אייל חנקין דנה עזריאלי
צילום: גיא עיני

עזריאלי ברבעון קשה אך רואים את האור בקצה המנהרה

עזריאלי רשמה הפסד של 66 מיליון שקל ברבעון השני שנבע מירידת ערך ומהקלות לשוכרים; התוצאות החלשות צפויות; בחודש האחרון ההתאוששות בקניונים נמשכת - מניית עזריאלי התחזקה ב-20% בחודש האחרון, המשקיעים רואים את האור

צחי אפרתי |
נושאים בכתבה עזריאלי

ענקית הקניונים והמשרדים עזריאלי קבוצה -0.85%  מדווחת על ירידה של 42% ב-NOI ברבעון השני לעומת אשתקד ל-232 מיליון שקל. ה-FFO הסתכם בכ-199 מיליון שקל לעומת כ-333 מיליון שקל אשתקד. ההפסד הסתכם ב-66 מיליון שקל שנבע בעיקרו מהפחתות שווי בהיקף של 234 מיליון שקל ועוד 188 מיליון שקל ירידה בהכנסות משכ"ד בעיקר בגין ההטבות שניתנו לשוכרי הקניונים בתקופת הסגר ובתקופת החזרה לשגרה. נראה רע, אבל מדובר בתוצאות צפויות. השאלה החשובה לגבי עזריאלי היא עד כמה יהיה נוכח נגיף הקורונה בתוצאות הרבעונים הבאים. מצד אחד צפוי ש"נלמד" לחיות איתו, אך מצד שני יהיו תחומים שיפגעו ותחום המשרדים והקניונים עלולים להיפגע משמעותית, אם כי, בקניונים, על פי הדיווחים של עזריאלי ומליסרון יש כמעט חזרה לשגרה מלאה. 

רבעון חלש אך צפוי

ה-NOI ברבעון הסתכם בכ-232 מיליון שקל ירידה של 42% לעומת כ-400 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה נובעת בעיקר מתחום הקניונים, על רקע הסגר במהלך הרבעון. עם זאת, בתחום המשרדים הסתכם הרבעון בעליה של כ-4% ב-NOI (נכסים זהים) ל-153 מיליון שקל לעומת כ-147 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הפעילות החדשה בתחום ה-Data Centers תרמה גם היא לקיזוז הירידה.

סך ה-FFO הסתכם בכ-199 מיליון שקל ירידה של כ-40% לעומת כ-333 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. ה-FFO ללא תרומת הדיור המוגן הסתכם בכ-174 מיליון שקל לעומת כ-288 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד

הרווח הנקי מפעילות (בנטרול שערוכי נדל"ן להשקעה ורווחי הון) הסתכם ב-123 מיליון שקל לעומת 176 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה החברה הפסידה 66 מיליון שקל לעומת רווח של 332 מיליון שקל אשתקד. עיקר הירידה נובעת מהפחתות שווי בהיקף של 234 מיליון שקל ועוד 188 מיליון שקל ירידה בהכנסות משכ"ד בעיקר בגין ההטבות שניתנו לשוכרי הקניונים בתקופת הסגר ובתקופת החזרה לשגרה.

חתימה חוזים חדשים - עליה של 9% בשכ"ד במשרדים בקניונים ללא שינוי

חתימת חוזים חדשים בתחום המשרדים – החברה דיווחה כי במהלך המחצית הראשונה ועד למהלך חודש אוגוסט, חתמה החברה על 128 חוזים חדשים ומימושי אופציות והארכת חוזים קיימים ביחס לכ-104,000 מ"ר בשכ"ד הגבוה בכ-9% ביחס לחוזים לגביהם חודש ההסכם.

חתימת חוזים חדשים בתחום הקניונים – החברה דיווחה כי במהלך המחצית הראשונה ועד למהלך חודש אוגוסט, חתמה החברה על 695 חוזים חדשים ומימושי אופציות והארכת חוזים קיימים ביחס לכ-67,500 מ"ר בשכ"ד ללא שינוי מהותי משכ"ד הקודם ביחס לשטחים אלה.

על רקע פרסום הדוחות אמר אייל חנקין, מנכ"ל עזריאלי: "תוצאות הרבעון השני הושפעו באופן טבעי מסגירת הקניונים למשך כחודשיים, כאשר עיקר הפגיעה בתוצאות התפעוליות של המגזר נרשמה ברבעון זה. הגיוון העסקי של קבוצת עזריאלי בולט במיוחד בתקופה זו כאשר הפעילות בתחום המשרדים ממשיכה להיות חזקה עם צמיחה ב-NOI מנכסים זהים וחתימה על כמה חוזי שכירות משמעותיים במהלך הרבעון ואחריו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"הפעילות החדשה בתחום ה- Data Centers מתחילה לבוא לידי ביטוי בתוצאות, ותרומתה צפויה לגדול עם ההתקדמות בפרויקטים שבפיתוח. בפעילות הדיור המוגן אנו עדים ליציבות מרשימה ותחילת התרומה של הבית החדש בלהבים על רקע חתימת הסכמים עבור למעלה מ-50% מהבית ואכלוסו ההדרגתי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?