האם מניות של חברות משפחתיות שמשמרות את השליטה לדורות הבאים, טובות יותר ממניות אחרות?
חברות משפחתיות לרוב יציבות ומגיבות מהר יותר למשברים מחברות אחרות. היה ניתן לצפות שהן ייפגעו פחות ממשבר הקורונה. בפועל זה לא קרה - מה הסיבה, איך זה קשור להרכב מדד תל אביב פמילי ומה ההבדלים בין המשפחתיות לאחרות
משבר הקורונה הוריד את הבורסות ב-30% כשהחודשים האחרונים נרשם תיקון מרשים בשווקים. הבורסה בניו יורק שברה שיאים, אצלנו המדדים המובילים תיקנו את רוב הירידות, ואנחנו נמצאים בערך 10% מתחת למצב טרום הקורונה. יש כאלו שנפגעו יותר, יש כאלו שפחות, ויש כאלו שדווקא נהנו מהקורנה. זה תלוי כמובן בעיקר בתחום הפעילות. אבל, מעבר לחלוקה הקטגורית לתחומים שונים, ניתן גם "לחלק" החברות בבורסה לחברות משפחתיות וחברות "רגילות". היה ניתן לצפות שחברות משפחתיות ייפגעו פחות. הן לרוב פחות ממונפות, יותר יציבות, יותר מהירות בתגובות למשברים. זה לא קרה הפעם - מה הסיבות, ובכלל - מה זאת חברה משפחתית ומה היתרונות והחסרונות שלה?
נתחיל בכך שהקורונה יצרה משבר כלכלי אמיתי. חברות רבות סובלות מקשיים תזרימים ופיננסים, והעתיד בתחומים לא מעטים לא ברור. ובכל זאת - ישנן חברות שצלחו את בהלת הנגיף הכלכלי ורשמו עלייה מטאורית במחיר המניה שלהן, אפילו מעבר למצב לפני הקורונה.
מה מאפיין חברה "ששרדה" את משבר הקורונה? התאוריה היא שיהיו אלה חברות שרמת המינוף שלהן נמוכה יחסית לשוק בו הן פועלות, וכן חברות בעלות תכנון אסטרטגי, עסקי נכון לטווח הארוך המתחשב במצבי קיצון ובמשברים בלתי צפויים ("ברבורים שחורים"). תיאור זה עולה בקנה אחד, על פניו, עם אופי חברות ציבוריות הנמצאות בבעלות משפחתית, שכן חברות אלו נוטות ליטול פחות אשראי והלוואות חיצוניות ולהסתמך יותר על הון עצמי, מאחר והן מבקשות לבצע העברה בין דורית של העסק ולהימנע ממינוף יתר שיכול להביא לאיבוד השליטה בחברה המשפחתית, וזאת להבדיל מהרדיפה אחרי רווחים גבוהים ועמידה בתחזיות אנליסטים, המאפיינות חברות ציבוריות רבות שאינן בשליטה משפחתית.
מדד תל אביב פמילי שהושק באוקטובר 2018 מורכב מ-29 חברות ישראליות בעלות שליטה משפחתית כפי שהגדיר מכון רעיה שטראוס. מדד זה מורכב ברובו מחברות הפועלות בתחום הנדל"ן המניב (כ-42% מכלל המדד) ומחברות תעשייתיות (כ-22% מהרכב המדד). הרכב המדד הינו תולדה של מחקר שנעשה באוניברסיטת תל אביב על ידי פרופ' דן וייס, העומד בראש מכון למחקר בחשבונאות ומנהל את מרכז רעיה שטראוס לחקר עסקים משפחתיים בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב.
- "שרי החינוך באים והולכים ובשביל שלא תהיה שביתה הם נותנים עוד כסף"
- טסלה מבקשת לאשר חלוקת מניות הטבה בשיעור של 3 ל-1: איך תגיב המניה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרכב מדד תל אביב פמילי:
פרופ' וייס מגדיר עסק משפחתי כעסק הנמצא בשליטה משפחתית השואפת להעביר את השליטה בעסק מדור לדור. למונח שליטה קשת רחבה של הגדרות, אך כאן בא לידי ביטוי בעיקר הכח למנות דירקטורים והיכולת להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות המהותיות בחברה. לטענתו, למשפחה השולטת בעסק משפחתי יש כוונות להמשיך לשלוט בעסק וליהנות מהיתרונות הכלכליים שהעסק מייצר לאורך דורות, זאת בשונה מחברות שאינן בבעלות משפחתית, אשר בעלי המניות בהן צפויים למכור את אחזקתם אם מחיר המניה יהיה גבוה מהשווי הכלכלי של העסק. לכאורה, היינו מצפים כי תגמול מנהלים על ידי הענקת אופציות ובונוסים יפתור את בעיית הסוכן בחברות שאינן בשליטה משפחתית, אך הפרקטיקה מלמדת כי רוב המנהלים לוקחים החלטות שיאפשרו להם לעמוד ביעדים שנקבעו להם לטווח הקצר ללא כל התחשבות בהשלכות הנגזרות על פעילות החברה בטווח הארוך.
במאמר בנושא בעבר, טוען וייס כי לקשרים בין משפחה ועסקים יש השפעה משמעותית על תהליכי קבלת ההחלטות בעסק המשפחתי ומסביר כי ההבדלים בין עסקים משפחתיים לעסקים שאינם משפחתיים נובעים ממספר סיבות הקשורות בעיקר בתרבות וסביבה עסקית יציבה, מסורת משפחתית ואמינות, אופי לא-פורמלי של תהליכי קבלת ההחלטות, רמת סיכון נמוכה הבאה לידי ביטוי במינוף נמוך, תכנון וחשיבה לטווח ארוך ויציבות.
על פי פרופ' וייס, המשבר הקודם הוכיח כי חברות אלו עומדות בפני אירועים בלתי צפויים בזכות התכנון העסקי לטווח ארוך וצמצום הסיכונים הפיננסים בהשוואה לחברות שאינן בשליטה משפחתית. בהתאם, במהלך השנים 2007-2010 חברות ציבוריות בעלות שליטה משפחתית הציגו תשואה עודפת על פני חברות שאינן בשליטה משפחתית. כיום, משבר הקורונה מהווה הזדמנות נוספת לבחון את ביצועי החברות המשפחתיות ואת התמודדותן עם אירועים בלתי צפויים אשר השפיעו על מרבית הענפים במשק.
- סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
- לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
מציאות חדשה בצל הקורונה
לאור הרכב המדד נצפה כי המשבר הכלכלי שפקד את המשק בחודשים האחרונים יפסח על החברות המשפחתיות הניחנות במודל עסקי ארוך טווח הלוקח בחשבון, בין היתר, תרחישים בלתי צפויים העשויים לפגוע ביכולת התזרימית של החברה. על פניו, לפי בסיס המתודולוגיה במחקרו של פרופ' דן וייס נצפה כי החברות בבעלות משפחתית יצלחו את המשבר הנוכחי המאיים על ענפים רבים במשק. המינוף הנמוך המאפיין חברות משפחתיות אמור להוות יתרון יחסי בהשוואה לשאר החברות הציבוריות הנסחרות, שכן בעזרת צמצום החוב הפיננסי במקביל לקיטון בהכנסות, האיתנות התזרימית של חברות אלו לא אמורה להיפגע בצורה דרמטית.
בעקבות המשבר, חברות שלא יצליחו לעמוד באמות המידה הפיננסיות שהוגדרו להן, כתוצאה ממינוף יתר ותכנון לקוי לטווח הארוך, יאלצו לצאת בהסדרי חוב ולממש נכסים. כדי להימנע ממצב זה, מרבית החברות מנסות להתייעל ולהפחית רישום הוצאות המכבידות על התזרים, לדוגמת הוצאות שכר והוצאות המימון, המשפיעות על קובננטים רבים של חברות. לפיכך, ניתן להניח כי חברות משפחתיות עשו מזמן את מה שחברות אלו נאלצות לעשות היום. מצד אחד, הפחתת שכר נושאי המשרה בחברה ושיעור מינוף נמוך יוצרים יתרון יחסי עבור חברות משפחתיות בעת התמודדות עם משבר כלכלי. מאידך, נראה כי עבור חלק מהחברות המשפחתיות במדד ההתייעלות התפעולית לא הספיקה שכן, הפגיעה הכללית בפעילות רשמה את אותותיה.
למרות המתודולוגיה המבססת את הרכב המדד, על פני השטח נראה כי אופיו הייחודי לא העניק לו יתרון משמעותי על פני מדדי הבנצ'מרק בצליחת המשבר האחרון. במשך חמש החודשים הראשונים של שנת 2020 איבד מדד תל אביב פמילי כ- 14% מערכו, ירידה כמעט זהה למדד תל-אביב 35, אשר רשם ירידה בשיעור של כ-15% בתקופה זו.
הירידה בשווי המדד מיוחסת לפגיעה המהותית בפעילות הסקטורים המרכזיים המרכיבים אותו. ענף הנדל"ן המניב, המהווה כ-42% ממדד תל אביב פמילי, חווה ירידה ממוצעת של כ-34% במהלך חמש החודשים הראשונים של שנת 2020 כתוצאה מביקושים הולכים ופוחתים, הן לנכסי הנדל"ן המשרדי והן לנכסי הנדל"ן המניב. מאידך, חברות כמו תדיראן הולדינגס, ויקטורי ורמי לוי, הפועלות בתחום המסחר והשירותים, רשמו תשואה נאה של כ-13%, כ-28% וכ-9%, בהתאמה. עלייה זו משקפת מגמת עלייה כללית במהלך התקופה בתחום השירותים והמסחר, ובתחום הקמעונאות בפרט.
הרכבו של המדד מלמד אותנו כי המדד חוטא למטרתו העיקרית. מדד תל אביב פמילי, שאמור לייצג את החברות המשפחתיות הבולטות במשק הישראלי מתוך ההנחה כי הן חברות בעלות התנהלות פיננסית איתנה, מורכב ברובו מחברות הפועלות בענף הנדל"ן והבנייה (שיעור של כ-42%). השקעה במדד תל אביב פמילי לא חושפת את המשקיע למגוון החברות המשפחתיות הפועלות בענפים השונים בשוק ההון הישראלי כמצופה ממנו, אלא ממצבת אותו בעיקר כמשקיע נוסף בחברות הנדל"ן המניב הגדולות במשק. לפיכך, נראה כי אין כל הצדקה במדד, שכן השקעה בחברות נדל"ן יכולה להיעשות במספר מדדים הקיימים בבורסה.
לכאורה, אופי החברות המשפחתיות אמור היה לתרום להן בהתמודדות עם משברים ושינויים כלכלים בלתי צפויים לאורך זמן. תכנון אסטרטגיה עסקית לטווח ארוך צפוי לייצר מגמת תשואה חיובית לאורך זמן ולהעניק ביטחון תזרימי יחסי בעתות משבר. עם זאת, לאור תוצאות המשבר הנוכחי נראה כי התייעלות פיננסית לא מספיקה. משבר הקורונה הכתיב מציאות חדשה. ענף הפעילות בו פועלת החברה משחק תפקיד מרכזי לנוכח הירידה בצריכה הפרטית הפוקדת את המשק. לפיכך, מדד החברות המשפחתיות אשר התגלה כחסין למשבר הכלכלי בשנת 2008 לא הצליח לעת עתה לצלוח את המשבר הנוכחי וסופג ירידות חדות.
- 7.לא קונה 14/06/2020 09:01הגב לתגובה זויש מדדים כאלו בחו"ל?
- 6.רימוני משפחתית יציבה בענף חם (ל"ת)ש.יוסף 14/06/2020 00:23הגב לתגובה זו
- 5.שלום שלום 13/06/2020 17:19הגב לתגובה זואלמאני לא טועה אין תעודת סל או מכשיר עוקב על מדד תא פמילי.
- אתה טועה.יש (ל"ת)מיטל 14/06/2020 01:22הגב לתגובה זו
- 4.כתבה מעולה וניתוח מעניין (ל"ת)אילןרו 13/06/2020 14:06הגב לתגובה זו
- 3.נועה 13/06/2020 13:24הגב לתגובה זוואוו מעניין!
- 2.כתבה מצויינת ! (ל"ת)עידו 13/06/2020 13:23הגב לתגובה זו
- 1.אני לא מבין 13/06/2020 12:19הגב לתגובה זונשמע כמו ביקורת על הרכב המדד במקום להתעמק בתוכן.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
