רביב צולר
צילום: יח"צ

ICL - מדווחת על ירידה של 58% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר; תוצאות מעל הצפי

הכנסות החברה הסתכמו ב-1.2 מיליארד דולר ברבעון השלישי, ירידה של כ-9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד; רביב צולר: "תזרים המזומנים חזק, גם כאשר מחירי הסחורות נותרים נמוכים והשיבושים ברבים משוקי הקצה שלנו נמשכים"
ערן סוקול | (6)
נושאים בכתבה כיל

חברת איי.סי.אל 0%  (כיל) מדווחת ירידה של 58% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר, אבל ביחס לתחזית מדובר בתוצאות טובות. הכנסות החברה הסתכמו ב-1.2 מיליארד דולר ברבעון השלישי, ירידה של כ-9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. ההכנסות נפגעו מהירידה בביקוש לחלק ממוצרי מגזר המוצרים התעשייתיים כתוצאה מירידה משמעותית במחירים ובביקוש לנפט, וכן למעכבי בעירה מסוימים עקב הירידה בפעילות בענפי הרכב והאלקטרוניקה. בנוסף, תוצאות הפעילות הושפעו לרעה מהירידה בפעילות היצרנית באירופה ועלויות תפעול נוספות הקשורות במגפת הקורונה. רביב צולר: "תזרים המזומנים חזק, גם כאשר מחירי הסחורות נותרים נמוכים והשיבושים ברבים משוקי הקצה שלנו נמשכים".

הכנסות החברה הסתכמו ב-1.2 מיליארד דולר, ירידה של כ-9% לעומת כ-1.3 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד ולעמות הצפי בשוק להכנסות של 1.16 מיליארד דולר.

בשורה התחתונה מדווחת החברה על רווח של 54 מיליון דולר, ירידה של כ-58% לעומת רווח של 130 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח המתואם הסתכם ב-4.5 סנט למניה, לעומת התחזיות בשוק ל-3.1 סנט למניה.

תזרים המזומנים המפעילות שוטפת עמד על 203 מיליון דולר, עלייה של 26 מיליון דולר בהשוואה לרבעון הקודם וירידה של 45% ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

תמצית התוצאות הכספיות

מקור: מצגת למשקיעים

אירועים משמעותיים נוספים 

הקמת מפעל מעכבי הבעירה החדש בנאות חובב - בימים אלו נפתח מפעל ה-TBBA החדש בנאות חובב. בספטמבר 2019 הודיעה ICL כי תבצע השקעות של 50–60 מיליון דולר, שהחלו ב–2019 והסתיימו השנה, על מנת כדי להגדיל את כושר הייצור של תרכובות ברום ואת צי האיזוטנקים שלה שמוביל את הברום האלמנטרי, ובכך לספק את עודף הביקוש הגדל בשוק הסיני. המפעל החדש יגביר את ייצור ה-TBBA, מעכב הבעירה המוביל של החברה, ב–20–25 אלף טון בשנה. המפעל החדש קלט אליו עשרות עובדים חדשים מאזור הדרום. 

השלמת בניית המחפר ותחילת קציר ים המלח - אירוע משמעותי נוסף הוא השלמת בניית המחפר לצורך ביצוע קציר המלח בים המלח. לאחרונה הודיעה ICL כי החל השלב הראשון בקציר שמטרתו לאסוף את המלח השוקע בקרקעית הבריכה המשמשת גם את תעשיית התיירות, ששטחה כ-80 קמ"ר, בהיקף של כ-7 מיליון טון  בשנה. 

כפי שפורסם בעבר, ICL חתמה הסכם עם חברת Holland Shallow Seas Dredging לביצוע הקציר ולאחר שנות תכנון והקמה החלה זו להפעיל את המחפר הראשון, אשר תוכנן ויוצר במיוחד עבור הפרויקט.  זהו המחפר הראשון בסדרה של 3 מחפרים ימיים. פרויקט זה נחשב לאחד הגדולים והמורכבים בישראל בתחום התשתיות והקיימות והיקפו הכולל מוערך בכ-7 מיליארד שקל. על פי הסכם שנחתם בין ICL למדינה כבר ב-2012 - ICL תממן 80% מעלות הפרויקט.

השפעות הקורונה

במהלך תשעת החודשים הראשונים של שנת 2020, המשיכו מרבית מתקני הייצור של החברה בישראל ובעולם לפעול ללא הפרעה, והפעילויות הוגדרו כעסקים חיוניים על-ידי מרבית הרשויות הממשלתיות הרלוונטיות. עם זאת, להתפרצותה של מגפת הקורונה הייתה השפעה שלילית על ביצועיה העסקיים של החברה במהלך תקופה זו, כאשר ההכנסות פחתו בעיקר עקב ירידה בביקוש לחלק ממוצרי מגזר המוצרים התעשייתיים של החברה, דוגמת תמיסות צלולות כתוצאה מירידה משמעותית במחירים ובביקוש לנפט, וכן למעכבי בעירה מסוימים עקב הירידה בפעילות בענפי הרכב והאלקטרוניקה. בנוסף, תוצאות הפעילות של החברה הושפעו לרעה, בעיקר עקב ירידה בפעילות היצרנית באירופה ועלויות תפעול נוספות הקשורות במגפת הקורונה. עם זאת, השפעות אלה קוזזו בחלקן על-ידי מהלכי התייעלות שיושמו בחברה.

בעוד השפעתה הסופית של המגפה על הכלכלה העולמית עודנה לוטה בערפל, החברה צופה כי היא תביא להשפעה מתמשכת על תוצאותיה במהלך הרבעונים הקרובים, לרבות, אך לא רק, השפעה על ההכנסות והרווח התפעולי, עקב הירידה בביקוש הגלובלי לחלק ממוצרי החברה בשוקי הקצה, וכן הגבלות ואמצעי בטיחות וגהות המשפיעים על פעילות החברה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

רביב צולר, נשיא ומנכ"ל החברה: "היכולת של ICL לפעול בהתאם לסדרי עדיפויות אסטרטגיים, בא לידי ביטוי באופן עקבי בביצועים תפעוליים חיוביים בכל מגזרי הפעילות וביצירת תזרים מזומנים חזק, גם כאשר מחירי הסחורות נותרים נמוכים והשיבושים ברבים משוקי הקצה שלנו נמשכים. סל המוצרים המגוון והרחב שלנו, יחד עם המשך מהלכי ההתייעלות שאנו מיישמים, קיזזו חלק מהשפעות מגפת הקורונה ומחירי הסחורות הנמוכים ברבעון השלישי של 2020. על אף האתגרים המתמשכים בתקופה זו, אנו ממשיכים להתמקד ביוזמות צמיחה בכל המגזרים, כפי שהצגנו ביום המשקיעים שקיימנו לאחרונה ואנו שבעי רצון מההתקדמות שאנו משיגים. חוסנה הפיננסי האיתן של ICL והקצאת ההון המאוזנת של החברה יסייעו לנו לנווט אותה בהצלחה דרך אתגרי השוק הגלובליים הנוכחיים ולמצב אותה בעמדה טובה לניצול הזדמנויות, כפי שעשינו לאחרונה עם ההסכם לרכישת Fertiláqua, אחת החברות המובילות בברזיל בתחום הדשנים המיוחדים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יע 13/11/2020 07:45
    הגב לתגובה זו
    אם היא תמשיך בדרך המצועצעת והפוליטית שלה...מפעלים יסגרו. חלקם כבר ממש לא רחוקים מיזה המדינה חייבת להתערב ולעצור את הכדור שלג הזה. ההרס שלהם גדול והמילים היפות מטרתם לעלות קצת את המנייה זה לא אמיתי. המשקיעים מבינים את זה ...אבל זה לא מספיק כי הם עדינים מידי וזה ממש לא משנה
  • 3.
    ICL בהצלחה יישר כח (ל"ת)
    ICL 12/11/2020 12:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    זבל ישראלי מצוי 12/11/2020 10:40
    הגב לתגובה זו
    טבע בגלל ניהול כושל וכיל בגלל חמדנות ממשלתית וחבורת צעקנים מהמפלגה האבודה הם נעלמו כולם אבל הנזקים לטווח ארוך נמשכים . הבטיחו לנו אפסייד 97% . אנליסטים שיכורים מגראס רפואי
  • תגובה לא משהו (ל"ת)
    חחחחח 12/11/2020 13:55
    הגב לתגובה זו
  • מושיקו לוויקו 12/11/2020 18:43
    אני מאמין גדול בצולר
  • 1.
    מקלקל שמחות 12/11/2020 10:26
    הגב לתגובה זו
    ירידה מתמשכת התוצאות החברה פגיעה קשה בדרג הניהולי בניסיון להקטין את ההכנסות מתי רביב יחזיר את המפתחות? זה גדול עליו
מאיר שמיר מבטח שמיר
צילום: מבטח שמיר

מאיר שמיר עשה פי 8 על ההשקעה בלנדבאזז; עכשיו ה-IPO

מבטח שמיר של מאיר שמיר השקיעה 34 מיליון שקל וצפויה אחרי ה-IPO להיות עם החזקה של 280-300 מיליון שקל. רווח פוטנציאלי של כ-260 מיליון שקל, מתוכו כ-130 מיליון שקל אמור להירשם בהמשך

רן קידר |

מבטח שמיר החזקות מבטח שמיר 0%  היא אחת מחברות ההחזקה הוותיקות והטובות בבורסה בת"א. היא מייצרת תשואות עודפות על פני זמן כשהשווי הנוכחי שלה מסתכם ב-2.5 מיליארד שקל, אחרי מהלך של פי 5 ב-5 השנים האחרונות. בראש החברה עומד מאיר שמיר שבכלל התחיל בתחום הביטוח והפך את החברה מסוג של סוכנות ביטוח לחברת החזקות עפ פעילות רחבה בתחום האשראי החוץ בנקאי דרך מניף, פעילות בנדל"ן דרך שורה של חברות, פעילות באנרגיה דרך החזקה בתחנות כוח והחזקה גם במניות טכנולוגיה.

על פני השנים שמיר ידע לקנות נמוך ולמכור יקר, כשאת עסקת החלומות הוא עשה בתנובה - רכישה יחד עם אייפקס את השליטה ומכירה תוך כמה שנים בשווי כפול. מבטח השקיעה כ-600 מיליון שקל ונפגשה עם כ-1.2 מיליארד שקל, כשמאז ההצלחה הגדולה היתה במניף שהונפקה בבורסה לפני כארבע שנים ומאז שינק שוויה יותר מפי 2 לשווי של כ-1.25 מיליארד שקל. החזקתה של מבטח מסתכמת בכ-600 מיליון שקל, כשהיא גם נהנתה מדיבידנדים שוטפים. 

בעשור האחרון הקבוצה משקיעה הרבה בתחנות כוח שהפכו למרכיב הגדול בסל השקעות שלה. זה תחום שדורש סבלנות, ולשמיר יש סבלנות. לפני כשש שנים נכנסה הקבוצה לשותפות בתחנת אלון תבור והיא רכשה מאז נתח במספר תחנות  עם תפוקה כוללת שמועכת בכ-1,800 מגוואט. כמו כן, החברה מקימה את תחנת קסם בעלות של מעל 4 מיליארד שקל. גם את תחום האנרגיה ידע שמיר לתרגם לרווחים כשהכניס את כלל להשקעה בתחום לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל. 

ואחרי תנובה, מימון חוץ בנקאי ואנרגיה, מגיע תורה של הטכנולוגיה. חברת הפינטק לנדבאזז (Lendbuzz), שהוקמה על ידי הישראלים אמיתי קלמר וד"ר דן רביב, ומספקת ניתוח פיננסי טכנולוגי מבוסס AI של לווים בעיקר לסוכניות רכב, מתקדמת צעד משמעותי בדרך להפיכתה לציבורית בוול סטריט. מבטח השקיעה בה 34 מיליון שקל כשההשקעה רשומה בספרים ב-166 מיליון שקל.

לנדבאזז נערכת לגיוס לפי שווי של 1.3-1.5 מיליארד דולר ומבטח מחזיקה בדילול כ-6.6% ממנה. ההחזקה צפויה להיות אחרי ההנפקה בשווי של 280-300 מיליון שקל וזו הצפת ערך מרשימה. פי 8 עד אפילו פי 10 תוך כ-5 שנים. 

וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים