סטטיסטיקה קרנות נאמנות חישוב
צילום: Istock
קרנות נאמנות

גיוסים של 6.8 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות מתחילת השנה

אחרי שנה קשה בתעשיית הקרנות, התחילה השנה ביצירות גבוהות על רקע העליות במדדי המניות ואגרות החוב - הציבור רואה שהשווקים רק עולים ומצטרף לחגיגה
נתנאל אריאל |
נושאים בכתבה קרנות נאמנות

לאחר השנה הקשה שעברה על קרנות הנאמנות, נראה שלפחות לפי ההתחלה 2021 מעידה על שינוי מגמה. על פי ההערכות, מתחילת השנה רשמו הקרנות גיוסים בהיקף של כ-6.8 מיליארד שקל, כאשר בינואר גויסו כ-4.5 מיליארד שקל ובמחצית הראשונה של פברואר גויסו כ-2.3 מיליארד שקל.

בחלוקה לקרנות, הפאסיביות גייסו מתחילת החודש כ-1 מיליארד שקל, הקרנות האקטיביות גייסו כ-1.3 מיליארד שקל, האג"ח הכללי בארץ גייסו כ-1.6 מיליארד שקל ואילו מהקרנות הכספיות נפדו כ-700 מיליון שקלים. הגיוסים מגיעים ככל הנראה על רקע ההתאוששות בשווקים - שלא עוצרים ומטפסים לשיאים חדשים, והאופטימיות בעקבות מבצעי החיסון ברחבי העולם. הציבור רואה שהשווקים רק עולים ומצטרף לחגיגה. מי שזוכר ששוק ההון עולה רוב הזמן (ודואג להכין את עצמו לנפילות בבורסה מבחינת תמהיל תיק ההשקעות וכן מבחינה מנטלית) עשוי, בתוחלת, להרוויח סכומים נאים.

מדור קרנות הנאמנות של ביזפורטל

בתעשייה, מקווים ליהנות במהלך השנה הקרובה מסכומי העתק שהצטברו בחשבונות העובר ושב במהלך השנה האחרונה. על פי ההערכות, בסוף השנה היקף הסכומים בחשבונות העו"ש ובפיקדונות בבנקים הגיע לכ-1.5 טריליון שקל, גידול של 250 מיליארד שקל לעומת המצב לפני שנה. זאת, על רקע משבר הקורונה והטלטלה בשווקים בעקבותיו, שהביאה את הציבור להעביר כספים מקרנות נאמנות וקופות גמל לפיקדונות.

השנה הקשה שעברה על קרנות הנאמנות, מתבטאת היטב בהיקף הנכסים בענף, כשקרנות הנאמנות המנוהלות קטנו במהלך השנה החולפת בכ-25 מיליארד שקל, קיטון של כ-14%. מרבית הפדיונות הגיעו בחודש מרץ, כשבשיאו נפדו כ-40 מיליארד שקל, פדיונות חסרי תקדים ביחס לגודל התעשייה. סך הכספים המנוהלים בתחילת שנת 2020 עמדו על כ-188 מיליארד שקל בהשוואה ל-163 מיליארד לקראת סיום השנה.

תעשיית הקרנות עברה שינויים רבים בשנים האחרונות כשכיום קרוב למחצית מהיקף הקרנות שמסתכם בכ-340 מיליארד שקל הוא קרנות סל וקרנות מחקות, כלומר, המכשירים עוקבי המדדים ממשיכים לצבור תאוצה כאשר הרציונל שלהם הולך ו"תופס" את ציבור המשקיעים בקרנות. ההיגיון בהשקעה בקרנות מחקות וקרנות סל שעוקבות אחרי המדדים הוא שאי אפשר להכות את המדדים לאורך זמן. מנהל השקעות לא יכול לאורך תקופה ארוכה לספק תשואה עודפת ואם כך - מה הרציונל להשקיע דרכו? עדיף להשקיע במדד עצמו. חוץ מזה, העלויות נמוכות מאוד בקרנות המחקות וקרנות הסל ביחס לקרנות המנוהלות. גם אם היתה תשואה עודפת היא כבר נמחקת בגלל דמי הניהול בקרנות המנוהלות. מכאן ועד לבחירה של הקרנות הפסיביות על פני המנוהלות הדרך קצרה 

מדור קרנות הנאמנות של ביזפורטל

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה

המדינה בעצם "תרכוש בחזרה" את הזכויות ואז תצא למכרז חדש שבו מלכתחילה הסיכוי של החברה הישראלית לזכות הוא גדול

אדיר בן עמי |

המדינה הגיעה להסכמות עקרוניות עם ICL לעניין הסדר הנכסים של זיכיון ים המלח. במסגרת מסמך העקרונות שנחתם לקראת תום הזיכיון בשנת 2030, המדינה הגיעה להסדר על שווי נכסי ים המלח וכן עיגנה את כוונתה לבטל את זכות הקדימה של ICL במכרז על זיכיון ים המלח.


על פי מסמך העקרונות ובהתאם להוראות סעיף 24 לחוק זיכיון ים המלח, התשכ"א-1961, ICL תעביר למדינה את כלל הנכסים הנדרשים לצורך תפעול שוטף ומלא של זיכיון ים המלח, תמורת 2.54 מיליארד דולר (בתוספת העלויות העתידיות של פרוייקט קציר המלח בפועל). העברת הנכסים למדינה והתשלום ל-ICL יעשו במועד תום הזיכיון בשנת 2030. 


הסדר הנכסים המתגבש, אשר עוגן במסמך עקרונות לקראת חתימה עתידית של הצדדים על הסכם משפטי מפורט ומלא, יאפשר למדינה לקיים הליך מכרזי תחרותי, בינלאומי ושוויוני על ידי יצירת וודאות להליך הצפוי, הן למדינה ולהן למתמודדים פוטנציאליים במכרז. לצורך כך, ההסדר יכלול גם את שיתוף פעולה של ICL לצורך עריכת המכרז, על ידי העברת הידע והמידע הנדרשים, העברת הסכמים מהותיים ונהלי עבודה, התחייבות להמשך ביצוע השקעות ותחזוקה על מנת לשמר על ערכם הקיים של הנכסים והמפעלים, העברת כלל ההתחייבויות הכספיות כלפי העובדים , ואי-התנגדות מצד ICL לביטול זכות הקדימה. כלל הנושאים שהוסכמו מפורטים במסמך העקרונות שנחתם בין הצדדים, המצורף להודעה זאת.  


במקביל, המדינה נערכת לפרסום להערות הציבור של תזכיר חוק זיכיון ים המלח ופרסום הליך המיון המוקדם (PQ) של המכרז. תזכיר החוק שיפורסם יסדיר מחדש את הזיכיון להפקת משאבי הטבע בים המלח, ונועד לוודא את חלקם הראוי של הציבור והמדינה ממשאב הטבע הייחודי, תוך שמירה על ערכי טבע וסביבה. בנוסף, החוק יתווה את גבולות הגזרה להקצאת הזיכיון ותנאי המכרז העתידי. תזכיר החוק אינו חלק מהמו"מ או מההסכמות עם ICL. 


שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״ים המלח הוא אוצר טבע בעל ערך כלכלי גדול למדינת ישראל. כאיש ימין כלכלי חשוב היה לי להבטיח, מחד, הליך תחרותי אמיתי לקראת חידוש הזיכיון בכדי למקסם את הרווחים עבור אזרחי ישראל, ומאידך לפעול בהסכמות עם החברה בעלת הזיכיון הנוכחי בכדי לא לפגוע בזכויותיה באופן חד צדדי. ההסכמות העקרוניות שהגענו אליהן מול ICL, ובפרט הסדר הנכסים וביטול זכות הקדימה, יסייעו לנו להבטיח את עתיד זיכיון ים המלח תוך מקסום הרווח לטובת אזרחי מדינת ישראל. אני מודה לצוות במשרד האוצר, בראשות החשב הכללי, שמוביל את התהליך הזה במקצועיות ובאחריות רבה״.