חברת אגירת האנרגיה אוגווינד 1.62%  מדווחת על הפסד של כ-23 מיליון שקל ב-2020 מול כ-63 מיליון שקל ב-2019, ועל הכנסות שנתיות של כ-10 מיליון שקל מול כ-7 מיליון שקל אשתקד. בנטרול הוצאות רישום למסחר של כ-60 מיליון שקל ב-2019 (מוזגה ב-2020 לתוך השלד ביומדיקו), אוגווינד, שפיתחה מערכת תת-קרקעית לאגירת אנרגיה באמצעות דחיסת אוויר, אשתקד הפסידה כ-2 מיליון שקל, כך שב-2020 מדובר למעשה בהעמקת ההפסד שנבעה מפעילות החברה.

צבר ההזמנות בסוף 2020 למערכת האגירה AirBattery עמד על 166 מגה-וואט. צבר ההזמנות של מערכת התייעלות האנרגטית AirSmart לעומת זאת ירד בתקופת הדוח לכ-1.9 מיליון שקל בסוף 2020, מול כ-2.5 מיליון שקל בסוף 2019. מתחילת השנה עלה הצבר של AirSmart לרמה של כ-3.8 מיליון שקל. כמו כן מכירות AirSmart הכניסו 10 מיליון שקל ב-2020 מול 7 מיליון שקל ב-2019, ו-3 מיליון שקל ב-2018.

לעומת העליה בהכנסות וצמצום ההפסד של אוגווינד, הרווח הגולמי שלה ירד מרמה של כ-1.1 מיליון שקל לכ-700 אלף שקל, זאת עקב גידול של כ-1.1 מיליון שקל בהוצאות על תשלום מבוסס מניות וכן בשל ירידת ערך מלאי ופרויקט שרשם הפסד גולמי. בסך הכל ב-2020 אוגווינד רשמה הוצאה חשבונאית (ולא תזרימיות) בסך של כ-10 מיליוני שקל על תגמול מבוסס מניות לעובדים. ההפסד השנתי המתואם עמד בתקופה על כ-4 מיליוני שקל. 

כמעט כל הכנסות השנה (8.4 מיליון שקל) הגיעו ממכירות בחציון השני, בעוד בזה הראשון הן הסתכמו בכ-1.7 מיליון שקל. עוד בפילוח לפי חציונים, החברה עברה מהפסד גולמי (כ-0.5 מיליון שקל) בזה הראשון לרווח גולמי של כ-1.2 מיליון שקל. גידול בולט נרשם בסעיף הוצאות המו"פ - מרמה של 40 אלף שקל ב-2019 לכ-9 מיליון שקל ב-2020, שמיוחס לקידום אסטרטגיית היציאה לשוק של החברה.

• מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
• ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לפי החברה, טכנולוגיית דחיסת האוויר התת קרקעית, מאפשרת חיסכון של עד 40% בצריכת האנרגיה הדרושה לדחיסת האוויר בלחץ גבוה. על לקוחות אוגווינג נמנות  פפסיקו, תנובה, שטראוס, ישקר, יטבתה, רפק, התעשייה האווירית ועוד.

על רקע העניין הגובר בשוק בתחום האנרגיה המתחדשת, והתלות הגדולה במערכות אגירה, שיאפשרו למשל שימוש בשעות החושך בחשמל שהופק מפאנלים סולאריים אך לא נוצל בשעות האור, מניית אוגווינד עלתה בשיא ב-2020 בכאלף אחוזים. ואולם, ב-12 החודשים האחרונים מדובר בעלייה נמוכה הרבה יותר (ועדיין גבוהה) של כ-270%.

הדבר עשוי לרמז על כך שהמשקיעים סברו כי ההתלהבות מהטכנולוגיה הייתה מוגזמת וכי יש להמתין קצת יותר כדי לראות את הפוטנציאל מתממש ואת החוזים נחתמים. מתחילת השנה איבדה המניה כ-25%, ומתחילת מרץ ירדה בכ-10% נוספים. במניה מושקע בית ההשקעות פסגות, ובמסגרת מיזוג פעילות הגמל לתוך אלטשולר שחם (באם המהלך יאושר ע"י רשות התחרות), באלטשולר, שלא מחזיקים במניות אוגווינד צפויים לצמצם את החשיפה שיקבלו מפסגות לחברה - מה שיוביל לירידות נוספות במניה (הרחבה כאן).

• הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי
• השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

"במוצר ה-AirBattery השלימה החברה בהצלחה אבן דרך משמעותית בהוכחת נצילות מערכתית שכללה בדיקות קפדניות במתקן הניסויים ביקום. בתחום העסקי חתמה החברה בשנה זו על שני הסכמים אסטרטגיים עם החברות סולגרין ו-EDF", כך אמר אור יוגב מנכ״ל ומייסד אוגווינד.

"אוגווינד ממקדמת מאמצים גם בתחום האגירה לרשת ההולכה, תחום בו למערכת יתרונות גדולים ביחס לסוללות ליתיום בשל העובדה שזו אינה מוגבלת במספר הטעינות והפריקות היומיות והיותה מערכת AC TO AC. בפרויקט יהל הותקנו מכלי האגירה והדחיסה וכעת החברה נערכת להתקנת שאר רכיבי המערכת – קרי המשאבות והטורבינות. בהתקנה במפעל נשר אוגווינד הוכיחה התיעלות אנרגטית משמעותית תוך ירידה בעלויות וכן שיפור מהותי באמינות מערכת שילוח המלט במפעל"