אג"ח אמריקאי "יסומנו" בקרנות נאמנות לשם אזהרה - אבל רק עוד 3 שנים

אגרות חוב של חברות חדשות יזוהו מיד בסימן קריאה (סיכון) בקרנות הנאמנות באם דירוגן לא יעמוד ברף; אבל אגרות חוב קיימות ייהנו משלוש שנים של שקט

רשות ניירות ערך מפרסמת טיוטת הוראה עדכנית להערות הציבור בנוגע להרחבת הגילוי של קרנות נאמנות המשקיעות באגרות חוב של חברות נטולות זיקה לישראל. הכוונה היא בעיקר לגבי אגרות החוב האמריקאיות - אגרות חוב של חברות זרות שגייסו כאן כסף ועיקר פעילותן בשוק הנדל"ן בארה"ב. 

 

רשות ניירות ערך סימנה את הגילוי החלש והממשל התאגידי הבעייתי בחברות האלו והיא מנסה כבר תקופה לדאוג להגדלת השקיפות והגברת הפיקוח. לצד זה, על רקע אירועים מביכים בחברות האלו ודיפולטים לא מעטים, רשות ניירות ערך ניסתה להגדיר דירוג שונה לאגרות החוב האלו ביחס לחברות המקומיות. אבל, נראה שזה לא פשוט מול הלובי של החברות האמריקאיות וכעת רשות ניירות ערך מפרסמת טיוטא מרוככת יותר.

"בשנים האחרונות חל גידול במספר החברות נטולות זיקה לישראל אשר הציעו ניירות ערך לציבור בישראל. החלק הארי של חברות אלה הן חברות ה - BVI שהתאגדו באיי הבתולה הבריטיים,  ופעילותן מתמקדת בארה"ב. לחברות אלו, מאפיינים ייחודיים אשר יחדיו מגדילים את סיכון ההשקעה עבור ציבור המשקיעים. לפיכך, בשנים האחרונות פעלה הרשות להוספת מנגנוני הגנה על משקיעים בדמות הסדרי רגולציה ופיקוח במטרה לצמצם את הסיכונים הנלווים להשקעה בחברות אלו.

"בחודש מרץ 2021 פרסמה הרשות טיוטת הוראה שעניינה הוספת סימן קריאה לשם קרן נאמנות המחזיקה, או עשויה להחזיק (על-פי מדיניות ההשקעה שלה), באגרות חוב של חברות נטולות זיקה לישראל, אשר דירוגן הגלובלי נמוך מדירוג השקעה (-BBB) או בהיעדר דירוג גלובלי, באם דירוגן המקומי נמוך מ- (AAil) או דירוג מקומי מקביל לו. חברות נטולות זיקה לישראל הוגדרו באופן מצמצם, כחברות שמקיימות את כל המאפיינים הבאים: מקום ההתאגדות מחוץ לישראל, ניהול העסקים הוא מחוץ לישראל, וכן שהחברה לא הנפיקה מניות לציבור בישראל.

"בהמשך לתגובות שהתקבלו מהציבור, כעת מפורסמת טיוטת הוראה עדכנית לסבב נוסף של הערות הציבור אשר מציעה לבצע תיקון בהוראה שעניינה הוספת סימן קריאה בשם הקרן. להלן השינויים העיקריים ביחס לטיוטה הקודמת:

בטיוטה העדכנית מוצע לקבוע כי השקעה באגרות חוב של חברות נטולות זיקה לישראל תחייב הוספת סימן קריאה בשמה של קרן נאמנות. זאת בנוסף למקרים אחרים בהם נדרשת הוספת סימן קריאה לשם קרן, כיום. מטרת הוספת סימן הקריאה היא שיקוף פוטנציאל הסיכון המוגבר בקרנות נאמנות שאמורות להיות סולידיות באופיין.

"כחריג לכך מוצע לקבוע כי החזקה באגרת חוב נטולת זיקה לישראל בדירוג מקומי (AAil) ומעלה או דירוג מקביל לו לא תחייב הוספת סימן קריאה בשם הקרן, תחת הנחה כי דירוג גבוה זה יעיד על פי רוב על איכות חוב גבוהה ולפיכך על סיכון מופחת.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"מוצע להאריך את מועד כניסת ההוראה לתוקף לשלוש שנים, לגבי השקעה באגרות חוב הרשומות למסחר ערב כניסת ההוראה לתוקף, כדי להעניק הן למנהלי קרנות הנאמנות המחזיקים באגרות חוב של חברות נטולות זיקה לישראל והן לחברות עצמן, פרק זמן משמעותי להיערך לשינוי. לעומת זאת, לגבי השקעה באגרות חוב של חברות חדשות מוצע כי מועד כניסת ההוראה לתוקף יחול באופן מיידי עם פרסום ההוראה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עמוס 02/06/2021 10:14
    הגב לתגובה זו
    אל תכניסו אותן למדדים שהציבור הרחב קונה.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

ישראל רייף יו"ר אפקון
צילום: עזרא לוי

60 מיליון שקל: מור נכנסת לאפקון עם השקעה בהקצאה פרטית

סך הגיוס מגיע לכ-74 מיליון שקל, יחד עם הפניקס, מנורה, ספרה ואלטרנטיב שהעמיקו השקעה

ליאור דנקנר |

קבוצת אפקון אפקון החזקות 4.34%  , שפועלת בתחומי ההנדסה, האנרגיה, התעשייה והתשתיות בישראל ובשווקים בינלאומיים, מדווחים על מהלך שמכניס לחברה משקיע מוסדי חדש. מור בית השקעות מור השקעות 0.11%   משקיעה כ-60 מיליון שקל באפקון החזקות במסגרת הקצאה פרטית של מניות, ובכך נכנסת לראשונה להשקעה בקבוצה. מבחינת השוק זה עוד סימן לכך שהחברה מצליחה למשוך גופים גדולים לעסקאות ממוקדות, בלי רעש מסביב. ההשקעה מביאה את מור להחזקה של כ-3.8% מהונה של אפקון, ובמקביל היא מקבלת גם אופציות שעשויות להגדיל את האחזקה בהמשך. במילים פשוטות, זה מהלך שמתחיל בנתח קטן יחסית, אבל משאיר למור דלת פתוחה להגדיל נוכחות אם התנאים יתאימו.

במקביל למניות, יוקצו למור אופציות לפי שווי חברה של כ-2.120 מיליארד שקל. אופציות הן זכות לרכוש מניות בעתיד במחיר שנקבע מראש, ואם ימומשו מור צפויה להפוך לבעלת עניין באפקון. בעל עניין זה גוף שמחזיק נתח מהותי מהחברה ומגיע איתו גם סט חובות דיווח רחב יותר, ככה שהכניסה כבר הופכת ליותר מסתם השקעה נקודתית. להקצאה הפרטית הצטרפו גופים מוסדיים נוספים ובהם הפניקס, מנורה, ספרה ואלטרנטיב בית השקעות, כך שסך המזומן שייכנס לאפקון במסגרת המהלך יעמוד על כ-74 מיליון שקל. בשורה התחתונה, אפקון מקבלת הזרמת הון לא קטנה, וגם מחזקת את השורה של השמות שמופיעים לצידה.


מפת בעלי העניין והשליטה בקבוצה ומי ילווה את העסקה

עם מימוש האופציות, מור צפויה להצטרף כבעלת עניין נוספת בקבוצת אפקון, לצד הפניקס שמחזיקה בכ-7% מהחברה, מגדל עם כ-6% ומנורה עם כ-6%. מעל כולם נמצאת משפחת שמלצר, בעלת השליטה בקבוצה, עם כ-63% מההון. בפועל, מדובר בהרחבה של מעגל הגופים המוסדיים סביב החברה, תוך שמירה על שליטה ברורה אצל בעלת השליטה. זה מהלך שמוסיף עוד שכבת תמיכה פיננסית, אבל לא מזיז את מרכז הכובד של השליטה. בגלל זה ההקצאה נתפסת כמהלך ממוקד שמחזק את החברה בלי להפוך את המבנה שלה על הראש.

החתמים שליוו את העסקה הם רוסאריו קפיטל ומנורה מבטחים חיתום. מבחינת החברה, זה עוד מהלך שמסדר לה אוויר קדימה ומחזק את החיבור עם המוסדיים שמלווים אותה גם בסבבים כאלה.

באפקון מציגים את המהלך כחלק מהכיוון הכולל של הקבוצה, ומדווחים שההשקעה משקפת הבעת אמון בפעילותה של אפקון, באסטרטגיית הצמיחה שלה ובפוטנציאל ארוך הטווח של הקבוצה. בחברה מדגישים בעיקר את הפן של שותפות והמשך צמיחה, ולא רק את המספרים היבשים.