אורי לוין מנכל בנק דיסקונט
צילום: יחצ
דוחות

בנק דיסקונט הרוויח 738 מ' ש'; 150 מ' מההפרשות להפסדים חזרו כהכנסה

בבנק רשמו תשואה של 14.5% על ההון לעומת 6% שנה קודם לכן. האשראי למשקי בית עלה ב-2.8% וזה לדיור עלה ב-4%. 754 עובדים עזבו בתקופת הדוח כחלק מתוכנית פרישה רצון, בגינה נרשמה הוצאה של 76 מ'
צחי אפרתי | (3)
נושאים בכתבה דיסקונט

בנק דיסקונט 0.92%  הרוויח ברבעון הראשון של שנת 2021 סך של 738 מיליון שקל (בנטרול רכיבים חד פעמיים), המשקף תשואה של 14.5% על ההון. עוד נרשמו הכנסות של 147 מיליון שקל בסעיף הפסדי אשראי בעקבות השיפור במצב הכלכלי לעומת הוצאה בסך של 656 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. החברה מציינת לחיוב את התממשות תוכנית פרישה מרצון וכן את הצמיחת אשראי בתחומי מיקוד אסטרטגיים – בהשוואה לסוף שנת 2020.

 

הרווח הנקי ברבעון הראשון של שנת 2021 - הסתכם בסך של 662 מיליון שקל, לעומת 279 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עליה בשיעור של 137%. בניטרול רכיבים חד פעמיים, הנוגעים להוצאות בעקבות הצלחת תכנית הפרישה מרצון, הרווח הנקי ברבעון היה מסתכם ב-738 מיליון שקל, עליה של 161%. ההוצאה החד פעמית ברבעון הראשון של השנה בגין תכנית הפרישה מרצון כוללת הוצאה חד פעמית (לאחר מס) של 76 מיליון ש"ח. במסגרת תכנית הפרישה מרצון, הגדולה ביותר בתולדות הקבוצה, פרשו עד ליום 31.3.2021 בדיסקונט, מרכנתיל וכאל 754 עובדים (כולל פרישה טבעית).

התשואה נטו להון - הגיעה ברבעון הראשון של שנת 2021 לשיעור של 14.5%, לעומת 6.0% בתקופה המקבילה אשתקד. בניטרול רכיבים חד פעמיים התשואה נטו להון היתה מגיעה ברבעון לשיעור של 16.2% לעומת 6.1% בתקופה המקבילה אשתקד.

האשראי לציבור נטו - הסתכם בסוף הרבעון הראשון של שנת 2021 ב-193,292 מיליון שקל לעומת 188,718 מיליון שקל בסוף שנת 2020, עליה של 2.4%. הגידול משקף את הצמיחה במיקודים שנקבעו בתכנית האסטרטגית המעודכנת. בהשוואה לסוף שנת 2020, האשראי לעסקים בינוניים עלה ב-274 מיליון שקל (גידול של 2.1%), האשראי לעסקים גדולים גדל ב-834 מיליון שקל (גידול של 1.8%), האשראי למשקי בית עלה ב-2,033 מיליון שקל (גידול של 2.8%) והאשראי לדיור עלה ב-1,696 מיליון שקל (גידול של 4.0%).

הוצאות בגין הפסדי אשראי - בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2021 נרשמה הכנסה בסך של 147 מיליון שקל, לעומת הוצאה בסך של 656 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה בשיעור של 122.4%. הירידה נובעת בעיקרה מביטול הוצאות במסלול הקבוצתי בעקבות השיפור במצב הכלכלי.

הכנסות ריבית, נטו -  ברבעון הראשון של שנת 2021, הסתכמו בסך של 1,504 מיליון שקל, לעומת סך של 1,455 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עליה בשיעור של 3.4%.

הכנסות שאינן מריבית - הסתכמו ברבעון הראשון של שנת 2021 ב-1,033 מיליון שקל, ירידה בסך של 123 מיליון שקל (10.6%) לעומת התקופה המקבילה אשתקד. השינוי נבע בעיקר מירידה בסך של 119 מיליון שקל בהכנסות מימון שאינן מריבית (28.5%), ומירידה בסך של 15 מיליון שקל בעמלות (2.0%), בעיקר ירידה בעמלות כרטיסי אשראי וניהול חשבון, שקוזזה בחלקה בעליה מעמלות מפעילות בניירות ערך ובמכשירים נגזרים מסוימים. יצויין כי ברבעון הראשון של 2020, נרשם זינוק של כ-142% בהכנסות מימון שאינן מריבית, בעקבות רווחים ממימוש אג"ח ופעילות במכשירים נגזרים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

יחס היעילות - ברבעון הראשון של שנת 2021 עמד על 65.1% לעומת 58.6% ברבעון המקביל אשתקד. בניטרול רכיבים חד פעמיים היה יחס היעילות ברבעון הראשון של שנת 2021 עומד על 60.6%.

סך ההון - עבר לראשונה את סף 20 מיליארד השקלים והגיע ל-20,398 מיליון שקל, עליה בשיעור של 3.4% לעומת ההון ליום 31.12.20.

סך הנכסים - עבר לראשונה את סף 300 מיליארד השקלים והגיע ל-306,142 מיליון שקל, עליה בשיעור של 4.1% ביחס לסך הנכסים ליום 31.12.20.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    המשקיע הוותיק 25/05/2021 15:02
    הגב לתגובה זו
    נכון לדוח , הבנק נסחר במכפיל הון של 0.94 , ותשואה להון בשעור של 14.5% לרבעון הרביעי וזה משקף תשואה של 15.4% להון הסחיר. כמובן שבהמשך התשואה להון תחזור למימדים הטבעיים שלה בסביבות 9-10% לשנה. שנת 2021 תהיה מצויינת לכלל הבנקים עם הגידול בצמיחה במשק , גידול בפקדונות וגידול באשראי.
  • 2.
    שלום 25/05/2021 12:24
    הגב לתגובה זו
    מניות בנקים הוכיחו את עצמן וגם העתיד נראה מצוין.
  • 1.
    היידה! למעלה (ל"ת)
    מדד הבנקים 25/05/2021 09:22
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?