מטוס בואינג אל על מטוס בואינג אל על
צילום: יחצ

ועדת הכספים לממשלה: אשרו עוד היום את הסכם הסיוע לאל-על

אביגל שורק, מנכ"ל החברה: "אנחנו מתמודדים עם המשבר הגדול בתולדות החברה. אנחנו באיחור משמעותי ביחס למה שקורה בעולם. גם ממשלת ישראל החליטה לסייע, עמדנו בכל התנאים שנחתם בהסכם ממרץ, מאז אנחנו שבויים בהסכם ולא יכולים להוציא לפועל את תוכנית ההתייעלות"
נושאים בכתבה אל על

במסגרת דיון לעניין מתווה הסיוע לחברת אל על -1.91% , הכולל רכישת כרטיסים מהחברה מראש, קראה ועדת הכספים לאישור מידי של המתווה. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני עדכן עם תום הדיון כי שר האוצר פנה אליו והודיע כי יבקש מהממשלה לאשר את המתווה עוד היום.

 

במסגרת הדיון הציג חיים בורובסקי ממשרד האוצר את פרטי הסכם הסיוע: "בחודש ספטמבר המדינה קיבלה החלטה – רשת ביטחון של 150 מיליון דולר לאל על, ההנפקה הסתיימה בהצלחה, מומש מזה רק 100 ומשהו מיליון שקל. הסעיף השני היה ערבות מדינה להלוואה שהחברה תיקח, בשל קושי של החברה לגייס את הכסף מהבנקים, ראינו שקשה לכנס את האירוע ושעלויות המימון על החברה יהיו גבוהות מאוד.

"לכן חשבנו על רעיון אחר, שהמדינה תרכוש מראש לתקופה של 20 שנה את כרטיסי הטיסה של המאבטחים, ב-2019 העלות עמדה בערך על 90 מיליון שקל לאל על ולחברות האחרות כ-7 מיליון שקל. המדינה תשלם לאל על 210 מיליון דולר, לישראייר – 16 מיליון דולר ואנחנו כעת במגעים עם חברת ארקיע. כדי לחזק את ההון דרשנו שהבעלים יזרימו ביחס של 1 ל-2.

"ההסכמים האלה נחתמו, אנחנו מחכים לישיבת ממשלה והחלטת ממשלה שתאשר אותם. יש התחייבות של החברות לא למשוך דיבידנדים, הכסף נשאר בחברות, שהחברות יישארו יציבות ואיתנות למשך שנים ארוכות. גם ההחזר לרוכשי הכרטיסים ממתין לאישור הזה".

 

אביגל שורק, מנכ"ל אל על מזה 3 חודשים: "חברת אל-על מתמודדת עם המשבר הגדול בתולדותיה, הטיסות נעצרו והכל בהחלטות ממשלה. אנחנו באיחור מאוד משמעותי ביחס למה שקורה בעולם. גם ממשלת ישראל החליטה לסייע, עמדנו בכל התנאים שנחתם בהסכם ממרץ, מאז אנחנו שבויים בהסכם ולא יכולים להוציא לפועל את תוכנית ההתייעלות, לא להחזיר כסף לספקים, לא כסף ללקוחות. אמרנו שאנחנו עושים את ההסכם הזה אבל אנחנו צריכים וודאות ומהירות. אנחנו חודש וחצי אחרי והנושא מתעכב, זה פוגע בעובדים, ספקים, לקוחות. מדינות אחרות גם פונות אלינו. צריך לקיים הצבעה טלפונית עוד הערב ולכבד את ההסכמים וההבנות שהגענו אליהם עם האוצר, כל עיכוב  הוא קריטי וההשלכות מסוכנות לחברות. זה זמן למעשים".

 

שרון בן יצחק, יו"ר ועד העובדים, אל-על: "כל יום שאנחנו מתעכבים אנחנו בסכנה קיומית לידע שנוטש את החברה, זה ידע שעובד מדור לדור. אני מבקש מכל המכובדים פה, עוד היום לסיים את מתן ההלוואה, עמדנו בכל מה שנדרשנו, פיטורי אלפי עובדים, הכנסת הון בעלים. אני מבקש להסיר את כל המחלוקות הפוליטיות, אנחנו מרגישים בני ערובה. מחכים שמישהו יקח פח נפט וישרוף את עצמו? תחשבו איך זה לשבת שנה וחצי בבית עם חובות כבדים, לא יודע מה האופק שלו ומחכה להחלטה שלכם".

 

לשאלת יו"ר הוועדה לעניין מצב העובדים במסגרת ההסכם, השיב בן יצחק כי: "טרום הקורונה היו 6,400 עובדים, נכון לרגע זה כ-2,000 עובדים מועמדים לסיום העסקה לפי המתווה ודרישת האוצר. נכון לרגע זה, אי אפשר לקיים את ההלוואה ויש עינוי דין. מעל 3,000 עובדים בחל"ת, רבים מהם בקו העוני, אין להם במה למלא את המקררים שלהם". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

שורק: "יש לנו תוכנית להיפרד מכ-1,800 עובדים כחלק מההסכמים, חלק מהעובדים בחל"ת וחלק חזרו לעבודה".

 

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "יש לי הרגשה שבימים רגילים אף אחד לא היה נותן לכם הסכם כזה עם אל-על, אבל יכול להיות שההרגשה לא נכונה. ועדת הכספים רואה בחברות התעופה הישראליות עוגן אסטרטגי על כל המשתמע מכך, אנחנו רואים בעובדים נכס בעיקר במובילה חברת אל-על, אנחנו מביעים מורת רוח מכך שעד היום ההסכם אליו הגיעו עדיין לא הוסכם ולא אושר. הוועדה רואה בנושא הזה החלטה שצריכה להתבצע בשעות הקרובות. במידה ולא יהיה אישור אכנס שוב את ועדת הכספים ואבקש לבחון אם אישור שלנו יספיק כדי שאנשי האוצר יעבירו את הנושא הזה, נבקש שאם אפשר להעביר את זה היום, יעשו זאת. לצד כך אנחנו קוראים לעודד את פעילות החברה ולאפשר לה עבודה, ולא לגרום לה ליפול".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ארץ אוכלת יושביה (ל"ת)
    זאב 04/05/2021 20:06
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שאלתי - אל 04/05/2021 13:06
    הגב לתגובה זו
    הכבשים מקבלי חיסון מממנים את הטייסים הלבנים הפריטים. כבר שבעים שנה.
  • 4.
    תזכרו טוב !! 03/05/2021 18:54
    הגב לתגובה זו
    עד מאה עשרים שנה !!!
  • 3.
    תמים 03/05/2021 17:51
    הגב לתגובה זו
    חברה מושחתת וגנבת. כולם גנבים באל על, המנהלים, אנשי הוועדים והעובדים. חברה של אוכלי חינם ונצלנים. לא לתת לה שום סיוע כספי.
  • 2.
    תמים 03/05/2021 17:43
    הגב לתגובה זו
    כולם באל על מושחתים. המנהלים, אנשי הוועדים וחלק גדול של העובדים. חברה של נצלנים וגנבים. לא מגיע להם כלום.!!!
  • 1.
    אנונימי 03/05/2021 15:05
    הגב לתגובה זו
    ברוך ה' החרדים דואגים אחד לשני. לא יתנו לו ליפול. והממשלה לא תתן לעל אל ליפול. לא ממליץ אבל אני קניתי הרבה מניות על אל, אז יקח קצת זמן בסוף בעזרת ה' וליצמן נעשה פי 5-6 על ההשקעה
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
דוחות

פי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר

פי 7.5 ב-3 שנים והכתובת היתה על הקיר ( האם נאוויטס היא מציאה? );  החלטת ההשקעה הסופית (FID) לפיתוח השלב הראשון של SEA LION צפויה להתקבל עד סוף שנת 2025
מנדי הניג |

לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות  - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%.  התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.

משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.

אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח  מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda  של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.

בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה. 



נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש  מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.

שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצשאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצ
ראיון

שאול נאוי: "הגידול בתיק הגיע רק מחברות שפנינו אליהן - לא ממי שמחפש אשראי בכל מחיר"

אחרי התוצאות הרבעוניות שהציגו גידול של 42% בתיק האשראי והציפו גם חששות בשוק האח"ב, שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים מתאר את מדיניות ניהול הסיכונים ומסביר את היתרון במח״מ הקצר: "אם יש מדורה קטנה, אני יוצא. אני לא מחכה שיהיה ל״ג בעומר"
מנדי הניג |

האח"ב בתקופה רגישה מאוד. אנחנו יוצאים ממלחמה ארוכה שהאטה את המגזר העסקי וגרמה ללחצים אצל לווים בעיקר במגזר הנדל״ן, הריבית עדיין גבוהה וככל שתרד היא עדיין תהיה ברמות גבוהות יחסית לשנים האחרונות מה שמוביל את השוק להסתכל בחשדנות על תיקי האשראי הגדולים של החברות, רק שצריך לזכור שיש כאן מנעד רחב מאוד, וכל תיק שונה מהותית מרעהו גם מבחינת סוגי הלווים וגם מבחינת אורכי המח״מ, וזה כנראה אחד הסעיפים החשובים ביותר, כי חברה שמתנהלת במח״מ קצר פחות מרותקת לשוק ופחות תלויה ביכולת של לקוחות להחזיק אשראי ארוך בתקופה תנודתית.

הדוח הרבעוני של יעקב פיננסים נופל בדיוק לתוך האווירה הזאת. מצד אחד, המספרים ממשיכים להראות צמיחה. אנחנו רואים זינוק בתיק האשראי של 42%, הרווח הנקי בקצב שנתי של 80 מיליון שקל, וההון העצמי גם הוא עולה. אבל השוק עצבני, בתגובה לתוצאות המניה יורדת עד 7% כשהשווי של  יעקב פיננסים -7.31%   נע על 810 מיליון שקל למרות זינוק של 64% מתחילת השנה, שזה נותן לה מכפיל של 10 שגם משקף את החששות של המשקיעים כלפי התחום כשגם המניה של האח דורי נאוי -0.72%   נעה סביב המכפיל.

על הרקע הזה שוחחנו עם יו"ר יעקב פיננסים, שאול נאוי, ועם סמנכ״ל האשראי הבכיר דור גורי, כדי להבין איך הם רואים את התקופה האחרונה, מה עומד מאחורי הצמיחה הגדולה בתיק, ואיך הם נשארים רגועים כשהשוק כל כך חושש מתברר שכשעושים "עסקים עם אנשים הגונים" אפשר לנטרל חלק גדול מהסיכון לדברי נאוי.


אנחנו רואים צמיחה ברמת השורה העליונה והתחתונה, עם קצב רבעוני של 20 מיליון שקל בשורה התחתונה, אפשר לצפות להמשך צמיחה כזאת?

"אנחנו לא משנים את הגישה ואת העבודה שלנו. הבסיס הוא הלקוחות. למי נותנים כסף. זה תמיד מתחיל מאנשים. מי עומד מאחורי החברה, מה האישיות שלו, האם הוא ישר. אם משהו בהתנהגות או בדברים שנאמרים לא מסתדר לי - אני לא עושה את העסקה. אחרי הבדיקה האישית מגיעה בדיקת החברה: מה היא עושה, מה המאזנים, עם איזה בנקים היא עובדת, מה ההיסטוריה. יש המון פרמטרים. אנחנו כמעט לא מקבלים לקוחות שמגיעים מהאקראי - אנחנו מסמנים חברות שאנחנו רוצים לעבוד איתן ופונים אליהן. זה קשה, אלה חברות טובות עם מערכת בנקאית חזקה. חברה שאין לה בנקים בכלל - אני לא רוצה שתהיה לקוחה שלי. אנחנו משלימים לבנקים, לא מובילים אותם."