מניות
צילום: Ishant Mishra
ניתוח

האם מניות של חברות משפחתיות שמשמרות את השליטה לדורות הבאים, טובות יותר ממניות אחרות?

חברות משפחתיות לרוב יציבות ומגיבות מהר יותר למשברים מחברות אחרות. היה ניתן לצפות שהן ייפגעו פחות ממשבר הקורונה. בפועל זה לא קרה - מה הסיבה, איך זה קשור  להרכב מדד תל אביב פמילי ומה ההבדלים בין המשפחתיות לאחרות

משבר הקורונה הוריד את הבורסות ב-30% כשהחודשים האחרונים נרשם תיקון מרשים בשווקים. הבורסה בניו יורק שברה שיאים, אצלנו המדדים המובילים תיקנו את רוב הירידות, ואנחנו נמצאים בערך 10% מתחת למצב טרום הקורונה. יש כאלו שנפגעו יותר, יש כאלו שפחות, ויש כאלו שדווקא נהנו מהקורנה. זה תלוי כמובן בעיקר בתחום הפעילות. אבל, מעבר לחלוקה הקטגורית לתחומים שונים, ניתן גם "לחלק" החברות בבורסה לחברות משפחתיות וחברות "רגילות". היה ניתן לצפות שחברות משפחתיות ייפגעו פחות.  הן לרוב פחות ממונפות, יותר יציבות, יותר מהירות בתגובות למשברים. זה לא קרה הפעם - מה הסיבות, ובכלל - מה זאת חברה משפחתית ומה היתרונות והחסרונות שלה? 

נתחיל בכך שהקורונה יצרה משבר כלכלי אמיתי. חברות רבות סובלות מקשיים תזרימים  ופיננסים, והעתיד בתחומים לא מעטים לא ברור. ובכל זאת - ישנן חברות שצלחו את בהלת הנגיף הכלכלי ורשמו עלייה מטאורית במחיר המניה שלהן, אפילו מעבר למצב לפני הקורונה.

מה מאפיין חברה "ששרדה" את משבר הקורונה? התאוריה היא שיהיו אלה חברות שרמת המינוף שלהן נמוכה יחסית לשוק בו הן פועלות, וכן חברות בעלות תכנון אסטרטגי, עסקי נכון לטווח הארוך המתחשב במצבי קיצון ובמשברים בלתי צפויים ("ברבורים שחורים"). תיאור זה עולה בקנה אחד, על פניו, עם אופי חברות ציבוריות הנמצאות בבעלות משפחתית, שכן חברות אלו נוטות ליטול פחות אשראי והלוואות חיצוניות ולהסתמך יותר על הון עצמי, מאחר והן מבקשות לבצע העברה בין דורית של העסק ולהימנע ממינוף יתר שיכול להביא לאיבוד השליטה בחברה המשפחתית, וזאת להבדיל מהרדיפה אחרי רווחים גבוהים ועמידה בתחזיות אנליסטים, המאפיינות חברות ציבוריות רבות שאינן בשליטה משפחתית.

מדד תל אביב פמילי שהושק באוקטובר 2018 מורכב מ-29 חברות ישראליות בעלות שליטה משפחתית כפי שהגדיר מכון רעיה שטראוס. מדד זה מורכב ברובו מחברות הפועלות בתחום הנדל"ן המניב (כ-42% מכלל המדד) ומחברות תעשייתיות (כ-22% מהרכב המדד). הרכב המדד הינו תולדה של מחקר שנעשה באוניברסיטת תל אביב על ידי פרופ' דן וייס, העומד בראש מכון למחקר בחשבונאות ומנהל את מרכז רעיה שטראוס לחקר עסקים משפחתיים בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב.

הרכב מדד תל אביב פמילי:

    

פרופ' וייס מגדיר עסק משפחתי כעסק הנמצא בשליטה משפחתית השואפת להעביר את השליטה בעסק מדור לדור. למונח שליטה קשת רחבה של הגדרות, אך כאן בא לידי ביטוי בעיקר הכח למנות דירקטורים והיכולת להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות המהותיות בחברה. לטענתו, למשפחה השולטת בעסק משפחתי יש כוונות להמשיך לשלוט בעסק וליהנות מהיתרונות הכלכליים שהעסק מייצר לאורך דורות, זאת בשונה מחברות שאינן בבעלות משפחתית, אשר בעלי המניות בהן צפויים למכור את אחזקתם אם מחיר המניה יהיה גבוה מהשווי הכלכלי של העסק. לכאורה, היינו מצפים כי תגמול מנהלים על ידי הענקת אופציות ובונוסים יפתור את בעיית הסוכן בחברות שאינן בשליטה משפחתית, אך הפרקטיקה מלמדת כי רוב המנהלים לוקחים החלטות שיאפשרו להם לעמוד ביעדים שנקבעו להם לטווח הקצר ללא כל התחשבות בהשלכות הנגזרות על פעילות החברה בטווח הארוך.

במאמר בנושא בעבר, טוען וייס כי לקשרים בין משפחה ועסקים יש השפעה משמעותית על תהליכי קבלת ההחלטות בעסק המשפחתי ומסביר כי ההבדלים בין עסקים משפחתיים לעסקים שאינם משפחתיים נובעים ממספר סיבות הקשורות בעיקר בתרבות וסביבה עסקית יציבה, מסורת משפחתית ואמינות, אופי לא-פורמלי של תהליכי קבלת ההחלטות, רמת סיכון נמוכה הבאה לידי ביטוי במינוף נמוך, תכנון וחשיבה לטווח ארוך ויציבות.

על פי פרופ' וייס, המשבר הקודם הוכיח כי חברות אלו עומדות בפני אירועים בלתי צפויים בזכות התכנון העסקי לטווח ארוך וצמצום הסיכונים הפיננסים בהשוואה לחברות שאינן בשליטה משפחתית. בהתאם, במהלך השנים 2007-2010 חברות ציבוריות בעלות שליטה משפחתית הציגו תשואה עודפת על פני חברות שאינן בשליטה משפחתית. כיום, משבר הקורונה מהווה הזדמנות נוספת לבחון את ביצועי החברות המשפחתיות ואת התמודדותן עם אירועים בלתי צפויים אשר השפיעו על מרבית הענפים במשק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

מציאות חדשה בצל הקורונה

לאור הרכב המדד נצפה כי המשבר הכלכלי שפקד את המשק בחודשים האחרונים יפסח על החברות המשפחתיות הניחנות במודל עסקי ארוך טווח הלוקח בחשבון, בין היתר, תרחישים בלתי צפויים העשויים לפגוע ביכולת התזרימית של החברה. על פניו, לפי בסיס המתודולוגיה במחקרו של פרופ' דן וייס נצפה כי החברות בבעלות משפחתית יצלחו את המשבר הנוכחי המאיים על ענפים רבים במשק. המינוף הנמוך המאפיין חברות משפחתיות אמור להוות יתרון יחסי בהשוואה לשאר החברות הציבוריות הנסחרות, שכן בעזרת צמצום החוב הפיננסי במקביל לקיטון בהכנסות, האיתנות התזרימית של חברות אלו לא אמורה להיפגע בצורה דרמטית.

בעקבות המשבר, חברות שלא יצליחו לעמוד באמות המידה הפיננסיות שהוגדרו להן, כתוצאה ממינוף יתר ותכנון לקוי לטווח הארוך, יאלצו לצאת בהסדרי חוב ולממש נכסים. כדי להימנע ממצב זה, מרבית החברות מנסות להתייעל ולהפחית רישום הוצאות המכבידות על התזרים, לדוגמת הוצאות שכר והוצאות המימון, המשפיעות על קובננטים רבים של חברות. לפיכך, ניתן  להניח כי חברות משפחתיות עשו מזמן את מה שחברות אלו נאלצות לעשות היום. מצד אחד, הפחתת שכר נושאי המשרה בחברה ושיעור מינוף נמוך יוצרים יתרון יחסי עבור חברות משפחתיות בעת התמודדות עם משבר כלכלי. מאידך, נראה כי עבור חלק מהחברות המשפחתיות במדד ההתייעלות התפעולית לא הספיקה שכן, הפגיעה הכללית בפעילות רשמה את אותותיה.

למרות המתודולוגיה המבססת את הרכב המדד, על פני השטח נראה כי אופיו הייחודי לא העניק לו יתרון משמעותי על פני מדדי הבנצ'מרק בצליחת המשבר האחרון. במשך חמש החודשים הראשונים של שנת 2020 איבד מדד תל אביב פמילי כ- 14% מערכו, ירידה כמעט זהה למדד תל-אביב 35, אשר רשם ירידה בשיעור של כ-15% בתקופה זו.

הירידה בשווי המדד מיוחסת לפגיעה המהותית בפעילות הסקטורים המרכזיים המרכיבים אותו. ענף הנדל"ן המניב, המהווה כ-42% ממדד תל אביב פמילי, חווה ירידה ממוצעת של כ-34% במהלך חמש החודשים הראשונים של שנת 2020 כתוצאה מביקושים הולכים ופוחתים, הן לנכסי הנדל"ן המשרדי והן לנכסי הנדל"ן המניב. מאידך, חברות כמו תדיראן הולדינגס, ויקטורי ורמי לוי, הפועלות בתחום המסחר והשירותים, רשמו תשואה נאה של כ-13%, כ-28% וכ-9%, בהתאמה. עלייה זו משקפת מגמת עלייה כללית במהלך התקופה בתחום השירותים והמסחר, ובתחום הקמעונאות בפרט.

הרכבו של המדד מלמד אותנו כי המדד חוטא למטרתו העיקרית. מדד תל אביב פמילי, שאמור לייצג את החברות המשפחתיות הבולטות במשק הישראלי מתוך ההנחה כי הן חברות בעלות התנהלות פיננסית איתנה, מורכב ברובו מחברות הפועלות בענף הנדל"ן והבנייה (שיעור של כ-42%). השקעה במדד תל אביב פמילי לא חושפת את המשקיע למגוון החברות המשפחתיות הפועלות בענפים השונים בשוק ההון הישראלי כמצופה ממנו, אלא ממצבת אותו בעיקר כמשקיע נוסף בחברות הנדל"ן המניב הגדולות במשק. לפיכך, נראה כי אין כל הצדקה במדד, שכן השקעה בחברות נדל"ן יכולה להיעשות במספר מדדים הקיימים בבורסה.

לכאורה, אופי החברות המשפחתיות אמור היה לתרום להן בהתמודדות עם משברים ושינויים כלכלים בלתי צפויים לאורך זמן. תכנון אסטרטגיה עסקית לטווח ארוך צפוי לייצר מגמת תשואה חיובית לאורך זמן ולהעניק ביטחון תזרימי יחסי בעתות משבר. עם זאת, לאור תוצאות המשבר הנוכחי נראה כי התייעלות פיננסית לא מספיקה. משבר הקורונה הכתיב מציאות חדשה. ענף הפעילות בו פועלת החברה משחק תפקיד מרכזי לנוכח הירידה בצריכה הפרטית הפוקדת את המשק. לפיכך, מדד החברות המשפחתיות אשר התגלה כחסין למשבר הכלכלי בשנת 2008 לא הצליח לעת עתה לצלוח את המשבר הנוכחי וסופג ירידות חדות.

 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    לא קונה 14/06/2020 09:01
    הגב לתגובה זו
    יש מדדים כאלו בחו"ל?
  • 6.
    רימוני משפחתית יציבה בענף חם (ל"ת)
    ש.יוסף 14/06/2020 00:23
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שלום שלום 13/06/2020 17:19
    הגב לתגובה זו
    אלמאני לא טועה אין תעודת סל או מכשיר עוקב על מדד תא פמילי.
  • אתה טועה.יש (ל"ת)
    מיטל 14/06/2020 01:22
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כתבה מעולה וניתוח מעניין (ל"ת)
    אילןרו 13/06/2020 14:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נועה 13/06/2020 13:24
    הגב לתגובה זו
    ואוו מעניין!
  • 2.
    כתבה מצויינת ! (ל"ת)
    עידו 13/06/2020 13:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אני לא מבין 13/06/2020 12:19
    הגב לתגובה זו
    נשמע כמו ביקורת על הרכב המדד במקום להתעמק בתוכן.
עמוס לוזון
צילום: קמליה
דוחות

קבוצת לוזון: הרווח התפעולי ב-79 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם בכ-72 מיליון שקל

הכנסות הקבוצה (ממכירות בנינים, קרקעות וביצוע עבודות) הסתכמו ברבעון לכ- 198 מיליון שקל, בהשוואה לכ-164 מיליון שקל ברבעון מקביל; הרווח הנקי הסתכם לכ-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-5 מיליון שקל בתקופה המקבילה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוזון

קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה, לוזון קבוצה 0%   הפועלת בישראל ובפולין, עוסקת בייזום נדל"ן למגורים באמצעות לוזון רונסון, בביצוע עבודות גמר ופתרונות לחללים משותפים באמצעות רום גבס ואינווייט, בהפעלת תחנת הכוח דוראד ובפעילות תיווך ומתן אשראי באמצעות טריא ישראל, מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ואת תוצאות תשעת החודשים הראשונים של השנה.

הכנסות הקבוצה ברבעון גדלו בכ-20% והסתכמו בכ-198 מיליון שקל, לעומת 164 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2024. הרווח הגולמי הגיע ל-33 מיליון שקל, לעומת 20 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי ברבעון זינק כמעט פי 7 לכ-79 מיליון שקל, לעומת 10 מיליון שקל אשתקד, בין היתר בעקבות רווח של כ-56 מיליון שקל שנבע מעלייה באחזקות החברה בדוראד. הרווח הנקי לרבעון הסתכם ב-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של 5 מיליון שקל אשתקד. הרווח הכולל לרבעון עמד על 59 מיליון שקל, בהשוואה ל-15 מיליון שקל ברבעון המקביל.

הכנסות הקבוצה בתשעת החודשים הסתכמו בכ-671 מיליון שקל, לעומת 601 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2024. הרווח הגולמי לתקופה עלה ל־137 מיליון שקל, לעומת 124 מיליון שקל אשתקד. הרווח התפעולי הגיע ל־137 מיליון שקל, לעומת 57 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הנקי עמד על 108 מיליון שקל, לעומת הפסד של 13 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הכולל בתקופה עלה ל־118 מיליון שקל, לעומת 14 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024.

מהלכים עסקיים בתקופה האחרונה

בפברואר השלימה הקבוצה את רכישת 90% מפרויקט פינוי-בינוי בבת ים. בחודשים פברואר ומרץ זכתה לוזון רונסון יחד עם שותפותיה בשני מכרזים לרכישת מקרקעין במתחם שדה דב בתל אביב. במחצית הראשונה של השנה החל שיווק יחידות הדיור בפרויקטים נחלת יהודה בראשון לציון ונווה סביון באור יהודה. ביולי 2025 קיבלה הקבוצה היתר בנייה מלא לשלב הראשון בפרויקט נווה סביון וכן חתמה על הסכם ליווי פיננסי עם תאגיד חוץ־בנקאי וחברת ביטוח למימון הקמת השלב הראשון.

במקביל, השלימה שותפות אלומיי-לוזון אנרגיה ביולי את רכישת 15% נוספים ממניות דוראד תמורת כ־418 מיליון שקל, מתוכם 209 מיליון שקל חלקה של הקבוצה. בעקבות המהלך מחזיקה השותפות ב-33.75% ממניות דוראד.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: הכיוון של מניות הביטוח, דוח חלש למיטרוניקס ועל ההנפקות החדשות

זהירות מהנפקות - תזכורת מ-2021 ומה קרה בנובמבר בחסכונות שלכם?

מערכת ביזפורטל |

לאן הולכות מניות הביטוח? אחרי רווח שיא, הרגולטור עשוי להפוך את המגמה

חברות הביטוח הציגו עלייה חדה ברווחים מתחילת השנה, אבל,  הרגולטור שנרדם בשנים האחרונות מלהתערב בשוק וגרם לרווחים עצומים לחברות הביטוח על חשבון המבוטחים והחוסכים, התעורר. הוא מתחיל בתחום ביטוחי הרכב, אבל מסביר שהשוק לא תחרותי במקומות נוספים. 

שש חברות הביטוח הגדולות - הפניקס, הראל, מגדל, כלל, מנורה ואיילון  סיכמו את תשעת החודשים הראשונים ברווח של 9.6  מיליארד שקל ב-36% מעל הרווח בתקופה המקבילה. מניות הביטוח זינקו גם בשנה האחרונה - מעל 100% כשבשנתיים הן הוסיפו מעל 200%.  השאלה אם זה ימשיך, ונתחיל בתוצאות ובסיבות לשיפור ברווחים. הרווחים הגבוהים הושפעו בין היתר מעליות בשוק ההון, שהוסיפו בזכות רווחי נוסטרו, דמי ניהול ורווחים משותפים לתיקים כ-30% מהרווחים השוטפים. בשוק רגיל זה אמור להתכווץ דרמטית. 

בנוסף, החברות נהנו מהכנסות גבוהות מאוד בביטוחי בריאות, חיים וביטוח אלמנטרי, ומהמשך ההפקדות לפנסיה על רקע שוק עבודה חזק. ההפקדות לפנסיה ימשכו כמובן, אבל הרווחיות בבריאות, חיים ואלמנטרי צפויה לרדת. זה צפוי "לגלח" מהרווח המייצג 5%-10%.

ויש עניין חשבונאי - המעבר לתקן החשבונאי IFRS 17, שהחל השנה. התקן מאפשר לחברות להכיר ברווחים צפויים מפוליסות ביטוח כבר בשלב מוקדם, מה שתורם לשיפור דרמטי בשורת הרווח. עם זאת, מדובר בכלי חשבונאי, שעלול להוביל להערכות יתר של הרווחיות, שיידרשו תיקון בעתיד. הוא בעצם מאפשר הקדמת רווחים. 

קחו את כל המכלול הזה ותמצאו שהרווחים כנראה גבוהים ב-30%-40% מהנורמה. מה שמפתיע הוא שגם אם נחזיר את הרווח בדוח לרווח מייצג זה שיפור עצום מהרווחים לפני שנתיים-שלוש וזה מוביל לתמחור של מכפיל רווחי באזור 15-17. יקר היסטורית לחברות ביטוח, אבל לא בועה ענקית.  

במילים אחרות, ייתכן שבעוד מספר שנים יתברר כי ההנחות שהוזנו למודלים היו אופטימיות מדי, והחברות יצטרכו להפחית רווחים שכבר נרשמו. גם אם לא מדובר בטעות, זה מגביר את סימני השאלה סביב איכות הרווחים.