טוב שנזכרו: מידרוג מוציאה המלצת מכירה לאגרות החוב "האמריקאיות"
חברת הדירוג מידרוג מעדכנת כי הכוונה של רשות ניירות שלא לדרג אגרות חוב של חברות אמריקאיות בהתאם למתודולוגיה הקיימת, תפגע במיחזור החוב של החברות האמריקאיות. מדובר פרקטית בהמלצת מכירה. נכון, חברת מידרוג לא ממליצה למכור או לקנות, היא רק מדרגת, אבל ברור שברגע שדירוג יורד או שכשהיא מביעה חששות יש לזה השלכות על השוק. "טיוטת הוראת רשות לניירות ערך בנוגע לחברות נטולות זיקה לישראל עלולה לפגוע בנגישותן לשוק ההון לאורך זמן", כותבים במידרוג ושוב מוכיחים כמה חברות הדירוג מיותרות - אגרות החוב של החברות האמריקאיות ירדו משמעותית בשבוע האחרון על רקע הכוונה של רשות ניירות ערך. למעשה, הכוונה של רשות ניירות ערך לבטל את הדירוג היא בגלל שהדירוגים האלו שווים "לפח". המקרים האחרונים, לרבות המקרה האחרון של אולייר, בשליטת יואל גולדמן מוכיחים שהקשר בין הדירוג לבין האמת, הוא קלוש. נכסים לא רשומים, נכסים משועבדים למחזיקי מיעוט, בלגן בהלוואות האישיות ושל החברה, ניהול כמו חברה משפחתית. הכתובת היתה על הקיר, אבל הכסף סינוור את כולם, גם את חברות הדירוג. מלכתחילה לא ניתן לדרג אג"ח של חברות שיושבות באיי הבתולה ששייכות ב-100% לגורמים זרים שיש להם גם פעילויות נוספות ומשיקות לפעילות שגייסה אג"ח בת"א. ניגודי העניינים גדולים, היכולת לבלף גדולה.
השאלה ששאלנו כאן מספר פעמים ולא באמת זכינו לתשובה היא איך זה שחברות שלא מצליחות לגייס במגרש הביתי שלהן מגיעות לכאן ומקבלות מיליארדים? אז הרגולטור מתעורר, אבל חלק מהסוסים כבר ברחו מהאורווה.
אז מידרוג שהרוויחה מעולה מחברות אמריקאיות שגייסו כאן, מזהירה בעצם את המוסדיים שלמהלך הזה משמעות גדולה. למה בעצם? כי החברות האלו "חיות" מגיוסים. היכולת שלהן להמשיך לפעול תלויה במספר גורמים, כמו כל עסק - יכולת להניב מזומנים, גיוסים מבעלי המניות ויכולת למחזר את החוב. למעט בודדות, כולן תלויות במיחזור חוב, ואם הדירוגים יעלמו והמשמעות שקרנות הנאמנות וקופות הגמל כבר לא יוכלו להשקיע באגרות חוב אלו כפי שהשקיעו בעבר, המחיר ימשיך לרדת, התשואה תעלה. בתשואה מסוימת כבר אי אפשר לגייס חוב, וזה החשש, כשבהגדרה, יש גופים שלא רוכשים אגרות חוב ללא דירוג.
- גילוי דחוף בחו"ל - אבל המשקיעים בת"א יחכו שנה כדי לדעת על כך
- אג"ח אמריקאי "יסומנו" בקרנות נאמנות לשם אזהרה - אבל רק עוד 3 שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בהתאם להוראות נוסח הטיוטה, מונחים מנהלי קרנות הנאמנות לשנות את התייחסותם לענין רמת הסיכון בהשקעה באג"ח של 'חברות ללא זיקה לישראל', כהגדרתן בהוראות הטיוטה, כך שפרופיל הסיכון ישקף את דירוג חברות אלו בהתאם לסולם הדירוג הגלובלי", כותבים במידרוג, "בהתאם כאשר לאג"ח של חברה נטולת זיקה המוחזקת בקרן דירוג גלובלי – ייחשב הדירוג הגלובלי לצורך קביעת פרופיל הסיכון וכאשר לאג"ח כאמור אין דירוג גלובלי, יש לקבוע, כי יראו בדירוג מקומי שניתן לה, הנמוך מ-(Baa3.il( BBB- כאג"ח שדירוגה נמוך מדירוג )Aa2.il( AA להערכת מידרוג, הנחיה זו, ככל שתצא לפועל, עלולה לגרום לפגיעה בנגישות לשוק ההון המקומי של החברות לגביהן היא חלה - אשר עיקרן תאגידים המאוגדים כחברות B.V.I., ולפיכך להשפיע לשלילה על הגמישות הפיננסית ועל כושר החזר האשראי של חברות אלו לטווח הארוך".
- 8.אבישלום 11/03/2021 14:56הגב לתגובה זויש חברות עם רקורד ארוך וטוב, כמו למשל דה לסר. יש חברות שלא היו בהן כשלים של כספים מוטעים וכו' ושתמיד שילמו בזמן, כמו אקסטל. ממתי הכל בסל אחד? רק בגלל שאלו חברות אג"ח אמריקאיות? הכל סכנה?
- 7.יניב 11/03/2021 14:16הגב לתגובה זומידרוג לא ממליצה למכור או לקנות כלום רק מציינת עובדה נכונה מאוד שהתקנה החדשה וההזויה של הרשות תקשה על החברות לגייס כאן חוב ולכן יכולה ליצור בעיה בחוב של החברות מאחר והיה להן קושי בגלגול החוב
- 6.מי אמר MDG ולא קיבל (ל"ת)דני 11/03/2021 12:06הגב לתגובה זו
- 5.חכמים בלילה (ל"ת)cc 11/03/2021 10:33הגב לתגובה זו
- 4.יעקב 11/03/2021 08:49הגב לתגובה זוצריכים לפרק אותם או לו לתת להם להם במה. הם הרי בלוף מדרגים למי שמשלם
- 3.לא מדוייק 11/03/2021 07:24הגב לתגובה זוהם כן מזהירים מההשלכות על יכולת החברות לגייס חוב בישראל, אבל חלק לא מבוטל מהן יכולות לגייס חוב בחו"ל בתנאים סבירים, ויש לא מעט חברות שם עם נכסים ותרבות ניהול איכותיים מאוד. סילברסטין לדוגמא נכנסו שותפים עם חברת מגדל ברכישת בניין במיליארדים בסן פרנסיסקו.
- 2.אין גבול לבושה ולתכמנות.הכי חשוב זה הבונוסים.ואחרי המבו (ל"ת)פז 11/03/2021 06:25הגב לתגובה זו
- 1.יוסי ק 11/03/2021 05:37הגב לתגובה זובכל העולם העיסקי חובות לא פורעים אלא מנלנלים (דרך אגב כך זה אצל פרטיים רבים). צריך לדעת לגלגל חוב ולא כולם יודעים.

תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
הריביות הארוכות באג"ח גלובליות, לרבות ארה"ב, בעלייה בחודשים האחרונים; איך זה קורה בשעה שמדברים על הפחתת ריבית, מה זה מרמז ומה המשקיעים צריכים לדעת?
התשואות על אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח זינקו בחדות בשבועות האחרונים. המגמה גלובלית ומקיפה את כל השווקים המרכזיים. בבריטניה, התשואה על אג"ח ל-30 שנה עלתה ל-5.76%, השיא מאז סוף שנות ה-90. בארצות הברית, התשואה נגעה שוב ברף ה-5%. ביפן, המספרים נמוכים יותר אבל השינוי דרמטי - התשואה הגיעה ל-3.29%, שיא של עשרות שנים.
מה מניע את העלייה החדה הזו? שילוב בין כמה גורמים - הגירעונות הפיסקליים מזנקים בכל העולם המערבי. הבנקים המרכזיים מפסיקים לקנות אג"ח ואפילו מוכרים חלק מהאחזקות. המשקיעים המוסדיים המסורתיים, כמו קרנות הפנסיה, מקטינים את הביקוש. במקביל, הצורך בהשקעות ענק בתשתיות, אנרגיה וביטחון גדל משמעותית.
התוצאה היא שינוי פרדיגמה בשוק האג"ח. אחרי שנים של ריביות אפסיות ותמיכה מסיבית של בנקים מרכזיים, השוק חוזר למציאות חדשה-ישנה. מציאות שבה משקיעים דורשים תשואה עבור הלוואת כסף לממשלות לתקופות ארוכות. מציאות שבה הסיכונים הפיסקליים והמבניים מתומחרים בצורה ברורה יותר.
שוק האג״ח תופס לאחרונה כותרות ולא רק פה אלא בכל העולם. למרות שזה שוק שנחשב להרבה יותר ׳משעמם׳ משוק המניות התוסס, המשמעויות של כל תזוזה בשוק הזה, כל מאית אחוז באגרת חוב (ובייחוד ממשלתית), מספרת לנו הרבה יותר מתזוזות במניות ומגלה לנו מה השוק חושב על הבריאות של המדינה, על הסנטימנט וגם מה המשקיעים חושבים על הריבית. אם מדברים על אג״ח קונצרניות אז אנחנו עדים לעלייה רוחבית תלולה מאוד בתמחור של החוב הקונצרני ובהתאמה בירידה של התשואות - גם על זה כתבנו לא מזמן: חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות במקרה הזה אגב, האשמה נמצאת בעיקר בהתנהלות הפרימיטיבית של שוק האג״ח הקונצרני האמריקאי במיוחד אם נשווה אותו לישראלי שנחשב לאחד המשוכללים בעולם. אבל אם מסתכלים על אג״ח ממשלתיות הסיפור שונה, האג״ח הארוכות של המדינות האירופאיות בצלילה - ובולטות במיוחד לרעה גרמניה, צרפת ובריטניה - ולכל אחת יש את ה״פעקלע״ (השקית) שלה - בבריטניה מהגרים שמציפים את המדינה והטבות סוציאליות שמכבידות על התקציב, בצרפת הממשלה מתנדנדת, בגרמניה שהייתה סמל לשמרנות פיסקלית משנים את הטון הכלכלי, מרחיבים את התקציב ומוציאים מיליארדים על ביטחון וזה גורר עלייה רוחבית בתשואות, כשבבריטניה אפילו התקשו לגייס חוב בשבוע קודם. ואם תחשבו שמשקיעי האג״ח יברחו לארה״ב - גם זה לא קורה, מה שמעלה את החשש מפני משבר חוב עולמי: ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?. אבל אם תרצו לפרק איגרת חוב ממשלתית ולראות איך מחשבים את הסיכון בצורה אינדיבידואלית תוכלו לקרוא על - אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?
- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- הריבית בדרך לרדת? הסימנים מראים שכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השבוע האחרון הדגים בצורה חדה את הכוחות שפועלים בשוק. בבריטניה התקיימו כמה מכרזי אג"ח שחשפו ביקוש חלש במיוחד. המשקיעים דרשו תשואות גבוהות משמעותית מהצפוי כדי לקנות את האג"ח החדשות. בתוך יום אחד התשואות זינקו ביותר מ-10 נקודות בסיס. השוק מודאג מהמצב הפיסקלי הבריטי ודורש פיצוי גבוה יותר. המצב הפיסקלי-תקציבי עלול לייצר גיוסים עתידיים על רקע עלייה בגירעון התקציבי וכשזה קורה, התשואה עולה. כלומר, ברגע שמדינות מגדילות גירעון או שיש צפי לעלייה בגירעון, השוק כבר חושב על השלב הבא - כדי לממן גירעון צריך להטיל מסים או לגייס עוד אג"ח, הגדלת גיוסים משמעה - עלייה בתשואות.