אפסייד של 20% בשלוש חברות גדולות ומשמעותיות בישראל: אלה המניות
העולם נחלק לשניים. אלה שמשקיעים לטווח ארוך במניות ערך, בהובלת האורקל מאומהה וורן באפט, ואלה שמחפשים סיבוב מהיר יותר בשוק. אבל מדוע בעצם לא לשלב ולמקסם את הסיכוי לתשואה לטווח הארוך? הפעם נתמקד בחברות ערך בישראל. אלעד קראוס, אנליסט בכיר באקסלנס מסמן בראיוןTV שלוש מניות ישראליות, גדולות ומוכרות, עם אפסייד משמעותי של 20% - אלביט מערכות שמאז השיא בנובמבר מאבדת גובה ואולי תחזור לעליות; רמי לוי שהולכת הצידה כבר תקופה; ולאומי שכבר עלתה עשרות אחוזים מספטמבר, האם היא תמשיך למעלה? צפו בראיון: המניה הראשונה היא אלביט מערכות -0.06% שנסחרת נכון לבוקר צילומי התכנית היא 424 ש"ח וקראוס צופה שתעלה ב-17% למחיר של 496 ש"ח. אלביט מאבדת גובה מאז נובמבר אבל קראוס מעריך שהמשקיעים מתמחרים אותה עפ"י שורת הרווח של החברה, שנפגעה עקב התחזקות השקל ששוחקת את המרווחים ורכישת תעש. המניה השניה היא רמי לוי 2.41% שנסחרת כרגע במחיר של 209 ש"ח ואקסלנס מעריכים שהיא תגיע למחיר של 250 ש"ח שמשקף אפסייד של 20%. המניה של רמי לוי הולכת הצידה כבר תקופה ובאקסלנס צופים שהיא תלחץ מעלה בזכות העוצמה הפיננסית של הרשת, המעבר לסניפי הדיסקאונט ופתיחת הסניפים החדשים המתוכננת. המניה השלישית היא מניית בנק לאומי 1.5% שנסחרת נכון לעכשיו במחיר של 25 ש"ח וקראוס צופה לה אפסייד של 24% למחיר של 31 ש"ח. לאומי עולה באופן רצוף מספטמבר אבל קראוס מעריך שהיא עוד תראה עליה משמעותית קדימה בזכות היעילות התפעולית של הבנק, המעבר החוצה מתל אביב ותיק ניירות הערך הגדול של הבנק.
- 7.נפיח 08/08/2021 17:40הגב לתגובה זווהאנליסטים אמרו גם אז היא איבדה הרבה והשנה היא "חייבת לעלות"אבל גם.השנה היא פגר מת למרות החוזים השמנים שהיאמשיגה ברחבי העולם.צמצמתי חשיפה ב-50% ועדיין ממתין לשינוי
- 6.שושו 25/07/2021 09:18הגב לתגובה זואלביט חתמה על חוזה של עם צבא ספרד של 15 מליון יורו לאספקת מערכת תקשורת על בסיס בינה מלאכותית לכלי רכב משורינים מדגם דרגון. היא גברה על חברת רפאל . לאלביט פוטנציאל רב ובמחיר הנוכחי כדאי לדעתי להשקיע בה.
- 5.אריה קרקובסקי 23/07/2021 16:04הגב לתגובה זוזאת כתבה ממומנת כפי הנראה ע"י המניות שצוינו והלוואי ואתבדה.......
- 4.נסים 22/07/2021 17:52הגב לתגובה זואם כבר אפסייד אז לרמי לוי +30% וזה לא קורה וכנראה גם לא יקרה השוק מצביע ברגלים ובבנקים זה טפחות עם עלייה מטאורית במשכנתאות ורווח יומי של מיליוני שקלים
- 3.Sale in May buy in November (ל"ת)04/07/2021 10:14הגב לתגובה זו
- 2.מגיב שפוי 14/06/2021 18:17הגב לתגובה זומציע לכל משקיע לא להתפתות לכותרות הללו ולבדוק טוב את השקעותיו המיועדות בעצמו. לכל אנליסט כזה יש אינטרסים. בדרכ כשמציע לכם לקנות, בית ההשקעות שלו הוא המוכר בצד השני...
- 1.אור 14/06/2021 14:48הגב לתגובה זוהמלצתם עליהם ולא זזה מה עושים ?
- אמיר 18/07/2021 13:53הגב לתגובה זוהם מוכרים במליארד שקל כמעט מרוויחים 150 מ ושווי החברה 1.1 מליארד. חברת אפולופרוור(חברה מצויינת רק להשוואה) כמעט ולא מוכרת שווי שוק 1.5 מליארד וזה אחרי גל ירידות. האם המכירות של איילקס קטנו? לא? האם הם תלויות רק בקורונה ?לא אז למה? אחד מבעלי העניין מכרו מניות (חברות האחזקה) מכרו מניות ב 11000, ובכך גרמו לירידת המחיר הבעלים של החברה קנה עוד 10000 מניות, סתם בשביל הספורט, הוא מחזיק כ 60 אחוז חברה. אופטימי לטווח הארוך , למה כי לחברה בסיס כלכלי, להרבה חברות שעלו מאות אחוזים ... אין
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
