אחישי גל איסתא
צילום: יח"צ

איסתא רוכשת זכויות בפרויקט אונו סנטר תמורת 303 מיליון שקל

החברה תיכנס יחד עם שותפה לעסקה כוללת לרכישת הזכויות בשני בנייני משרדים, לצד 50% משטחי המסחר בפרויקט אשר צפוי לכלול ארבעה בנייני משרדים, קרקע המיועדות לשימוש מסחרי, וכן ארבעה בנייני מגורים
נושאים בכתבה קורונה תיירות

חברת איסתא -1.49% מדווחת על הסכמים לרכישת זכויות בפרויקט אונו סנטר יחד עם שותף תמורת כ-303 מיליון שקל. במסגרתם, ירכשו הצדדים את הזכויות בשני בנייני משרדים, לצד 50% משטחי המסחר בפרויקט.

על פי ההסכם, חברת הבת של איסתא - איסתא נכסים, יחד עם סלע נדל"ן בין לאומי (מוחזקת 50% על ידי החברה) ושותף ירכשו חלק מהזכויות בפרוייקט "אונו סנטר". הפרויקט צפוי לקום על שטח באור יהודה - צומת סביון, ולכלול ארבעה בנייני משרדים בני 4.5 קומות כל אחד מעל קומות ביניים וקרקע המיועדות לשימוש מסחרי, וכן ארבעה בנייני מגורים ושטחים לשימוש מסחרי נוספים.

בתוך כך, איסתא נכסים תרכוש את הזכויות בשטחי המשרדים באחד מבנייני המשרדים (בניין D), בשטח כולל של כ-10,564 מ"ר, אליהם יוצמדו 190 חניות, בתמורה לכ-100 מיליון שקל.

סלע בין לאומי תרכוש את הזכויות בשטחי המשרדים באחד מבנייני המשרדים (בניין A) בשטח כולל של כ-7928 מ"ר, אליהם יוצמדו 10 חניות ו-25 חניות כפולות, בתמורה לכ-64 מיליון שקל.

בנוסף, הרוכשים ירכשו את הזכויות ב-50% משטחי המסחר בפרויקט במושע (מתוך כ- 19,000 מ"ר), וכן כמות של 115 חניות (מתוך 230), בתמורה לכ-139.4 מיליון שקל. חלקה הכולל של החברה בשטחי המסחר, יחד עם חלקה בהחזקות סלע בין לאומי, יעמוד על 50%.

בחודש האחרון איבדה מניית החברה 22.5% והשלימה צניחה של כ-53% מתחילת השנה. כעת נסחר החברה לפי שווי שוק של כ-408 מיליון שקל, ולפי מכפיל 5 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    זאב 07/07/2020 11:09
    הגב לתגובה זו
    הוצאת עובדים מבוגרים לחלת אין להם כסף לאוכל
  • 8.
    ליז ליגד 05/07/2020 22:46
    הגב לתגובה זו
    שלושה חודשים אני אחרי ביטול טיסה שהם יעזבו טלפונים לא יריבו הם לא שלחו הכספים כבר שומשום ובנובמבר נוכלות נתראה בבית משפט
  • 7.
    איסתא 05/07/2020 22:31
    הגב לתגובה זו
    חבל שאתם לא בודקים את השותפים שלכם ...
  • 6.
    רפאל פחימה 05/07/2020 20:29
    הגב לתגובה זו
    איסתא האם אני גם שותף
  • 5.
    חיפאי 05/07/2020 17:30
    הגב לתגובה זו
    איסתא סגרה משרדים פיטרה ושלחה עובדים לחלת פנתה למדינה לקבל סיוע ושיקום ופתאום צצו מליונים לרכישת נדלן על חשבון העובדים מדהים זה שוב כמו ויזל או כמו כל טייקון בכיין או ביבי שמראה דוגמא של מסכנות על חשבון המדינה על חשבון הציבור על חשבון המסכנים משלמי המיסים רבותי קצת צניעות זה לא הזמן
  • 4.
    הם החזירו את כל הכספים עבור טיסות? (ל"ת)
    אני 05/07/2020 16:41
    הגב לתגובה זו
  • חברות הטיסה מחזירות לסוכן והסוכן ללקוח (ל"ת)
    כלכלן דמיקולו 06/07/2020 08:19
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גאונים 05/07/2020 15:33
    הגב לתגובה זו
    מחשבה נכונה לחשוב על גידור פיננסי לתקופת הפוסט קורונה, במיוחד שהמשרדים הולכים לשמש את משכן החדש של החברה
  • 2.
    זה לא חברת נסיעות? (ל"ת)
    ? 05/07/2020 15:26
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משהמ 05/07/2020 15:10
    הגב לתגובה זו
    הכיוון הוא לעבוד מהבית והם בונים על זה שיקחו אצלם משרדים ??
  • כלכלן דמיקולו 06/07/2020 08:20
    הגב לתגובה זו
    מה שהיה הוא שיהיה ואין חדש תחת השמש...אחרי שהקורונה תעבור ותעלם ויעבור מספיק זמן, אנשים ישכחו וכולם יחזרו למרוץ העכברים שהיו בו לפני הקורונה...
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ת"א נפט וגז מזנק 2%, הבנקים מאבדים 1.1% - מגמה מעורבת בבורסה

עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז מזנקות; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות

מערכת ביזפורטל |

  


המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1.1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.1%. ת"א נדל"ן יציב ללא שינוי, בעוד ת"א נפט וגז מזנק 2.2%.


בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש  , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך