אג"ח אמריקאי "יסומנו" בקרנות נאמנות לשם אזהרה - אבל רק עוד 3 שנים

אגרות חוב של חברות חדשות יזוהו מיד בסימן קריאה (סיכון) בקרנות הנאמנות באם דירוגן לא יעמוד ברף; אבל אגרות חוב קיימות ייהנו משלוש שנים של שקט

רשות ניירות ערך מפרסמת טיוטת הוראה עדכנית להערות הציבור בנוגע להרחבת הגילוי של קרנות נאמנות המשקיעות באגרות חוב של חברות נטולות זיקה לישראל. הכוונה היא בעיקר לגבי אגרות החוב האמריקאיות - אגרות חוב של חברות זרות שגייסו כאן כסף ועיקר פעילותן בשוק הנדל"ן בארה"ב. 

 

רשות ניירות ערך סימנה את הגילוי החלש והממשל התאגידי הבעייתי בחברות האלו והיא מנסה כבר תקופה לדאוג להגדלת השקיפות והגברת הפיקוח. לצד זה, על רקע אירועים מביכים בחברות האלו ודיפולטים לא מעטים, רשות ניירות ערך ניסתה להגדיר דירוג שונה לאגרות החוב האלו ביחס לחברות המקומיות. אבל, נראה שזה לא פשוט מול הלובי של החברות האמריקאיות וכעת רשות ניירות ערך מפרסמת טיוטא מרוככת יותר.

"בשנים האחרונות חל גידול במספר החברות נטולות זיקה לישראל אשר הציעו ניירות ערך לציבור בישראל. החלק הארי של חברות אלה הן חברות ה - BVI שהתאגדו באיי הבתולה הבריטיים,  ופעילותן מתמקדת בארה"ב. לחברות אלו, מאפיינים ייחודיים אשר יחדיו מגדילים את סיכון ההשקעה עבור ציבור המשקיעים. לפיכך, בשנים האחרונות פעלה הרשות להוספת מנגנוני הגנה על משקיעים בדמות הסדרי רגולציה ופיקוח במטרה לצמצם את הסיכונים הנלווים להשקעה בחברות אלו.

"בחודש מרץ 2021 פרסמה הרשות טיוטת הוראה שעניינה הוספת סימן קריאה לשם קרן נאמנות המחזיקה, או עשויה להחזיק (על-פי מדיניות ההשקעה שלה), באגרות חוב של חברות נטולות זיקה לישראל, אשר דירוגן הגלובלי נמוך מדירוג השקעה (-BBB) או בהיעדר דירוג גלובלי, באם דירוגן המקומי נמוך מ- (AAil) או דירוג מקומי מקביל לו. חברות נטולות זיקה לישראל הוגדרו באופן מצמצם, כחברות שמקיימות את כל המאפיינים הבאים: מקום ההתאגדות מחוץ לישראל, ניהול העסקים הוא מחוץ לישראל, וכן שהחברה לא הנפיקה מניות לציבור בישראל.

"בהמשך לתגובות שהתקבלו מהציבור, כעת מפורסמת טיוטת הוראה עדכנית לסבב נוסף של הערות הציבור אשר מציעה לבצע תיקון בהוראה שעניינה הוספת סימן קריאה בשם הקרן. להלן השינויים העיקריים ביחס לטיוטה הקודמת:

בטיוטה העדכנית מוצע לקבוע כי השקעה באגרות חוב של חברות נטולות זיקה לישראל תחייב הוספת סימן קריאה בשמה של קרן נאמנות. זאת בנוסף למקרים אחרים בהם נדרשת הוספת סימן קריאה לשם קרן, כיום. מטרת הוספת סימן הקריאה היא שיקוף פוטנציאל הסיכון המוגבר בקרנות נאמנות שאמורות להיות סולידיות באופיין.

"כחריג לכך מוצע לקבוע כי החזקה באגרת חוב נטולת זיקה לישראל בדירוג מקומי (AAil) ומעלה או דירוג מקביל לו לא תחייב הוספת סימן קריאה בשם הקרן, תחת הנחה כי דירוג גבוה זה יעיד על פי רוב על איכות חוב גבוהה ולפיכך על סיכון מופחת.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"מוצע להאריך את מועד כניסת ההוראה לתוקף לשלוש שנים, לגבי השקעה באגרות חוב הרשומות למסחר ערב כניסת ההוראה לתוקף, כדי להעניק הן למנהלי קרנות הנאמנות המחזיקים באגרות חוב של חברות נטולות זיקה לישראל והן לחברות עצמן, פרק זמן משמעותי להיערך לשינוי. לעומת זאת, לגבי השקעה באגרות חוב של חברות חדשות מוצע כי מועד כניסת ההוראה לתוקף יחול באופן מיידי עם פרסום ההוראה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עמוס 02/06/2021 10:14
    הגב לתגובה זו
    אל תכניסו אותן למדדים שהציבור הרחב קונה.
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.