מוטי אלמליח, מנכ"ל טלרד נטוורקס
צילום: ורדי כהנא

טלרד: ההכנסות עלו ב-3%, מעבר לרווח של 2.7 מיליון דולר

החברה שידעה בעיקר מורדות מאז הנפקתה לפי שלוש שנים, מדווחת על רבעון שני ברצף של צמיחה ורווחיות; זאת, חרף עיכובים ועצירת תהליכים בחלק מהפרויקטים בהם זכתה החברה בעקבות הקורונה 
איתן גרסטנפלד |

חברת טלרד נטוורקס העוסקת בציוד תקשורת, מדווחת על גידול של כ-3% בהכנסות לצד מעבר לרווח נקי של 2.7 מיליון דולר. התפשטות נגיף הקורונה, הביאה עיכובים ועצירת תהליכים בחלק מהפרויקטים בהם זכתה החברה.

עבור החברה מדובר ברבעון שני ברצף בו הציגה גידול בהכנסות ומעבר לרווח נקי, לאחר שבשלוש השנים האחרונות מניית החברה ידעה בעיקר ירידות. החברה שהונפקה בתחילת יוני 2017 החלה להיסחר לפי שווי שוק של כ-304 מיליון שקל, צללה לשווי שפל של כ-27 מיליון שקל בתחילת אפריל. מאז זינקה מניית החברה בכ-260% לשווי שוק של כ-104 מיליון שקל.

התפתחות מחיר מניית החברה מאז הנפקתה ביוני 2017

הכנסות החברה ברבעון השני של 2020, ועמד על כ-40.2 מיליון דולר, עליה של כ-3.1%, לעומת כ-38.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות מיוחס בעיקר לגידול בהכנסות בפעילות ה-BWA בתחום המוצרים והשירותים למפעילי תקשורת ומגידול בפעילות תחום תשתיות תקשורת ו-IT.

בשורה התחתונה, מדווחת החברה על רווח נקי של כ-2.7 מיליון דולר, לעומת הפסד נקי של כ-1.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. המעבר לרווח נובע בעיקרו מהגידול בהכנסות, לצד קיטון מהותי בהוצאות הקבועות וחסכון בהוצאות המשתנות כתוצאה מתוכנית התייעלות שיושמה בחציון השני לשנת 2019.

שיפור ברווח הגולמי והתפעולי

הרווח הגולמי של החברה עלה בכ-15.6%, ועמד על כ-6.9 מיליון דולר, לעומת כ-6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. השיפור, מיוחס לגידול ברווח הגולמי בתחום התשתיות תקשורת ו-IT ולגידול ברווח הגולמי בתחום המוצרים, הפתרונות והשירותים.

 

הרווח תפעולי הסתכם בכ-3.9 מיליון דולר, לעומת הפסד תפעולי של כ-0.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגידול ברווח התפעולי נובע מהגידול ברווח הגולמי, וכן מצמצום ההוצאות התפעוליות  הנובע מיישום תכנית ההתייעלות בפעילות ה-BWA.

התפשטות נגיף הקורונה

לדברי הנהלת החברה, בעקבות התפשטות הנגיף, חלה השפעה על המדינות בהן היא פועלת החברה, בדגש על שווקי היעד בדרום אמריקה וארה"ב. בנוסף, נוכח המצב הבריאותי והשלכותיו הכלכליות, חלו עיכובים ועצירת תהליכים בחלק מהפרויקטים בהם זכתה החברה מול ממשלות ולקוחות עסקיים, ובכלל כך מספר פרויקטים קיימים של החברה, לצד המשך ביצוע פרויקטים ומתן שירות על ידי חברות הקבוצה בנסיבות בהן התאפשרה המשכיות עסקית מצד לקוחותיהן.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מוטי אלמליח, מנכ"ל טלרד: "אנו שמחים לסכם את הרבעון השני של 2020 עם גידול בהכנסות, שיפור חד בכל הפרמטרים התפעוליים ורווח נקי של 2.7 מיליון דולר. זהו רבעון שני ברציפות שבו החברה מציגה צמיחה ורווחיות, מגמה המבטאת את פירותיה של האסטרטגיה העסקית שהתחלנו ליישם בשנה שעברה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: