רון וגבי רוטר
צילום: אביב חופי
ראיון

האם הגידול ברווחיות של קסטרו הוא תוצאה של הטבות הקורונה?

לאחר רצף רבעונים חלשים, דווקא ברבעון השחור ביותר לפחות בעשור באחרון, קסטרו מדווחת על זינוק של 190% ברווח; שאלנו את רון רוטר מנכ"ל קבוצת קסטרו הודיס האם המצב יחזור לקדמותו בהמשך או שהחברה מסמנת יציאה לדרך חדשה? 
ערן סוקול | (4)
נושאים בכתבה קסטרו

לאחר רצף של רבעונים חלשים, ותשואה שלילית של כ-80% במניית החברה בשלוש השנים האחרונות, כאשר כבר היה נדמה כי משבר הקורונה יחליש מאוד את קבוצת קסטרו 0.98%  רשת האופנה מדווחת על זינוק של 190% ברווח הנקי. זה קורה דווקא ברבעון השחור ביותר שידעו רשתות האופנה לפחות בעשור באחרון. הכנסות הרשת אמנם צנחו בכמעט 40% ברבעון השני, לנוכח השבתת הפעילות שהחלה באמצע חודש מרץ, אולם שיפור מהותי ברמה התפעולית, במקביל להוצאת עובדים לחל"ת וקבלת הנחות בשכירות ובארנונה הוביל להכפלת הרווח כמעט פי 3. השאלה הגדולה היא האם הגידול ברווחיות הוא תוצאה של הטבות הקורונה והמצב יחזור לקדמותו ברבעונים הבאים או שהחברה מסמנת ברבעון השני יציאה לדרך חדשה? בראיון שערכנו עם רון רוטר מנכ"ל קבוצת קסטרו הודיס, ניסינו לבאר את הסוגיה. לדבריו, מעבר להשפעות הזמניות של משבר הקורונה, מדובר בהבשלת מהלכי התייעלות שהחלו בקבוצה הרבה לפני המשבר, ולהערכתו קצת יותר ממחצית השיפור התפעולי יישאר בעתיד.

אז עשינו חשבון... בהנחה שאכן כ-50% מהשיפור התפעולי של קסטרו הינו תוצר של הטבות הקורונה (הנחות בשכר הדירה ובארנונה והפחתות שכר זמניות), הרי שגם בנטרול השפעות אלה היתה מדווחת קסטרו על הכפלה של שולי הרווחיות התפעולית -  מרמה של כ-6.6% ברבעון המקביל אשתקד, לרמה של כ-13.7% ברבעון השני של 2020. וזאת הסיבה המרכזית לזינוק במניית קסטרו לאחר פרסום הדוחות.

אחד השינויים המרכזיים בתוצאות היה שיפור ברמה התפעולית, כמה מהשיפור הזה היה תוצר של השפעות זמניות עקב משבר הקורונה?

"ההוצאות של קסטרו לשכ"ד, תשלום קבוע וכאחוז מהפידיון בחנויות, עמד ברבעון המקביל ב-2019 על כ-19.5% מהמחזור, לעומת כ-15% מהמחזור ברבעון השני של 2020, כלומר מדובר בשיפור של כ-4.5% בשולי הוצאות המכירה ושיווק אשר נובע מקבלת הנחות מהקניונים והנחות בתשלומי הארנונה. אמנם שיפרנו במעט את התנאים המסחריים מול הקניונים כי השוק השתנה, אבל מרבית ההשפעה הזאת הינה זמנית עקב המשבר.

"השינוי שצפוי להישאר גם ברבעונים הבאים הינו שולי הוצאות שכר העבודה אשר היוו כ-19% מהמחזור ברבעון המקביל אשתקד, וירדו לרמה של כ-13% מהמחזור ברבעון השני של 2020. במקרה זה חלק גדול מהשיפור נובע מהליכי התייעלות שערכנו בקבוצה.

"בשורה התחתונה, אני מעריך שלמעלה מ-50% מהשיפור בשולי הוצאות התפעול יישמר ברבעונים הבאים".

למה דווקא עכשיו? היו לקסטרו כמה רבעונים קשים בשנתיים האחרונות, למה לא היתה התייעלות עד עכשיו?

"זה ממש לא התחיל עכשיו. התחלנו להכין את התשתית לשיפור התפעולי כבר לפני כמה רבעונים. הסביבה הלכה והפכה קשה יותר, עליה בארנונה, עליה במדדי המחירים שמגדילה את שכר הדירה בקניונים, עליה משמעותית בשכר המינימום, מעבר של צרכנים רבים לרכישות ברשת... ההפנמה שנדרש שינוי ברמה התפעולית החלה כבר לפני כמה רבעונים והשינוי התחיל להבשיל עכשיו".

מה בעצם השתנה ברמה התפעולית שמאפשר הקטנת עלויות? 

"לפני הכל השבחנו את המוצר. ראינו שיש ירידה במכירות בחנויות הזהות וזה הדליק אצלנו נורה אדומה. החלפנו ספקים והתחלנו לייצר במדינות בהן הייצור זול יותר, הבאנו מעצבים חדשים וצעירים יותר והתחלנו לספק מוצר איכותי יותר. לפי הנתונים שאנחנו רואים, הלקוחות מרגישים בשינוי הזה וזה בא לידי ביטוי במכירות.

"בנוסף, הכנסנו כמה שיפורים ברמה התפעולית והלוגיסטית שמאפשרים הפחתה משמעותית בהוצאות השכר. הכנסו מערכות ממוחשבות שמשפרות משמעותית את הפריון, החל מאוטמציה של תהליכים מורכבים שדרשו שעות עבודה רבות ועד לעיבוד וניתוח הנתונים שמאפשר עבודה יעילה יותר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מה תגיד למי שטוען שכל השיפור התפעולי שלכם זה בזכות המענקים שקיבלתם מהמדינה?

"נכון להיום, קסטרו עדיין לא קיבלה שקל מהמדינה. הצפי הינו שנקבל מענקים של כ-5 מיליון שקל והצהרנו שהכסף הזה יילך כולו לעובדים (שנפגעו בעיקר מהמשבר) או ללקוחות שלנו בצורה זו או אחרת".

לסיום, מהם מנועי הצמיחה של קסטרו?

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בטח לא גאונות עסקית.פיטורים,מענקים ואי תשלומי שכירות. (ל"ת)
    פיונה 22/08/2020 00:47
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    המחזורים של הרשתות הן כ 100 מליון לחודשיים. קיבלו 20/08/2020 10:09
    הגב לתגובה זו
    המחזורים של הרשתות הן כ 100 מליון לחודשיים. קיבלו 15% מזה. קיבלו אםס ארנונה ושכר דירה. קיבלו חלת. גרפו קופה גדולה. פלוס 7000! על כל עובד שחזר מחלת ומדובר במאות או באלפי עובדים. ועכשיו יקבלו עד יולי 2021 המשך מענקים. התעשרו. כמו גם רבים מהבכיינים
  • 2.
    ברונו 19/08/2020 21:29
    הגב לתגובה זו
    על מה לתת להם 5 מיליון שח? הרווח עלה ב200%!! המדינה שילמה שכר לעובדים במקומם זה מספיק
  • 1.
    שיחזירו את הכסף (ל"ת)
    ישראלי 19/08/2020 20:11
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?