"אנחנו רק מגרדים את הפוטנציאל. 4.5 מיליארד דולר עוד מחכים"
חברת ראדא, המפתחת בעיקר מערכות מכ"מ לשוק הביטחוני, הכפילה את השווי שלה בחצי השנה האחרונה ל-600 מיליון דולר וניצלה את העלייה בשווי לגיוס של 50 מיליון דולר. ראדא שעד לפני מספר שנים היתה חברה מדשדשת, הפכה לצומחת ורווחית ובהתאמה המשקיעים "גילו" אותה. בחמש השנים האחרונות, המניה זינקה פי 13. האם השיפור בתוצאות יימשך? מה פוטנציאל הוק של החברה? האם החברה תישאר עצמאית או תירכש בהמשך? שאלנו בראיוןTV את מנכ"ל החברה, דובי סלע:
"אנחנו צומחים כמו משוגעים. אנחנו בשוק דיפנס אבל מתנהגים כמו חברת טכנולוגיה. מייצרים למדף ומוכרים לפי תחזיות. לפעמים מספקים סחורה תוך שבועות ספורים. כל זה דורש מזומנים" מסביר סלע את הרציונל מאחורי הגיוס. כולל הצורך בגיוס עוד אנליסטים ולשבת על תזרים מזומנים נוח.
ראדא מתמחה במערכות מכ"מים טקטיים לכוחות תמרון, לטווח קצר. מכ"מים שמסוגלים לגלות איומים מסביב לכוח הנע. סלע מעריך שמדובר בשוק בגודל של 5 מיליארד דולר "אנחנו והמתחרים רק מגרדים אותו. מתוך 5 מיליארד דולר, ארבעה וחצי עוד מחכים".
- אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואיך קרה שראדא, הביטחוניסטית, השקיעה במוצר לשוק הפרטי? סלע מסביר שהיעד הוא ליצור מגנט סביב העולם של טכנולוגיות מכ"ם וכך לייצר סינרגיה של טכנולוגיות בין השוק הצבאי לפרטי והוא מאמין שההשקעה בשוק הרכבים האוטונומיים יעזור לצמיחה של ראדא בעוד 3-5 שנים.
- 6.ליאור 10/03/2021 13:03הגב לתגובה זולא יודע להעריך כמה המחיר של המניה הוגן או לא הוגן ומה פוטנציאל הצמיחה, אבל כן יכול להגיד שיש להם מהנדבים נהדרים ולפחות מוצר אחד מצוין במחיר מאוד תחרותי ביחס לשוק.
- 5.יואל 10/03/2021 10:16הגב לתגובה זוהרבה פוטנציאל, בהצלחה
- 4.נתי 10/03/2021 09:07הגב לתגובה זוראדא היא אחת מהן
- 3.ראדא הולכת להפציץ בשנים הקרובות. שגר ושכח. (ל"ת)מימי 10/03/2021 08:56הגב לתגובה זו
- 2.לא רואים את הכתבה (ל"ת)אנונימי 10/03/2021 08:17הגב לתגובה זו
- 1.ניפלא (ל"ת)נתי 10/03/2021 08:14הגב לתגובה זו
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
