מזרחי טפחות בתוצאות טובות גם בזכות בנק אגוד: הרווח הנקי כמעט הוכפל
הבנקים ממשיכים לדווח על תוצאות טובות. בנק מזרחי טפחות 1.93% מדווח על גידול בהכנסות המימון ברבעון הראשון (כולל בנק אגוד) של 33.2% לכ-1,880 מיליון שקל, לעומת 1,411 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2020. ללא בנק אגוד הסתכמו הכנסות המימון ברבעון הראשון ב-1,618 מיליון שקל, גידול של 14.7% לעומת הרבעון המקביל.
הרווח הנקי ברבעון הראשון: 676 מיליון שקל, לעומת 357 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גידול של 89.4%, כתוצאה מעלייה של 12.7% בעקבות גידול בנפח הפעילות והשפעת מדד המחירים לצרכן. החלק המיוחס לבנק אגוד בגידול ברווח הנקי עומד על 126 מיליון שקל.
התשואה על ההון העצמי: 14.9%. לעומת 9.1% ברבעון המקביל ו-9.5% ב-2020 כולה. האשראי לציבור ברבעון הראשון: 249.5 מיליארד שקל. גידול של 1.6% בהשוואה לסוף 2020. פיקדונות הציבור ברבעון הראשון: 293.8 מיליארד שקל. עלייה של 3.4% לעומת סוף 2020. יחס היעילות (Cost Income Ratio): 55.3%.
היעדים להמשך: ייצוב התשואה על ההון על כ-14%, נתח שוק באשראי של 24% ו-20% בפיקדונות
הבנק מעוניין להגיע לנתח שוק של 24% באשראי לציבור וכ-20% בפיקדונות הציבור; שמירה על יעילות תפעולית גבוהה לאורך שנות התכנית, והגעה ליחס יעילות הנמוך מ-50% בשנת 2025; הצגת תשואה דו-ספרתית על ההון בשנים הקרובות, שתגיע בשנת 2025 לכ-14% - בהנחה שהסביבה המקרו-כלכלית תישאר כפי שהיא היום. אם תהיה עלייה בריבית ובאינפלציה, הבנק צופה כי התשואה להון אף תהיה גבוהה אף יותר.
- ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
- משבר אמון או הזדמנות השקעה? מניית SIG השוויצרית מתרסקת ב-20%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל הבנק משה לארי: "תוצאות הבנק ברבעון הראשון הם ביטוי להמשך הגידול בהיקפי הפעילות והיציאה ההדרגתית של המשק ממשבר הקורונה. נתוני הבנק ברבעון הראשון של 2021 ובראשם, רווח נקי של 676 מיליון שקל ותשואה להון של 14.9% הם תוצאה של המשך מגמת הגידול בהיקפי הפעילות, הצטרפותו של בנק אגוד לקבוצת מזרחי-טפחות והיציאה ההדרגתית של המשק ממשבר הקורונה. כך, בין השאר, הסתכמו הכנסות המימון של הבנק ברבעון הראשון, ללא בנק אגוד, בסכום של 1,618 מיליון שקל, גידול של 14.7% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בסעיפי המאזן העיקריים, ובהם סך המאזן, האשראי לציבור ופיקדונות הציבור, ממשיך הבנק לצמוח באופן רציף ועקבי, על אף הסגר שהיה במהלך הרבעון. סך המאזן ברבעון הראשון הסתכם ב-370.4 מיליארד שקל, עלייה של 2.9% בהשוואה לסוף שנת 2020; האשראי לציבור הגיע לסכום של 249.5 מיליארד שקל, גידול של 1.6% לעומת הרבעון הרביעי של 2020 ופיקדונות הציבור ברבעון הראשון הסתכמו ב-293.8 מיליארד שקל, עלייה של 3.4% בהשוואה לסוף השנה החולפת.
"בשונה מהרבעון הראשון של שנת 2020, שהתאפיין באי ודאות גדולה על רקע התפרצות מגפת הקורונה - וכתוצאה מכך בהגדלה משמעותית בהוצאות להפסדי אשראי על בסיס קבוצתי במערכת הבנקאית, ניכרת ברבעון הראשון של 2021 התאוששות הדרגתית בפעילות המשק. זאת, בהמשך להצלחתו המרשימה של מבצע החיסונים בישראל והירידה העקבית בהיקפי התחלואה. כתוצאה מכך נרשמה ברבעון הראשון של השנה התמתנות בהיקף ההוצאה הכוללת להפסדי אשראי וייחוס ההפרשה הקבוצתית, בהדרגה, לתחומים ולווים ספציפיים.
"במסגרת הרה-ארגון שעושה הבנק בפעילותו הבינלאומית, נחתם בתחילת הרבעון הראשון הסכם למכירת בנק מזרחי-טפחות בשוויץ, לבנק Hyposwiss מז'נבה, תמורת כ-44 מיליון פרנק שוויצרי (כ-160 מיליון שקל). בעקבות כך צפוי מזרחי-טפחות לרכז את פעילותו הבינלאומית בסניפי הבנק בלונדון ובלוס אנג'לס, ולהתמקד בבנקאות עסקית באנגליה ובארה"ב, בסינרגיה עם פעילות החטיבה העסקית בישראל.
- סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
- הבורסה בתל אביב סיימה רבעון חזק: ההכנסות עלו ב־35%, הרווח כמעט הוכפל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
"בסוף חודש מרץ ביצע הבנק, לראשונה, הנפקת אג"ח בינלאומית, שבמסגרתה גויסו 600 מיליון דולר ממשקיעים מוסדיים מארה"ב, אירופה ואסיה. הצלחתה המרשימה של ההנפקה תסייע בגיוון מקורות הגיוס העתידיים של הבנק, ותגביר את החשיפה שלו למשקיעים זרים", סיכם לארי.
- 2.בנק הכי מקצועי בישראל..נקודה!!!! (ל"ת)יעקב 19/05/2021 14:33הגב לתגובה זו
- 1.חכם 19/05/2021 11:12הגב לתגובה זוהציבור הם מקנים בראש ובראשונה רווח גדול ובטוח לכל בנק. ולכן לא צריך להיות חכם גדול כדי לעשות מיליארדים על חשבון הציבור!!!

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.
קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דסרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד
ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48% , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.
עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.
החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.
בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.
- "פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"
- בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד
עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.
