אמיר כהנוביץ אקסלנס
צילום: עודד קרני

"ההסלמה הביטחונית לא מטרידה את שוק ההון"

כלכלן המאקרו של אקסלנס סבור שעליית מחירי הסחורות הופכות לחיבוק דב; מציין שקיימת שוב רוטציה בין מניות ערך לצמיחה 
צחי אפרתי | (4)
נושאים בכתבה אינפלציה

אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס מעריך שההסלמה הביטחונית בישראל לא מטרידה יותר מדי את השוק המקומי. "ת"א-125 התנהל אתמול בירידות, בהתאם למגמה העולמית, והשקל נחלש בגבול סטיית תקן. תגובה חריגה יחסית נרשמה באג"ח הממשלתי, חריגה גם בהשוואה לאירועים ביטחוניים בעבר", הוא כותב בסקירתו ושואל "האם השינויים הרבים שעברו בתקופה האחרונה יסודות האג"ח, כמו גודל ומבנה החוב, הפכו אותו לרגיש יותר מבעבר לאירועים ביטחוניים?".

לדברי כהנוביץ מחירי הסחורות ממשיכים לעלות אבל עושה רושם שבשוק מתחילים לחשוש: "אם בשלבים הראשונים של העליות שלהן השוק התלהב, גם כאינדיקציה להתרחבות כלכלית ולאפשרות להעלאות מחירים, בימים האחרונים גוברים החששות שהן הופכות לחיבוק דב, כששוק המניות נחלש, כשמניות הצמיחה מאבדות מומנטום לעומת מניות הערך וכששיפוע עקום התשואות בארה"ב החל להתדרדר. כלכלנים מנסים להעריך אם אולי הגענו לסביבת שיא הצמיחה"

שיא הצמיחה - שני הנתונים המאכזבים מהשבוע שעבר, משרות חדשות וסקר מנהלי הרכש בתעשייה, הגבירו את הדיון על עיתוי שיא הצמיחה. מציין כהנוביץ. "בעיני רבים שיא הצמיחה מתרחש ברגעים אלה, של הרבעון השני, כשמהרבעון הבא יתפוגגו מענקי האבטלה המתוגברים בארה"ב (כמו בישראל), תסתיים החזרה המאסיבית של עובדים לשוק העבודה ותתפוגג תוכנית הסיוע האמריקאית שהוכרזה בתחילת השנה".

הזמניות ברווחי החברות לא מכמתת את מענקי הקורונה מחד ואת עליית הסחורות מאידך כותב כהנוביץ - "כדי להצדיק את הזינוק בתחזיות הרווח אנליסטים נשענים על הסברים של התייעלות כתוצאה מעבודה מהבית, התפתחות טכנולוגית, שינוי העדפות של הצרכנים ועליה בביקוש וכו', אך הם מתקשים לכמת תופעות זמניות כמו הסטה זמנית של ביקוש מפנאי למוצרים ומענקים חד פעמיים. מצד שני הם מזלזלים בסיכונים של התייקרות חומרי גלם, שיבושים בהובלה ועליית ריביות, בטוחים שהכל יגולגל לצרכן שנראה להם חזק. הם גם מתעלמים משוק העבודה המתהדק במהירות, שיקשה מנקודה לא רחוקה על המשך התרחבות. כלומר, שאלת ה"זמניות" שנידונה בעיקר בהקשר לאינפלציה עשויה להיות מהותית גם מבחינת רווחיות החברות". 

"התשואות הריאליות בנפילה - זאת ל-10 שנים בישראל ירדה בשבוע וחצי האחרונים מ-0.4%- בחזרה ל-0.6%-, ובארה"ב נפלה ל-0.94%-, לא רחוק מרמות השפל שלה במשבר הקורונה. במקביל התשואות הנומינאליות נותרו יציבות יחסית (בעיקר בארה"ב), לא ממהרות לגזור העלאות ריבית נוספות, גם לא בטווחים הארוכים אחרי שהפד כבר יסיר את משקלו. כלומר, השוק הפסיק להתגלגל עם תרחיש הצמיחה, מה שבא לידי ביטוי גם ברוטציה המתחדשת בין מניות הצמיחה לערך".

לדברי כהנוביץ קיימת שוב רוטציה בין מניות צמיחה לערך כפי שחווינו בחודשים האחרונים- "נראה שתיקי השקעות כבר לא נעים על ציר של בין מניות לבין אג"ח ממשלתיות, אלא בין מניות צמיחה לערך, כשאלה באים והולכים. במובן מסוים נראה שהמשקיעים כ"כ אוהבים מניות, שהשאלה שלהם היא לא אם כן מניות או לא, אלא רק איזה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בידי 11/05/2021 15:34
    הגב לתגובה זו
    הבטחונית אינה מטרידה את שוק ההון...חחחח
  • 3.
    מאיר 11/05/2021 13:44
    הגב לתגובה זו
    רק השוק יורד מאתמול והיום בין 5% ל 7%. קטן על הכתבים
  • 2.
    מחירי הסחורות 11/05/2021 11:13
    הגב לתגובה זו
    די לבכי ולנהי
  • 1.
    חפש מי ינענע אותך..... (ל"ת)
    רפי 11/05/2021 10:55
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?