טלרד: ההכנסות עלו ב-3%, מעבר לרווח של 2.7 מיליון דולר
חברת טלרד נטוורקס העוסקת בציוד תקשורת, מדווחת על גידול של כ-3% בהכנסות לצד מעבר לרווח נקי של 2.7 מיליון דולר. התפשטות נגיף הקורונה, הביאה עיכובים ועצירת תהליכים בחלק מהפרויקטים בהם זכתה החברה.
עבור החברה מדובר ברבעון שני ברצף בו הציגה גידול בהכנסות ומעבר לרווח נקי, לאחר שבשלוש השנים האחרונות מניית החברה ידעה בעיקר ירידות. החברה שהונפקה בתחילת יוני 2017 החלה להיסחר לפי שווי שוק של כ-304 מיליון שקל, צללה לשווי שפל של כ-27 מיליון שקל בתחילת אפריל. מאז זינקה מניית החברה בכ-260% לשווי שוק של כ-104 מיליון שקל.
התפתחות מחיר מניית החברה מאז הנפקתה ביוני 2017
הכנסות החברה ברבעון השני של 2020, ועמד על כ-40.2 מיליון דולר, עליה של כ-3.1%, לעומת כ-38.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות מיוחס בעיקר לגידול בהכנסות בפעילות ה-BWA בתחום המוצרים והשירותים למפעילי תקשורת ומגידול בפעילות תחום תשתיות תקשורת ו-IT.
בשורה התחתונה, מדווחת החברה על רווח נקי של כ-2.7 מיליון דולר, לעומת הפסד נקי של כ-1.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. המעבר לרווח נובע בעיקרו מהגידול בהכנסות, לצד קיטון מהותי בהוצאות הקבועות וחסכון בהוצאות המשתנות כתוצאה מתוכנית התייעלות שיושמה בחציון השני לשנת 2019.
- דמרי מדווחת על גידול של 22% בהכנסות ברבעון ורווח של 45 מ' ש'
- אחרי השנה החלומית: ירידה של 8% בהכנסות על בד - 371 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיפור ברווח הגולמי והתפעולי
הרווח הגולמי של החברה עלה בכ-15.6%, ועמד על כ-6.9 מיליון דולר, לעומת כ-6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. השיפור, מיוחס לגידול ברווח הגולמי בתחום התשתיות תקשורת ו-IT ולגידול ברווח הגולמי בתחום המוצרים, הפתרונות והשירותים.
הרווח תפעולי הסתכם בכ-3.9 מיליון דולר, לעומת הפסד תפעולי של כ-0.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגידול ברווח התפעולי נובע מהגידול ברווח הגולמי, וכן מצמצום ההוצאות התפעוליות הנובע מיישום תכנית ההתייעלות בפעילות ה-BWA.
התפשטות נגיף הקורונה
לדברי הנהלת החברה, בעקבות התפשטות הנגיף, חלה השפעה על המדינות בהן היא פועלת החברה, בדגש על שווקי היעד בדרום אמריקה וארה"ב. בנוסף, נוכח המצב הבריאותי והשלכותיו הכלכליות, חלו עיכובים ועצירת תהליכים בחלק מהפרויקטים בהם זכתה החברה מול ממשלות ולקוחות עסקיים, ובכלל כך מספר פרויקטים קיימים של החברה, לצד המשך ביצוע פרויקטים ומתן שירות על ידי חברות הקבוצה בנסיבות בהן התאפשרה המשכיות עסקית מצד לקוחותיהן.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
מוטי אלמליח, מנכ"ל טלרד: "אנו שמחים לסכם את הרבעון השני של 2020 עם גידול בהכנסות, שיפור חד בכל הפרמטרים התפעוליים ורווח נקי של 2.7 מיליון דולר. זהו רבעון שני ברציפות שבו החברה מציגה צמיחה ורווחיות, מגמה המבטאת את פירותיה של האסטרטגיה העסקית שהתחלנו ליישם בשנה שעברה".
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
