דדי סגל מנכל פנאקסיה
צילום: פנאקסיה

פנאקסיה ישראל צופה זינוק בהכנסות הרבעון השני ל-14 מיליון שקל

חברת הקנאביס מפרסמת צפי הכנסות לרבעון השני המשקף זינוק של מאות אחוזים בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד; מנגד, צופה הפסד תפעולי משמעותי לצורך הרחבת הפעילות
איתן גרסטנפלד | (2)

חברת הקנאביס הרפואי, פנאקסיה ישראל, פרסמה היום צפי הכנסות ראשוני לרבעון השני לשנת 2020, לפיו הכנסותיה ברבעון צפויות להסתכם לכל הפחות בכ-14 מיליון שקל. מנגד, החברה צופה הפסד תפעולי משמעותי לצורך הרחבת הפעילות. על פי הערכות החברה, הכנסותיה לרבעון השני צפויות לצמוח בכ-350%, בהשוואה להכנסות הרבעון המקביל אשתקד, שהסתכמו בכ-3.1 מיליון שקל. לאור זאת, הכנסות החברה בחציון הראשון, צפויות להסתכם בכ-26.2 מיליון שקל, גידול של כ-357% בהשוואה לכ-5.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מקור: פנאקסיה ישראל החברה לא מפרסמת אומדן באשר לרווחיות, אך לצורך מתן קנה מידה, ועל בסיס שולי הרווחיות הגולמית ברבעון הקודם (כ-3.4%), הרי שהרווח הגולמי צפוי לעמוד סביב ה-500 אלף שקל בלבד. עם זאת, סביר להניח שהרווחיות ברבעון השני תהיה גבוהה יותר בפועל ולו רק בגלל יתרונות לגודל והיקף הפעילות. עם זאת, החברה צופה הפסד תפעולי משמעותי לרבעון השני, אשר נובע מהגדלה של היקף מוקד שירות הלקוחות, מגידול בהוצאות על רגולציה ובניית תשתית מסחרית ומשפטית בקשר עם הכניסה לשוק האירופאי, רישוי מוצרים חדשים בישראל, וכן מגידול במצבת העובדים בחברה. לפי כחודשיים פרסמה החברה את תוצאותיה לרבעון הראשון של 2020 בהן הציגה צמיחה של מאות אחוזים בהכנסות, אולם ההפסד שעמד על 9.4 מיליון שקל נותר גבוה. ההפסד התפעולי גדל באופן משמעותי והסתכם בכ-9.2 מיליון שקל.

אחד המעצורים המרכזיים של החברה בדרך למעבר לרווחיות, הינו הוצאות הנהלה וכלליות גבוהות יחסית להיקף פעילות החברה. כך למשל, ברבעון הראשון מכרה החברה ב-12.2 מיליון שקל, לעומת רווח גולמי זניח של כ-412 אלף שקל והוצאות הנהלה וכלליות של כ-7 מיליון שקל. ד"ר דדי סגל, מנכ"ל פנאקסיה ישראל: "אנו שמחים לסכם רבעון נוסף של הכנסות שיא ו-11 רבעונים רצופים של עלייה בהכנסות המשקפים את המשך מגמת הצמיחה בפעילות החברה בשוק הישראלי ורואים בכך הבעת אמון חזקה מצד מטופלינו. במקביל אנו נערכים כמתוכנן להתחלת מכירות באירופה במחצית השנייה של 2020, כחברת הקנאביס התרופתי הראשונה והיחידה בישראל כיום בעלת תקן EU-GMP, מרשות אירופאית, לייצור וייצוא חומרי גלם ומוצרים מוגמרים. תקן ה-EU-GMP, וכן הסכמי השיווק וההפצה האסטרטגיים שחתמנו באירופה, לצד התקדמות בהשלמת מתקן הייצור במלטה ובקבלתם הצפויה של אישורי שיווק רגולטוריים למוצרינו בגרמניה, ממצבים את פנאקסיה כשער הכניסה לאירופה עבור תעשיית הקנאביס בישראל. אנו מלאי ציפייה להשגת יעד חשוב זה, לצד המשך הגידול בשוק הישראלי".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    זינוק???!!! בדיחה החברה ומי שכתב כזו כותרת (ל"ת)
    מכיר 08/07/2020 12:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סוחר 08/07/2020 10:18
    הגב לתגובה זו
    ופה מספרים שהם גאים ושמחים בתוצאות.נוכלים שברחו ב 800 ואמרו שזה לא אומר כלום שהיעד הוא פי כמה.אפסים על שער 250...וזה למה לא מכניסים חצי שקל למניות בארץ.רק מניות ארהב.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?