות - יש היאמרו שבגלל ניהול כושל ויש היאמרו שבגלל המחירים שלדידם נמוכים יותר משהיו אלמלא החברה הייתה חברה ממשלתית.
בכל מקרה - בחברת רכבת ישראל הרווח קצת משקר. ולא, לא בגלל שצריך לנטרל מהרווח את סעיף הוצאות / הכנסות אחרות. הסיבה היא שהחברה, היא מבין הבודדות שבוחרות למדוד את הרכוש הקבוע שלה לפי מודל שווי הוגן. הרוב המוחלט של החברות בבורסה מודדות את הרכוש שלהם לפי עלות, כלומר רוכשות אותו ואז מפחיתות על גבי כמה שנים.
- המתיחות בעזה עולה, ומה יהיה היום בבורסה?
- ספיר קורפ קורסת: כל ההנהלה התפטרה, המסחר באג"ח הושעה ו-490 מיליון שקלים בסכנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
בגלל שרכבת ישראל מחשבת את הרכוש הקבוע לפי מודל השווי ההוגן, נוצר עיוות בהוצאות הפחת. נסביר זאת בדוגמה פשוטה: אם רכבת ישראל רוכשת רכבת בעלות כוללת של 100 שקל ואותה היא מפחיתה לאורך 10 שנים בצורה שווה, ללא גרט (כלומר היא לא חושבת שהיא תוכל למכור את הרכבת כפסולת בסיום השימוש בה) - אז היא תרשום הוצאות פחת של 10 שקל בשנה.
לעומת זאת - אם החברה רכשה את הרכבת ב-100 שקל ומיד לאחר הרכישה היא גילתה שהיא צפויה להפיק הרבה פחות כסף מהרכבת ממה שהעריכה עקב לדוגמה שינוי בשוק הרכבות; אז היא תרשום את הרכבת במאזן ב-60 שקל במקום 100 שקל ותרשום בשנה הראשונה בסעיף הוצאות / הכנסות אחרות הוצאה של 40 שקל חוץ מהוצאת הפחת.
הבעיה היא, שהוצאות הפחת של החברה במודל השווי ההוגן כבר לא יהיו 10 שקל בשנה אלא 6 שקל בשנה (בהנחה ואורך חיי הרכבת נשאר זהה). כלומר הרווח יתעוות וזה הולך לשני הכיוונים - גם כאשר מורידים את השווי של הרכוש קבוע במודל וגם כאשר מעלים את השווי.
- 1.גדעון 18/06/2021 22:00הגב לתגובה זואין סיבה שהרכבת תפסיד כסף. בצפיפויות שהיו טרם הקורונה (וחוזרות עכשיו), לרכבת יש בונוס של 100% על כל נסיעה. משרד התחבורה צריך למדוד עומס ולחייב הפחתת עריף (או החזרת כסף) במקרה של עומס יתר. כך גם בכביש 6: המפעיל צריך להימנע מחיוב אם הגודש חמור וכגורם לפקקי תנועה. אלא שהממשלה לא יודעת לנהל הסכמים עם מפעילים פרטיים.

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה
אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 0% ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:
מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול
אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.
הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?
מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.
לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה
מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית
בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.
- רייזור: ההכנסות ברבעון הראשון זינקו כמעט פי 6
- רייזור: ההכנסות קפצו פי 2; "הצפי שלנו ל-2025 הוא גבוה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפקת הייפ שנעלם במהרה
ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות
וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים
והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס,
רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהמתיחות בעזה עולה, ומה יהיה היום בבורסה?
סיפור של שני כוחות מנוגדים: המתיחות בדרום שוב מכבידה על השוק כאשר הפרות חמאס גררו תגובה ישראלית שמחזירה את אי הוודאות; מנגד, וול סטריט ממשיכה לשבור שיאים והעליות יתמכו בסנטימנט
המתיחות בעזה חוזרת, כאשר אתמול מחבל חמאס פתח באש לעבר כוח צה"ל, הבוקר הותר לפרסום כי לוחם מילואים נהרג מהירי. על פי הדיווחים בהתחלה חשבו כיצד להכיל את הפרות הסדר ברצועה, אך בהמשך התקבלה ההחלטה לתקוף באמצעות חיל האוויר. מצד אחד עוד לא "נשברו הכלים", כאשר גם האמריקאים מבינים שלישראל יש את הזכות והצורך להגיב. הנשיא טראמפ התייחס ואמר כי חמאס הוא רק חלק קטן מהעסקה במזרח התיכון, ואם לא יתנהג יפה הוא יחוסל. גם הנשיא וגם סגנו התייחסו וציינו כי לישראל יש את הזכות להגיב. מהצד השני, האמריקאים עדיין מצפים לריסון מסוים כדי לשמור על המתווה שבסופו של דבר יוכל להפוך להסדר כלל אזורי. נזכיר כי האולטימטום שנתן טראמפ לחמאס חלף וטרם הוחזרו כל החללים החטופים.
עוד לפני שנרקמה העסקה בעזה, טענו כי השוק נמצא בנקודה בעייתית. מצד אחד, עסקה עשויה להיות "קנה בשמועה ומכור בידיעה", כאשר מרבית החדשות הטובות כבר מתומחרות בשוק, ומהצד השני אם לא תגיע עסקה או שתהיה חזרה ללחימה (מה שעדיין נותר כאפשרות) השוק ירד - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה? קיבלנו על זה תגובות לכאן ולכאן, אבל העקרון עדיין רלוונטי.
מה שיתמוך היום בשוק, בניגוד למתיחות בגזרה הדרומית, הוא העליות מעבר לים. שלושת המדדים העיקריים נסחרו בעליות שערים, כשהחברות הטכנולוגיות הגדולות הובילו את המגמה. מניות ענקיות הטכנולוגיה כמו מיקרוסופט, אפל ואנבידיה הגיעו לשיאים חדשים, בזכות הציפיות הגוברות שמגזר הבינה המלאכותית ימשיך להניע את הצמיחה ברווחים. מיקרוסופט חתמה על הסכם עם OpenAI שיאפשר לה להחזיק 27% מהחברה, בשווי של כ-135 מיליארד דולר. אפל, מצידה, חצתה את רף השווי של 4 טריליון דולר. אנבידיה קפצה ב-5% והתקרבה לשווי של 5 טריליון דולר.
המניות הדואליות חוזרות עם ארביטרז חיובי של 0.2% למדד ת"א 35. בצד הבולטות לחיוב, חברות השבבים והתוכנה טאואר טאואר 0% נייס נייס 0% וקמטק קמטק 0% חוזרות עם פער חיובי של 1-2%. בצד השלילי, אנלייט אנלייט אנרגיה 0% חוזרת עם פער של 0.9%. לעמוד מניות הארביטרז'
- תיגבור איבדה 7%, דנאל 11%; ורידיס זינקה 8% - נעילה שלילית ברקע תקיפות אוויריות בעזה
- הבנקים עלו 0.8% - הביטוח ירדו 1.2%; לונג בנקים, שורט ביטוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בישראל עברנו לשעון חורף, והמשמעות היא הקדמה של שעות המסחר בארה"ב בשעה למשך השבוע הקרוב, עד שבארה"ב יעברו לשעון חורף גם כן ב-2 בנובמבר.
