מוטי אלמליח, מנכ"ל טלרד נטוורקס
צילום: ורדי כהנא

טלרד: ההכנסות עלו ב-3%, מעבר לרווח של 2.7 מיליון דולר

החברה שידעה בעיקר מורדות מאז הנפקתה לפי שלוש שנים, מדווחת על רבעון שני ברצף של צמיחה ורווחיות; זאת, חרף עיכובים ועצירת תהליכים בחלק מהפרויקטים בהם זכתה החברה בעקבות הקורונה 
איתן גרסטנפלד |

חברת טלרד נטוורקס העוסקת בציוד תקשורת, מדווחת על גידול של כ-3% בהכנסות לצד מעבר לרווח נקי של 2.7 מיליון דולר. התפשטות נגיף הקורונה, הביאה עיכובים ועצירת תהליכים בחלק מהפרויקטים בהם זכתה החברה.

עבור החברה מדובר ברבעון שני ברצף בו הציגה גידול בהכנסות ומעבר לרווח נקי, לאחר שבשלוש השנים האחרונות מניית החברה ידעה בעיקר ירידות. החברה שהונפקה בתחילת יוני 2017 החלה להיסחר לפי שווי שוק של כ-304 מיליון שקל, צללה לשווי שפל של כ-27 מיליון שקל בתחילת אפריל. מאז זינקה מניית החברה בכ-260% לשווי שוק של כ-104 מיליון שקל.

התפתחות מחיר מניית החברה מאז הנפקתה ביוני 2017

הכנסות החברה ברבעון השני של 2020, ועמד על כ-40.2 מיליון דולר, עליה של כ-3.1%, לעומת כ-38.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות מיוחס בעיקר לגידול בהכנסות בפעילות ה-BWA בתחום המוצרים והשירותים למפעילי תקשורת ומגידול בפעילות תחום תשתיות תקשורת ו-IT.

בשורה התחתונה, מדווחת החברה על רווח נקי של כ-2.7 מיליון דולר, לעומת הפסד נקי של כ-1.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. המעבר לרווח נובע בעיקרו מהגידול בהכנסות, לצד קיטון מהותי בהוצאות הקבועות וחסכון בהוצאות המשתנות כתוצאה מתוכנית התייעלות שיושמה בחציון השני לשנת 2019.

שיפור ברווח הגולמי והתפעולי

הרווח הגולמי של החברה עלה בכ-15.6%, ועמד על כ-6.9 מיליון דולר, לעומת כ-6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. השיפור, מיוחס לגידול ברווח הגולמי בתחום התשתיות תקשורת ו-IT ולגידול ברווח הגולמי בתחום המוצרים, הפתרונות והשירותים.

 

הרווח תפעולי הסתכם בכ-3.9 מיליון דולר, לעומת הפסד תפעולי של כ-0.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגידול ברווח התפעולי נובע מהגידול ברווח הגולמי, וכן מצמצום ההוצאות התפעוליות  הנובע מיישום תכנית ההתייעלות בפעילות ה-BWA.

התפשטות נגיף הקורונה

לדברי הנהלת החברה, בעקבות התפשטות הנגיף, חלה השפעה על המדינות בהן היא פועלת החברה, בדגש על שווקי היעד בדרום אמריקה וארה"ב. בנוסף, נוכח המצב הבריאותי והשלכותיו הכלכליות, חלו עיכובים ועצירת תהליכים בחלק מהפרויקטים בהם זכתה החברה מול ממשלות ולקוחות עסקיים, ובכלל כך מספר פרויקטים קיימים של החברה, לצד המשך ביצוע פרויקטים ומתן שירות על ידי חברות הקבוצה בנסיבות בהן התאפשרה המשכיות עסקית מצד לקוחותיהן.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מוטי אלמליח, מנכ"ל טלרד: "אנו שמחים לסכם את הרבעון השני של 2020 עם גידול בהכנסות, שיפור חד בכל הפרמטרים התפעוליים ורווח נקי של 2.7 מיליון דולר. זהו רבעון שני ברציפות שבו החברה מציגה צמיחה ורווחיות, מגמה המבטאת את פירותיה של האסטרטגיה העסקית שהתחלנו ליישם בשנה שעברה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.3%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

פריים אנרג'י מזנקת 17%, חג'ג' נדל"ן ב-2.8% - מגמה חיובית בבורסה

ההנפקה החדשה של ג'י סיטי - אוריון - ממשיכה להתחזק; על הפרישה של עמית בירק מאקוואריוס ואיזה דגלים אדומים היו לנו עוד לפני; על החלטת הריבית מחר בארה"ב שמשפיעה גם עלינו

מערכת ביזפורטל |

  


המסחר במדדים במגמה חיובית לאחר נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.4% ת"א 90  עולה גם הוא 0.4%.

במגזר הפיננסים התמונה דומה - הבנקים יורדים בכ-0.3%, בעוד ת"א ביטוח עולה 0.4%. ת"א נדל"ן חיובי עם עליה של 0.1% בעוד ת"א נפט וגז יורד 0.2%.


אחד האירועים של השבוע שישפיע גם על הזווית המקומית היא החלטת הריבית בארה"ב שתיערך מחר ב-21:00 בערב. השווקים הפיננסיים רשמו הישג מרשים, אולי אפילו מפתיע בעוצמתו: תנועת V מלאה וחדה מאז הירידות של נובמבר, שמביאה את המדדים המובילים להתייצב כעת מעט מתחת לרמות שיא כל הזמנים. התאוששות זו אינה רק טכנית; היא משקפת את החוסן הפסיכולוגי של המשקיעים ואת האמונה העיקשת בנרטיב "הנחיתה הרכה". עם זאת, בימים האחרונים השוק שב לדשדש מעט, כשהוא לוקח אוויר לקראת החלטת הריבית הגורלית בהמשך השבוע. ועדת השוק הפתוח (FOMC) מתכנסת לישיבתה האחרונה והדרמטית לשנת 2025 בימי שלישי-רביעי, ותפרסם את החלטתה ביום רביעי בערב – החלטה שתקבע את הטון לשבועות האחרונים של 2025 ולפתיחת שנת 2026.

השבועות שחלפו מאז ההחלטה הקודמת היו תנודתיים מאוד מבחינת ציפיות השוק. ראינו את מדדי הסבירות להורדת ריבית עולים ויורדים בעשרות אחוזים, לעיתים בהפרש של ימים ספורים, בתגובה לכל שבב מידע או התבטאות של חבר פד'. אולם בישורת האחרונה לקראת ההחלטה, הקונצנזוס התקבע: השוק מצפה להורדת ריבית נוספת בפגישה השבוע, הורדה שככל הנראה תתרחש. אמנם הקונצנזוס מעט נמוך יותר מפעמים קודמות (קצת מתחת ל-90%), אך הוא עדיין כמעט מוחלט. חשוב להבין את הדינמיקה שבין הפד' לשוק: לעיתים נדירות ביותר הבנק המרכזי בוחר להצביע בניגוד לקונצנזוס כה מובהק ברגע האחרון, ולו רק כדי למנוע זעזוע מיותר במערכת הפיננסית. לכן, נראה שהורדת ריבית של רבע אחוז בפגישה הקרובה היא כמעט עובדה מוגמרת. השאלה האמיתית, אם כן, איננה "האם הריבית תרד", אלא מה יאמר הפד' לגבי העתיד, וכיצד הוא רואה את הסיכונים בטווח הבינוני - לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים