איסתא רוכשת זכויות בפרויקט אונו סנטר תמורת 303 מיליון שקל
חברת איסתא 1.61% מדווחת על הסכמים לרכישת זכויות בפרויקט אונו סנטר יחד עם שותף תמורת כ-303 מיליון שקל. במסגרתם, ירכשו הצדדים את הזכויות בשני בנייני משרדים, לצד 50% משטחי המסחר בפרויקט.
על פי ההסכם, חברת הבת של איסתא - איסתא נכסים, יחד עם סלע נדל"ן בין לאומי (מוחזקת 50% על ידי החברה) ושותף ירכשו חלק מהזכויות בפרוייקט "אונו סנטר". הפרויקט צפוי לקום על שטח באור יהודה - צומת סביון, ולכלול ארבעה בנייני משרדים בני 4.5 קומות כל אחד מעל קומות ביניים וקרקע המיועדות לשימוש מסחרי, וכן ארבעה בנייני מגורים ושטחים לשימוש מסחרי נוספים.
בתוך כך, איסתא נכסים תרכוש את הזכויות בשטחי המשרדים באחד מבנייני המשרדים (בניין D), בשטח כולל של כ-10,564 מ"ר, אליהם יוצמדו 190 חניות, בתמורה לכ-100 מיליון שקל.
סלע בין לאומי תרכוש את הזכויות בשטחי המשרדים באחד מבנייני המשרדים (בניין A) בשטח כולל של כ-7928 מ"ר, אליהם יוצמדו 10 חניות ו-25 חניות כפולות, בתמורה לכ-64 מיליון שקל.
- מי המניה הנמכרת בחסר ביותר ב-S&P 500?
- הרשת החברתית, אחת מסמלי בועת הדוטקום, מגיעה לנאסד"ק ונוסקת ב-600% ביום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, הרוכשים ירכשו את הזכויות ב-50% משטחי המסחר בפרויקט במושע (מתוך כ- 19,000 מ"ר), וכן כמות של 115 חניות (מתוך 230), בתמורה לכ-139.4 מיליון שקל. חלקה הכולל של החברה בשטחי המסחר, יחד עם חלקה בהחזקות סלע בין לאומי, יעמוד על 50%.
בחודש האחרון איבדה מניית החברה 22.5% והשלימה צניחה של כ-53% מתחילת השנה. כעת נסחר החברה לפי שווי שוק של כ-408 מיליון שקל, ולפי מכפיל 5 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.
- 9.זאב 07/07/2020 11:09הגב לתגובה זוהוצאת עובדים מבוגרים לחלת אין להם כסף לאוכל
- 8.ליז ליגד 05/07/2020 22:46הגב לתגובה זושלושה חודשים אני אחרי ביטול טיסה שהם יעזבו טלפונים לא יריבו הם לא שלחו הכספים כבר שומשום ובנובמבר נוכלות נתראה בבית משפט
- 7.איסתא 05/07/2020 22:31הגב לתגובה זוחבל שאתם לא בודקים את השותפים שלכם ...
- 6.רפאל פחימה 05/07/2020 20:29הגב לתגובה זואיסתא האם אני גם שותף
- 5.חיפאי 05/07/2020 17:30הגב לתגובה זואיסתא סגרה משרדים פיטרה ושלחה עובדים לחלת פנתה למדינה לקבל סיוע ושיקום ופתאום צצו מליונים לרכישת נדלן על חשבון העובדים מדהים זה שוב כמו ויזל או כמו כל טייקון בכיין או ביבי שמראה דוגמא של מסכנות על חשבון המדינה על חשבון הציבור על חשבון המסכנים משלמי המיסים רבותי קצת צניעות זה לא הזמן
- 4.הם החזירו את כל הכספים עבור טיסות? (ל"ת)אני 05/07/2020 16:41הגב לתגובה זו
- חברות הטיסה מחזירות לסוכן והסוכן ללקוח (ל"ת)כלכלן דמיקולו 06/07/2020 08:19הגב לתגובה זו
- 3.גאונים 05/07/2020 15:33הגב לתגובה זומחשבה נכונה לחשוב על גידור פיננסי לתקופת הפוסט קורונה, במיוחד שהמשרדים הולכים לשמש את משכן החדש של החברה
- 2.זה לא חברת נסיעות? (ל"ת)? 05/07/2020 15:26הגב לתגובה זו
- 1.משהמ 05/07/2020 15:10הגב לתגובה זוהכיוון הוא לעבוד מהבית והם בונים על זה שיקחו אצלם משרדים ??
- כלכלן דמיקולו 06/07/2020 08:20הגב לתגובה זומה שהיה הוא שיהיה ואין חדש תחת השמש...אחרי שהקורונה תעבור ותעלם ויעבור מספיק זמן, אנשים ישכחו וכולם יחזרו למרוץ העכברים שהיו בו לפני הקורונה...

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
