אוגווינד
צילום: אתר אוגווינד
דוחות

אוגווינד: הכנסות של 10 מ' ש' ב-2020; ההפסד העמיק ל-23 מ'

החברה שפיתחה מערכת אגירת אנרגיה דרך דחיסת אוויר, וזינקה בשיא ב-2020 בכאלף אחוזים, רשמה הפסד מתואם של 4 מ' ש'. כמעט כל ההכנסות התקבלו בחציון השני. צבר ההזמנות בסוף התקופה עמד על כ-166 מגה וואט
איתי פת-יה | (3)
נושאים בכתבה אוגווינד

חברת אגירת האנרגיה אוגווינד -0.92%  מדווחת על הפסד של כ-23 מיליון שקל ב-2020 מול כ-63 מיליון שקל ב-2019, ועל הכנסות שנתיות של כ-10 מיליון שקל מול כ-7 מיליון שקל אשתקד. בנטרול הוצאות רישום למסחר של כ-60 מיליון שקל ב-2019 (מוזגה ב-2020 לתוך השלד ביומדיקו), אוגווינד, שפיתחה מערכת תת-קרקעית לאגירת אנרגיה באמצעות דחיסת אוויר, אשתקד הפסידה כ-2 מיליון שקל, כך שב-2020 מדובר למעשה בהעמקת ההפסד שנבעה מפעילות החברה.

צבר ההזמנות בסוף 2020 למערכת האגירה AirBattery עמד על 166 מגה-וואט. צבר ההזמנות של מערכת התייעלות האנרגטית AirSmart לעומת זאת ירד בתקופת הדוח לכ-1.9 מיליון שקל בסוף 2020, מול כ-2.5 מיליון שקל בסוף 2019. מתחילת השנה עלה הצבר של AirSmart לרמה של כ-3.8 מיליון שקל. כמו כן מכירות AirSmart הכניסו 10 מיליון שקל ב-2020 מול 7 מיליון שקל ב-2019, ו-3 מיליון שקל ב-2018.

לעומת העליה בהכנסות וצמצום ההפסד של אוגווינד, הרווח הגולמי שלה ירד מרמה של כ-1.1 מיליון שקל לכ-700 אלף שקל, זאת עקב גידול של כ-1.1 מיליון שקל בהוצאות על תשלום מבוסס מניות וכן בשל ירידת ערך מלאי ופרויקט שרשם הפסד גולמי. בסך הכל ב-2020 אוגווינד רשמה הוצאה חשבונאית (ולא תזרימיות) בסך של כ-10 מיליוני שקל על תגמול מבוסס מניות לעובדים. ההפסד השנתי המתואם עמד בתקופה על כ-4 מיליוני שקל. 

כמעט כל הכנסות השנה (8.4 מיליון שקל) הגיעו ממכירות בחציון השני, בעוד בזה הראשון הן הסתכמו בכ-1.7 מיליון שקל. עוד בפילוח לפי חציונים, החברה עברה מהפסד גולמי (כ-0.5 מיליון שקל) בזה הראשון לרווח גולמי של כ-1.2 מיליון שקל. גידול בולט נרשם בסעיף הוצאות המו"פ - מרמה של 40 אלף שקל ב-2019 לכ-9 מיליון שקל ב-2020, שמיוחס לקידום אסטרטגיית היציאה לשוק של החברה.

לפי החברה, טכנולוגיית דחיסת האוויר התת קרקעית, מאפשרת חיסכון של עד 40% בצריכת האנרגיה הדרושה לדחיסת האוויר בלחץ גבוה. על לקוחות אוגווינג נמנות  פפסיקו, תנובה, שטראוס, ישקר, יטבתה, רפק, התעשייה האווירית ועוד.

על רקע העניין הגובר בשוק בתחום האנרגיה המתחדשת, והתלות הגדולה במערכות אגירה, שיאפשרו למשל שימוש בשעות החושך בחשמל שהופק מפאנלים סולאריים אך לא נוצל בשעות האור, מניית אוגווינד עלתה בשיא ב-2020 בכאלף אחוזים. ואולם, ב-12 החודשים האחרונים מדובר בעלייה נמוכה הרבה יותר (ועדיין גבוהה) של כ-270%.

הדבר עשוי לרמז על כך שהמשקיעים סברו כי ההתלהבות מהטכנולוגיה הייתה מוגזמת וכי יש להמתין קצת יותר כדי לראות את הפוטנציאל מתממש ואת החוזים נחתמים. מתחילת השנה איבדה המניה כ-25%, ומתחילת מרץ ירדה בכ-10% נוספים. במניה מושקע בית ההשקעות פסגות, ובמסגרת מיזוג פעילות הגמל לתוך אלטשולר שחם (באם המהלך יאושר ע"י רשות התחרות), באלטשולר, שלא מחזיקים במניות אוגווינד צפויים לצמצם את החשיפה שיקבלו מפסגות לחברה - מה שיוביל לירידות נוספות במניה (הרחבה כאן).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"במוצר ה-AirBattery השלימה החברה בהצלחה אבן דרך משמעותית בהוכחת נצילות מערכתית שכללה בדיקות קפדניות במתקן הניסויים ביקום. בתחום העסקי חתמה החברה בשנה זו על שני הסכמים אסטרטגיים עם החברות סולגרין ו-EDF", כך אמר אור יוגב מנכ״ל ומייסד אוגווינד.

"אוגווינד ממקדמת מאמצים גם בתחום האגירה לרשת ההולכה, תחום בו למערכת יתרונות גדולים ביחס לסוללות ליתיום בשל העובדה שזו אינה מוגבלת במספר הטעינות והפריקות היומיות והיותה מערכת AC TO AC. בפרויקט יהל הותקנו מכלי האגירה והדחיסה וכעת החברה נערכת להתקנת שאר רכיבי המערכת – קרי המשאבות והטורבינות. בהתקנה במפעל נשר אוגווינד הוכיחה התיעלות אנרגטית משמעותית תוך ירידה בעלויות וכן שיפור מהותי באמינות מערכת שילוח המלט במפעל"

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אורן 01/04/2021 11:10
    הגב לתגובה זו
    ותראו מה יהיה יהיה.... טסלה הבאה זה לא חלום!
  • 2.
    פיצוצי 31/03/2021 18:16
    הגב לתגובה זו
    10 מיליון הכנסות זה פחות ממיליון שקל לחודש, כלומר 30 אלף שקל ליום. כל פיצוציה בת"א מכניסה יותר כסף מהאוגווינד הזה. מישהו מוכן לקנות את הפיצוציה שלי במיליארד שקל?LOL :-) יודעים מה? עיזבו אותי. את כל הפיצוציות בת"א אפשר לקנות בשווי המטורף של האוגווינד הזה.
  • 1.
    גיל 31/03/2021 12:47
    הגב לתגובה זו
    לראות ולבכות, מנפחים שווי תלוש לחברה הפסדית עם הכנסות של פיצוציה קטנה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?