ברנמילר: ביקושים נמוכים (כ-50%), אולם מרביתם במחיר גבוה משביקשה
חברת האנרגיה המתחדשת ברנמילר מדווחת כי התקבלו הזמנות למחצית מהיחידות שהעמידה לציבור בהנפקה אליה יצאה, וכי גייסה כ-9.8 מיליון שקל מתוך סכום מקסימלי של 17 מיליון שקל שביקשה לגייס. זה עתה, וקודם להנפקה הציבורית, גייסה ברנמילר 18 מיליון שקל בהנפקה פרטית לפסגות.
ברנמילר הציעה את המניות במחיר מינימום של 15.7 שקל למניה (10 מניות במחיר של 157 שקלים), דיסקאונט של כ-6% על מחיר הסגירה טרם הדיווח על ההנפקה. החברה קיבלה 81 הזמנות לרכישת כ-63 אלף יחידות הכוללת כ-630 אלף מניות. יאמר כי מרבית (70) ההזמנות היו לפי מחיר גבוה מזה שביקשה ברנמילר - ועדיין כאמור, בברנמילר קיוו לביקושים כפולים. 11 ההזמנות הנותרות היו לפי המחיר שנקבע (15.7 שקל למניה).
בשנה החולפת עלתה המניה בשיא בכ-800% למחיר של 25 שקלים. טרם העלייה נסחרה המניה במחיר של 3 שקלים בלבד. מאז אותו שיא בנובמבר האחרון, הספיקה לרדת בכ-40%. באחרונה דיווחה החברה על עסקה למכירת מערכת האגירה שלה ללקוח שני בברזיל.
במחצית הראשונה של 2020 לא דיווחה ברנמילר על הכנסות ורשמה הפסד תפעולי של כ-6 מיליון שקל. החברה מקימה פרויקט המשלב אנרגיה תרמו-סולארית ופאנלים פוטו-וולטאיים בפארק התעשיות רותם, וחתומה על פרויקטים של אגירה מול המרכזי הרפואי גליל בנהריה, ענקית האנרגיה ENEL מאיטליה וחברת החשמל של ניו-יורק. כמו כן, חתמה ברנמילר על חוזי הפצה בברזיל, בהונגריה, סלובקיה, רומניה, בולגריה, אוקראינה, אוסטריה, גרמניה וספרד.
- "לא פוסלים מחיקה, אבל הנאסד"ק גם יודע לתקן למעלה"
- ברנמילר הקימה בדימונה מפעל לאגירת חום; "הפתרון שלנו הוא המועדף לחברות תעשייתיות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.אמיר 10/02/2021 11:49הגב לתגובה זואם נושא הסוללה נפתר (הסוללה מאפשרת אחסנה של יותר אנרגיה = ק"מ) כולם רוצים רכב חשמלי – למה ... חשמל זול מדלק, התחזוקה זולה משמעותית נוצרות שתי בעיות קשות 1. אין לנו מספיק חשמל, דמיינו שכל האנרגיה של דלק פתאום צריכה להפוך להיות אנרגיה חשמלית. 2. גם לו היה צריך בפרק זמן קצר להטעין את הרכב, זה עומס רב על חברת החשמל בזמן קצר 2.1 לכן חייבים לאגור את החשמל, לפני ההטענה. הפתרון 1.שמיכה סולארית על הגג (סולאר פאוור) מטעינה מערכת ביתית של ברנמילר בערב מגיעים הביתה מהעבודה ומטעינים את הרכב, בחשמל חינם, שייצרתם במהלך היום. לדעתי צריך כמה מאות מיליוני שקלים על מנת להרים חלום כזה – השווי שלו כמה עשרות מליארדי דולרים
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
