דירוג קרנות הנאמנות במסלול 80/20 - הפתעות בצמרת
קרנות הנאמנות הן אפיק ההשקעה המרכזי של המשקיעים-חוסכים לטווח קצר-בינוני. בשנים האחרונות נוצרה תחרות על הכסף של הציבור גם מצד קופות הגמל להשקעה ופוליסות החיסכון (שזוכות לשיווק מסיבי מצד סוכני הביטוח); ועדיין, אין אפיק השקעה שמתקרב לקרנות הנאמנות שמנהלות מעל 350 מיליארד שקל.
הציבור לא יודע באיזה קרן לבחור. ברוב הגדול של המקרים, יועצי ההשקעות בבנקים הם אלו מפנים אותו לקרנות בהתאם לרצונותיו. מבקש קרן סולידית? סבבה, היועץ יפתח את המחשב שלו, יבדוק מי מופיע בראש הדירוג של הבנק בקרנות אג"ח, ויבחר את אחת מהמובילות. יועץ ההשקעות – לא נעים לומר – הפך בגלל הרגולציה לתפקיד טכני. ליועץ השקעות הכי קל לעשות מה שמערכת הדירוג "אומרת" לו. למה להיות ראש גדול ולחפש קרן טובה, המחשב עשה את זה בשבילו.
וכשזה שם המשחק, וכאשר כולם יודעים מה הדרישות של המערכת דירוג ("הנוסחה"), מנהלי הקרנות מכוונים לדרישות המערכת. מדובר בעיקר בדרישות של סיכון וסיכוי (שילוב של תשואה ורמת סיכון של כל קרן), אבל יש הרבה טריקים כדי להצליח להתברג בראש.
אחד הטריקים הידועים והוותיקים הוא יצירת מספר קרנות באותה קטגוריה. ככל שיש יותר קרנות באותה קטגוריה, הסיכוי של מנהל הקרנות להיות בצמרת כמובן עולה. הוא גם "לנהל סיכונים" וללכת על הקצוות – קרן אחת מאוד מסוכנת, קרן שנייה מאוד סולידית ושתיה באותה הקטגוריה. משהו בסוף יתפוס, בצמרת. וכך נוצר עיוות של שנים שיש מנהלי השקעות-קרנות שמחזיקים במספר רב של קרנות באותה הקטגוריה.
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה משתלם להם – המנצח לוקח הכל. הקרנות הטובות זוכות בכסף של הציבור. אבל – STOP. רשות ניירות ערך עצרה את העיוות והפחיתה את מספר הקרנות האפשרי בכל קטגוריה, כלומר אנחנו בדרך לאיחוד רב של קרנות, וזה מוביל לשאלה הבאה – אז מי הקרנות הטובות באמת בכל קטגוריה? הרי אם לגוף מסוים היתה קרן עם תשואה של 20% בראש קטגוריה ועכשיו היא תתמזג עם קרן שהיתה מדורגת בתחתית עם תשואה של 3%, ברור שהתשואה הרלבנטית שלה עכשיו היא סוג של ממוצע. ולכן כדי לבחון את הקרנות הטובות בכל קטגוריה, צריך בעצם לא לבחון את הקרנות אלא את המנהלים.
זה לא עניין טריוויאלי, אבל תחשבו על זה – אתם הרי לא יודעים איזו קרן מבין ה-3 של גוף מסוים בקטגוריה מסוימת, היא המועדפת. אתם יודעים שהגוף הזה לקח 3 פוזיציות, ואחת מהן עכשיו מובילה. אבל כדי לדעת מה באמת התשואה הצפויה של הגוף יש לקחת סוג של ממוצע של ה-3 קרנות. זו באמת התשואה הממוצעת שמנהל הקרנות מצליח לייצר בקטגוריה המסוימת.
אנחנו בביזפורטל מרימים את הכפפה ובוחנים את הדירוג בהינתן איחוד הקרנות. כלומר, במקום להצביע על קרן מובילה, נצביע על מנהלים טובים בקטגוריות מסוימות. נתחיל אם קטגוריה שהפכה להיות מאוד אטרקטיבית בעשור האחרון – קרנות אגרות חוב עם מניות בשיעור של עד 20%. למה היא מאוד אטרקטיבית? פשוט – היא משלבת בין יכולת לייצר תשואה במניות במינון יחסית קטן כי יש סיכון (עד 20%) לבין אגרות חוב שנתפסות סולידיות (80%). בעשור האחרון הציבור מגדיל בהדרגה את הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות שלו ובצדק. זה הרכיב שאמור לייצר את התשואה העודפת. במקביל, מנהלי הקרנות התאימו את עצמם ל"תיק הממוצע" והקימו את קטגוריה שהגיעה לממדים גדולים – כ-26 מיליארד שקלים.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
להראל, אלטשולר שחם, ילין לפידות, מיטב דש, יש בקטגוריה הזו קרנות נאמנות בהיקף כספי העולה על 1 מיליארד שקל, ומסתבר שגם לחברה הקטנה יחסית – ברומטר יש קרן גדולה של מעל 1 מיליארד שקל. האם הקרנות הגדולות בצמרת התשואות? כשבוחנים את הקרנות האלו תחת האיחוד הצפוי, מגלים שרק לברומטר יש קרן בודדת, לאחרים יש כמה קרנות (זה גם יכול להגיע ל-7), ובהינתן האיחוד, התשואה הממוצעת של הגופים האלו בקטגוריה הזו, לא בצמרת.
כשבוחנים את הקרן ברומטר אג"ח 15/85 לתקופה של 5 שנים היא ממוקמת במקום השלישי עם תשואה של 27.15%. המובילה בתשואה לתקופה הזו היא הורייזן אג"ח דינמית עם תשואה של 31% ואחריה קסם אזימוט 18/82 עם תשואה של 29%
חשוב להבין – יש קרנות שסיפקו בפועל תשואה גבוה יותר (קסם 80/20 מובילה עם תשואה של 34%), אבל בהינתן האיחוד עם קרנות נוספות באותה קטגוריה התשואה המשוקללת יורדת.
הדירוג ל-5 שנים מתאים למשקיעים מתמידים (וכך צריך להיות), אבל בחנו גם תקופות קצרות יותר כי לרוב ההחזקה בקרנות כאלו היא לתקופה קצרה משמעותית. בדירוג ל-3 שנים קיבלנו את התוצאות הבאות:
ואם אנחנו מדרגים לשנה - אז הורייזן מובילה בפער גדול כשאחריה פורסט, פורטה ופוקוס. פורטה ופוקוס נמצאות על רקע התוצאות הטובות במגמת גידול מאוד משמעותית בחודשים האחרונים.
- 5.רן 21/04/2021 17:08הגב לתגובה זוחשוב מאוד לדעת את נתוני האמת לאורך שנים ולא אחרי הפרסומים המטעים של הקרנות הגדולות
- 4.תגדילו את הטבלאות! 20/04/2021 20:17הגב לתגובה זותודה
- 3.אזרח 20/04/2021 15:42הגב לתגובה זולפי הפער הקטן בין 3 שנים ל12 חודשים נראה שהקרנות המעורבות לא הניבו תשואה משמעותית מול הסיכון במשך שנתיים... המסקנה, עדיף קרן המתמחה במניות ובנפרד קרן אג"ח באיזון המתאים לכם.
- 2.דירוג חשוב וטוב (ל"ת)שי 20/04/2021 14:46הגב לתגובה זו
- 1.סופסוף! יפה מאוד! חסל סדר גנבות הדעת בקרנות (ל"ת)רוני 20/04/2021 13:01הגב לתגובה זו
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
